באר היטב על אבן העזר עו
סעיף א
[עריכה](א) בעונה: ואע"ג דהעראה הוי כביאה לכל דבר. למצות קיים עונה לא מקרי ביאה הררב"ז ח"א סימן קי"ח.
(ב) לילה: היינו אדם בטל שאין לו מלאכה והוא ברי' ומעונג ואינו פורע מס ואינו הולך בדרך טור. והרמב"ם לא כתב תנאי זה שאינו פורע מס ע' ח"מ. והב"ש כ' והרמב"ם כ' דוק' כשהוא פטור ממס והטור השמיט את זאת ע"ש. אדרבה איפכ' הוא. וכל זה איירי כשאינו ת"ח אבל ת"ח אף שאין מוטל עליו שום מלאכה והוא בריא ואינו נותן מס מ"מ התורה מתיש כחו.
סעיף ב
[עריכה](ג) בעיר וכו': זהו דעת ר"י. ורמ"א שהבי' וי"א וכו' הוא דעת ר"י בר ברוך ע' תוס' כתובות דף ס"ב ע"א ד"ה והא תניא הפועלים וכו' ובדברי הרב ב"י צ"ע ע"ש ודו"ק והמרש"א בחדושי הלכות בסוגי' זו הרגיש בזה ע"ש.
(ד) בשבת: ויש לו רשות לשנות מנהגו אם היה רגיל לעשות מלאכתו בביתו והיה עונתו ב"פ בשבוע רשאי לעשות מלאכה חוץ לעיר ויהיה עונתו פ"א בשבוע.
(ה) שבת: וסימן ושמרו ב'ני י'שראל א'ת ה'שבת ר"ת ביאה. הר"ן כתב הטעם הא דלא מפרש עונה של ת"ח במשנה ועיין תוספת י"ט במשנה זו. ומצאתי בחידושי הלכות שחיבר הגאון מהור"ר מאיר שיף זצ"ל שכתב אפשר לומר הטעם כמ"ש חז"ל גבי ובניהם שלשים ובנאיהם זכר כנגד נקיבה ולפי שצנועי' בתשמיש לא פרסמם הכתוב ת"ל וכן פריו יתן בעתו ולא קמפרש העת עכ"ל.
סעיף ג
[עריכה](ו) ברי': קאי על כל עונות המבוארים בסעיף הקודם.
סעיף ד
[עריכה](ז) טבילתה: אפילו בשני רעבון או שאר צרות עיין באורח חיים סי' תקע"ד וביורה דעה סי' קפ"ד.
סעיף ה
[עריכה](ח) להתאחר: אע"ג שנותנת לו רשות וכבר קיים מצות פו"ר מ"מ בלבה מצטער אבל אם לא קיים פו"ר אסור להתאחר אלא חייב לקיים עונתו וכל זה איירי שנותנת לו רשות מחמת פיוס אבל אם בלא פיוס נתנה לו רשות מותר להתאחר יותר כ"כ ב"ש בשם תוס' כתובות דף ס"ב ע"א ד"ה אלא אורחא דמילת' וכו' ע"ש. ואינו מוכרח דשם כתב בת"ח. ועוד דשם בר"ע אדעת' דהכי נשאו. והב"ש רוצה לדחוק ודבריו אינם מוכרחים וצ"ע לדינא.
(ט) גמל: ואם בעת הנשואין לא היה לו אומנות מיוחדת יוכל אח"כ לשנות ממלאכה למלאכה אחרת בלא רשותה ח"מ. מיהו טייל דא"ל שום מלאכה י"ל דאינו רשאי להיות חמר או גמל בלי רשותה ב"ש.
(י) שנים: ולא יותר ב"ח בשם מהרש"ל.
סעיף ו
[עריכה](יא) בעלה: ע"ל סימן א' ס"ק א' מש"ש.
סעיף ז
[עריכה](יב) אחד: כדי שלא יתקנאו זו בזו וסמך לדבר באהל לאה ובאהל רחל.
סעיף ט
[עריכה](יג) כתובתה: וגם התוספת כתובה כנה"ג דף ק' ע"א סעיף יו"ד.
סעיף י
[עריכה](יד) ברשותה: עיין י"ד סי' רל"ד סעיף ס"ד. ועיין כנה"ג.
(טו) עמה: ז"ל הגהות מיימוני פרק י"ד מהא דמותר להתייחד עמה מק"ו דנדה כדאשכחן בפ"ק דסוטה ומה נדה שהיא בכרת וכו' ורבנן לא פליגי שם אלא מטעם דבנדה יש לה היתר תאמר בסוטה וכו' וא"כ זאת יש לה ג"כ היתר ע"י ג' הדיוטות וכו' ע"ש. ועיין בסוטה דף ז' ע"א תוספת ד"ה אמר להו ק"ו ופרכוהו וכו' וכ"כ רש"י שם ופרכוהו שכן יש לה היתר ע"ש לפ"ז מ"ש הב"ש הוא ללא צורך.
סעיף יא
[עריכה](טז) לצערה: אם לא כוון לצערה אלא מפני עסקיו לא עבר ומפני זה פורצים בה בני אדם ללכת בדרכים ובסחורות יותר מזמן עונה. שרוב נשים דרכן למחול משום ריוח ביתה הר"ם מטראני ח"ג סי' קל"א. אבל הר"ם אלשיך סימן נ' האריך להוכיח שאפילו אינו מכוון לצערה עובר ועיין ס"ק ח' מש"ש.
(יז) חדשים: בש"ג כתב אם הוא חולי הראוי לרפואה צריכה להמתין עד שיתרפ' ועיין תומת ישרים סימן ס"ז.
סעיף יב
[עריכה](יח) כתובה: וגם התוספת כתובה. ובכל אלו דצריך ליתן לה כתובה היינו כתובה ות"כ.