ביאור:שמואל א י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A08a10)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א י)


Bible primer, Old Testament, for use in the primary department of Sunday schools (1919) (14759101386).jpg
איור מספר משנת 1919
שמואל נותן לשאול אותות. שאול מתנבא

א וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ, וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיֹּאמֶר: "הֲלוֹא כִּי הנה אכן מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד למלך. ב בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם ליד קְבֻרַת רָחֵל קבר רחל אימנו - ראה בראשית לה, כ בִּגְבוּל בתחום נחלת בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח שם מקום בנחלת בינימין, וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ: 'נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ, וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם, לֵאמֹר: מָה אֶעֱשֶׂה מרוב דאגה לִבְנִי'. ג וְחָלַפְתָּ תעבור מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד אֵלוֹן תָּבוֹר, וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל הָאֱלֹהִים המזבח ב- בֵּית אֵל, אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל כד יָיִן. ד וְשָׁאֲלוּ לְךָ לְשָׁלוֹם, וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי לֶחֶם וְלָקַחְתָּ מִיָּדָם. ה אַחַר כֵּן תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים שנקראה אחר כך גבעת שאול (יא, ד) אֲשֶׁר שָׁם נְצִבֵי גובי מס פְלִשְׁתִּים. וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר אל העיר וּפָגַעְתָּ תפגוש חֶבֶל חבורה של (מאוחדים וקשורים כמו חבל) נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה, וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר, וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים. ו וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם, וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר. ז וְהָיָה כִּי (תבאינה) תָבֹאנָה הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ, עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ ככל שתוכל (למען ישראל) כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ. ח וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל תאסוף את העם להלחם בפלישתים, תגיע איתם לגלגל, ואני אגיע אחר כך, וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת, לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים. שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל תחכה עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ, וְהוֹדַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה". ט וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל, וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר, וַיָּבֹאוּ כָּל הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה בַּיּוֹם הַהוּא. {ס}

י וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ, וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם. יא וַיְהִי כָּל יוֹדְעוֹ מֵאִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם נְבִאִים נִבָּא, {ס}
וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ, הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?". יב וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם מאנשי הגיבעה וַיֹּאמֶר: "וּמִי אֲבִיהֶם האם לכל הנביאים היה אבא נביא, ומה יש לתמוה על שאול?", עַל כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל לביטוי מפורסם: "הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים".

יג וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת וַיָּבֹא הַבָּמָה לבמה שליד הגבעה (להתפלל או להקריב קורבן). יד וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל נַעֲרוֹ: "אָן לאן הֲלַכְתֶּם?", וַיֹּאמֶר שאול: "לְבַקֵּשׁ אֶת הָאֲתֹנוֹת, וַנִּרְאֶה כִי אַיִן, וַנָּבוֹא אֶל שְׁמוּאֵל". טו וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל: "הַגִּידָה נָּא לִי מָה אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל?" טז וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דּוֹדוֹ: "הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת", וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד לוֹ כי שאול היה צנוע אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל. {פ}

שמואל ממליך את שאול לעיני העם

יז וַיַּצְעֵק אסף שְׁמוּאֵל אֶת הָעָם אֶל יְהוָה הַמִּצְפָּה. יח וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: {פ}
"כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל הַמַּמְלָכוֹת הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם. יט וְאַתֶּם הַיּוֹם מְאַסְתֶּם אֶת אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוּא מוֹשִׁיעַ לָכֶם מִכָּל רָעוֹתֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ לוֹ: 'כִּי מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ', וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יְהוָה לְשִׁבְטֵיכֶם וּלְאַלְפֵיכֶם מסודרים לפי מישפחותיכם". כ וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלָּכֵד עשה הגרלה ביניהם ונפל הגורל על שֵׁבֶט בִּנְיָמִן. כא וַיַּקְרֵב אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָו וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי, וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא. כב וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּיהוָה "הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ האם נמצא כאן עוד איש מלבד אלו הנראים לעין?", {ס}
וַיֹּאמֶר יְהוָה: "הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים מאחורי הכלים שהביאו איתם העם ושמו בערימה". כג וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם, וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם, וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה. כד וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם: "הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר את אשר בָּחַר בּוֹ יְהוָה, כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם?" וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: "יְחִי הַמֶּלֶךְ!". {ס}

כה וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה, וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר וַיַּנַּח לִפְנֵי יְהוָה ארון ברית ה', וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ. כו וְגַם שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ גִּבְעָתָה, וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ הַחַיִל אנשי החיל, אנשים יראי ה' אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם. כז וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ "מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה?", וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה, וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ עשה עצמו כאילו הוא חרש, שאיננו שומע אותם. {פ}


Tomb of Rachel, Jerusalem, Holy Land-LCCN2002725025.jpg
"קְבֻרַת רָחֵל" (פסוק ב) - קבר רחל בסביבות 1890
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח" (פסוק ב) - והרי רחל נקברה בבית לחם שבנחלת יהודה (בראשית לה, יט)?
1. שני האנשים הנמצאים ברגע שבו מדבר שמואל עם שאול ליד קבורת רחל (שבנחלת יהודה) ייפגשו מאוחר יותר עם שאול בגבול בינימין (תוספתא סוטה יא, יג).
2. כך אמר שמואל לשאול: "בלכתך היום מעמדי עם קבורת רחל (מבית לחם) ומצאת שני אנשים בגבול בינימין בצלצח (בראשית רבה פב, ט).
3. קבר רחל הוא אכן בנחלת בינימין, ואפרת בבראשית ("וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם") היא עין פרת, שאולי בגלל המים הרבים שיש שם הכינו שם גם לחם. לפי זה שבט בינימין קיבל את הנחלה הסובבת את המקום בו נולד אבי אביהם. (נגה הראובני באתר דעת)