קטגוריה:שמואל א טו כט
וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם.
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם.
וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם׃
וְגַם֙ וְ - ו' החיבור
גַם֙ - מילית, חיוב
צורת יסוד: c/1571
מורפ': HC/Ta נֵ֣צַח נֵ֣צַח - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5331
מורפ': HNcmsc יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יְשַׁקֵּ֖ר יְשַׁקֵּ֖ר - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8266
מורפ': HVpi3ms וְלֹ֣א וְ - ו' החיבור
לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יִנָּחֵ֑ם יִנָּחֵ֑ם - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5162
מורפ': HVNi3ms כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn אָדָ֛ם אָדָ֛ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 120
מורפ': HNcmsa ה֖וּא ה֖וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms לְהִנָּחֵֽם לְ - מילת יחס
הִנָּחֵֽם - פועל, נפעל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/5162
מורפ': HR/VNc׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְגַם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
נֵ֣צַח מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יְשַׁקֵּ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יִנָּחֵ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אָדָ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)
ה֖וּא טפחא (מלך, דרגא 2)
לְהִנָּחֵֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל ה' שהוא אלוהי ישראל לנצח לֹא יְשַׁקֵּר יפר את הבטחתו (להעביר את המלוכה לאיש אחר) וְלֹא יִנָּחֵם, כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם".
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נצח" - ענין חוזק התגברות כמו (איכה ג יח)אבד נצחי ועל המקום יאמר שהוא חוזקן של ישראל
"ינחם" - ענין הפוך מחשבה
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אחר כך ולא יעשה, כי ה' הנצחי שמתנאי נצחיותו שלא ימצא בו שום שינוי לא בהוה ולא בעתיד, "נצח ישראל לא ישקר", באופן שתחשב כי הרע שגזר עליך וקרע מלכותך היום הוא רק גוזמא לא אמת. וכן "ולא ינחם", בעתיד, על הטוב שיעד לדוד, כי כ"ז מורה שינוי, אם בין במחשבתו לדבורו, אם בין הזמן העתה והעתיד, שלא יצוייר אצל הנצחי הבלתי משתנה. ועז"א "כי לא אדם הוא להנחם", שההתנחמות לא תצוייר רק אצל האדם המשתנה, לא אצל השם יתברך:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א טו כט"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.