מ"ג שמואל א טו כח
<< · מ"ג שמואל א · טו · כח · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע יְהוָה אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהֹוָ֜ה אֶֽת־מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ׃
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לרעך" - זהו דוד
"קרע ה'" - הקריעה ההיא היא לסימן שכבר קרע ה' וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
תשתנה, כי הפעולה תורה על קיום הדבר תיכף. וכן הדבר שינבא לטוב ג"כ לא ישתנה בשום אופן. וז"ש, א] קרע ה' "את ממלכות ישראל מעליך", קריעת המעיל שהיא פעולה שנעשית עם הנבואה מורה שאינה גזרה עתידית, רק שכבר נעשית הגזרה "היום" הזה, באופן שא"א שישתנה הדבר, שכבר יצא אל הפועל ויהי. וז"ש קרע "היום", שכבר קרע "היום" ונעשה הגזרה. ב] "ונתנה לרעך", ובזה א"א שישנה ה' את הטוב שיעד לרעך "הטוב ממך", בעבור טובו וצדקתו. והנה מלכות שאול סרה ממנו תיכף, ר"ל שסר ממנו רוח ה' והוד מלכות, שע"ז אמר קרע היום. ונתינת המלכות לדוד, הגם שלא היה תיכף הלא היעוד הטוב א"א לחזור:
<< · מ"ג שמואל א · טו · כח · >>