ביאור:בבלי מגילה דף לא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת מגילה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
| המשך המשנה |
ברכות וקללות [1].
אין מפסיקין בקללות [2]: [3] אלא אחד קורא את כולן [4];
בשני ובחמישי, בשבת במנחה - קורין כסדרן [5], ואין עולים להם מן החשבון [6],
שנאמר [7]: (ויקרא כג מד) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל [8]: מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו.
גמרא:
תנו רבנן: [9]
'בפסח קורין בפרשת מועדות, ומפטירין בפסח גלגל [10]
והאידנא דאיכא תרי יומי, יומא קמא בפסח גלגל, ולמחר בפסח יאשיהו (מלכים ב כג)
ושאר ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח
[עריכה]מאי היא?
אמר רב פפא: מאפ"ו סימן [11]
יום טוב האחרון של פסח קורין (שמות יג יז) וַיְהִי בְּשַׁלַּח [פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה] [12], ומפטירין (שמואל ב כב א) וַיְדַבֵּר דָּוִד [לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל] [13],
ולמחר (דברים טו יט) כָּל הַבְּכוֹר [אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ], ומפטירין (ישעיהו י לב) עוֹד הַיּוֹם [בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם] [14]
אמר אביי: והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא [15];
בעצרת (דברים טז ט) שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת [תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת] ומפטירין בחבקוק (חבקוק ג) [16]
אחרים אומרים: (שמות יט א) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי [לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי] , ומפטירין במרכבה [17]
והאידנא דאיכא תרי יומי עבדינן כתרוייהו [18], ואיפכא [19];
בראש השנה (במדבר כט א) וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי [בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם], ומפטירין (ירמיהו לא יט) הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם [אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה’] [20],
ויש אומרים (בראשית כא א) וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה [כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר], ומפטירין בחנה (שמואל א ב) [21];
והאידנא דאיכא תרי יומי, יומא קמא כיש אומרים, למחר - (בראשית כב א) [וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה] וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם [וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי], ומפטירין 'הֲבֵן יַקִּיר';
ביום הכפורים קורין (ויקרא טז א) [וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה] אַחֲרֵי מוֹת [שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ], ומפטירין (ישעיהו נז טו) כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא [שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים] [22], ובמנחה קורין בעריות [23], ומפטירין ביונה;
אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענוותנותו; דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים:
כתוב בתורה (דברים י יז) כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים [הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד], וכתיב בתריה [פסוק יח]: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה [וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה];
שנוי בנביאים: (ישעיהו נז טו) כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ [מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן] וכתיב בתריה וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ;
משולש בכתובים, דכתיב (תהלים סח ה) [שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ] סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ [וְעִלְזוּ לְפָנָיו], וכתיב בתריה [פסוק ו]: אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת [אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ];
יום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ומפטירין (זכריה יד א) הִנֵּה יוֹם בָּא לַה' [וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ] [24]
והאידנא דאיכא תרי יומי, למחר מיקרא הכי נמי קרינן
- אפטורי מאי מפטירין?
(מלכים א ח ב) וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה [כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי] [25].
ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג;
יום טוב האחרון קורין 'כָּל הַבְּכוֹר' [המתחיל בדברים טו,יט: כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ וממשיך (דברים טז א) שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח...] [26] מצות וחוקים ובכור [27], ומפטירין (מלכים א ט) וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה [לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת] [28];
למחר קורין [דברים לג -] 'וְזֹאת הַבְּרָכָה [אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ], ומפטירין (מלכים א ח כב) וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה [לִפְנֵי מִזְבַּח ה' נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם].
אמר רב הונא אמר רב: שבת שחל להיות בחולו של מועד - בין בפסח בין בסוכות - מקרא קרינן (שמות לג יב) [וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה’] רְאֵה אַתָּה [אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי] [29] אפטורי בפסח - העצמות היבשות (יחזקאל לז) [30] ובסוכות - ביום בא גוג [31] [32]
בחנוכה בנשיאים ומפטירין בנרות דזכריה [33] [34]
ואי מיקלעי שתי שבתות, קמייתא בנרות דזכריה, בתרייתא בנרות שלמה [35]
בפורים - וַיָּבֹא עֲמָלֵק [וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם...] (שמות יז)
בראשי חדשים - וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם (במדבר כח)
ראש חדש שחל להיות בשבת - מפטירין [36] וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ;
חל להיות באחד בשבת - מאתמול מפטירין וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ (שמואל א כ)
אמר רב הונא:
ראש חדש אב שחל להיות בשבת - מפטירין (ישעיהו א) חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח
מאי 'הָיוּ עָלַי לָטֹרַח'?
אמר הקב"ה: לא דיין להם לישראל שחוטאין לפָני, אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם!
בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן?
אמר רב: (ישעיהו א) אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה.
[עד כאן ההפטרות,] מקרא [בתורה] מאי?
תניא: 'אחרים אומרים: (ויקרא כו) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי [וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה ...];
רבי נתן בר יוסף אומר: (במדבר יד) [וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה] עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה [וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ];
ויש אומרים: (במדבר יד) עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת [אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי] [37].'
אמר אביי: האידנא נהוג עלמא למיקרי (דברים ד) כִּי תוֹלִיד בָּנִים [וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסו...], ומפטירין (ירמיהו ח) אָסֹף אֲסִיפֵם [נְאֻם ה' אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה וְהֶעָלֶה נָבֵל וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם].
במעמדות במעשה בראשית:
מנהני מילי [38]?
אמר רבי אמי: אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר (ירמיהו לג כה) [כֹּה אָמַר ה’] אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי, וכתיב (בראשית טו ח) וַיֹּאמַר ה' אלהים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה: אמר אברהם לפני הקב"ה: רבונו של עולם!! שמא חס וחלילה ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה?
אמר לו: לאו!
אמר לפניו: רבונו של עולם! במה אדע?
אמר לו: וכתיב (בראשית טו ט) [וַיֹּאמֶר אֵלָיו] קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת [וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל] [39].
אמר לפניו: רבונו של עולם! תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם [40]?
אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות: כל זמן שקוראין בהן - מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן, ומוחל אני על כל עונותיהם.
בתעניות - ברכות וקללות, ואין מפסיקין בקללות:
מנהני מילי [41]?
אמר רבי חייא בר גמדא אמר רבי אסי: דאמר קרא (משלי ג יא) מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס [וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ] [42].
ריש לקיש אמר: לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות!
אלא היכי עביד?
תנא: כשהוא מתחיל - מתחיל בפסוק שלפניהם, וכשהוא מסיים - מסיים בפסוק שלאחריהן.
אמר אביי: לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל קללות שבמשנה תורה – פוסק.
מאי טעמא?
הללו בלשון רבים אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן, והללו בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי עצמו אמרן. [הגירסה כאן קשה, ואי אפשר לישב דברי רש"י עם הגירסא כאן, ועיין תוספות; ונראה שגירסת רש"י היתה:
הללו בלשון יחיד אמורות, ומשה מפי הגבורה אמרן [43], והללו [44] בלשון רבים [?? גוף שלישי?] אמורות [45], ומשה מפי עצמו אמרן [46].
לוי בר בוטי הוה קרי וקא מגמגם [47] קמיה דרב הונא בארורי [48], אמר לו: אכנפשך [49]: לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים, אבל שבמשנה תורה פוסק.
תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת [50], ושבמשנה תורה קודם ראש השנה.
מאי טעמא?
אמר אביי ואיתימא ריש לקיש: כדי שתכלה השנה וקללותיה.
בשלמא שבמשנה תורה, איכא 'כדי שתכלה שנה וקללותיה', אלא שבתורת כהנים - אטו עצרת ראש השנה היא?
אִין! עצרת נמי ראש השנה היא, דתנן 'ובעצרת על פירות האילן'!
תניא: 'רבי שמעון בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך זקנים "סתור" וילדים "בנה" - סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה, וסימן לדבר רחבעם בן שלמה (מלכים א יב)'.
תנו רבנן: 'מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה; במנחה - שם קורין בשני; בשני - שם קורין בחמישי; בחמישי - שם קורין לשבת הבאה, דברי רבי מאיר;
רבי יהודה אומר: מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה, ובשני ובחמישי, ולשבת הבאה.'
אמר רבי זירא: הלכה: מקום שמפסיקין בשבת שחרית - שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה.
ולימא 'הלכה כרבי יהודה'?
הערות
[עריכה]- ^ ד'אם בחקותי', להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה וינצלו מצרה שהן מתענין עליה
- ^ כדמפרש מילתא
- ^ שאין שנים קורין בהן
- ^ ושנים הראשונים קורין פרשת ברכות
- ^ בענין סדר הפרשיות; ותנאי פליגי בה בברייתא בגמרא היכן מתחיל בשני ובחמישי
- ^ כשיגיע יום שבת יחזרו מה שקראו בשבת במנחה ובשני ובחמישי
- ^ אכולה מתניתין קאי
- ^ ללמוד מכאן שמצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות
- ^ ברייתא שלימה היא עד ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג אלא שבעלי הגמרא אפסיקוה לפרש בכל מועד יום ביום מה תיקנו האחרונים שנהגו לעשות שני ימים לקרות ביום שני, לפי שהברייתא נשנית בארץ ישראל שאין עושין יום טוב אלא יום אחד:
- ^ ביהושע פרק ה
- ^ משכו וקחו לכם צאן אם כסף תלוה את עמי פסל לך וידבר שבבהעלותך, ויום טוב שני קורין כיום ראשון שור או כשב
- ^ לפי שביום ז' של פסח אמרו שירה על הים
- ^ שהיא שירה כמותה, ומדבר בה מיציאת מצרים [שם פסוק ט] עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וגו' [שם פסוק טו] וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם וגו'
- ^ לפי שמפלתו של סנחריב בליל פסח היה
- ^ משנה ברורה סימן תצ ס"ק ח: והם סימני ראשי פרשיות, דהיינו יום ראשון משכו וקחו וגו' יום ב' שור או כשב יום ג' קדש לי כל בכור יום ד' אם כסף תלוה יום ה' פסל לך יום ו' במדברא דהיינו וידבר וגו' במדבר סיני ויעשו בני ישראל את הפסח ביום ז' פ' בשלח, ביום ח' בוכרא כל הבכור אשר יולד וגו'
- ^ שמדבר במתן תורה: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא [וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ]
- ^ דיחזקאל (יחזקאל א), על שם שנגלה בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן
- ^ דקאמרי אחרים דאינהו בתראי לתנא קמא: בחדש השלישי ומפטיר במרכבה - ביום הראשון קרינן להו; ודקאמר תנא קמא בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק - קרינן ביום השני
- ^ דמתן תורה בששי בסיון
- ^ משום זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ... רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ
- ^ לפי שפקידתה היתה בראש השנה; ועקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר לנו היום במשפט
- ^ (ישעיהו נז יד) וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ שמדַבֵּר במדת התשובה הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ (ישעיהו נח ו)
- ^ שמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן, לפי שהעריות עבירה מצויה, שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו
- ^ דכתיב ביה וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת (זכריה יד טז)
- ^ על שם שחנוכת הבית היתה באותה אסיפה ובחג הסוכות
- ^ אלא שמתחילין (דברים יד כב) עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר
- ^ לפי שיש באותה פרשה מצות וחוקים הרבה הנהוגות בחג באותו זמן, שהוא זמן אסיף ועת שהעניים צריכין לאסוף מאכל לביתם; ועוד: יש באותה פרשה מצות מעשר עני ומצות נתון תתן ופתוח תפתח והענק תעניק לעבד עברי ושילוח חפשי והעבט תעביטנו
- ^ על שם ביום השמיני שלח את העם
- ^ שיש שם מצות שבת, ורגלים, וחולו של מועד - דכתיב את חג המצות תשמור ומכאן למדנו איסור מלאכת חולו של מועד במסכת חגיגה (דף יח.)
- ^ שיצאו ממצרים לפני הקץ
- ^ (יחזקאל לח)
- ^ והיא המלחמה האמורה בזכריה [יד] בהִנֵּה יוֹם בָּא לַה'
- ^ זכריה ב-ד
- ^ רָנִּי וְשִׂמְחִי, על שם רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וגו'
- ^ (מלכים א ז) וַיַּעַשׂ חִירוֹם [וגו’] וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וגו'
- ^ ישעיהו פרק סו כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי...
- ^ אנה ינאצוני ועד מתי לעדה הרעה - תרוייהו במרגלים, והם חזרו בט' באב, כדאמרינן במסכת תענית (כט,א)
- ^ מה ענין בראשית אצל מעמדות
- ^ כלומר: הקרבנות יכפרו עליהן
- ^ מה תאמר לי ללמדן דבר שיתכפרו בו עונותיהן
- ^ דאין מפסיקים בקללות
- ^ והמפסיק בהן - מראה עצמו שקשה לו לקרות; ובמסכת סופרים (פי"ב) יליף לה מסיפיה דקרא: וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ: אל תעשו קוצין קוצין = פסקים פסקים, לשון קציצה
- ^ ונעשה שליח לומר "כך אמר לי הקב"ה", שהרי אמורין בלשון ונתתי (ויקרא כו יז; לא) והפקדתי (ויקרא כו טז) ושלחתי (ויקרא כו כה): מי שהיכולת בידו לעשות
- ^ אבל במשנה תורה
- ^ כתיב 'יככה ה’’ (דברים כח כב,כז,כח,לה) 'ידבק ה' בך' (דברים כח כא)
- ^ משה אמרן מאליו: אם תעברו על מצותיו - הוא יפקיד עליכם
- ^ קרא אותן במרוצה ובקושי
- ^ במשנה תורה [דברים כז: ארור האיש..., ארור מסיג גבול רעהו... וכו'
- ^ אם רצונך להפסיק – פסוק, הואיל ואתה קץ בקריאתן
- ^ שהוא זמן קציר וזמן פירות האילן, כדמפרש ואזיל