שולחן ערוך אבן העזר פ ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · פ · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
וכן כל אשה רוחצת לבעלה פניו ידיו ורגליו, ומוזגת לו את הכוס, ומצעת לו את המיטה ויש אומרים דמחויבת להציע כל מטות הבית (המגיד משנה פרק כ"א ובהר"ן פרק אף על פי), ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתיטול מלפניו, וכיוצא בדברים אלו.
אבל אינה עומדת ומשמשת בפני אביו או בפני בנו. ויש אומרים דוקא באינן סמוכין על שלחן בעלה (בית יוסף בשם הר"ן פרק אף על פי):
מפרשים
(ט) וכן כל אשה רוחצ' וכו': לעיל סעיף ב' כתב שאפילו היה לו ולה ממון הרבה ושפחו' הרבה אפ"ה צריכה להתעסק קצת במלאכה שהבטל' מביאה לידי זימה וכתב כאן עוד ד' דברים צריכה כל אשה לעשות אפי' עשירה:
(י) וי"א דמחוייבת להציע כל המטות: לא מצאתי מי שכתב דעשירה צריכה להציע כל מטות דאינה מחוייבת רק להציע לו שהוא דבר חבה אבל בעניה יש אומרים שצריכה להציע כל המטות ולהטריח עצמה בהפוך כרים וכסתו' ורמב"ם בפרק כ"א מה"א דין ג' השמיט דין זה וכתב סתם כל אשה רוחצת וכו' ומצעת לו המטה משמע דמפרש להצעת המט' דמתני' גם כן הצעת מטתו וע"כ תמה עליו הר"ן בדף תצ"ה ע"א שהיה לו להרבו' בעניים עכ"ל (כלו' שענייה מחוייבת להציע כל המטות) ולהפך בכרים וכסתות אבל בעשיר' שתהא צריכה להציע כל המטות הוא דבר תימה וכי זו היא ישיבת קתדרא שאמרו במשנה דף נ"ט ע"ב מי שהכניסה לו ארבע שפחו' יושבת בקתדרא וכ"כ הרב מהרמ"א בעצמו בהג"ה לקמן בסעי' ח' דאינה מצעת רק מטתו והי"א זה הי' ראוי להיות במקומו בסעי' ו' דחשיב שם ששה מלאכות שהעניות חייבו' לבעליהן:
(יא) ועומדת ומשמשת בפני בעלה כגון וכו': כתב המגיד משנה בפכ"א מה"א דק"ו הוא מהצעת המט' ואף על גב דלכאור' גמרא ערוכה היא בכתובו' דף ס"א ע"ב דקתני אין כופה לא לעמוד לפני אביו ולפני בנו משמע דלפניו כופה אותה התם בעניה מיירי והמ"מ יליף לה דכל אשה צריכה לעשות שירות קטן לבעלה והוא ק"ו מהצעת מטתו מכ"ש להושיט לו כלי אחד:
(יב) וי"א דוקא באינן סמוכין: הר"ן כ' דין זה בעניה לטרוח עבורה וראייתו מדקאמר בגמ' דאם הכניסה לו שתי שפחו' אינה מבשלת ואינה מניקה וכו' הא שאר' עבדה כגון דברים קטנים ותימא ליה וכו' משום דאמר לה קמי ארחי ופרחי מאן טרח אורחים המשתהים שבת או חודש או עוברי דרכים דמשמע שהיא חייבת לטרוח לבשל ולאפו' וכיוצא לכל בני בית הסמוכין על בעלה אבל כאן בסעי' זה דמיירי בעשירה ולא חשוב רק מילי דחיבה מהי תיתי אם כן/ בן /בעלה יאמר לה הושיט לי כלי זה שתהיה היא מחוייבת לשמוע לו:
(ו) וי"א דמחויבת להציע כל המטות: לכאורה תמוה מנ"ל דעשירות מחוייבת להציע כל המטות ובח"מ כ' דהג"ה זו שייך לסעיף ו' מיהו בסמוך מ"ש וי"א דוקא באינן סמוכים על שלחנו ג"כ ק' מנ"ל דעשירות חייבת לשמשה לאנשים דסמוכות ע"ש לכן נראה דרמ"א כ"כ לשיטות הרמב"ם דס"ל מצעת המטה דתנא במתני' וברייתא הכל א' היא וה"ק בברייתא אף על גב דתנא במתני' כשהיא מכנסת לו ג' שפחות אינה מצעת מ"מ אמרו חז"ל אחר המתני' דמצעת וכ"כ המגיד ובמתני' מה דתנא מצעת המט' איירי דחייבים למצעת כל המטות אפי' לסמוכים ע"ש כמ"ש הר"ן והמגיד א"כ לפי התקנה אחר המתני' חייבת למצעת כל המטות אפי' עשירה דהכניס' ג' שפחות ויש להביא ראיה לזה מש"ס דהא הקשה שם אם הכניסה שתי שפחות אינה מבשלת הא שארה עבדה והיינו מצעת מטה ותימא הא הכניסה שפחה במקומה ותירץ קמי ארחי ופרחי מאן טרח משמע דהיא חייבת הצעות המטה לפני אורחי ופרחי ודוחק לו' דה"ק מאן טרח לפני ארחי ופרחי אלא השפחה היא משרתת קמי ארחי ופרחי והיא מצעת רק מטתו ומז' נלמד נמי דעומדת ומשמש' לפני כל הסמוכי' ע"ש דנלמד מן הצעות המטה כמ"ש בר"ן:
(ו) הבית: החלקת מחוקק כ' דהי"א זה ראוי להיות מקומו בסעיף ו' דחשיב שם ששה מלאכות שהעניות חייבת לבעליהן אבל עשירות אינן מחויבת להציע כל המטות רק מטתו וכ"כ רמ"א בס"א והב"ש כתב אפי' עשירות מחויבת להציע כל המטות ואפי' לסמוכים על שלחן בעלה ע"ש ודו"ק.