שולחן ערוך אבן העזר עו ב

הפועלים, אם היתה מלאכתם בעיר, פעמים בשבת; ואם היתה מלאכתם בעיר אחרת, פעם אחת בשבת. ויש אומרים דאם אינם לנין כל לילה בביתם, עונתן לשמונה ימים (טור ותוספות בשם ר"י בר ברוך).
החמרים, פעם אחת בשבת.
הגמלים, אחת לשלשים יום.
המלחים, אחת לששה חדשים.
תלמידי חכמים, עונתם פעם אחת בשבת; ודרך תלמידי חכמים לשמש מטתן מלילי שבת ללילי שבת:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ב) מלאכתם בעיר פעמים בשבת: ומ"מ יש להם רשות לצאת שלא ברשות שבת אחת ועיין בר"ן:

(ג) ת"ח עונתן פעם אחת בשבת: כתב הר"ן בכתובו' דף תצ"ה ע"ב תימה עונת ת"ח למה לא הוזכרה במשנה (פי' בין שאר המנויין במשנה בכתובו' דף ס"א ע"ב רק בגמר' דף ס"ב ע"ב פריך עונת ת"ח אימת) ונ"ל שאין לת"ח עונה קבועה והעונה משתנה להם כפי מה שהם צריכין לנדד שינה מעיניהם בענין לימודם ולטרוח בו והא דאמרו בגמר' שם שעונתן פעם אחת בשבת היינו כשאין מתחדש להם בלימודם דבר ולפי שזה דבר שאינו מצוי שלא יתחדש להם בלימודם דבר ע"כ לא נישנית עונתן במשנה עכ"ל:

בית שמואל

עריכה

(ב) וי"א דאם אין לנין: ולהר"ן יש חילוק אחר היינו אם מנהגו לעשות בקביעות במקום אחר אז עונה שלו א' לז' ימים ואם אין מנהגו לעשות בקביעו' אז עונה שלו א' לח' ימים, ויש לו רשות לשנות מנהגו אם היה רגיל לעשות מלאכתו בביתו והיה עונתו ב"פ בשבוע רשאי לעשות מלאכה חוץ לעיר ויהי' עונתו פ"א בשבוע:

(ג) החמרין פ"א בשבת: היינו ודאי כשהם בעירם בכל הלילה:

(ד) ת"ח: כתב הר"ן היינו כשאין מתחדש להם בלימודם ולפי שזה דבר שאינו מצוי שלא יתחדש להם בלימודם ע"כ לא נשנית במשנה:

באר היטב

עריכה

(ג) בעיר וכו': זהו דעת ר"י. ורמ"א שהבי' וי"א וכו' הוא דעת ר"י בר ברוך ע' תוס' כתובות דף ס"ב ע"א ד"ה והא תניא הפועלים וכו' ובדברי הרב ב"י צ"ע ע"ש ודו"ק והמרש"א בחדושי הלכות בסוגי' זו הרגיש בזה ע"ש.

(ד) בשבת: ויש לו רשות לשנות מנהגו אם היה רגיל לעשות מלאכתו בביתו והיה עונתו ב"פ בשבוע רשאי לעשות מלאכה חוץ לעיר ויהיה עונתו פ"א בשבוע.

(ה) שבת: וסימן ושמרו ב'ני י'שראל א'ת ה'שבת ר"ת ביאה. הר"ן כתב הטעם הא דלא מפרש עונה של ת"ח במשנה ועיין תוספת י"ט במשנה זו. ומצאתי בחידושי הלכות שחיבר הגאון מהור"ר מאיר שיף זצ"ל שכתב אפשר לומר הטעם כמ"ש חז"ל גבי ובניהם שלשים ובנאיהם זכר כנגד נקיבה ולפי שצנועי' בתשמיש לא פרסמם הכתוב ת"ל וכן פריו יתן בעתו ולא קמפרש העת עכ"ל.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}