שולחן ערוך אבן העזר קמט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המגרש את אשתו, וחזר ובעלה בפני עדים, או שגלוי לכל שבא עליה, כגון שנשאה (הר"ן פרק כל הגט), קודם שתינשא לאחר, בין שגרשה מן הנשואין בין מן הארוסין, הואיל ואשתו היתה, הרי זו בחזקת שהחזירה ולשם קדושין בעל ולא לשם זנות. ואפילו ראו שנתן לה מעות, שחזקה היא שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי בידו לעשותה בעילת מצוה. לפיכך, הרי זו מקודשת קידושי ודאי, וצריכה ממנו גט שני:

מפרשים

 

בית שמואל

(א) כגון שנשאה:    כ"כ תוספות ביבמות דף נ"ב והר"ן פרק כל הגט עיין סי' י"ט מ"ש ועיין תשובת ריב"ש סימן ל"א פסק כן ועיין סי' קכ"א מיהו א"י לענין מה כתב כאן דברי הר"ן דהא כאן איירי לענין חשש קידושין א"כ ממ"נ אם נשאה כדין נשואין ת"ל היה קידושין ואם לא נשאה כדין נישואין א"כ מהיכ' תיתי לומר דבועל לשם קידושין, ודין של תוספות והר"ן איירי בארוסה שכתב לה גט ולא נתן לה ונשאה אמרינן בוודאי בעיל וביטל הגט וגרע מגט ישן:

(ב) קודם שתנשא לאחר:    כ"כ הרמב"ם והטור וא"א לומר לאפוקי שתנשא לאחר ולא גירשה פשיט' דהא היא א"א אלא אם נשאה וגרשה לא חיישינן לקידושין כיון דמחייב מלקות אם קדשה ובעל אף על גב בביאה נמי הוא עושה איסור מ"מ בקדשה חייב מלקות לא חיישי' לקדושין וכ"כ בש"ג פ' מ"ש דף תקפ"ט:

(ג) קידושי ודאי:    כ"כ הרמב"ם ומשמע דאז אין תופסין בה קידושין של אחר דוק' ביחוד תופסין קדושין של שני ולא בבעיל וכ"כ ב"ח:
 

ט"ז - טורי זהב

או שגלוי לכל שבא עליה כגון שנשא ההגה זו אין לה פירוש ואי לה משמעות, דאם נשאה למה הוצרך להזכיר הבעילה. ובד"מ כתב גם כן כמ"ש כאן בשם הר"ן פ' כל הגט ושם קאי לענין גט ישן. וז"ל הר"ן "וא"ת דהכא אמרינן דגט ישן אינו גט משמע אפילו דיעבד, ובפרק הזורק אסיקנא דתינשא לכתחלה. י"ל דהתם בנתיחדה בעלמא אבל הכא כיון שניס' בודאי נבעלת חשבינן לה". עכ"ל ואולי רצה הרב רמ"א לכתוב דבר זה בסימן הקודם לזה לענין שלא תינשא בגט ישן וטרדת הלימוד דטרדו כתבו כאן שלא בענין כלל:
 

באר היטב

(א) לאחר:    אם בא על גרושתו אחר שנשאת לאחר וגירשה או נתאלמנה אינה צריכה גט דודאי בעילתו בעילת זנות ולא לשם קדושין שאם יבעול לשם קדושין לוקה ש"ג פרק מ"ש. גם מהר"י הלוי בתשובה סי' י"ד כתב שאם המגרש כהן אינה צריכה גט. וכנה"ג כתב ואני מפקפק בזה דכל שקדושין תופסין בה יש לחוש שמא לשם קידושין בעל דבין הכי ובין הכי עובר על לאו גרידא יש לחוש שמא לשם קדושין בעל ונראה שכל שאינו יוכל לקיימה לא חיישינן שבעל לשם קדושין ע"ש. וכ"כ בתשובת מהר"ם אלשקאר סימן פ"ח שאם גירשה מפני שזינתה תחתיו אפי' ראוה שנבעלה א"צ גט שני דודאי לשם זנות בעל ולא לשם קדושין דמידע ידע שלא יוכל לקיימה והפוכי מטרתא למה לך אבל הרדב"ז ח"א סי' רע"ז כתב דאם נתייחדה אינה צריכה גט ואם ראוה שנבעלה צריכה גט ע"ש וע"ל סי' קמ"ח ס"ק ב' מש"ש ודו"ק. אם היה לו אשה אחרת לא חיישינן דבעל לשם קדושין דלא עבר על חרם ר"ג מהרי"ט ח"ב סי' א' וכנה"ג הביא פוסקים דס"ל דחיישינן אפי' בכה"ג דבעל לשם קדושין ע"ש.

(ב) מקודשת:    ואם נשאת לאחר תצא עיין ב"ש שכתב ומכ"ש אם הלך הבעל למד"ה וא"א ליתן לה גט אחר דלא תנשא ולא כהגמ"ר עיין בד"מ עכ"ל לכאורה דבריו שבכאן סותרים למ"ש בסי' קמ"ח ס"ק ב' שכתב שם וה"ה וכו' והסכים עם הגמ"ר ע"ש. ואם גירש מחמת זנות למהר"ם אלשקר הנ"ל אפי' ראוה שנבעלה. אינה צריכה גט דלא בעיל לשם קדושין. ולהרדב"ז דוקא בנתייחדת אינה צריכה גט אבל ראוה שנבעלה צריכה גט כמ"ש בס"ק א'. אם אמר נתייחדתי בפני עדים ומתו. או לא בעלתי או בעלתי ולא לשם קדושין ליכא למיחש לקדושין ש"ג ולבסוף כתב שלא מלאו לבו להתיר ע"ש. ועיין ב"ש מ"ש בשם ש"ג. המתייחד עם גרושתו והי' בנדתה אינה צריכה גט שני ממנו הרדב"ז. מעשה שבא לפני במומר שנשא בגיותו בת ישראל שהמירה גם כן ושהו יחד שנים או שלשה שנים ולבסוף חזרה היא לדת אמת וקדשה אחר והתרתיה לו משום דודאי היא והוא לא נתכונו לקידושין בהזדווגם יחד בנדתה כנסת הגדולה דף קע"ט ע"ב. ועיין סעיף וי"ו.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש