הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קכ

סימן קכ

[שו"ע] אבל אם א"ל זרוק לי חובי. נ"ב ואף בלא קנין כיון דמחילה א"צ קנין כ"כ הרא"ש והתוס' פ' המקבל וכ' במ"ל דלפ"ז לדעת הר' ישעי' בטור לעיל סי' י"ב ובסמ"ע שם ס"ק כ"א במלוה בשטר לא מהני במאי שאומר זרוק לי חובי והפטר ע"ש וע' במהרי"ט ח"ב חח"מ סי' קי"ח:

[שו"ע] שהרי הרשוהו בכך. נ"ב ואם בא אחר וקדם וזכה בה יש לעיין בזה דלכאורה י"ל דהוי כזוכה מן ההפקר כיון שהלוה סילק ידו מהם והוציאם מרשותו דהמלוה עדיין לא זכה בהן בקנין שיהי' המעות אלו שלו ויש לדמות לדינא דלקמן סי' קצ"ד ס"ב. שוב מצאתי בשט"מ ב"מ דף ע"א ע"ב (ובדפוס ברלין היא דף קכ"ו ע"א) שכתב בשם הרשב"א וז"ל אם אמר ישראל לגוי הניחם א"ג קרקע והפטר והניחם איהו ואסתלק לי' וישראל לא זכה בהו וכי הדר שקלינהו ישראל שני מן ההפקר זכה בהו ע"ש וצ"ע לדינא:

[שו"ע] אא"כ פשע בהם. נ"ב אבל בפקדון וא"ל תא שקול אפי' ש"ח לא הוי כדמשמע מדברי רי"ו ס"ט ח"ד כמש"ל בגליון סס"י קצ"ח ולאחר העיון משם אין ראי' די"ל דכונת הרי"ו דלאחר שקיבל מי שפרע נעשה פקדון ונעשה כש"ח שאמר תא שקול ודומה לזה בפני יהושע בב"מ דף מ"ט ע"ש. אבל בש"ש שאמר תא שקול י"ל דהוי ש"ח וזו דעת תוס' בב"מ שם ד"ה אלא אפי' ע"ש. אבל דעת הנ"י שם דאפי' ש"ח לא הוי ע"ש וכן נראה דעת הש"ך לקמן סי' ש"ו סק"ב:

[ש"ך אות ג] וע' בת' ר"ש כהן. נ"ב וע' שו"ת מהרי"ט סי' י"ט: