לדלג לתוכן

ביאור:בראשית כד מה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית כד מה: "אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד מה.

וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ

[עריכה]

המשך הצעד התשיעי: העבד מתאר את הבחינה שהוא יעשה לנערות כדי למצוא את זאת שאלוהים בחר.

[עריכה]

אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי

[עריכה]

מיד כאשר סיים העבד לבקש מאלוהים שיתן לו סימן מי היא הנערה, רבקה הופיע. לא היה קורה אסון אם הנערות היו מופיעות לפני שהעבד סיים את בקשתו מאלוהים. הוא פשוט היה מתחיל מהנערות שבאו אחרי שהוא סיים את בקשתו.
בכל אופן, העבד מנסה לרמוז שמיד לאחר שהוא ביקש את בקשתו מאלוהים, אלוהים זימן לו את רבקה. לא ברור מאיפה רבקה באה, אך ידוע שהיא נראתה בפניו רק אחרי שהוא סיים את דבריו.

וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת

[עריכה]

העבד מציין את שמה של הנערה - רבקה. לא נאמר שרבקה או לבן אמרו לו את שמה. הנערה רק אמרה: "בַּת בְּתואֵּל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר" (ביאור:בראשית כד כד).

הרמב"ן דן בנושא והסביר שאפשרי שהיא הוסיפה ואמרה לו את שמה או שהוא שמע אותו בביתה.

אולם אחרי עקדת יצחק ולפני מות שרה נאמר: "ויְַהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, ויַֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא, בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ ... וְאֵת, בְּתואֵּל. ובְּתואֵּל, יָלַד אֶת רִבְקָה" (ביאור:בראשית כב כג). לבתואל היתה רק בת אחת, לכן זאת חייבת להיות רבקה. כלומר, אין להתפלא על כך שהעבד ידע שבתו של בתואל היא רבקה. אולם לבטח העבד חקר ווידא שהנערה שדיברה איתו היא רבקה.

העבד הודיע להם שהוא ראה את רבקה, ויודע את שמה, וזאת כדי למנוע מהמשפחה להופיע עם נערה אחרת.

וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא

[עריכה]

למעשה העבד אמר: "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (ביאור:בראשית כד יז), ולבן ידע שהעבד שינה את דבריו כדי לשפר את הנס. אולם הן לבן והן העבד הסתירו את העובדה הזו על מנת שבתואל יאמין בנס, ושהעבד באמת אמר "הַשְׁקִינִי נָא", ובתגובה רבקה, טובת הלב והחכמה, השקתה גם את גמליו ולא את אנשיו.

בתואל לבטח היה מאוד גאה בבתו. לא כל יום מלאך אלוהים בוחר את הבת שלך.