קטגוריה:בראשית לז ד
נוסח המקרא
ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם
וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.
וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכׇּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם׃
וַ/יִּרְא֣וּ אֶחָ֗י/ו כִּֽי־אֹת֞/וֹ אָהַ֤ב אֲבִי/הֶם֙ מִ/כָּל־אֶחָ֔י/ו וַֽ/יִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑/וֹ וְ/לֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥/וֹ לְ/שָׁלֹֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַחֲזוֹ אֲחוֹהִי אֲרֵי יָתֵיהּ רָחֵים אֲבוּהוֹן מִכָּל אֲחוֹהִי וּסְנוֹ יָתֵיהּ וְלָא צָבַן לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ שְׁלָם׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְחָמוּן אָחוּי אֲרוּם יָתֵיהּ רְחַם אֲבוּהוֹן מִכָּל אָחוֹי וְנָטְרוּ לֵיהּ בָּבִי וְלָא צָבָן לְמַלָלָא עִמֵיהּ שְׁלָם: |
רש"י
"דברו" - לדבר עמו
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
דַּבְּרוֹ – לְדַבֵּר עִמּוֹ (לפי התרגום "לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ").
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
"לכו חזו מפעלות אלהים", וכתיב בתריה: "הפך ים ליבשה". למה? וישנאו אותו, שקרע לפניהם את הים פסים פסים.
אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר בניו – נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. ולא יכלו דברו וגו', שהיה בא ושואל בשלום ולא היו משיבים אותו. וכן משנכנס לשררה – היה שואל בשלום אחיו, "וישאל להם לשלום". מתוך גנותם של שבטים אתה יודע שבחם. להלן לא דבר אבשלום עם אמנון למטוב ועד רע, לדבליבא בליבא; ברם הכא לא יכלו דברו לשלום, דבליבא בפומא.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
לשלם. חסר ו' עולה ת'. שגרם לת' של שיעבוד. ד"א קרי כאן לשלם ששלמו לו גמולו:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז ד.
וַיִּשְׂנְאוּ
הגדרה
שנאה היא רגש של דחייה, התנגדות, שלילה, אויבות או אנטיפתיות אינטנסיבית כנגד אדם, עצם או רעיון. יש רצון להתרחק ממושא השנאה ולעתים קיים רצון לפגוע, להרוס ואף להשמיד אותו.
השנאה נובעת מפגיעה חמורה בעבר, או פחד מפגיעה חמורה בעתיד.
למה האחים שנאו את יוסף ?
שמענו שיוסף הלשין על אחיו והביא "אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" (ביאור:בראשית לז ג) . אולם:
- 1. הוא הוציא דיבר רעה רק על בני בלהה ובני זילפה (או כפי שרש"י מסביר: רק על בני לאה, למרות שראובן ויהודה היו לטובתו) - בכל אופן לא על כולם.
- 2. יעקב לא פגע באחים בגלל דברי יוסף. כלומר הענין הוא נמוך בחשיבותו בעייני יעקב.
- 3. עורך התורה מסביר לנו שהשנאה של האחים ליוסף נבעה "כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו".
הסיבה לשינאה היתה אהבת יעקב ליוסף ולא הוצאת הדיבה. כותנת הפסים של יוסף סימלה את ייחודו וחשיבותו. הוא נבחר להיות הראש לאחיו. אוזן יעקב כרויה לפני יוסף, והוא יכול להשפיע על יעקב כרצונו. עד עכשו היתה דמוקרטיה במשפחה פחות או יותר, עכשו יוסף נעשה כדיקטטור לעתיד. ככל שיוסף עלה, האחים הרגישו שהם יורדים.[1]
מה משמעות האהבה הזו?
האחים פחדו שבעתיד:
- 1. יעקב יתן את רכושו ליוסף בלבד.
- 2. יעקב יתן את ברכתו ליוסף בלבד.
זאת היא הפגיעה באחים!
האחים חששו שכשם שאברהם נתן את ברכתו ליצחק ולא לישמעאל, ויצחק נתן את ברכתו ליעקב ולא לעשו, כך יעקב יתן את ברכתו ליוסף, ויוסף ישתלט על כל זרעם לכל הדורות.
- ההוכחה ל(2) היא שיוסף סיפר להם את חלומותיו, כאילו שאלוהים שלח לו מסר, ואין להם ברירה אלא לקבל שהוא אדונם.
- ההוכחה ל(1) ול(2) שכך חשבו האחים, היא כשיהודה אמר: "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ ... לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" (ביאור:בראשית לז כו), כלומר מה הרווח אם נהרוג אותו. יהודה אמר שמספיק אם נמכור אותו לעבד לארץ זרה, מבחינת אבינו הוא יהיה מת, והוא לא יקבל לא את הרכוש ולא את השלטון עלינו.
וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם
הם דיברו עם יוסף, אבל לא דברי שלום. סביר שיוסף הרגיש, ולכן הוא בא לספר להם את החלומות כדי להצדיק את זכותו לשלטון. האחים ענו לו. אבל אלו לא דברי שלום.
למרות שיוסף הרגיש ביחס העוין, הוא ויעקב לא הבינו את גודל השנאה והסכנה, ולא נקטו צעדים לשכח את הכעס ולהרגיע את הרוחות. כמובן שקשה לצפות מיעקב ויוסף ללא עצה מרחל (או רבקה) איך לטפל בענינים כאלה.
האחים פחדו מיעקב וייתכן שגם שנאו אותו ביחד עם יוסף, אולם ליעקב הם הכינו עונש אחר. הם גזלו מיעקב את נושא אהבתו, והשאירו אותו כאילו ללא עתיד. יעקב התאבל כאילו שאין עתיד לברכת אלוהים ללא יוסף.
מה חשבו האחים?
אלוהים נתן את ברכתו לאברהם, יצחק ויעקב: שזרעם יהיה ככוכבי השמים לרוב וארץ כנען תהיה שלהם לנצח. אין מה ליעקב לתת או לקחת. תפקידו נגמר לחלוטין. עם עשו היה הורג אותו בשובו לכנען זה לא היה משפיע על עתיד עמנו. האחים הרגישו שהברכה כבר בידיהם, וכל השטויות של יעקב ויוסף הם רק כדי להרגיז אותם ולהתעלל בהם, כשם שיעקב מירמר את חייה של לאה אימם, שנים רבות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ בהמשך יוסף יתמנה להיות המנהל הראשי של פוטיפר, שר הטבחים (מפקד הצבא והמשטרה) של פרעה, וכל אנשי הבית והשדה נשמעו לו, ואף אחד לא העיז לשנוא אותו.
דפים בקטגוריה "בראשית לז ד"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.