שולחן ערוך חושן משפט קכ ב

במה דברים אומרים בסתם שלא גלה המלוה דעתו שאינו רוצה לקבלם לפיכך אם זרקו לו ונאבד חייב שאומר לו אילו נתתם לי הייתי שומרם אבל אם אמר לו הלוה הילך מעותיך ולא רצה המלוה לקבלם וזרקם לפניו אם הוא במקום שמלוה משתלמת שם נפטר ואינו צריך להביאם לב"ד דפרעון בעל כרחו פרעון וכן אם אמר לו הנה מעותיך צרורים בביתי בא וטול מעותיך (וע' לקמן?? סי' ע"ד ס"ו) והמלוה מסרב מלקחתם ונגנבו או נאבדו פטור הלוה אלא א"כ פשע בהם ונגנבו או אבדו:

הגה: ויש חולקים בזה (מרדכי שם פ' מי שאחזו) אם פרע לאשת המלוה אם היא בת דעת נפטר הלוה בכך כאילו נתנו למלוה עצמו (תשו' הרשב"א אלף צ"ו) ראובן שהיה חייב לשמעון וכשהגיע זמן הפרעון א"ל שמעון שיתעסק בהן למחצית שכר ונאנסו אח"כ ביד הלוה חייב בכל האונסין כמו בתחילה מאחר שהיו תחיל' באחריותו ולא נשתנה מכח דיבור בעלמא (מרדכי פ' החובל):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

במקום שהמלו' משתלמת שם. בריש סי' ע"ד נתבאר ע"ש בדברי הטור והמחבר:

הנה מעותיך צרורים בביתי כו'. עפ"ר ודרישה שם כתבתי שכדי של"ת ממ"ש הטור והמחבר כאן למ"ש הטור (וגם המחבר רמזו) לקמן בסי' קצ"ח סי"ז דהמוכר שחוזר במקחו המעות שקיבל הן בידו כדין הלוא' ואפי' אי אמר למרי זוזי תא ושקול זוזך ואתנסו חייב בהן ע"ש וכן חזר וכ' שם בסוף הסי' בשם הרמ"ה שצריך לעשות בהן השבה גמור' כדין מלוה כו' ש"מ דבמלו' לא סגי בא"ל תא שקול זוזך. גם לעיל סי' ע"ד ס"ג כתב מור"ם בהג"ה דלוה אינו נפטר בא"ל בא וטול זוזך. וי"מ דשם בהג"ה מיירי בא"ל כן בתוך "הזמן וכמ"ש שם ז"ל והוא בזמן וז"א דא"כ בפקדון נמי הוה חייב ושם כ' דבפקדון פטור וע"כ צ"ל דמ"ש "והוא "בזמן רצה לומר שכלה הזמן והגיע זמן הפרעון ואפ"ה חייב באונסין לכן נראה לי דמ"ש כאן דפטור דאינו נפטר בזה כי אם כשאמר ליה תחלה הא לך מעותיך וכשלא רצה המלו' לקבלם אמר ליה מאחר שאינך רוצה לקבלם הנה אוליכם לביתי ויהיו שם מונחים צרורים ואתה תבא אחרי לכשתרצה ותטלם משם ומ"ש הטור והמחבר סתם וכן אם אמר ליה הנה מעותיך צרורים כו' אדלעיל מיניה קאי דאמר ליה הילך מעותיך ולא רצה לקבלם והשליכם לפניו דפטור על זה כתב וכן אם לא השליכם לפניו אלא הוליכם לביתו ואמר ליה הנח מעותיך כו'. ועוד יש לומר דמ"ש הטור והמחבר כאן הנה מעותיך צרורים בביתי בא וטול אינו רצונו לומר בא לביתי אחריהן אלא ר"ל הכן לנפשך לקבלם ואתנם לך כי מעותיך צרורים בביתי ואביאם ליתנם לך בכל עת שתרצה והמלוה מסרב בזה דוקא קאמר דפטור ועיין דרישה מ"ש עוד מזה:

אלא אם כן פשע. ואם אמר ליה איני רוצה להיות תו אפי' ש"ח אפי' מפשיעה פטור כן כתב המרדכי הביאו הד"מ ע"ש:

אם היא בת דעת נפטר. דקדק וכתב בת דעת משום דבשואל לא סגי במה שמחזיר דבר השאול בידו ליד בניו ובני ביתו דמשאיל וכמו שכתבו הטור והמחבר לעיל בסי' ע"ב סעיף ל"א ושם כתבתי דנראה לדמות הלואה לשאלה דבשניהם כל הנאה דידיה ומשום הכי כתב בת דעת ור"ל שנושאת ונותנת בתוך הבית וכ"כ בתשובת הרשב"א זו בהדי' ושהיא בת דעת נושאת ונותנת הבית דידה כידו דמיא וע"ל סי' ש"מ ס"ח וגם לעיל בסי' ע"ג ס"ח מ"ש עוד בזה:

חייב בכל אונסין כמו בתחלה ע"ל סי' קע"ו ס"א מ"ש מענין זה ע"ש:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ג) הנה מעותיך צרורים. ע' בסמ"ע ס"ק י' עד גם לעיל סי' ע"ד ס"ג כ' מור"ם בהג"ה דלוה אינו נפטר בא"ל בא וטול זוזך ולפע"ד דשאני התם דלא א"ל הלוה שהם צרורים רק שמור"ם כתב שהם צרורים לכך חייב מטעם המפורש במצאתי כתוב שם אילו מזדמן ליה עסק מי לא מזדבן בהו אבל הכא שא"ל שהם צרורים מיד שא"ל כך הרי הם ברשו' מלו' ושוב לא יוכל להשתמש בהן לכך פטור ובזה מתורץ נמי מה שהקשה מלקמן סי' קצ"ח סי"ז וכן הוא בדברי רחבי"ה במרדכי פ' מי שאחזו וה"מ דפטור היינו היכא דבידו מזומנים להחזיר לו וזה הניחם לפניו או בביתו והמלוה או המפקיד הלכו להם אבל אם אינו תופס מזומנים ואומר אני אביא לך פקדוניך כו' ואע"ג דראבי"ה אפילו בפקדון קמחייב באינו תופס מזומנים י"ל דהיכי שאומר טול את שלך מודה ראבי"ה דפטור בפקדון כמ"ש מור"ם בסי' ע"ד ע"ש ע' בתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' צ"ט:

(ד) ויש חולקים בזה. כלומר אפילו פשע פטור וכן הוא בדברי רחבי"ה במרדכי שם וכן נראה שהבין הסמ"ע ע"כ הקשה בסק"י דברי מור"ם אהדדי אבל הב"ח כ' בסימן ע"ד ס"ה דר"ל דיש חולקין דהלוה חייב והיא דעת ריב"א במרדכי שם. וע"כ כ' מור"ם בסי' ע"ד דחייב הלוה וקשה דהא ריב"א מספקא ליה וראבי"ה פשיטא לי' וע"ק דה"ל למור"ם לכתוב כאן דהעיקר כהיש חולקין כיון שכ' סתם בהג"ה בסימן ע"ד א"ו שאני כאן וכמ"ש לעיל ולענין דינא גם מהרש"ל פרק י' דב"ק סימן נ"ג פסק כראבי"ה דפטור אפילו מפשיעה:

(ה) אם היא בת דעת כו'. ומהרש"ל פ"ט דב"ק סי' ל"ט חולק ופסק דבהלואה אפילו נושאת ונותנת בתוך הבית לא נפטר בכך ע"ש. עיין בתשו' מהר"מ אלשיך סי' ל"ט:

(ו) חייב בכל האונסים. עיין במרדכי ולעיל סי' ע"ב:

באר היטב

עריכה

(ו) צרורים: עיין בסמ"ע ובש"ך מה שחילקו בין ההיא דהכא למ"ש הט"ו בסימן קצ"ח סי"ז במוכר שחזר במקחו איך דין המעות שקיבל ע"ש ובתשו' רש"ך ס"ב סי' צ"ט (אפי' באחרא דקנה המלו' אם הי' שם אונס שא"י להצילו כגון שבא אנס והקדים ולקחה קודם שהי' המלו' יכול ליקח לא הוי פרעון מהרי"ל בתשוב' סימן ק"א. כנה"ג).

(ז) פשע: ואם א"ל איני רוצה להיות תו אפי' ש"ח אפי' מפשיע' פטור כ"כ המרדכי הביאו הד"מ ע"ש עכ"ל הסמ"ע.

(ח) חולקים: כלומר ואפי' פשע פטור וכן הוא בדברי הראבי"ה וכן נראה שהבין הסמ"ע אבל הב"ח כתב בסי' ע"ד ס"ה דר"ל די"ח דהלוה חייב והוא דעת ריב"א וע"כ כתב הרמ"א בסי' ע"ד דחייב הלו' וקשה דהא ריב"א מספקא לי' וראבי"ה פשיטא לי' וע"ק דה"ל להרמ"א לכתוב כאן דהעיקר כי"ח כיון שכתב סתם בסי' ע"ד אלא ודאי שאני כאן וכמ"ש לעיל ולענין דינא דעת מהרש"ל דפטור אפי' מפשיע'. ש"ך.

(ט) דעת: דקדק וכתב בת דעת משום דבשואל לא סגי אם מחזיר דבר השאול בידו לבניו ובני ביתו דמשאיל וכמ"ש הט"ו בסי' ע"ב סעיף ל"א ונראה דדמי הלוא' לשאלה דבשניהן כל הנאה דידי' ומ"ה כתב בת דעת ור"ל שנושאת ונותנת תוך הבית וכ"כ בתשו' הרשב"א בהדיא וע"ל סימן ש"מ ס"ח ולעיל סי' ע"ג ס"ח עכ"ל הסמ"ע. והש"ך כתב דמהרש"ל חולק ופסק דבהלוא' אפי' נושאת ונותנת תו הבית לא נפטר בכך ועיין בתשו' מהר"מ אלשיך סימן ל"ט.

(י) בתח ה: ע"ל סימן קע"ו ס"א מ"ש מענין זה ע"ש. סמ"ע.

קצות החושן

עריכה

(ג) למחצית שכר דכיון דאתי לידו בתורת שמיר' אע"פ שאמר לו דבר שנרא' ממנו שאינו חושש באביד' והלך ואבד' חייב כי היכי דאמרינן בקרע כסותי היכא דאתי לידי' בתורת שמיר' דאינו פוטר אלא א"כ אמר והפטר כן הוא שם במרדכי פ' החובל וא"כ לפי"ז אם אמר לו בפי' לך התעסק בהם והרי אתה פטור מחיוב שהי' לך בשמירתן ודאי פטור ועיין ש"ג פ' המפקיד. ומיהו נראה דאפי' אמר לו בסתם יהיו לך בתורת עיסקא לא גרע מאומר בתורת גיטין דפטור אפי' לא אמר והפטר דכיון דתורת עיסקא ה"ל פלגא פקדון הרי פוטר אותו מחיוב אונסין במחציתו והמרדכי לא קאמר אלא באומר לו סתם שיתעסק בהם למחצית שכר דבזה אע"ג דנראה ממנו שאינו חושש באונסין לא מיפטר כי אתי לידי' בתורת שמיר' אבל אומר יהיו בידך בתורת עיסקא הוי לי' כאומר בתורת גיטין דפירושו דכל דין גיטין יהי' לזה החוב א"כ ה"ה בתורת עיסקא הוי לי' כמפרש שיפטר מחיוב אונסין ופטור:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}