קטגוריה:בראשית כו ג

הכוונה לגור בגרר אשר בארץ פלישתים אשר בכנען, ולא לרדת לארץ מצרים.

השורש של המילה "גֵּר" הוא "ג-ו-ר" - כלומר, תגור עם הפלישתים אבל אל תיטמע בהם.
אלוהים אמר ליצחק: "שְׁכֹן בָּאָרֶץ", "גּורּ בָּאָרֶץ" - כלומר: היה שכן שלהם והיה כגר עבורם.

המילה "כִּי" בדברי אלוהים מרמזת על תנאי: יצחק יבורך אר ורק אם הוא יעשה כפי שאלוהים מצווה עליו.
אלוהים אמר שהברכה תינתן ליצחק בגלל השבועה "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ", אולם למעשה אלוהים אומר ליצחק: 'אם תעשה כדבריי כאביך, אז תקבל את הברכה. השבועה מתחדשת וקמה כל פעם מחדש, ככתוב: "והֲַקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה".
אלוהים אמר שזכות האבות תהיה ליצחק, כדבריו: "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי ולְּשֹׁמְרֵי מִצְותָי" (שמות כ ה), אולם למעשה אדם שלא שומר את המצוות כבר בחייו, החסד יימנע ממנו. כך גם ליצחק יש את האפשרות ליהנות משבועת אלוהים לאברהם, אך אם יצחק יסרב להקשיב לאלוהים, אזי הברית איתו תסתיים. עם זאת, לבניו כמובן תהיה הזכות להמשיך את הברית, וזאת בתנאי שהם ישמרו את המצוות.

זאת הפעם השנייה שיצחק שומע את ברכת אלוהים. להלן המקרים שבהם יצחק שמע את ברכת אדוני:

1. הפעם הראשונה היתה בעקדה כאשר יצחק שמע את המלאך מברך את אביו וזרעו, עם זאת המלאך לא דיבר איתו ישירות.
2. בפעם השנייה אלוהים מדבר ישירות עם יצחק ומשכנע אותו לא לרדת למצרים. בתמורה הוא נותן לו ברכה בזכות אברהם ששמר על בריתו עם אלוהים (ביאור:בראשית כו ה).
3. בפעם השלישית אלוהים נגלה ליצחק ומברך אותו בעבור אברהם אביו, וזאת בגלל שיצחק חזר לבאר שבע מגרר (ביאור:בראשית כו כד).
4. בפעם הרביעית ואחרונה, ייתכן שרבקה סיפרה ליצחק על ברכת אדוני: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" (ביאור:בראשית כה כג).