לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כתובות/פרק חמישי

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק חמישי – באף על פי שאמרו

[עריכה]

ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה א

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד ב] מתני’: אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה. ה_אאם רצה להוסיף, אפילו מאה מנה יוסיף. נתארמלה או נתגרשה, בין מן האירוסין בין מן הנשואין גובה את הכל. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר, ה_במן הנישואין גובה את הכל. מן האירוסין, בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה. שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה:

גמ’: אפילו כתב לה כתובה, למה שיהיה חייב? הרי לא קיבל ממנה כסף כהלואה וגם לא עשו קנין ובמה הוא מתחייב לה? לא כן רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, הכותב שטר חוב על חבירו בחזקת שהוא חייב לו, ונמצא שאינו חייב, אינו חייב ליתן לו? רוצה הוא ליתן כמה וליקרות חתנו של פלוני, ובההיא הנאה גמר ומקנה. עד כדון בשפסק וכתב לה כתובה מן האירוסין, לא כתב כתובה בשעת אירוסין ופסק מן הנשואין במה קנתה? הרי הוא כבר נקרא חתנו משעת אירוסין. רוצה הוא ליתן כמה בתשמישה שהוא ערב. עד כדון כשבעל, לא בעל שמת או גרש קדם? רוצה הוא ליתן כמה על קניינו שהוסיף שעכשיו נקראת אשתו. פסק מן האירוסין ונשאה וחזר ופסק מן הנישואין במה מתחייב על מה שהוסיף? הרי לקרות חתנו של פלוני, כבר הוא משעה שארסה, קניין לא הוסיף שהרי כבר נקראת אשתו, ביאה אין בו, אז במה קנתה? רוצה הוא ליתן כמה ולא תחזור בה. ויכולה היא? לא כן תני, ה_גהאיש אינו מוציא אלא לרצונו. אמר רבי אבין רבי אבין°, מעיקא היא ליה, והוא משבק לה  יגרש אותה. תני, כשם שהבעל פוסק ומתחייב במה שפסק, כך האב פוסק ומתחייב במה שפסק. אלא שהבעל מזכה בכתב, והאב אינו מזכה אלא בדברים. ובלבד דברים שהן נקנין באמירה. היך עבידא? אמר גידול בשם רב רב (אמורא)°, ה_דכמה אתה נותן לבנך? כך וכך. כמה אתה נותן לבתך? כך וכך. כיון שקידשה, זכת הבת בין הבנות ושאר הבנות אינם יכולות לעכב. אמר רבי חייה בר יוסף רבי חייה בר יוסף°

-----------------------------------דף לב

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות לב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לב עמוד א] אשכח גידול רביתא, ואמר זעירתא? יכל לאמר חידוש גדול ואמר קטן. שהרי זה פשוט שהבת זוכה במה שהבטיח לה האב, שהרי האב מוכן לשלם כדי שביתו תנשא אלא כיני. כמה אתה נותן לבנך? כך וכך. וכמה אתה נותן לבתך? כך וכך. כיון שקידשה, זכתה הבת בין הבנות והבן בין הבנים. והחידוש שאף הבן זכה במה שאמר אביו ליתן לו מלבד חלקו בירושה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, והדא היא זעירתא? וזה שהבת זוכה זה דבר פשוט הרי יש כאן חידוש גדול. לא נמצא קונה אשה ומטלטלין בשוה פרוטה? והא אין אדם קונה אשה ומטלטלין בשוה פרוטה. ומה בין זה לקונה קרקע ומטלטלין בשוה פרוטה. וכי אין אדם קונה קרקע וכמה מטלטלין אגב קרקע בשוה פרוטה. ולמה הייתי חושב שלא יקנה אשה ומטלטלין בשוה פרוטה? שכן אדם קונה שתי קרקעות בשוה פרוטה. ואין אדם קונה שתי נשים בשוה פרוטה. אמר רבי אבא בר חייה רבי אבא בר חייה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, כמה אתה נותן לבנך? כך וכך. כמה אתה נותן לבתך? כך וכך. כיון שקידשה, זכת הבת בין הבנות והבן בין הבנים, ה_הובלבד מן הנישואין הראשונים שהוא בחור והיא בתולה שבגלל השמחה האב גמר ומקנה בדיבור . ותייא כיי דאמר רבי חנניא רבי חנניא°, ה_והמשיא את בנו בבית והוציא את כל כליו מתוכו, זכה הבן בבית, ובלבד מן הנישואין הראשונים. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, זכה במטלטלין, ולא זכה בבית. ומי פליג? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אבהו רבי אבהו°, תיפתר שהיה אוצרו כלים של אביו נתון שם. וכיוון שלא הוציא את אוצרו מסתמא לא הקנה את הבית לבן. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אם השאיר האב את אוצרו בבית, פשיטא שהבן לא זוכה בבית. לא כן צריכה החידוש הוא, אפילו אם השאיר בבית כלים שאולין מן השוק, לא זכה הבן בבית. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, אם

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לב עמוד ב] אמר לו האב שנותן לו הבית לשאילה, לא זכה בהן. אתא עובדא קומי רבי יעקב בי רבי בון רבי יעקב בי רבי בון°, והורי כרבי אבהו רבי אבהו°. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. הלכה זו שהבן זוכה בבית, עיקרא לית לה תימליוסים טעם, ורבנין בנין וסלקון עלה מתפלפלים ומנסים לחדש בו דברים. תני, כשם שהבעל פוסק ומתחייב במה שפסק, כך האב פוסק ומתחייב במה שפסק. את אמר, האב פוסק על ידי בתו. האם דוקא כשהיא נערה וכסף הקידושין שלו, או אפילו בוגרת? נישמעינה מן הדא דתנן, ה_זהאב פוסק על ידי בתו, ולא אשה על ידי בתה, ולא אח על ידי אחותו. שנייא היא אחותו ה_חבין שהיא נערה בין שהיא בוגרת? כמו דבאחותו אין חילוק בין שהיא נערה או בוגרת, ובשתיהם לאו כלום הוא. הכא נמי גבי אב אין חילוק בין שהיא נערה או בוגרת, ובשתיהם פוסק הוא. רבי אבא קרטיגנא רבי אבא קרטיגנא° בעא, אפילו אחר? כגון שהשיא יתומה ופסק עבורה. האם גם הוא מתחייב באמירה? אמרין  חשבו, אפילו אם הייתה בוגרת וגם אחר פסק עבורה קנתה. נישמעינה מן הדא דתנן, האב פוסק על ידי בתו, לא אשה על ידי בתה, לא אח על ידי אחותו. וכל שכן אם אחר פסק עבורה לא קנתה. אף למדת הדין כן, כגון תן בתך לפלוני ואני אתן לך כך וכך. קח שדה פלוני, ואני נותן לך כך וכך. האם גם אז התחייב באמירה אף בלא קנין? או שכל הדין של דברים הנקנים באמירה, זה רק בנישואין שאגב שימחת הנישואין גמר ומקנה? תנן, שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. כיני מתניתא, שלא הוסיף לה אלא בשביל חיבת לילה הראשון שבעל. ואם גרשה או מת מן האירוסין לא קנתה. בעל גירשה והחזירה וכתב לה כתובה. האם עדיין חיבת לילה הראשון קיימת, ובשביל חיבת לילה הראשון כתב לה ואם מת או גרשה קדם לא זכתה? בעל ומת ונפלה לפני יבם. אם הוסיף לה היבם משלו, האם עדיין חיבת לילה הראשון קיימת. ובשביל חיבת לילה הראשון כתב לה ואם מת או גרשה קדם לא זכתה? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי אלכסא רבי אלכסא° אמרו בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, ה_טהלכה כ°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה שאמר, נתאלמנו או נתגרשו מן האירוסין גובה מאתים. מן הנישואין, גובה את הכל. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° אמר, הלכה כ°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה. אמר רבי ינאי רבי ינאי°, אמרו לרבי חנניה רבי חנניה דציפורין°

-----------------------------------דף לג

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות לג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד א] צא וקרא בחוץ, שאין לנו דרך להכריע הלכה כמי. דהא רבי יונה רבי יונה° ורבי זעירא רבי זעירא° אמרו בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, הלכה כ°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה. ואמר רבי יוסא בר זעירא רבי יוסא בר זעירא° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, אין הלכה כ°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° נוכל לדעת מה באמת אמר רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, סימן היה לן, דחזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° שניהן אמרו דבר אחד. דתני, מי שהלך בנו למדינת הים ושמע עליו שמת, ועמד וכתב כל נכסיו לאחר ולא פירש שנותן כי אין לו יורש. ואחר כך בא בנו, מתנתו קיימת. °רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא אומר אין מתנתו קיימת. שאילו היה יודע שבנו קיים, לא היה כותבן. ואמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, הלכה כ°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא. היא °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה והיא °רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא. ששניהם הולכים אחר אומדנה, כמו ש°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אמר שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. כן °רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא אומר, ה_יאין מתנתו קיימת, שאילו היה יודע שבנו קיים, לא היה כותבן. וכיוון שגם חזקיה חזקיה בן רבי חייא° פסק כ°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה הלכה כמותו. ואיך רבי ינאי רבי ינאי° אמר לרבי חנינה רבי חנינא בר חמא° צא קרא? ואיך אמר רבי יוסי בר זעירא רבי יוסי בר זעירא° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, אין הלכה כ°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה? הרי היה להם סימן שהלכה כ°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה? וכן נפק עובדא כ°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה

ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה ב

[עריכה]

מתני’: °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, רצה כותב לבתולה שטר של מאתים, והיא כותבת לו התקבלתי ממך מנה. ולאלמנה מנה, והיא כותבת לו התקבלתי ממך חמשים זוז. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, ה_יאכל הפוחת לבתולה ממאתים, ולאלמנה ממנה, הרי זו בעילת זנות:

גמ’: תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, רצה כותב לבתולה שטר של מאתים, והיא כותבת לו התקבלתי ממך מנה. ולאלמנה מנה, והיא כותבת לו התקבלתי ממך חמשים זוז. מיסבר סבר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אין פוחתין לבתולה ממנה ולאלמנה מחמשים זוז? ויכתוב כן משעה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לג עמוד ב] ראשונה? אלא בפוחת והולך. שגם ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי כתובת בתולה מאתים ואלמנה מנה. אלא של°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אחר שכתב לה כדינה, יכול להפחית כמה שירצו. אם יכול להוריד כל סכום, למה כתבה המשנה התקבלתי מאה בבתולה והתקבלתי חמישים באלמנה? ויכתוב שנתקבלתי ממך כך וכך? אשכח תני בר קפרא בר קפרא° , שנתקבלתי ממך כך וכך. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לא אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אלא בסוף. אבל בתחילה, אף °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מודה שיכול לפחות כמה שירצה. אין הוא מה נקרא בתחילה ואין הוא ומה נקרא בסוף? חברייא אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, עד שלא בעל זה מתחילה, ומשבעל זה נקרא בסוף. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, עד שלא כנס לחופה נקרא בתחילה, ומשכנס לחופה נקרא בסוף. לא בעל וגירשה והחזירה, היא בתחלה היא בסוף ויכולה למחול. אי זו היא אשה ואי זו היא פילגש? °רבי מאיר רבי מאיר אומר, ה_יבאשה יש לה כתובה. פילגש אין לה כתובה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אחת זו ואחת זו יש לה כתובה. אשה יש לה כתובה ותנאי כתובה. פילגש יש לה כתובה ואין לה תנאי כתובה. אמר רב יהודה רב יהודה° בשם רב רב (אמורא)°, זו דברי °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאוסרים לשנות משטר כתובה ומתנאי כתובה. אבל לדברי חכמים, ה_יגנושא אדם אשה, ומתנה עמה על מנת שלא לזונה ולפרנסה. ולא עוד, אלא שתהא היא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה. מעשה ב°רבי יהושע בנו של רבי עקיבא רבי יהושע בנו של רבי עקיבא, שנשא אשה והתנה על מנת שלא לזון ושלא לפרנס. ולא עוד אלא שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה. וכיון שבאו שני רעבון וחלקו הנכסים ביניהן ראתה שאין לה די צרכה, התחילה קובלת עליו לחכמי ישראל. אמר להן, היא נאמנת עלי יותר מן הכל. אמרה להן בודאי כך התניתי עמו, אמרו לה אין אחר קניין כלום

-----------------------------------דף לד

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות לד


ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה ג

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד א] מתני’: ה_ידנותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה. ה_טווכשם שנותנין לאשה, כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו. ה_טזולאלמנה שלשים יום. ה_יזהגיע זמן ולא נישאו, אוכלות משלו, ואוכלות בתרומה. °רבי טרפון רבי טרפון אומר, נותנין לה הכל תרומה. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, מחצה חולין ומחצה תרומה:

גמ’: תנן, נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה. תני, ה_יחהבגרת כתבועה ונותנים לה שנים עשר חדש. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° תני תמן, נותנין לבגר שנים עשר חדש, ונותנין לה מהקידושין שלושים יום ולאלמנה שלשים יום. והא תנינן, נותנין לבתולה שנים עשר חדש. ואת אמר הכין שמהקידושין נותנים לה רק שלושים יום ? אמר רבי אבין רבי אבין° בשם רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, לאחר בוגרה שנים עשר חדש אם עברו שנים עשר חדש מאז הבגרות, נותנין לה מהקידושין שלשים יום. עשת שנים עשר חדש לפני הראשון ומת או גרשה. ואחר כך בא השני אמר לה לא כבר הימתנת? יכולה היא לומר חיבתו עלי מן הראשון ואני זקוקה לשנים עשר חדש שוב כדי להכין תכשיטים יפים יותר. הוא אלמון והיא בתולה, והוא בעא מיסב מיד. יכולה היא לומר, חיבתו עלי מן הבחור ואני זקוקה לשנים עשר חדש כדי להכין תכשיטים. ה_יטהוא בחור והיא אלמנה והיא בעיא מיסב, יכול הוא מימר, חיבתה עלי יותר מבתולה ואני זקוק לשנים עשר חדש כדי להתכונן. היא קטנה ורוצה להגדיל, ה_כשומעין לה. תנן, הגיע זמן ולא נישאו, אוכלות משלו, ואוכלות בתרומה. מתו בעליהן, אוכלות משלו ואוכלות בתרומה. אמר שמואל אחוי דרבי ברכיה שמואל אחוי דרבי ברכיה°, והוא ששלם הזמן ביום רביעי, שהוא יום נשואין לבתולות. שלם הזמן בג' או בה', אמר רבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא° בשם רבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא° ולוי לוי בר סיסי° תריהון אמרין, ה_כאנעשה כמי שחבשוהו סופרים חכמינו זכרונם לברכה. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אם היתה עיכובה מחמתו, ניזונת משלו. אבל כאן שאין העיכוב מחמתו, אינה ניזונת משלו. תני, °רבי טרפון רבי טרפון אומר, נותנין לה הכל תרומה ויתן לה יותר תרומה כדי שתמכור ותקח חולין לימי נידותה. שהתרומה זולה מהחולין שהתרומה מצויה בכל מקום. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר, ה_כבמחצה חולין ומחצה תרומה. כיוון שהיא ישראלית ואינה רגילה בטהרות, וקרוב לודאי שתפסול את התרומה שהנשים מצויות לטמא טהרות. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, כל מקום שהזכיר תרומה, נותנין לה כפליים בחולין שהתרומה בזול, לכן יתן כפלים ממה שהיה נותן חולין

ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה ד

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לד עמוד ב] מתני’: ה_כגהיבם אינו מאכיל בתרומה. עשתה ששה חדשים בפני הבעל, וששה חדשים בפני היבם, ואפילו כולם בפני הבעל חסר יום אחד בפני היבם, אינה אוכלת בתרומה. זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהן אמרו, ה_כדאין האשה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה או מחשש שמא ימצא בה מום ונמצא מקח טעות ומעולם לא היתה אשתו, או שמא תאכיל תרומה לבני משפחתה:

גמ’: אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°, תני תמן, היבמה ה_כהכל שלשה חדשים שחייבת להמתין כדי להבחין שאינה בהריון מהראשון ניזונת משל בעלה. עמד יבמה בדין וחייבו אותו ליבם או לחלוץ וברח, ניזונת משלו. חלה, כמי שברח דמי. הלך לו למדינת הים, כמי שברח. אלמנה שאמרה הרי אני מיגדת  למשוך-לעבור את זמן אלמנותי בבית בעלי, ה_כושומעין לה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, האומר איני חולץ, כאילו אומר איני מגרש וחייב במזונות. אמר רבי זבדא רבי זבדא°, הורי רבי יצחק רבי יצחק°, האומר איני חולץ, כאומר איני מגרש. עשת ששה חדשים לפני הבעל וששה חדשים בפני היבם, אינה אוכלת בתרומה. ולא סוף דבר ששה חדשים לפני היבם. אלא אפילו כולם בפני היבם חסר יום אחד, אינה אוכלת בתרומה. מתניתין, לא כמשנה הראשונה ולא כמשנה האחרונה, אלא כמשנה האמצעית. דתני, בראשונה היו אומרים, ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה. דהוון דרשין (ויקרא אמור כב יא) וכהן כי יקנה נפש קניין כספו הוא יאכל בו. שהרי, מה בין קונה אשה ובין קונה שפחה? חזרו לומר, רק לאחר שנים עשר חדש לכשיתחייב במזונותיה אוכלת בתרומה. בית דין של אחרון אמרו, לעולם אין האשה אוכלת בתרומה, עד שתיכנס לחופה שמא תתן לאחיה, או שמא ימצא בה מום והיה מקחו מקח טעות ובטלו הקידושין. וכבר שלח °רבי יוחנן בן בג בג רבי יוחנן בן בג בג אצל °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא לנציבין, אמרו משמך שארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה. שלח אצלו ואמר לו, מוחזק הייתי בך שאתה בקי בסיתרי תורה. אפילו לדרוש בקל וחומר אין אתה יודע. מה אם שפחה כנענית שאין הביאה קונה אותה להאכילה בתרומה, ה_כזהכסף קונה אותה להאכילה בתרומה. אשה שהביאה קונה אותה להאכילה בתרומה, אינו דין שיהא הכסף קונה אותה להאכילה בתרומה? ומה אעשה והן אמרו, לעולם אין האשה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה. וסמכו להן מקרא, כמה שנאמר (במדבר קרח יח יג) כל טהור בביתך נשואה שנכנסה לביתך יאכלנו. אמר רבי יודן רבי יודן°, הרי זה קל וחומר שיש עליו תשובה. דו יכיל מימר ליה, לא אם אמרת בשפחה כנענית, ה_כחשהיא נקנית בחזקה. תאמר בזו שאינה נקנית בחזקה? וכל קל וחומר שיש עליו תשובה בטל קל וחומר

ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה ה

[עריכה]

מתני’: ה_כטהמקדיש מעשה ידי אשתו, הרי זו עושה ואוכלת. המותר, °רבי מאיר רבי מאיר אומר הקדש. °רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר אומר ה_לחולין:

גמ’: תנן, המותר, °רבי מאיר רבי מאיר אומר הקדש. °רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין. °רבי מאיר רבי מאיר אומר הקדש שמותר מעשה ידיה שלו ובשלו הקדיש. ו°רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

14 ה_יד מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ז, מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ב', סמ"ג עשין מח:

15 ה_טו מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ז, מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ב', סמ"ג עשין מח:

16 ה_טז מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ז, מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ב', סמ"ג עשין מח:

17 ה_יז טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ג':

18 ה_יח מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ד', סמ"ג עשין מח:

19 ה_יט מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ד', סמ"ג עשין מח:

20 ה_כ מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ד', סמ"ג עשין מח:

21 ה_כא מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' נ"ו סעיף ג', סמ"ג עשין מח:

22 ה_כב מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה י"ג:


[ע"ב]

23 ה_כג מיי' פ"ח מהל' תרומות הלכה ה':

24 ה_כד מיי' פ"ו מהל' תרומות הלכה ג', מיי' פ"ח מהל' תרומות הלכה ז':

25 ה_כה מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ס סעיף א', סמ"ג עשין נא:

26 ה_כו מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ג סעיף ג':

27 ה_כז מיי' פ"ו מהל' תרומות הלכה א', סמ"ג לאוין רנד, סמ"ג לאוין רנה:

28 ה_כח מיי' פ"ב מהל' מכירה הלכה א', מיי' פ"ב מהל' מכירה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף כ"ג, טור ושו"ע חו"מ סי' קצ"ו סעיף א', סמ"ג עשין פב:

29 ה_כט מיי' פ"ו מהל' ערכין הלכה כ"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' פ"א סעיף א', סמ"ג עשין קלב:

30 ה_ל מיי' פ"ו מהל' ערכין הלכה כ"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' פ"א סעיף א', סמ"ג עשין קלב:


-----------------------------------דף לה

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות לה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד א] אומר חולין, שמותר מעשה ידיה שלה ואינו יכול להקדיש. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אומר, במותר ממשקל ה' סלעים בצמר שהיא מחוייבת לעשות לו פליגין. ול°רבי מאיר רבי מאיר עוד בחיה קדשו. ופתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה. ותנינן, אם אין נותנין לה מעה כסף לצרכיה, מעשה ידיה שלה. של°רבי מאיר רבי מאיר מעשה ידיה תחת מעה כסף, ומותר מעשה ידיה תחת מזונותיה. וכיוון שלא נתן לה מעה כסף, אין ייכול להקדיש את מעשה ידיה שאינם שלו. אבל יכול להקדיש את המותר, שהם תחת מזונות והרי נותן לה מזונות. ול°רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר מעשה ידיה תחת מזונותיה ומעה תחת מותר. וכיון שלא נתן מעה, אין מותר מעשיה שלו ואינו יכול להקדישן. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר במקדיש את המותר שישאר לאחר מיתה פליגין. והמחלוקת היא האם אדם יכול להקדיש דבר שלא בא לעולם. דו אמר ליה בשאינו מעלה לה מזונות ולא נותן לה מעה כסף ואין לו במעשה ידיה מחיים כלום, אבל אחר מותה הוא יורשה. אבל אם מעלה לה מזונות דברי הכל קדשו מיד, שמעשה ידיה שלו. אמר רבי זעירא רבי זעירא° תני תמן מסייע ליה לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתני, במה דברים אמורים? בשאינו מעלה לה מזונות. אבל אם היה מעלה לה מזונות, דברי הכל קדשו. דאף שמעשה ידיה משועבדים למזונותיה יכול להקדישם. שהרי כל מה שיש לאשה משועבד לאיש לאכילת פירות. רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אמר האם אדם יכול להקדיש מעשה ידים זו המחלוקת ביניהון. ומדובר כשנותן לה מזונות ומעה כסף. את מעשה ידיה לכולי עלמא אינו יכול להקדיש, כיוון שהם משועבדים למזונותיה. ובמותר פליגי. °רבי מאיר רבי מאיר אומר מעשה ידים ראויין לקדש משעה ראשונה, שאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. °רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר אומר, אין מעשה ידים ראוים לקדש משעה ראשונה, שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. והא תנן, ה_לאמה שאירש מאבא היום מכור לך. מה שאעלה במצודתי היום מכור לך, דבריו קיימין? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ה_לבבלוה לתכריכי אביו. שמשום כבוד אביו שלא יהיה מוטל בביזיון תקנו שיהיה מקנה אף דבר שלא בא לעולם. והוא שיהא אביו חולה או מסוכן. והא תני מה שאעלה במצודתי היום מכור לך, דבריו קיימין? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד ב] והוא שתהא מצודה פרושה בפניו. ואמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אם אמר מה שאעלה במצודתי היום מכור לך, לא רק שאם מכר אינו מכור, אלא אף לקודש ה_לגלא קדשו. למה? מפני מחלוקת °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר שהלכה כ°רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. ריש לקיש ריש לקיש° אמר, שנייא היא מצודה שאינה מצויה ובזה אף °רבי מאיר רבי מאיר מודה כיוון שמצודה לא עבידה דאתי שאין זה תלוי בו אם יתפוס, דמי אמר שילכוד. אבל מעשה ידים עבידה דאתי שזה תלוי בו. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לרבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, נהיר דהויתון אמרין  זוכר שהייתם אומרים את ורבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, מאן תני מצודה שאינה מצויה? ואמרתם שזה תלוי במחלוקת °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר האם אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם, והלכה כ°רבי יוחנן הסנדלר רבי יוחנן הסנדלר שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם. משמע דעיון דעיון דעות דעות אית ליה לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, שלא אמר בבירור אלא פעם כך שאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אפילו מצודה ופעם כך שבמצודה גם °רבי מאיר רבי מאיר מודה. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא, המקדיש מעשה ידי עבדו והיה צייד מהו? נישמעינה מן הדא דתנן, ה_לדהמקדיש את עבדו. הוא קודש ומעשה ידיו חולין. המקדיש מעשה ידי עבדו. הוא חולין ומעשה ידיו הקדש. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, ה_לההקוטע ידי עבדו של חבירו. רבו נוטל נזקו צערו בושתו ופגמו, והלה יצא ויתפרנס בצדקה. והא תני המקדיש את עבדו יוצא הוא לפרנסה מתוכן ה_לווהשאר קודש? משמע שמה שעושה העבד לפרנסתו אינו יכול להקדיש. ולמה אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שרבו נוטל הכל ולא משאיר לו אפילו מזונות והעבד יתפרנס מהצדקה? אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

31 ה_לא מיי' פכ"ב מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"א סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"א סעיף ב', סמ"ג עשין פב:

32 ה_לב מיי' פכ"ב מהל' מכירה הלכה ו', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"א סעיף א', טור ושו"ע חו"מ סי' רי"א סעיף ב', סמ"ג עשין פב:


[ע"ב]

33 ה_לג מיי' פ"ו מהל' ערכין וחרמין הלכה כ"ו:

34 ה_לד מיי' פ"ו מהל' ערכין הלכה י"ז, מיי' פ"ו מהל' ערכין הלכה י"ט:

35 ה_לה מיי' פ"ד מהל' חובל ומזיק הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף כ"א, טור ושו"ע חו"מ סי' תכ"ד סעיף ג', סמ"ג עשין ע:

36 ה_לו מיי' פ"ו מהל' ערכין וחרמין הלכה י"ט:


-----------------------------------דף לו

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות לו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד א] בבריתא מדובר שלא עלה על דעתו שימות עבדו ברעב. אבל אם התכוון להקדיש את כל מעשה ידי העבד, הכל קדוש. והא תני, המקדיש מעשה ידי עצמו כולן קידש. ולמה שם לא אומרים שיוציא כדי פרנסתו שלא עלה על דעתו שימות ברעב? אמר רבי אחא רב אחא°, מצוים ישראל לפרנס בני חורין יותר מעבדים. לא כן אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° הקוטע ידי עבד חבירו, רבו נוטל נזקו צערו ריפיו שבתו בושתו והלה יתפרנס מן הצדקה? אמר רבי אחא רב אחא° מצוין ישראל לפרנס עבדים קוטעין יותר מן השלימין. רבי יוחנן רבי יוחנן° ה_לזאכול קופד ויהיב לעבדיה שתי חמר ויהיב לעבדיה וקרי אנפשיה (איוב ל"א, ט"ו) הלא בבטן עושני עשהו? אמרי, תמן במידת הדין. ברם הכא במידת רחמים:

ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה ו

[עריכה]

מתני’: ה_לחאילו מלאכות שהאשה עושה לבעלה. טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומיניקה את בנה ה_לטומצעת המיטה ה_מועושה בצמר. ה_מאהכניסה לו שפחה אחת, לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת. ה_מבשתים, אינה מבשלת ולא מיניקה את בנה. ה_מגשלש, אינה מצעת את המטה. ארבע, יושבת בקתידרא. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, ה_מדאפילו הכניסה לו מאה שפחות, כופה לעשות בצמר. שהבטלה מביאה לידי זימה. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, ה_מהאף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה, יוציא ויתן כתובה. שהבטלה מביאה לידי שיעמום:

גמ’: תני כל מלאכות הבית צריכה לעשות אלא שבעה גופי מלאכות מנו, והשאר לא צרכו חכמים למנותן. מניקה את בנה. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°, ה_ומלא אמר אלא בנה. הא תאומים לא?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד ב] ולמה אמר בנה ולא אמר בן? שלא יכול לחיבה שתיניק בן חבירתה. כהדין דתני, אין האיש כופף את אשתו שתניק בנו של חבירו. ולא האשה כופה את בעלה שתניק בן חבירתה. נדרה שלא להניק את בנה, °בית שמאי בית שמאי אומרים, שומטין את הדד מתוך פיו. ו°בית הלל בית הלל אומרים ה_מזכופין אותה. ה_מחנתגרשה, אין כופין אותה. במה דברים אמורים, בזמן שאינו מכירה. ה_מטאבל אם היה מכירה, כופין אותה ונותנין לה שכרה שתניק את בנה. כמה יהא לו ויהא מכירה? רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רב רב (אמורא)° שלשה חדשים. והוה רבי זעירא רבי זעירא° מסתכל ביה בתמיה, איך תינוק קטן כזה מכיר את אימו. אמר ליה, מה את מסתכל בי? נימר לך מן ההיא דשמואל שמואל (אמורא)°. דאמר שמואל שמואל (אמורא)°, שלשה ימים. שמואל שמואל (אמורא)° כדעתיה דשמואל שמואל (אמורא)° אמר, חכים אנא לחייתא דילדין לי  מכיר אני את המיילדת שלי. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, חכים אנא לגזורה דגזרין לי  מכיר אני את המוהל שמל אותי. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר חכים אנא לנשייא דצבתין עם אימא  מכיר אני את הנשים שהצטרפו לאימי בזמן הלידה. תני יונק התינוק והולך עד עשרים וארבעה חדשים. מיכן והילך כיונק שקץ דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, ה_ניונק והולך אפילו ארבע וחמש שנים. פירש, אין מחזירין אותו. עד איכן? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, מעת לעת. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, ה_נאשלשה ימים מעת לעת. תני, מעת לעת כרב. אמר חזקיה רבה חזקיה רבה°, במה דברים אמורים? ה_נבבזמן שפירש מתוך בוריו. אבל אם פירש מתוך חולייו, מחזירין אותו מיד. בשאינו של סכנה שיכול לאכול דברים אחרים. אבל אם היה של סכנה, אפילו לאחר כמה ימים מחזירין אותו. תנן, הכניסה לו שפחה אחת וכ”ו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°. ה_נגלא סוף דבר הכניסה, אלא אפילו היא ראויה להכניס שהכניסה כסף. כהדא דתני, ה_נדאשתו עולה עמו אבל לא יורדת עמו. אלמנה ובניה, יורדין אבל לא עולין, שאם העשירו נותנים להם כפי שהיו רגילים מקדם. ואם הענו נותנים להם כפי שהם עכשיו. הפועלין, עולין אבל לא יורדין. ה_נההבת לא עולה ולא יורדת. ותכניס שפחה אחת לכל הדברים והיא תהיה פטורה מהכל, ולמה בהכניסה שפחה אחת פטורה רק מחלק מהדברים? אמר רבי חייה בר יודה רבי חייה בר יודה°, מפני שחלק מהזמן שעובדת זה לצורך קיום החיים של השפחה עצמה. אמר רבי בון רבי אבין°. על ידי שהדברים הללו של ביזיון, לפיכך תלו אותן בשפחה, אבל ודאי גם שאר הדברים תעשה השפחה. אמר רבי יהודה בי רבי בון רבי יהודה בי רבי בון°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

37 ה_לז מיי' פ"ט מהל' עבדים הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף י"ז:

38 ה_לח מיי' פכ"א מהל' אישות הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ו', סמ"ג לאוין פא:

39 ה_לט טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ד':

40 ה_מ טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף א':

41 ה_מא טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ח':

42 ה_מב טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ח':

43 ה_מג טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ז', טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ח':

44 ה_מד טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ג':

45 ה_מה טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ג':

46 ה_מו טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף י"ד:


[ע"ב]

47 ה_מז מיי' פכ"א מהל' אישות הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ב סעיף א':

48 ה_מח טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ב סעיף ה':

49 ה_מט טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ב סעיף ה':

50 ה_נ מיי' פ"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"א סעיף ז', סמ"ג לאוין קלב:

51 ה_נא מיי' פ"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"א סעיף ז', סמ"ג לאוין קלב:

52 ה_נב מיי' פ"ג מהל' מאכלות אסורות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"א סעיף ז', סמ"ג לאוין קלב:

53 ה_נג מיי' פכ"א מהל' אישות הלכה ו', מיי' פכ"א מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ח', טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ב סעיף ג', סמ"ג לאוין פא:

54 ה_נד מיי' פכ"א מהל' אישות הלכה ו', מיי' פכ"א מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ח', טור ושו"ע אה"ע סי' פ"ב סעיף ג', סמ"ג לאוין פא:

55 ה_נה מיי' פי"ט מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ב סעיף ו':


-----------------------------------דף לז

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות לז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד א] לא אמרו שהשפחה תעשה הכל במקומה אלא רק את המלאכות הבזויות לפי שאין דרך האשה להיות יושבת בטילה בתוך ביתו. רב הונא רב הונא° אמר, אפילו הכניסה לו מאה שפחות, ה_נוכופה לעשות לו דברים של יחיד. מהו דברים של יחיד? סכת לו את גופו, ומרחצת לו את רגליו, ומוזגת לו את הכוס. למה? משום שהיא חייבת לעשות לו, או משום שמלאכות אלו אינן ראויין להשתמש בשפחה? מה נפק מן ביניהון? הכניסה לו עבדים זכרים. אין תימר משום שאין ראויין להשתמש בשפחה, הרי הכניסה לו עבדים. הוי לית טעמא אלא משום שהיא חייבת לו. רבי אבודימא בצפרין רבי אבודימא בצפרין° בעי קומי רבי מנא רבי מנא°, לא מסתברא משום שהיא חייבת לו? אמר לו, אוף אנא סבר כן, ותני כן. דתנן, כופה לעשות בצמר ה_נזאבל לא בפשתן, מפני שהיא מסרחת את הפה ומשלבקת את השפיות  פוצעת את השפתים

ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה ז

[עריכה]

מתני’: המדיר את אשתו מתשמיש המיטה. °בית שמאי בית שמאי אומרים שתי שבתות. ו°בית הלל בית הלל אומרים ה_נחשבת אחת. התלמידים יוצאין ללמוד תורה שלא ברשות שלשים יום. הפועלים, שבת אחת. העונה האמורה בתורה. ה_נטהטיילין בכל יום. הפועלים שתים בשבת. החמרים אחד בשבת. הגמלין אחד לשלשים יום. הספנין אחד לששה חדשים. דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס:

גמ’: °בית שמאי בית שמאי אומרים, שתי שבתות כימי לידת נקיבה שמצאנו שפורש מאשתו שבועים. ו°בית הלל בית הלל אומרים, שבת אחד כימי לידת זכר, או כימי נדתה: התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות בתיהן שלשים יום. ה_סהא ברשות בתיהן, אפילו כמה. מניין? אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° דכתיב (מלכים א ה', כ"ח) וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש. חדש יהיו בלבנון ושנים חדשים בביתו. אמר רבי אבין רבי אבין°, חיבב הקדוש ברוך הוא פרייה ורביה יותר מבית המקדש. מאי טעמא? דכתיב חדש יהיו בלבנון ושנים חדשים בביתו. רב רב (אמורא)° אמר מדכתיב גבי משרתי דוד (דברי הימים א כ"ז, א') הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה. תנן, הפועלים, שבת אחת. העונה האמורה בתורה. הטיילין בכל יום. הפועלים שתים בשבת. הכא בתחילה את אמר הפועלים שבת אחד, והכא בהמשך את אמר עונת פועלים פעמיים בשבת? תני בר קפרא בר קפרא° , הפועלין יוצאין למלאכתן שלא ברשות בתיהן שבת אחת. אבל אם הם בבית עונתם פעמיים בשבת. כתיב (שמות משפטים כא י) שארה כסותה ועונתה לא יגרע. העונה האמורה בתורה. אית תניי תני

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד ב] שאר, זה דרך ארץ. עונה, זה המזון. אית תניי תני, ה_סאעונה, זה דרך ארץ. שאר, זה המזון. מאן דאמר שאר זה דרך ארץ דכתיב (ויקרא אחרי מות יח ו) איש איש אל כל שאר בשרו לא יקרב. עונה זה המזון דכתיב (דברים עקב ח ג) ויענך וירעיבך. מאן דאמר שאר זה המזון דכתיב (תהלים ע"ח, כ"ז) וימטר עליהם כעפר שאר. עונה זה דרך ארץ דכתיב (בראשית ויצא לא נ) אם תענה את בנותי. זה דרך ארץ. °רבי אליעזר בן יעקב רבי אליעזר בן יעקב פתר קרייה, שארה כסותה. שתהא הכסות לפי השאר הגוף. שלא יתן לה את של ילדה לזקינה, ולא את של זקינה לילדה. כסותה ועונתה. שתהא הכסות לפי העונה. ה_סבשלא יתן של קייץ בימות הגשמים, ולא של גשמים בקייץ. אם כל הפסוק הולך על חיוב בגדים, מנא לה חיוב מזון? מה אם דברים שאין בהן קיום נפש כמו בגדים, אינו רשאי לימנע ממנה. דברים שהן קיום נפש, לא כל שכן? מנא לה עונה? מה אם דברים שלא נישאת לכאן משעה ראשונה, אינו רשאי לימנע ממנה. דברים שנישאת לכאן משעה ראשונה לשם פריה ורביה, לא כל שכן? ממנחה ששלח יעקב אבינו לעשו אחיו למד °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שככל שבטלים יותר, תשמישם רב יותר . ששילח לו כדרך הארץ (בראשית וישלח לב טו) עזים מאתים, ותיישים עשרים. חד לעשרה שהם בטלים ממלאכה. רחלים מאתים, ואילים עשרים. חד לעשרה. גמלים מיניקות ובניהם זכרים שלשים. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה°, הן על ידי שהוא צנוע בתשמישו, לפיכך לא פירסמו הכתוב שלא נאמר כמה היו. פרות ארבעים, ופרים עשרה. חד לארבע, דאינון לעיי  שהם עובדים קשה . אתונות עשרים, ועיירים עשרה. חד לתרי, דאינון לעיי שהם עובדים קשה . רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא, אילין תלמידי חכמים. לא מסתברא מיעבדינון בטילין  שנתיחס אליהם כבטלנים שעונתם כל יום שהרי אינם עושים מלאכה? אמר רבי מנא רבי מנא°, לא, מסתברא דא אלא כאספון  כספנים שהן יגיעין ביותר. רב רב (אמורא)° אמר מה שנאמר במשנה הלכה יא, אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת, הכוונה לתשמיש אלא שדיבר בלשון נקייה. מכאן שעונת תלמיד חכם מלילי שבת ללילי שבת

ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה ח

[עריכה]

מתני’: המורדת על בעלה בתשמיש, פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, שבעה טרפעיקין. עד מתי הוא פוחת? עד כנגד כתובתה ומוציאה בלא כתובה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, לעולם הוא פוחת והולך. שאם תפול לה ירושה ממקום אחר, יגבה אותה ממנה. וכן המורד על אשתו, ה_סגמוסיף לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, שלשה טרפעיקין:

גמ’: הכא במורדת את אמר שבעה, והכא במורד את אמר שלשה? אמר רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°, היא על ידי שהיא חייבת לו שבע מלאכות, הוא פוחת ממנה שבע. והוא על ידי שהוא חייב לה שלשה שארה כסותה ועונתה, הוא מוסיף לה שלשה. הגע עצמך שהכניסה לו עבדים. הרי אינה חייבת לו כלום? הגע עצמך שהתנה עמה שאין לה לא שאר ולא כסות ולא עונה, הרי אינו חייב לה כלום? מאי כדון, כיי דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, צערו של איש מרובה יותר מן האשה. הדא הוא דכתיב (שופטים ט"ז, ט"ז) ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים, ותאלצהו. מהו ותאלצהו? אמר רבי יצחק בר אלעזר רבי יצחק בר אלעזר°, שהיתה שומטת עצמה מתחתיו. ותקצר נפשו למות. הוא קצרה נפשו למות, היא לא קצרה נפשה למות. מכאן שצערו של איש מרובה יותר מן האשה. ויש אומרים שהיתה עושה צורכה באחרים שהיתה מזנה ולכן לא היה קשה לה. כל שכן דתבעה, דאמר רב נחמן רב נחמן° בשם רב נחמן רב נחמן°, האבר הזה שבאדם. הרעיבתו השביעתו. השביעתו הרעיבתו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

56 ה_נו מיי' פכ"א מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף ה':

57 ה_נז טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף א':

58 ה_נח מיי' פי"ד מהל' אישות הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ה סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ו סעיף ט', סמ"ג לאוין פא:

59 ה_נט מיי' פי"ד מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ו סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ו סעיף ב', סמ"ג לאוין פא:

60 ה_ס מיי' פט"ו מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ו סעיף ו':


[ע"ב]

61 ה_סא מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ט סעיף ב', סמ"ג עשין מח , סמ"ג לאוין פא:

62 ה_סב מיי' פי"ג מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ג סעיף א', סמ"ג עשין מח:

63 ה_סג מיי' פי"ד מהל' אישות הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ז סעיף א', סמ"ג לאוין פא:


-----------------------------------דף לח

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות לח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לח עמוד א] ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שאמר שספנים עונתם אחת לחצי שנה עד כמה הוא פוחת? האם גם כל שבוע או אחת לחצי שנה? נשמעינה מן הדא דתני רבי חייה רבי חייא רבה°, ה_סדארוסה שמורדת מלהתחתן, אף שהיא חולה נדה ושומרת יבם, כותבין לה איגרת מרד על כתובתה. מה אנן קיימין? אם בשמרדה עליו והיא נדה, התורה המרדתה עליו. אלא כן אנן קיימין, ה_סהשמרדה עליו עד שלא באת נידה, ובאת לנידה. הרי אינה ראויה למרוד, ואת אמר כותבין. אף הכא ה_סופוחת כל שבת כיוון שמרדה כשהיתה ראויה. שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו. וזה אף שעונתו אחת לחצי שנה, כיוון שיודע שמרדה יש לו צער ופוחתים לה אחת לשבוע. מהו מיפחות מפרא פרנון דידה מנכסי מלוג ונכסי צאן ברזל שהכניסה לו? נישמעינה מן הדא דתנן, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, לעולם הוא פוחת והולך שמא תפול לה ירושה ממקום אחר ויחזור ויגבה ממנה. לא אמר שרבנן חולקים אלא ירושה, בדבר שאינו מצוי בידו אבל בדבר המצוי אף חכמים מודים. הדא אמרה, אפילו לפחות מפרא פרנון דידה פוחת. אמר רבי זירא רבי זירא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, כותבין איגרת מרד על הארוסה אם אינה רוצה להתחתן, ואין כותבין איגרת מרד על שומרת יבם. והתני רבי חייה רבי חייא רבה°, נידה וחולה ארוסה ושומרת יבם, ה_סזכותבין לה איגרת מרד על כתובתה? כאןה_סח כמשנה הראשונה שמצוות יבום קדמת, ואם היא אינה רוצה להתיבם כותבים לה איגרת מרד, כאן כמשנה האחרונה שחליצה קדמת, ואם אינה רוצה להתיבם אין כותבין לה. אמר רבי יוסי בר בון רבי יוסי ברבי בון° אפילו תימר כאן כמשנה אחרונה כגון שלא רוצה גם לחלוץ. תנן, המורדת על בעלה בתשמיש, פוחתין לה מכתובתה. בית דין שאחריהן אמרו, ה_סטמתרין בה ארבע שבתות, והיא שוברת כתובתה ויוצאה בלא כתובה. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בשם רבי ישמעאל בי רבי יסא רבי ישמעאל בי רבי יסא°, היוצאה משם שם רע, אין לה בליות וצריכה להחזיר את הבגדים שכבר קיבלה. מורדת, יש לה. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, המורדת והיוצאת משם שם רע, אין לה, לא מזונות, ולא בליות. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, אילין דכתבין, תנאים בכתובה כגון אין שנא, אין שנאת אם הוא ישנא אותה יתן לה כך וכך, ואם היא תשנא אותו יפחתו מכתובתה כך וכך, תניי ממון הוא, ותניין קיים

ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה ט

[עריכה]

מתני’: ה_עהמשרה את אשתו על ידי שליש. לא יפחות לה מקביים חטים, או מארבעת קבין שעורין. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, לא פסק שעורים כפלים מחיטים, אלא °רבי ישמעאל רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום ושם השעורים גרועות:

גמ’: מהו סמוך לאדום? לדרומה של ארץ ישראל

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

64 ה_סד מיי' פי"ד מהל' אישות הלכה י"א, מיי' פ"ב מהל' יבום וחליצה הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ז סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ה סעיף א', סמ"ג לאוין פא, סמ"ג עשין נא:

65 ה_סה מיי' פי"ד מהל' אישות הלכה י"א, מיי' פ"ב מהל' יבום וחליצה הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ז סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ה סעיף א', סמ"ג לאוין פא, סמ"ג עשין נא:

66 ה_סו מיי' פי"ד מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ז סעיף ב':

67 ה_סז מיי' פי"ד מהל' אישות הלכה י"ב, מיי' פ"ב מהל' יבום וחליצה הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ז סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ה סעיף א':

68 ה_סח מיי' פי"ד מהל' אישות הלכה י"ב, מיי' פ"ב מהל' יבום וחליצה הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ז סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ה סעיף א':

69 ה_סט מיי' פי"ד מהל' אישות הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ז סעיף ב', סמ"ג לאוין פא:

70 ה_ע מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ע' סעיף ג':


[ע"ב]


-----------------------------------דף לט

[עריכה]
ירושלמי מאיר כתובות לט


ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה י

[עריכה]

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לט עמוד א] מתני’: ונותן לה, חצי קב קיטנית וחצי לוג שמן. וקב גרוגרות או מנה דבילה. ואם אין לו, פוסק לעומתן פירות ממקום אחר. ה_עאונותנין לה מיטה ומפץ. ואם אין לו מיטה, נותן לה מפץ ומחצלת. ונותנין לה כפה לראשה, וחגור למתניה, ומנעל ממועד למועד, וכלים של חמשים זוז משנה לשנה. ואין נותנין לה, לא חדשים בימות החמה, ולא שחקים בימות הגשמים. אבל נותנין לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים, והיא מתכסה בלאותיהן בימות החמה, והשחקין שלה:

גמ’: אמר רבי מנא רבי מנא°, מנה, ארבע ריטלין. ה_עבונותן לה כר, נר ופתילה, כוס וחבית וקדירה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר, כר אין לה. שאין נשי העניים ישנות על הכר. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ה_עגהותירה מזונות, שלו. הותירה בליות, שלה. הדא דתימר, באשת איש. ה_עדאבל באלמנה, בין שהותירה מזונות, בין שהותירה בליות שלה.

ירושלמי כתובות, פרק ה, הלכה יא

[עריכה]

מתני’: ה_עהנותנין לה מעה כסף לצרכיה. ה_עוואוכלת עמו לילי שבת. ואם אין נותן לה מעה כסף לצרכיה, מעשה ידיה שלה. ומה היא עושה לו? משקל חמש סלעים שתי ביהודה, שהן י' סלעים בגליל. או משקל עשר סלעים ערב ביהודה, שהן עשרים סלעים בגליל. ה_עזואם היתה מניקה, פוחתין לה ממעשה ידיה, ומוסיפין לה על מזונותיה. ה_עחבמה דברים אמורים? בעני שבישראל, אבל במכובד שבישראל, הכל לפי כבודו:

גמ’: תנן ואוכלת עמו לילי שבת. רב רב (אמורא)° אמר דברים אמורים לשון נקי והכוונה לתשמיש. שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ה_עטאכילה ממש. על דעתיה דרב רב (אמורא)°, אוכלת משלה. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, אוכלת משלו. יין אין לה, שאין עניות ישראל שותות יין. ועשירות שותות? אין, כדתני, מעשה במרתא בת בייתוס שפסקו לה חכמים סאתים יין בכל יום. ובית דין פוסקין יין? והאמר רבי חייה בר אדא רבי חייה בר אדא° על שום (הושע ד', י"א) זנות יין ותירוש יקח לב. ואיך פוסקים דבר שמביא לידי תקלה? כהא דתנינן אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה. מהו מוסיף? רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר ה_פיין שהוא מרבה את החלב. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, אף לתבשילה פסקו יין. אף על פי כן קיללה אותן מרתא בת בייתוס ואמרה להן, כך תתנו לבנותיכם. אמר רבי אחא רב אחא°, וענינו אחריה אמן. אמר °רבי אלעזר בר צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק, אראה בנחמה אם לא ראיתיה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים בעכו, וקראתי עליה הפסוק הזה (דברים כי תבא כח נו) הרכה בך והענוגה וגו' (שיר השירים א', ח') אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן וגו'. והתני מעשה במרים בתו של שמעון בן גוריון שפסקו לה חכמים בחמש מאות דינר קופה בשמים בכל יום, ולא היתה אלא שומרת יבם. אף על פי כן קיללה אותן ואמרה להן, ככה תתנו לבנותיכם. אמר רבי אחא רב אחא° וענינו אחריה אמן. אמר °רבי אלעזר בר צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק, אראה בנחמה אם לא ראיתיה קשורה בשערה בזנב הסוס בעכו. וקראתי עליה הפסוק הזה (דברים כי תבא כח נו) הרכה בך והענוגה כו':

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

71 ה_עא מיי' פי"ג מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ג סעיף א', סמ"ג לאוין פא:

72 ה_עב מיי' פי"ג מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ג סעיף א':

73 ה_עג מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה י"ג, מיי' פי"ג מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ע' סעיף ג', טור אבן העזר סי’ עג:

74 ה_עד מיי' פי"ח מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' צ"ה סעיף ה':

75 ה_עה מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה י', מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' ע' סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ע' סעיף ג':

76 ה_עו מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה י', מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' ע' סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ע' סעיף ג':

77 ה_עז מיי' פכ"א מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף י"א:

78 ה_עח מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה י"א, מיי' פי"ג מהל' אישות הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ע' סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ג סעיף ד', סמ"ג עשין מח, סמ"ג לאוין פא:

79 ה_עט מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' ע' סעיף ב', סמ"ג לאוין פא:

80 ה_פ מיי' פכ"א מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ע' סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' פ' סעיף י"א, סמ"ג לאוין פא:


[ע"ב]

הדרן עלך פרק אף על פי שאמרו

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_כתובות/פרק_חמישי"