שולחן ערוך חושן משפט עב לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · עב · לא · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב קצות החושן באר הגולה

שולחן ערוך

ראובן שאל משמעון משכון שמשכן בידו השיב שמעון בנך הקטן בא ושאל אותו בשמך ונתתיו לו וראובן אומר שלא בא לידו שמעון פושע הוא שמסרו ליד בן ראובן אפי' אם היה גדול שהממשכן או משאיל חפץ לחבירו צריך להחזיר לידו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

בנך הקטן בא כו':    המחבר כ' לשון תשובת הרא"ש שכ"כ אמעש' שהיה כן והשיב דאפי' אם הי' הבן גדול מחשב פשיעה:

שמעון פושע הוא שמסרו ליד בן ראובן כו':    ע"ל סי' רצ"ח סכ"א שכ' מור"ם שם בהג"ה דכמו דאמרי' כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד כן אם הנפקד החזיר הפקדון לאשת המפקיד דפטור עכ"ל ובסי' ש"מ ס"ח כ' מור"ם בהג"ה ז"ל וי"א דה"ה אם החזיר ליד אשת המשאיל ונאנס חייב עכ"ל הרי שחילק בין פקדון לשאלה וכן נרא' מדברי הרא"ש שהביא הטור כאן בדין זה בסכ"ה שכ' אע"ג דאמרינן כל המפקיד כו' מ"מ דוקא פקדון כו' אבל הממשכן או המשאיל חפץ ליד חבירו צריך להחזיר ליד הבעלים כדתנן השואל את הפרה ושלחו ביד בנו כו' עכ"ל הרי דכ' בהדיא דבשואל צריך להחזירו לידו ודימו לו הממשכן ונרא' דה"ט דבשואל כל הנא' שלו מ"ה צריך ליזהר בשמירתו טפי ובממשכן דהוא כקיבל שכר משום פרוט' דרב יוסף משא"כ בשומר פקדון דאינו חייב בניעורו ושיטוחו וכמ"ש הטור בס"ס בשם תשובת הרשב"א ואפי' למ"ד הממשכן אינו אלא כש"ח מ"מ יש לחלק דבממשכן מה שכנגד מעותיו שהלוה עליו הוא כקנוי לו ובשעת פדייה כאלו חזר וקנהו מידו וכיון שהוא כקנין חדש צריך לעשות הקנין עם המפקיד בעצמו ולא על ידי בנו ואשתו אם לא שנתן להן רשות וה"ט נמי בשאלה דנקנ' להשואל ועומד ברשותו לגמרי משא"כ בפקדון ונרא' שזהו דעת המחבר בכאן ועמ"ש בסמ"ע בסי' ש"מ ס"ח בשם הרשב"א דבשואל ג"כ אף אם החזיר לאשתו חייב באחריותו ומ"ש מור"ם בס"ס ק"ך בהלואה דנותן לאשת המלוה פטור מהאחריות פירשתי שם ע"ש ועפ"ר שכתבתי שם פירושו ע"פ דקדוק הל' דהרא"ש בענין אחר והוא דס"ל דאין חילוק בין פקדון לשאלה ומשכון ובכולם השמירה כשהיה בידו יכולה להיות גם ע"י בנו ואשתו אבל החזרה בכולם צריכה להיות דוקא מיד ליד אבל דברי המחבר ודברי מור"ם מ"ש בסימנים הנ"ל לא משמע הכי גם ממ"ש ב"י בחידושיו בסי' קכ"א ס"א מוכח דבפקדון אין חילוק בין תחלת פקדון והשמירה בידו ובין החזרה להמפקיד ע"י אשתו ע"ש בד"ה מ"כ ראובן כו' ובע"ש מוכח מדברי שפי' לדברי הרא"ש כמ"ש בפריש' שחילק בדבריו בין שמירת בני ביתו דהנפקד לחזרת בני ביתו של מפקיד ע"ש ולא הזכיר בדבריו כלל שואל וממשכון בל' הרא"ש הנ"ל והמחבר ע"ש ודו"ק:

ש"ך - שפתי כהן

(קלו) שמעון פושע הוא כו' ע"ל סי' רצ"א סכ"א שכ' מור"ם שם בהג"ה דכמו דאמרינן כל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד כן אם הנפקד החזיר הפקדון לאשת המפקיד דפטור עכ"ל ובסי' ש"מ ס"ח כ' מור"ם בהג"ה ז"ל וי"א דה"ה אם החזיר ליד אשת המשאיל ונאנס חייב עכ"ל הרי שחילק בין פקדון לשאלה וכן נראה מדברי הרא"ש שהביא הטור כאן בדין זה בסכ"ה שכתב אע"ג דאמרינן כל המפקיד כו' מ"מ דוקא בפקדון כו' אבל הממשכן או המשאיל חפץ ליד חברו צריך להחזיר ליד הבעלים כדתנן השואל את הפרה ושלחו ביד בנו כו' ע"כ הרי דכתב בהדיא דבשואל צריך להחזירו לידו ודימו לו הממשכן ונראה דה"ט דבשואל כל הנא' שלו מ"ה צריך ליזהר בשמירתו טפי ובמשכון דהוא כקבל שכר משום פרוט' דרב יוסף משא"כ בפקדון ונראה שזהו דעת המחבר בכאן ועמ"ש בסמ"ע בסי' ש"מ ס"ח בשם הרשב"א דבשואל ג"כ אף אם החזיר לאשתו חייב באחריותו ומ"ש מור"ם בס"ס ק"ך בהלואה דנותן לאשת המלוה פטור מהאחריות פירשתי שם ע"ש ועפ"ר שכתבתי שם פירושו ע"פ דקדוק הלשון דהרא"ש בענין אחר והוא דס"ל דאין חילוק בין פקדון לשאלה ומשכון ובכולם השמירה כשהי' בידו יכולה להיות גם ע"י בנו ואשתו אבל החזר' בכולם צריכה להיות דוקא מיד ליד אבל דברי המחבר ודברי מור"ם מה שכתבתי בסימנים הנ"ל לא משמע הכי גם ממ"ש ב"י בחדושיו בסי' קכ"א ס"א מוכח דבפקדון אין חילוק בין תחלת פקדון והשמירה בידו ובין החזר' להמפקיד ע"י אשתו ע"ש בד"ה מ"כ ראובן כו' ובמ"ש מוכח מדבריו שפי' לדברי הרא"ש כמ"ש בפריש' שחילק בדבריו בין שמירת בני ביתו דהנפקד לחזרת בני ביתו של מפקיד ע"ש ולא הזכיר בדבריו כלל שואל וממשכן בלשון הרא"ש הנ"ל והמחבר ע"ש ודו"ק עכ"ל סמ"ע. ומ"ש בסוף דבריו אבל דברי המחבר ודברי מור"ם שכתבתי בסימנים הנ"ל לא משמע הכי כו' לא ידעתי למה דברי המחבר לא משמע הכי. גם מ"ש ממ"ש ב"י בחדושיו סי' קכ"א ס"א מוכח כו' ע"ש דלא מוכח מידי דקאי שם אאשתו של מחזיר אבל לאשתו של מפקיד י"ל דלא הוי חזר' ע"ש גם מ"ש ובע"ש מוכח מדבריו כו' אמת הוא שכן מוכח בע"ש כאן להדיא ע"ש אלא שקשה דבסי' רצ"א סכ"א כ' הע"ש גופי' ה"ה אם החזיר הפקדון לאשת המפקיד פטור ע"ש. והב"ח כתב דהר"ב בהג"ה לקמן סימן רצ"א סכ"א מיירי באשה הנושאת ונותנת בתוך הבית ודוחק. ועוד דהא מדמי לה לכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד והתם אין חילוק ועוד דבד"מ מחלק בהדיא בין שאל' לפקדון ומביאו בסמ"ע סי' רצ"א ס"ק ל"ב מיהו לענין דינא י"ל כהב"ח דאין חילוק בין נפקד לשואל אלא בין שמירה לחזרה ואינו פטור בהחזיר הנפקד לאשתו אלא כשהיא נושאת ונותנת בתוך הבית כדלקמן ס"ס ק"ך ע"ש וכן ראיתי שפסק מהרש"ל בי' הגוזל קמא סי' ל"ט וע"ש. וכ"נ מדברי הר"ב בב"ה שכתב וז"ל מ"ש הרא"ש שמה שהחזיר לאשתו ובניו לא נפטר בכך כ"כ הרמב"ם פ"ו מטוען והרשב"א בתשו' סי' אלף כ"ו כתב שאם טוען הלוה פרעתי לאשתך והיא בעלת דעת והוא מניחה לישא וליתן ישבע שמסר לה ופטור ונראה שגם הרמב"ם והרא"ש לא איירי אלא בסתם נשים אבל אם הוא מניחה לישא וליתן מודה להרשב"א עכ"ל ואע"פ שמ"ש שכ"כ הרמב"ם פ"ו מטוען לפי עניות דעתי אינו מוכח מדברי הרמב"ם כלום שכוון לדברי הרמב"ם שהבאתי לקמן סי' ע"ה ס"ק ד' ואין משם ראיה שהרי כתב שם ג"כ או שנתן לו במתנ' כנגד החוב כו'. ופשיטא דאם נתן לו במתנה גמורה כנגד החוב נפטר מהחוב אלא ודאי לדוגמא בעלמא נקט לענין שזה צריך לברר דבריו שזה טועה כן בדעתו ויכול להיות שהוא מיירי בענין דלא הוי מתנה גמורה א"כ הוא הדין מה שכתב והחזיר זה חוב לבנו או לאשתו לדוגמא בעלמא נקט לענין שצריך לברר דבריו כי שמא נתן לבנו או לאשתו בענין דלא הוי חזר' מ מ משמע מדברי הר"ב בב"ה דאינו מחלק בין פקדון לשאל' רק בין השמיר' לחזר' ושיש חילוק בין היא נושאת ונותנת בתוך הבית או לא וכדברי הב"ח ומהרש"ל וכן נראה עיקר (ע' בתשו' מהרשד"ם סי' קל"ג):

וראיתי בבדק הבית סימן רצ"א שכתב בשם הריטב"א דהא דאמרי' ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד היינו דוקא בש"ח ע"ש מיהו בנמוקי יוסף פ' המפקיד כתב להדיא דהיא הדין בשומר שכר וכן משמע להדיא בדברי תלמידי רשב"א שהביא ב"י לקמן סי' רצ"א ועמ"ש עוד שם מדינים אלו:



באר היטב

(פו) לידו:    ע"ל סי' רצ"א סכ"א בהג"ה ובסי' ש"מ ס"ח בהג"ה וצ"ל שיש חילוק בין פקדון לשאל' וכ"נ מדברי הרא"ש שכתב אע"ג דאמרינן כל המפקיד כו' אבל הממשכן או המשאיל חפץ ליד חבירו צריך להחזיר ליד הבעלים ע"כ הרי דכתב בהדי' דבשואל צריך להחזירו לידו ודימ' לו שכן הדין בממשכן ונרא' דה"ט דבשואל כל הנא' שלו ובממשכן הוי כקיבל שכר משום פרוט' דרב יוסף מש"ה צריכין ליזהר בשמיר' טפי משא"כ בשומר פקדון ואפי' למאן דאמר דהממשכן אינו אלא כש"ח מ"מ יש לחלק דמה שכנגד מעותיו הוי כקנוי לו ובשעת פדייה כאילו חזר וקנהו מידו מש"ה צריך לעשות הקנין חדש עם המפקיד בעצמו ולא ע"י בנו ואשתו וה"ט נמי בשואל דנקנ' לו ועומד ברשותו לגמרי משא"כ בפקדון ועפ"ר שכתבתי פירוש בענין אחר דאין חילוק בין פקדון לשאל' ומשכון ובכולן השמיר' יכול' להיות גם ע"י בנו ואשתו אבל החזר' צריכ' להיות דוקא מיד ליד עכ"ל הסמ"ע והש"ך כתב דלענין דינ' נרא' כן דאין חילוק בין נפקד לשואל אלא בין שמיר' לחזר' ואין הנפקד פטור בהחזיר לאשתו אלא כשהי' נושאת ונותנת בתוך הבית כמ"ש בסוף סימן ק"ך ע"ש וכן ראיתי שפסק מהרש"ל וכ"נ עיקר וע' בתשובת מהרשד"ם סי' קל"ג וראיתי בבד"ה סי' רצ"א שכתב בשם הריטב"א דהא דאמרינן כל המפקיד כו' היינו דוקא בש"ח ע"ש מיהו בנ"י כתב להדי' דה"ה בש"ס וכ"מ להדי' בדברי תלמידי הרשב"א שהבי' הב"י שם ועמ"ש עוד שם מדינים אלו עכ"ל.



קצות החושן

▲ חזור לראש