שולחן ערוך אבן העזר פ יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ילדה תאומים – אין כופין אותה להניק שניהם, אלא מיניקה אחד ושוכר הבעל מיניקה לשני.

ויש אומרים דמיניקה שניהם (טור בשם הרא"ש):

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(כג) וי"א דמניקה שניהם:    בב"ח כתב דאין הל' כהרא"ש דרבים חולקים עליו ואפשר שגם הרב מהרמ"א לא העתיק דברי הרא"ש לחייב אותה להניק שניהם דודאי תוכל לומר קים לי כהרי"ף ושאר פוסקים אלא דרך ארץ היא שכל אשה שיכולה להניק תניק שניהם וע"כ לא כ' שמחוייב' להניק שניהם שאין זה חיוב רק ראוי לעשו' לה כן אם יכולה לעשות לצאת ידי כל הפוסקים:
 

בית שמואל

(טז) וי"א דמניק' שניהם:    בדינים אלו היכא דאיכא פלוגתא היא פטורה וע' בהרא"ש ר"פ מציאת האשה:
 

ט"ז - טורי זהב

וי"א דמניקה שניהם זה דעת הרא"ש ויש לו גירסה אחרת בירושלמי ופרישה וז"ל הא תאומים לא בתמיה והלא יכולה להניקה שניהם למה לא תניק שניהם כו' ונראה דאף רב אלפסי דהוא דיעה קמיית' בטור דפוטרת בתאומים היינו באינה יכולה להניק שניהם מחמ' חולשה אבל באם יכולה רק שאינה רוצה להטריח מודה לדיעה אחרונה דתניק שניהם (ואינה) פטורה משום שלום בית:

כתב ב"י בשם ריב"ש דאם אין הבעל חייב במזונותיה מן הדין רק שזנה מרצון טוב אין מעשה ידיה שלו דאין מעשה ידיה דמזונותיה אלא באוכלת מצד תקנות חז"ל:
 

באר היטב

(טו) שניהם:    בדינים אלו היכ' דאיכא פלוגת' היא פטורה ב"ש. אם מת הבעל תוך זמן ההנקה והאלמנה רוצה ללכת לעיר אחרת. מהריב"ל ח"א כלל י"א סימן נ"ו פסק דאין כופין אותה שתשב באותו העיר לזון את בנה. והרשד"ם חא"ה סי' קכ"ג כ' דכופין אותה לשבת באותה העיר עד זמן ההנקה וכ"כ הרדב"ז ע' כנה"ג.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש