קטגוריה:בראשית כו לה

<< | ספר בראשית • פרק כ"ו • פסוק ל"ה | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה

המהדורה המנוקדת:

וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה.

המהדורה המוטעמת:

וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/תִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְ/יִצְחָ֖ק וּ/לְ/רִבְקָֽה׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַהֲוַאָה מְסָרְבָן וּמַרְגְּזָן עַל מֵימַר יִצְחָק וְרִבְקָה׃
ירושלמי (יונתן):	וַהֲוָון מְגַחְנָן בְּפוּלְחָנָא נוּכְרָאָה וּמִתְכַּוֵינָן לְאַמְרָדָא בְּעוֹבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָא לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה:
ירושלמי (קטעים):	וַהֲוַיַין סַרְהָבִינִין וְאַפְחַת רוּחַ בְּפוּלְחָנָא נוּכְרַיָא וְלָא הֲווֹ מְקַבְּלִין אוּלְפַן לָא מִן יִצְחָק וְלָא מִן רִבְקָה:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"מורת רוח" - לשון המראת רוח כמו (דברים ט ז) ממרים הייתם, כל מעשיהן היו להכעיס ולעצבון.

"ליצחק ולרבקה" - שהיו עובדות עבודה זרה (ב"ר).

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כב] שהיו עובדות עבודה זרה. דאם לא כן למה "ליצחק" תחלה ואחר כך "לרבקה", דאין לומר דעל כרחך צריך לכתוב כן, דאם לא כן איך יכתוב בענין אחר, דהוי למכתב 'ותהיינה ליצחק ולרבקה מורת רוח', דהוי קאי על שניהם יחד, ומדמקדים לומר "מורת רוח ליצחק ולרבקה" שמע מינה ליצחק תחלה ואחר כך לרבקה. ועוד מה שייך "מורת רוח" דמאי היו יכולים לעשות, אם לא שהיו מעשיהם בלתי מתוקנים. דאין לומר עבירה אחרת, כיון דסתם כתיב "מורת רוח" יש לפרש מה שהוא מעשה כנענים בארץ, דהם עובדים עבודה זרה, דאין לך עובדי עבודה זרה אלא בארץ, שהגוים בחוצה לארץ לאו עובדים עבודה זרה, ולפיכך יש לפרש מה שהם מיוחדים כו':

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

מוֹרַת רוּחַ – לְשׁוֹן הַמְרָאוּת רוּחַ, כְּמוֹ (דברים ט,כד): "מַמְרִים הֱיִיתֶם". כָּל מַעֲשֵׂיהֶן הָיוּ לְהַכְעִיס וּלְעִצָּבוֹן לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה, שֶׁהָיוּ עוֹבְדוֹת עֲבוֹדָה זָרָה (בראשית רבה סה,ד).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

ותהיינה מורת רוח: לפי שעתיד לומר אם לוקח יעקב אשה מבנות כנען כאלה, לכך הוצרך לפרש תחילה:
מורת רוח: כמו מן עושה לזכר יאמר עושה דברו לנקבה, וכשהוא דבוק יאמר עושת, וכן יאמר מן מורה לשון ממרה מן ימרה את פיך יאמר מורה לנקבה וכשהוא דבוק יאמר מורת רוח קונטרריאנץ, אבל לב יודע מרת נפשו חטף קמץ לפי שהוא שם דבר, לשון מרורות אבל זה מלאפום הוא לשון פועל, ומגזרת כי מרה מריתי מחטופי למ"ד פעל:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

מֹרת רוח — כל אחת מהן. ויש אומרים, מלשון "סורר ומורה" (דברים כא, יח). ועל דעתי, שהוא מגזרת "מרה כלענה" (משלי ה, ד), כטעם 'מרירות נפש', וכן כתוב: "כי רעות בנות כנען" (בראשית כח, ח). ונכתבה זו הפרשה, שישָמרו בני ישראל מבנות כנען:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה. החפץ והדעת קרא בלשוננו רוח, מלשון רז"ל שיכול להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, והכתוב יאמר באלו כי כל אחת היתה מסרבת הרוח ליצחק ולרבקה, כלומר שהיתה מכעסת אותם ועושה כל מה שעושה כנגד דעתם. ובמדרש מורת רוח מרימות רוח מסלקות רוח הקודש מיצחק ומרבקה, ובא הענין כי סלוק רוח הקודש מפני ב' דברים, האחד מפני הכעסות ומקרים הבאים על האדם ומתוך כך הוא עצב ואין רוח הקודש שורה מתוך עצבון אלא מתוך דבר שמחה, והשני מפני חברת הרע, וכענין שכתוב באברהם (בראשית יג) אחרי הפרד לוט מעמו, ואמרו רז"ל ז"ל שרבקה היתה בת כומרים ולא היתה מקפדת על טנופת ע"ז, ויצחק ע"י שהיה בן קדושים היה מקפיד על טנופת ע"ז לפיכך ליצחק תחילה.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ותהיינה מורת רוח" היו לתער וסכין מקצר רוח חיי יצחק ורבקה ולשון מורת כמו ומורה לא יעלה על ראשו והנה יצחק עם כל זה לא הכיר רב רשעו של עשו שמא היה מוחה כהן ובזה נכשל שהשתדל לברך את עשו ומשם יצאה תקלה שנתן לעשו איזו ברכה או עצה שעם זה רבה משטמה בין בניו ושהוצרך יעקב לברוח אל ארץ אחרת:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה. למה ליצחק תחילה? אלא רבקה, על ידי שהיתה בת עבודה זרה, לא היתה מקפדת על עובדי עבודה זרה; יצחק, שהיה בן קדושים והיה מקפיד על עובדי עבודה זרה, לכך ליצחק תחילה. דבר אחר: מפני מה ליצחק תחילה? לפי שהיה הדבר תלוי בה, שנאמר: "ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך", לכך ליצחק תחילה. דבר אחר וכו', אלא דרכה של אשה להיות יושבת בבית, ודרכו של איש להיות יוצא לחוץ ולומד בינה מבני אדם; וזה, על ידי שכהו עיניו והוא יושב בתוך ביתו, לכך ליצחק תחילה. דבר אחר: לפי שגרם לו לסלק רוח הקודש ממנו:

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •

ותהיין מורת רוח כל מעשיהם לעצבון וכו'. ד"א מורת רוח מקטרות מור ובשמים לע"ז וכו'. קשה מאי ד"א י"ל שלפי פירו' הראשון היה לו לומר ממרות רוח שמתישב יותר על הלשון לכך פי' ד"א לשון מר ואהלות:

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו לה.

וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה

מאז ילדותם של בניו התאומים של יצחק, יצחק אהב את עשו, ככתוב: "ויֶַּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית כה כח). יצחק לא רק אהב את עשו, יצחק רצה לתת את כל רכושו וברכתו לעשו, ולהפוך את יעקב לעבד לעשו, ככתוב: "יַעַבְדוךָּ עַמִּים, וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲוו)ּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוהֵ גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲוו לְּךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרורּ, ומְּבָרְכֶיךָ בָּרוךְּ" (ביאור:בראשית כז כט). יצחק אהב את עשו והעדיף אותו בתור היורש לברכת אלוהים למרות שעשו לקח נשים כנעניות שהיו ל-"מֹרַת רוחַּ לְיִצְחָק ולְּרִבְקָה".

מורת הרוח והכעס המוסתר היה כנגד הנשים, וגם כנגד עשו אשר המשיך לגור לידם. אין ספק שהכלות של עשו היו מודעות לכך שיצחק ורבקה לא מרוצים מהן, ובתמורה הן בוודאי נתנו יחס רע ליצחק ורבקה. ואכן, כאשר יצחק אומר ליעקב: "קַח לְךָ ... אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כח ב), עשו מקשיב לו וממהר לשאת את מחלת בת ישמעאל מעל שתי נשותיו הראשונות.