לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט רמו א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

לעולם אומדים דעת הנותן, אם היו הדברים מראין סוף דעתו עושים על פי האומד אע"פ שלא פירש. כיצד, מי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת, וכתב כל נכסיו לאחר, מתנה גלויה גמורה, ואחר כך בא בנו, אין מתנתו קיימת, שהדברים מוכיחים שאילו ידע שבנו קיים לא היה נותן כל נכסיו. לפיכך אם שייר מנכסיו כל שהוא, בין קרקע בין מטלטלין, מתנתו קיימת.

מפרשים

 

מתנה גלוי':    לאפוקי טמירתא וכמ"ש הטור והמחבר בר"ס רמ"ב:

מנכסיו כל שהוא:    האי כ"ש ממש קאמר דבר מועט לכ"ע ואינו דומה לשכ"מ הנותן כל נכסיו דאם עמד חוזר ואם שייר אינו חוזר דפליגי בי' כמ"ש הטור והמחבר בסי' ר"ן בס"ד די"א דבעינן שיור כדי פרנסת' (והגמרא מנינהו יחד) ע"ש לכל מר כדאי' ליה הכא שאני וכמו שכת' שם ועפ"ר:
 

(א) לעולם אומדין כו'. ואם א' כתב כל נכסיו לא' לאחר מית' מפני שלא הי' לו זרע ואחר כך זכה לזרע עיין בתשובת מהר"מ מלובלין סי' ק"ח ועיין בתשובת מהרא"ן ששון סי' קכ"ד ובתשובת רשד"ם סימן רנ"ג ורצ"ט ובתשובת ר"א ן' חיים סי' ל"ח:
 

(א) אומדים:    ואם אחד כתב כל נכסיו לאחר אחר מיתה מפני שלא היה לו זרע ואח"כ זכה לזרע עיין בתשובת מהר"מ מלובלין סי' ק"ח (דאזלינן בתר אומדנא ובס' כנה"ג כתב דלבו מגמגם בזה. בני חיי ועיין בתשובת מהר"א ששון סי' קכ"ד ובתשובת רשד"ם סי' רנ"ג ורצ"ט ובתשובת ראנ"ח סי' ל"א. ש"ך.

(ב) מתנה גלויה:    לאפוקי טמירתא כמ"ש הט"ו בריש סימן רמ"ב. סמ"ע.

(ג) שהוא:    כתב הסמ"ע דהאי כ"ש ממש קאמר דבר מועט לכ"ע דאינו דומה לשכ"מ הנותן כל נכסיו דאם עמד חוזר ואם שייר אינו חוזר דפליגי ביה כמ"ש הט"ו בסי' ר"נ ס"ד די"א דבעינן שיור כדי פרנסתו לכל מר כדאית ליה הכא שאני וכמ"ש שם עכ"ל הסמ"ע (והט"ז הוכיח בראיה דאין חילוק ביניהן כלל דגם הכא בעינן כדי פרנסתו ודלא כהסמ"ע ע"ש) (אין אנו הולכין אחר אומד הדעת אלא כשאירע מה שלא גילה על דעתו אבל כשהדבר לא נשתנ' אין לנו לפרש דבריו מהרי"ט ח"א סי' כ"ז ועיין בתשובת דברי ריבות סי' קכ"ט ק"ל וקל"א. מי שנתן לשמעון שכירות הבית להתפרנס בשביל שהיה עני ולא פירש שבשביל כך נתן לו אע"פ שהעשיר מתנתו מתנה המבי"ט ח"ג סי' ק"פ וע"ש סי' ע"ט ובח"ב סי' ו' ובמהריב"ל ח"ב סי' מ"ה ולחם רב סי' ר"ה בני חיי).

פירושים נוספים


▲ חזור לראש