שולחן ערוך אבן העזר נו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן נו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

כמה זמן נותנים לארוסה
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד
העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף א[עריכה]

המארס אשה, ושהה כמה שנים, ותבעה לנשואין והרי היא נערה, נותנים לה שנים עשר חדש מיום התביעה לפרנס את עצמה ולתקן מה שהיא צריכה לה, ואחר כך תנשא. תבעה אחר שבגרה, נותנים לה שנים עשר חדש מיום הבגר. וכן אם קדשה ביום הבגר, נותנין לה שנים עשר חדש מיום הקדושין, שהוא הבגר. קדשה אחר שבגרה, אם עברו עליה שנים עשר חדש בבגרותה ואחר כך נתקדשה, אין נותנין לה אלא שלשים יום מיום התביעה. וכן המארס את הבעולה, נותנין לה שלשים יום מיום התביעה:

סעיף ב[עריכה]

כשם שנותנין זמן לאשה משתבעה הבעל לפרנס את עצמה, כך נותנין זמן לאיש לפרנס את עצמו משתבעה האשה אותו; וכמה זמן נותנין, כמו שנותנין לה, אם שנים עשר חדש שנים עשר חדש, ואם שלשים יום שלשים יום:

סעיף ג[עריכה]

הגיע זמן שנתנו לאיש ולא נשאה, נתחיב במזונותיה אף על פי שלא כנס. ואם עכבו אנס, כגון שחלה הוא או היא, או שפרסה נדה, או שהגיע זמן באחד בשבת שאינו יכול לכנס, אינו חיב לזונה.

הגה: ודוקא שחלה תוך הזמן, אבל הגיע הזמן ולא כנסה, ואחר כך חלה, חיב במזונותיה אף על גב דהשתא הוא אנס (מרדכי ריש כתבות ובפרק החולץ סי' ל"ב):

סעיף ד[עריכה]

המארס את בתו קטנה, ותבעה הבעל לנשואין, בין היא בין אביה יכולין לעכב שלא תנשא עד שתגדיל ותעשה נערה; ואם רצה לכנס, כונס, ואין ראוי לעשות כן.

הגה: ואם היא ובעלה מתרצים לכנס, והאב מת, אין הקרובים יכולים למחות, אף על פי שהיא חולנית והוא ממהר לכנס כדי לירשה (מרדכי פרק האיש מקדש):