שולחן ערוך חושן משפט עב לב

ראובן הי' לו מעות ביד שמעון ובקש ממנו לוי שילוה אותם לו ונתרצה להלוותם ונתן לו בהם משכון ושלח ראובן כתב לשמעון שיתן המעות ללוי ונתנם לו ונאבדו המשכונות ביד ראובן דין מלוה על המשכון יש לו ונתחייב ראובן בשמירת המשכנות ומיהו לא נתחייב בשמירתם עד שיגיעו המעות ליד לוי ואם נאבדו המשכונות קודם לכן פטור ראובן לפיכך אם ישבע ראובן שנגנבו קודם שבאו המעות ליד לוי יחזיר לו לוי מעותיו ואם הוא מסופק אין מוציאין המעות מיד לוי:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

ונתחייב ראובן בשמיר' המשכנו': פי' לכל מר כדאית ליה להפוסקים דהוי עליה ש"ש חייב בשמירת המשכון אפי' בהעודף מההלוא' ולהפוסקים דהוי עליה ש"ח חייב בשמירת המשכון כנגד מעותיו וכמ"ש לעיל ס"ב ע"ש:

ואם נאבדו המשכנו': קודם לכן כו' הטעם למ"ד דהוה עלי' ש"ש משום דאז לא הוה חייב בניעורו ושיטוחו דהמשכון כיון דבעל המשכון במדינה ויכול לנערו בעצמו משא"כ לאחר ההלואה דאין המלוה מאמין המשכון להלוה ליתנו לידו ללערו וכן מפורש בטור בס"ס זה וכתבתי לשונו ג"כ בסמ"ע שם:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(קלז) ונתחייב ראובן בשמירת המשכונות. אפי' במה שהם שוים יותר מחובו להמחבר וסייעתו דלעיל סעי' ב' ולהי"א בהג"ה שם כנגד חובו מיהא הפסיד:

(קלח) ואם נאבדו כו'. מקודם לכן פטור לגמרי ונשבע וגובה חובו דאינו אלא ש"ח כיון שלא הלוה לו עדיין לא קעביד מצוה וגם אינו מחויב לשטחה ולנערה כיון שבעל החפץ בעצמו יכול לנערה וגם לא שייך לו' דהוה ליה כאלו פי' שאם יפסיד המשכון יפסיד חובו כיון שבשעה שנאבדו לא הלוה לו עדיין:

(קלט) אין מוציאים המעות מיד לוי מספק. וע"ל סי' ע"ה ס"ק נ"ז:

באר היטב

עריכה

(פז) פטור לגמרי: ונשבע וגובה חובו דאינו אלא ש"ח כיון שלא הלו' לו עדיין וגם אינו מחויב לשטח' ולנער' כיון דבעל החפץ במדינ' ויכול לנער' בעצמו גם לא שייך לומר דה"ל כאילו פירש שאם יפסיד המשכון יפסיד חובו דהא בשעה שנאבד עדיין לא הלו' לו. ש"ך.

קצות החושן

עריכה

(לג) ואם הוא מסופק וקשה דנראה דהרא"ש לשטתו דסובר כרבה וכשמואל כאלו פי' ואם כן מנכין חובו לגמרי נגד דמי המשכון וכמ"ש בסק"ז וה"ל כאומר המלוה איני יודע אם פרעתני והלוה גם כן מסופק דבמלוה על פה פטור כמבוא' בסימן ע"ה אבל לדעת השלחן ערוך דהוי ש"ש וזה גובה וזה גובה ואינו אלא כמו יש לי בידך דאם שניהם ספק גובה כנגדו המלוה חובו ועמ"ש בסימן נ"ט סק"א ומשום דיש לי בידך כנגדו אינה טענה אלא במגו וכמבואר בסימן כ"ד וכיון דטוען הלוה ספק ליכא מגו ונראה דמשום הכי אין מוציאין מן הלוה לפי שהוא דומה למתניתין דפ' השואל שכרה תצי יום ושאלה חצי יום והשואל אומר א"י דפטור דהוי א"י אם נתחייבתי מיהו הוי ספק דררא דממונא וכדמוכח ממתניתין דתנן יחלוקו ואוקי כסומכוס וסומכוס לא אמר כי אם בדררא דממונא וגבי דרד"מ מהני תפיס' כמו שכתבו התוספות פ' השואל דף ק' ד"ה וניחזי ברשותא דמאן קיימא דגבי דררא דממונא מהני תפיסה אפילו בטוען שמא היכא דמוכר מוחזק כיון דהוא בחזקתו כבר וה"ה הכא גבי לוה אין מוציאין ממנו משום דמהני תפיסה כיון דהוא מוחזק:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}