שולחן ערוך חושן משפט קכ א
שולחן ערוך חושן משפט · קכ · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
המעות באחריות הלוה עד שיפרענו ליד המלוה או ליד שלוחו ואם זרקן בפניו ונאבדו חייב אפי' אמר זרוק לי חובי וזרקו ונאבדו חייב אבל אמר לו זרוק לי חובי והפטר וזרקו אפי' רחוק למלוה ונאבד קודם שיגיע לידו פטור שהרי הרשהו בכך אמר לו זרוק לי חובי בתורת גיטין היו המעות קרובות ללוה עדיין הם באחריותו היו קרובות למלוה נפטר הלוה מחצה על מחצה אם אבדו משם או נגנבו משלם הלוה מחצה:
- הגה: כיצד זרק לו לתוך ד' אמותיו של מלוה פטור חוץ לד' אמותיו אם המלוה יכול לשמרו ולא הלוה פטור ואם הלוה יכול לשמרו ולא המלוה הלוה חייב שניהם יכולי' לשמרו הוה ליה מחצה על מחצה ושניהם חייבי' (טור) אבל שניהם אין יכולים לשומרו הוה ליה כזורקו למקום האבוד וחייב הלוה (ב"י):
מפרשים
אפי' אם אמר זרוק לי חובי כו'. דמסתמא זרוק ושמור קאמר ליה ועיין בסי' שאחר זה ס"א שכתב דאפי' אמר שלח לי ע"י עכו"ם או חרש שוטה וקטן ושלח על ידן ונאבדו המעות דפטור הלוה דשאני התם דלא מסתבר לומר דכוונתו היה שישלח וילך ג"כ עמהן בדרך לשמרם וע"ש בפריש':
וזרקו אפי' רחוק למלוה כו'. והיינו דוקא לענין דין ממון א"נ לקידושין ולחומרא אבל לענין גיטין ולקולא קרוב לה דוקא בעינן וכמו שכ' הטור והמחבר בא"ע סי' קל"ט ע"ש:
בתורת גיטין היו המעות כו' כיצד כו' כל הני פרטים הן מדברי הרמב"ם והטור והן ע"פ משנה וגמ' ר"פ הזורק דף ע"ח ששם יש אוקימתות בגמרא כן לענין גטין ולענין ממונא ע"ש ובדריש' ושם כתבתי דאף דלא א"ל והפטר אלא זרוק לי בתורת גיטין לחוד נמי הוי דינא הכי לכ"ע ולא כב"י וד"מ ע"ש ובדריש' ואם א"ל זרוק בתורת גיטין והפטר אפי' א"י לשומרו פטור ועפ"ר:
לתוך ד' אמותיו של מלוה. דתקנו לכל אדם שיקנו לו ד' אמות בסימטא או בצידי ר"ה כמו חצירו וידו כמ"ש הטור והמחבר לקמן בסי' דס"ח:
אם המלוה יכול לשומרו. ולענין גיטין כ' הטור והמחבר בא"ע סי' קל"ט דאין סומכין על מה שהיא יכולה לשומרו כשהיא חוץ לד' אמותיה אבל לענין ממונא כהאי דינא ואפי' לענין קדושין סומכין ע"ז ומקודשת וכמ"ש הטור והמחבר באה"ע סי' ל' ע"ש ואע"ג דגם קידושין ענין אישות הוא ויש בו נ"מ לקולא אם קדשה אחר מ"מ כיון דבמה דהיא מתקדשת עתה הוא חומרא אוקמוה אדינא דמן הדין מחשב ברשותה כיון דהיא יכולה לשומרה ועד"ר:
שניהן יכולין לשומרו. פי' כל אחד בפ"ע או שניהן יחד דוקא ואין שום אחד יכול לשומרו לבדו כן נ"ל מוכח מפי' התו' ועד"ר:
ושניהן חייבין. פי' יש חיוב והפסד לשניהן לכל א' המחצה:
אבל שניהן אינן יכולין לשומרו. פי' אפי' יחד אינם יכולין לשומרו ה"ל כזורקו למקום האבוד כו' עד"ר שם כתבתי דנ"ל מוכח דהטור לא ס"ל הכי:
(א) המעות באחריות כו'. עיין בתשובת ר"ש כהן ספר ב' ר"ס י"א וק"א:
(ב) ונאבד קודם שיגיע לידו. וכ"כ הרמב"ם והטעם דס"ל כמ"ש התוס' בגיטין ד"ה א"ה מאי למימרא כו' ע"ש ולא כמ"ש הרשב"א והה"מ ולזה כוון בסמ"ע ס"ק ג' וכ"כ הב"ח ע"ש והוא נכון ודוק:
(א) רחוק: היינו דוקא לענין ממון א"נ לקידושין ולחומרא אבל לענין גטין לקולא קרוב לה דוקא בעינן וכמ"ש הט"ו באבן העזר סימן קל"ט ע"ש עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשו' רש"ך ס"ב ר"ס י"א וק"א (וכל שעדיין לא זרק לו יכול המלוה לומר אי אפשי שתזרקנו מהרי"ט חח"מ סימן קי"ח. כנה"ג).
(ב) לשמרו: ולענין גטין כתב הט"ו באבן העזר שם דאין סומכין על מה שהיא יכולה לשמרו כשהוא חוץ לד' אמותיה אבל לענין קידושין סומכין על זה ומקודשת כמ"ש שם סי' ל' ע"ש ואע"ג דגם קידושין ענין אישות הוא ויש בו נ"מ לקולא אם קדשה אחר מ"מ כיון דבמה דהיא מתקדשת עתה חומרא הוא אוקמוה אדינא דמן הדין מחשב ברשות' כיון דיכולה היא לשמרו. סמ"ע.
(ג) יכולים: פירוש כל אחד בפ"ע או שניהן יחד דוקא ואין שום אחד מהן יכול לשמרו לבדו כן נ"ל מוכח מפירוש התוס'. שם.
(ד) חייבים: פי' יש חיוב והפסד לשניהן לכל אחד המחצה. שם.
(ה) לשמרו: פירוש אפי' יחד א"י לשמרו. וכל הני פרטי דינים אפי' לא א"ל והפטר אלא זרוק לי בתורת גטין לחוד נמי הוי דינא הכי לכ"ע ודלא כב"י וד"מ ע"ש ואם א"ל זרוק בתורת גטין והפטר אפי' א"י לשמרו פטור. שם.
(א) אפי' רחוק למלוה עיין בהה"מ שפי' דברי הרמב"ם בקרוב למלוה ע"פ דברי הרשב"א בשם ירושלמי דסתמא היינו קרוב למלוה מיהו בתו' פ' הזורק משמע דאפי' רחוק למלוה חייב אלא דמתני' מיירי דמפרש ע"ש ד"ה א"ה מאי למימרא ועיין בפי' המשניות להרמב"ם פ' הזורק וז"ל היתה עומדת על ראש הגג כו' ועל מנת שנאמר לו זרוק חובי בתורת גיטין לפיכך אם הגיע הממון קרוב מן המלוה נפטר הלוה שכבר הגיע לו הממון כמו הגט והוא כבר נתפייס ממנו בקבלת הממון בזה הענין אבל אם אמר לו זרוק לי חובי ותפטר ולא אמר בתורת גיטין וזרקו לו ונאבד או נשרף קודם שיגיע ליד המלוה ה"ז אינו פטור עכ"ל. והוא תמוה דהא בש"ע משמע להדיא דאומר זרוק והפטר א"צ שיגיע ליד המלו' ועכ"פ לא גרע מתורת גיטין דקרוב למלוה פטור והיכי כתב דאינו פטור עד שיגיע ליד המלו' וצ"ע:
(ב) מחצה על מחצ' בפ' הזורק דף ע"ח אוקי רבה ורב יוסף מחצ' על מחצה בשני כתי עדים אחת אומר' קרוב לו וא' אומרת קרוב לה ור' יוחנן מוקי קרוב היינו ביכול לשומרו ומחצ' על מחצה בשניהם יכולים לשמרו כתבו תוס' שם ד"ה מחצה על מחצ' ז"ל הכא לא שייך לומר הממע"ה דאין כאן ספק עכ"ל וז"א אלא אליבי' דר"י אבל לרבה ורב יוסף דמוקי בשני כתי עדים הדרא קושי' לדוכתי' ומהרש"א כתב דתוס' מפרשי כדברי המרדכי דמיירי דהחוב עדיין בעין ברה"ר אלא שהוא תוך זמנו ואמר המלו' ללוה זרוק לי בתורת גיטין קרוב למלו' זכה המלו' ומחצ' על מחצה בשני כתי עדים והלו' רוצה לחזור יחלוקו כיון דאי' בעינא ע"ש אבל קשה דאי ס"ל לתו' כפי' המרדכי א"כ לא הי' התחלה לקושי' דנימא הממע"ה ולר' יוחנן נמי נימא דמיירי תוך זמנו ונרא' דס"ל דלר' יוחנן ע"כ צריך לפרש באבד החוב דבשלמא קרוב בד' אמות א"כ שפיר מצינו לפרש תוך זמנו ושלא יהא הלוה יכול לחזור כיון דכבר זכה המלו' בד' אמותיו אבל לר' יוחנן דמיירי קרוב ביכול לשומרו וזה אינו אלא בגיטין וקדושין וא"כ בשלמא לפטור הלו' מהני בתורת מחיל' כיון דאמר זרוק בתורת גיטין אבל אם הוא תוך זמנו לא מצי המלו' זכי בי' כיון דאינו חצירו ביכול לשמרו אלא בגיטין וע"כ לר' יוחנן מיירי באבד החוב ומש"ה הקשו דנימא הממע"ה ותי' דאין בזה ספיקא אבל לרבה ורב יוסף שפיר מצי מיירי בתוך זמנו ולענין חזרה דלוה ורש"י שפי' באבד החוב משום דאנן קי"ל כר' יוחנן ודו"ק. ומדברי המרדכי פ' הזורק משמע דלמסקנא נמי מיירי כשהוא בעין לענין חזרה דלוה וקשה לר' יוחנן דמיירי ביכול לשומרו למה לא יוכל הלו' לחזור ובמה זכה המלו' ועיין בטור דמשמע נמי דזה המלו' אלא דיש לפרש דמיירי בד' אמות ומדין חצר: