מ"ג שמואל א טו כט
<< · מ"ג שמואל א · טו · כט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נצח" - ענין חוזק התגברות כמו (איכה ג יח)אבד נצחי ועל המקום יאמר שהוא חוזקן של ישראל
"ינחם" - ענין הפוך מחשבה
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אחר כך ולא יעשה, כי ה' הנצחי שמתנאי נצחיותו שלא ימצא בו שום שינוי לא בהוה ולא בעתיד, "נצח ישראל לא ישקר", באופן שתחשב כי הרע שגזר עליך וקרע מלכותך היום הוא רק גוזמא לא אמת. וכן "ולא ינחם", בעתיד, על הטוב שיעד לדוד, כי כ"ז מורה שינוי, אם בין במחשבתו לדבורו, אם בין הזמן העתה והעתיד, שלא יצוייר אצל הנצחי הבלתי משתנה. ועז"א "כי לא אדם הוא להנחם", שההתנחמות לא תצוייר רק אצל האדם המשתנה, לא אצל השם יתברך:
<< · מ"ג שמואל א · טו · כט · >>