חוק איסור הלבנת הון
חוק איסור הלבנת הון מתוך
חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000
2000084
ס״ח תש״ס, 293; תשס״ב, 386; תשס״ג, 507; תשס״ד, 92, 555; תשס״ה, 88, 915; תשס״ז, 6; תשס״ח, 47; תש״ע, 544; תשע״א, 1104; תשע״ב, 366, 583, 646; תשע״ג, 81; תשע״ד, 85, 742; תשע״ו, 712, 927, 965, 1130, 1135, 1263; תשע״ז, 151, 155, 373, 534, 992, 1038, 1088, 1201, 1223; תשע״ח, 3, 52, 239, 440; תשע״ט, 48, 224, 233, 293; תש״ף, 14; תשפ״ב, 833; תשפ״ג, 373; תשפ״ד, 84, 172, 787.
שינוי התוספות: ק״ת תשס״ב, 214, 598; תשס״ט, 1145; תש״ע, 634; תשע״א, 1162; תשע״ב, 1424; תשע״ג, 645; תשע״ז, 28. דחיית תחילה: ק״ת תשע״ח, 2068. הארכת הוראת שעה: ק״ת תשפ״ב, 1522.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשס״ב, תשס״ה, תש״ע, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ט־4, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד־2]
בחוק זה –
”אבן חן“ – אבן המנויה בתוספת ראשונה א׳;
”אבנים יקרות“ – אבן חן או יהלום, בין אם הם משובצים בתכשיטים או בחפצים אחרים ובין אם לאו, אלא אם כן הם משובצים או מיועדים להיות משובצים בכלי עבודה;
”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
(1)
הזכות למנות מורשי חתימה בשם התאגיד, אשר ביכולתם לכוון, באמצעות זכות החתימה, את פעילות התאגיד, למעט זכות מינוי המוענקת לדירקטוריון או לאסיפה הכללית של חברה או לגופים מקבילים של תאגיד אחר;
(2)
זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(3)
הזכות למנות דירקטורים של חברה או נושאי משרה מקבילים של תאגיד אחר, או את המנהל הכללי של התאגיד;
(4)
הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(5)
הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
”בורסה“ – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;
”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם באותו חוק מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לחוק האמור;
”בנק הדואר“ – (החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026): החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986;
”בעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי“ – בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021, שקיבל אישור מאת רשות ניירות ערך לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”בעל רישיון ייזום בסיסי“ – מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”בעל שליטה“ –
(1)
יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי של תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
(2)
בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (1), יראו יחיד כבעל שליטה בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, ואין אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור החזקותיו; לעניין זה, ”החזקה“ – לרבות החזקה יחד עם אחרים כמשמעותה בחוק ניירות ערך;
(3)
בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקאות (1) ו־(2), בתאגיד שבו אין יחיד כאמור בהן, יראו כבעל שליטה את יושב ראש הדירקטוריון בחברה ונושא משרה מקביל וכן את המנהל הכללי, ואם אין כאלה – את נושא המשרה שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חבר בורסה“ – מי שחבר בבורסה לפי הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;
”חברה בעלת רישיון זירה“ – חברה בעלת רישיון זירה לפי סעיף 44יג לחוק ניירות ערך;
”חברת תשלומים“ – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”חוק איסור מימון טרור“ – (נמחקה);
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק המאבק בטרור“ – חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016;
”חוק מוסדות לגמילות חסדים“ – חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019;
”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”חלפן כספים“ – (נמחקה);
”יהלום“ – גביש שקוף, צבעוני או אטום של פחמן במבנה מונוקריסטליני או פוליקריסטליני, שהוא בעל קשיות העולה על קשיות כל פחמן אחר, לרבות גביש שיוצר בידי אדם;
”כספים“ – מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ״ז, שטרות סחירים, וכן כרטיס תשלום ואמצעי תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש; לעניין הגדרה זו, ”כרטיס תשלום“ – לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי;
”מנהל תיקים“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;
”מפעיל מערכת לתיווך באשראי“ – (פקעה);
”נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי“ – (פקעה);
”נותן שירותי מטבע“ – (נמחקה);
”נותן שירותים פיננסיים“ – נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים וכן מי שעיסוקו במתן שירות פיננסי כהגדרתו בחוק האמור ואינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;
”מוסד לגמילות חסדים“ – מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו בחוק מוסדות לגמילות חסדים, וכן מי שעיסוקו בשירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית כהגדרתו בחוק האמור ואינו בעל רישיון לפי אותו חוק, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי בתוספת השלישית;
”סוחר באבנים יקרות“ – כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, ובלבד שביצע, במהלך שנה קלנדרית החלה בתקופה שתחילתה במועד שייקבע בצו לפי סעיף 8א, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה למזומנים בסכום כולל השווה ל־50,000 שקלים חדשים לפחות;
”עסקה באבנים יקרות“ – הקניה או קבלה של בעלות באבן יקרה, אחת או יותר, ובלבד שמסירת האבן היקרה או מסירת התמורה במזומנים היתה בישראל, לרבות הקניה של בעלות כאמור עקב מימוש שעבוד של אבן יקרה שנעשה בידי מי שאינו תאגיד בנקאי;
”פעולה ברכוש“ – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור;
”פקודת הסמים המסוכנים“ – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973;
”פקודת מעצר וחיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”פקיד מכס“ – מי שהמנהל, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, הסמיכו לענין חוק זה;
”פרטי זיהוי“ – לרבות הליך של הכרת הלקוח;
”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;
”שירותי מטבע“ – (נמחקה);
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק שהואגד בישראל, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לאותו חוק וכן תאגיד בשליטתו שהתאגד בישראל; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק האמור וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי אותו חוק.
פרק ב׳: עבירות
עבירת מקור
(א)
בפרק זה, ”עבירה“ – עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.
(ב)
לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.
(ג)
התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות בפסקה (18) לתוספת הראשונה, ולענין העבירות המפורטות בפסקאות (19) ו־(20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה (18).
איסור הלבנת הון [תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2]
(א)
העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –
(1)
רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2)
רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3)
רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4)
רכוש שנעברה בו עבירה.
(ב)
(1)
העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”מסירת מידע כוזב“ – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.
(2)
המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה (1), לגבי רכוש אסור, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א).
איסור עשיית פעולה ברכוש אסור [תיקון: תשע״ח־2]
העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשווי שנקבע בתוספת השנייה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”ידיעה“ – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.
הוכחת ידיעה
סייג לאחריות פלילית [תיקון: תשע״ב]
(א)
לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 אם עשה אחת מאלה:
(1)
דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה;
(2)
(ב)
השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1).
[תיקון: תשע״ב]
פרק ג׳: הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים
[תיקון: תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
סימן א׳: חובות המוטלות על גופים פיננסיים
גופים פיננסיים [תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ז־3, תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ט־4]
(א)
לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –
(1)
לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול בעל שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו – ”נהנה“ – אדם שעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין, ולעניין תאגיד – גם בעל שליטה בתאגיד;
(2)
ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו לרבות פעולות כאמור שלא הושלם ביצוען;
(3)
ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:
(א)
פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב)
הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);
(ג)
כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב)
לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין; ורשאי השר לקבוע חובות שונות כאמור לנותני שירותים פיננסיים שונים הנכללים באותו הגוף; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו.
(ג)
על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה.
(ג1)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נקבעו בצו כאמור באותם סעיפים קטנים הוראות לעניין מוסד לגמילות חסדים, יחול ההסדר שנקבע כאמור החל בתום שנתיים לפחות מיום פרסומו של צו (בסעיף קטן זה – יום התחילה), ותיקבע תקופה נוספת שלא תפחת משלוש שנים וחצי לאחר יום התחילה שיחולו בה הוראות מעבר לעניין לקוחות קיימים של מוסדות לגמילות חסדים.
(ד)
דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28.
(ה)
הדרכים והמועדים להעברת דיווח למאגר המידע ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, וכן בהתייעצות עם –
(1)
נגיד בנק ישראל – לענין תאגיד בנקאי;
(2)
השר שבאחריותו נמצא אותו גוף – לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית.
הדרכת עובדים ופיקוח על מילוי חובות [תיקון: תשע״ב]
אחראי על חובות תאגיד [תיקון: תשע״ב]
(א)
תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות סעיפים 7 ו־7א ימנה אחראי למילוי החובות; נגיד בנק ישראל או השר שבאחריותו נמצא אותו תאגיד, לפי העניין, רשאים לקבוע בצו לפי אותו סעיף תנאי כשירות למינוי אחראי כאמור.
(ב)
[תיקון: תשע״ב]
סימן ב׳: חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות
הטלת חובות על סוחרים באבנים יקרות [תיקון: תשע״ב, תשע״ו־3, תשע״ח־2]
(א)
לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסימן זה – השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה למזומנים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות –
(1)
לא יעשה עסקה כאמור, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח וכן של מי שהעביר את התמורה בעד העסקה; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה כאמור יכול שתכלול בעל שליטה;
(2)
ידווח, באופן שייקבע בצו, על ביצוע העסקה;
(3)
ינהל רישומים וישמור עליהם, באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:
(א)
פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב)
פרטי הדיווח כאמור בפסקה (2);
(ג)
כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעסקאות בסיכון נמוך רשאי סוחר באבנים יקרות לעשות עסקה לפני שיש בידיו את פרטי הזיהוי כאמור באותו סעיף קטן; השר יקבע בצו את הנסיבות שבהן יחולו הוראות סעיף קטן זה ואת המועדים לקבלת פרטי הזיהוי.
(ג)
על אף ההוראות לפי סעיף קטן (א)(1), סוחר באבנים יקרות החבר בגוף המנוי בתוספת שלישית א׳ רשאי להתקשר בעסקה באבנים יקרות אף אם לא זיהה את האדם שעמו הוא עומד להתקשר בעסקה באבנים יקרות באמצעות אמצעי זיהוי שנקבע בצו לפי אותו סעיף קטן, ובלבד שזיהה אותו באמצעות מסמך או תג מזהה שהנפיק גוף המנוי בתוספת שלישית א׳ שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו של גוף כאמור, לשם כניסה למקום שבו הגוף מנהל את פעילותו, ושהתקיימו לגבי הגוף כאמור תנאים אלה:
(1)
הכניסה למקום שבו הוא מנהל את פעילותו מותנית בזיהויו של הנכנס בידי אותו גוף או בידי גוף אחר מטעמו ובשליטתו;
(2)
(א)
הוא שומר את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום כאמור בפסקה (1) חמש שנים לפחות;
(ב)
הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מגוף כאמור את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום שבו הוא מנהל את פעילותו, הנוגעים לדיווח שמועבר לרשות המוסמכת, והוא ימסרם לרשות המוסמכת בהתאם לדרישתה.
(ד)
על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א), סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד להוראות כאמור, דינו – מאסר שנה.
(ה)
דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28, בדרך ובמועד שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם השר, באופן שיקבע.
פורסמו תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של סוחרים באבנים יקרות למאגר המידע), התשע״ח–2018.
(ו)
[תיקון: תשע״ד־2]
סימן ג׳: חובות המוטלות על נותן שירות עסקי
הטלת חובות על נותן שירות עסקי [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
בפרק זה –
”לקוח“ – מי שמבקש שירות עסקי מנותן השירות העסקי, ואינו מעסיקו;
”נותן שירות עסקי“ – עורך דין או רואה חשבון, שמבצע או מתבקש לבצע, בעבור לקוח, שירות עסקי במסגרת שירות מקצועי מטעמו;
”פעולות בפיקוח בית משפט“ – פעולות המבוצעות על פי הוראות כל דין תחת פיקוח בית משפט, לרבות פעולות במסגרת כינוס נכסים, פירוק חברות, צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות, אפוטרופסות או ניהול עיזבון;
”שירות עסקי“ – כל אחת מהפעולות המפורטות להלן:
(1)
קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;
(2)
קנייה או מכירה של עסק;
(3)
ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו־6 לתוספת השלישית;
(4)
קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;
(5)
הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
(ב)
לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר המשפטים, בצו, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, כי נותן שירות עסקי –
(1)
לא ייתן שירות עסקי אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב);
(2)
ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה:
(א)
פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב)
כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
הוראות לפי סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על פעולות בפיקוח בית משפט.
(ה)
נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות.
(ו)
אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
פרק ד׳: חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה
חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה [תיקון: תשע״ב]
(א)
(בוטל).
(ב)
אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית.
(ג)
חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל בשיעור האמור בסעיף קטן (ב), תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת.
(ד)
(1)
חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על אלה:
(א)
בנק ישראל;
(ב)
תאגיד בנקאי;
(ג)
אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות מי ששר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, קבע בצו.
(2)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפטור מחובות דיווח לפי סעיף 7.
(ה)
שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע את דרכי הדיווח לפי סעיף זה, ורשאי הוא, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, לקבוע תחליף דיווח לענין הכנסת כספים לישראל.
(ו)
דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28 בדרכים ובמועדים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר.
פורסמו תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח לפי פרק ד׳ לחוק, למאגר המידע), התשס״ב–2002.
(ז)
דרישת הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי סעיף 11(א) יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות.
הפרת חובת דיווח
המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי סעיף 9, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
סמכות תפיסת הכספים והשימוש בכספים [תיקון: תשע״ח־2]
(א)
הופרה חובת דיווח שהוטלה לפי סעיף 9, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו של שופט את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח; כספים שנתפסו יישארו בשמירת המשטרה או המכס לפי הוראות סעיף זה.
(ב)
לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו; ואולם רשאי בית המשפט, על פי בקשת שוטר או פקיד מכס, להורות על המשך תפיסת הכספים לתקופה שלא תעלה על 10 ימים נוספים כדי לאפשר הטלת העיצום הכספי או הגשת כתב אישום, לפי הענין.
(ג)
בית המשפט, הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט בבקשה לאחר ששמע את טענותיו של האדם שממנו נתפסו הכספים, ושל מי שטוען לזכות בכספים אם הוא ידוע.
(ד)
בית המשפט רשאי, בכל עת, לצוות על החזרת הכספים או חלק מהם, בתנאים שיקבע, לאחר קבלת ערובה או בלא ערובה.
(ה)
הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות סעיף 9, יחולו על הכספים שנתפסו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש החלות לעניין חפץ שנתפס, בשינויים המחויבים.
(ו)
הרשיע בית המשפט את המפר והטיל עליו קנס, או שהוטל עליו עיצום כספי, ולא שולם הקנס או העיצום הכספי במועד שנקבע לכך, ניתן לגבות את הקנס או את העיצום הכספי מתוך הכספים שנתפסו או מתוך הערובה שניתנה לפי סעיף קטן (ד).
(ז)
כספים שנתפסו לפי סעיף זה ולא הוחזרו, יועברו לקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים.
[תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
פרק ד׳1: נותני שירותי מטבע (בוטל)
[תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־3, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״א, תשע״ב, תשע״ו־4, תשע״ו־5, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ח־4, ק״ת תשפ״ב]
פרק ד׳1א׳: דיווח על תשלום במזומן לתושב האזור או תושב המועצה הפלסטינית – הוראת שעה (פקע)
[תיקון: תשע״ח־4, ק״ת תשפ״ב]
(פקע).
[תיקון: תשס״ב, תשע״ח־2]
פרק ד׳2: הממונה, מפקחים וסמכויותיהם
הממונה [תיקון: תשס״ב, תש״ע, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ו־6, תשע״ז־2, תשע״ז־7, תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ט־4, תשפ״ג]
(א)
בפרק זה, ”הממונה“ – כל אחד מאלה:
(1)
לענין תאגיד בנקאי – המפקח על הבנקים;
(2)
לענין חבר בורסה, חברה בעלת רישיון זירה, חברת תשלומים, בעל רישיון ייזום בסיסי ובעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי ומנהל תיקים – יושב ראש רשות ניירות ערך;
(3)
לענין מבטח וסוכן ביטוח – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (להלן – הממונה על שוק ההון);
(4)
לענין קופת גמל וחברה המנהלת קופה כאמור – הממונה על שוק ההון;
(5)
לענין בנק הדואר – שר התקשורת או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך;
(6)
לעניין נותן שירותים פיננסיים – המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים;
(6א)
(פקעה);
(6ב)
לעניין מוסד לגמילות חסדים – המפקח על מוסדות לגמילות חסדים שמונה לפי חוק מוסדות לגמילות חסדים;
(7)
לענין גוף שהוסף לתוספת השלישית לפי סעיף 33(ב) – השר שבאחריותו נמצא אותו גוף או עובד ציבור שהוא יסמיך לכך;
(8)
לעניין סוחר באבנים יקרות – המפקח על היהלומים שמינה שר התעשייה המסחר והתעסוקה;
(9)
לעניין נותן שירות עסקי – עובד משרד המשפטים שמינה שר המשפטים.
(ב)
הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5) (7) ו־(9) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי פרק ג׳ (להלן – הגוף שבפיקוח).
(ג)
לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה –
(1)
רשאי הממונה לתת הוראות הנוגעות לדרכי היישום וההפעלה של החובות החלות לפי חוק זה על הגורמים או הגופים שעליהם הוא ממונה, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הגורמים או הגופים כאמור או לסוג מסוים מהם;
(2)
תהיה נתונה לממונה הסמכות לפי סעיף 11יד(ב)(1).
(ד)
(1)
הוראות הממונה לפי סעיף קטן (ג)(1) שהן הוראות בנות פועל תחיקתי אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
(2)
הוראות הממונה כאמור בפסקה (1) וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של הממונה, ורשאי השר שבאחריותו נמצא הממונה לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
העברת מידע [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
הממונה על נותני שירות עסקי רשאי לקבל מהגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, לגבי בעלי המקצוע המנויים לצדם, מידע בדבר זהות בעלי המקצוע, כתובותיהם, פרטי התקשרות אחרים עמם, השעיה או ביטול של רישיונותיהם, וכל מידע נוסף שקבע שר המשפטים, בצו:
(1)
לשכת עורכי הדין – לגבי עורכי דין;
(2)
מועצת רואי החשבון – לגבי רואי חשבון.
(ב)
לשם מילוי תפקידה רשאית לשכת עורכי הדין או מועצת רואי החשבון, לפי העניין, לקבל מהממונה על נותני שירות עסקי, מידע בדבר החלטות של ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק ה׳, בכל הנוגע לנותן שירות עסקי שהוא עורך דין או רואה חשבון, לפי העניין.
(ג)
על אף האמור בסעיף 31א, נקבע כלל משמעתי האוסר על נותן שירות עסקי לבצע פעולה שהוא מעריך שיש בה משום הפרה של הוראות חוק זה, והתעורר אצל הממונה על נותני שירות עסקי חשש כי נותן שירות עסקי הפר את הכלל האמור, רשאי הוא לפנות לגורם המוסמך בבקשה לפתוח בהליך משמעתי נגד נותן השירות העסקי, ובלבד שבפנייה ייכללו רק פרטי המידע שעוררו את חששו של הממונה; לעניין זה, ”גורם מוסמך“ – מי שמוסמך לפתוח בהליך משמעתי נגד עורך דין או רואה חשבון, לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, או חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955, לפי העניין.
מינוי מפקחים וסמכויות פיקוח [תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו־4]
(א)
(1)
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ימנה הממונה מפקחים אשר יפעילו את סמכויותיהם לגבי הגוף שבפיקוח לפי חוק זה.
(2)
מי שאינו עובד ציבור לא יתמנה כמפקח אלא אם כן משטרת ישראל לא התנגדה למינוי מטעמים של שלום הציבור.
(3)
לא יתמנה מפקח אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שיקבע הממונה.
(ב)
לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח:
(1)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, ”מסמכים“ – לרבות חומר מחשב ופלט;
(2)
להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא יכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
(3)
לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הופרה הוראה מהוראות פרק ג׳; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.
(ב1)
שר המשפטים יקבע תקנות לעניין הפעלת סמכות בידי מפקח לפי סעיף קטן (ב)(2), לגבי גוף שבפיקוח שהוא נותן שירות עסקי.
(ב2)
על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), היה הגוף שבפיקוח נותן שירות עסקי שהוא עורך דין, יחולו, לעניין עיון ותפיסת מסמכים, הוראות סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים.
(ג)
לענין סעיף זה, ”חומר מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.
(ד)
היו לממונה או למפקח סמכויות פיקוח על הגוף שבפיקוח מכוח דין אחר, רשאי הוא להפעילן גם לענין פיקוח לפי חוק זה.
דינו של מסמך שנתפס [תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(א)
(בוטל).
(ב)
על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל חשד להפרת חובה לפי פרק ג׳, יחולו הוראות אלה:
(1)
המפקח ימסור את המסמך שנתפס לממונה, אשר רשאי לשמרו עד אשר יגישו לועדה המוסמכת להטיל עיצום כספי, כאמור בפרק ה׳ (בסעיף זה – הועדה);
(2)
הוגש המסמך לועדה, תקבע הועדה, בהחלטתה לענין הטלת עיצום כספי, אם להחזיר את המסמך למי שממנו נלקח או להמשיך לשמרו;
(3)
לא הגיש הממונה את המסמך לועדה בתוך שישה חודשים מיום תפיסתו, יוחזר המסמך למי שממנו נלקח;
(4)
מי שמרשותו נתפס מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3) רשאי לערער לפני בית משפט שלום ולבקש את החזרתו; החליטה הועדה שלא להחזיר את המסמך, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת הועדה.
פרק ה׳: עיצום כספי
הגדרות [תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ח־4, ק״ת תשפ״ב]
בפרק זה –
”הממונה“ – כל אחד מאלה:
(1)
הממונה כהגדרתו בסעיף 11יג;
(2)
לענין פרק ד׳ – המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;
(3)
עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו־(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין פרק זה;
”ועדה“ – ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק זה.
ועדה להטלת עיצום כספי [תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו]
(א)
נגיד בנק ישראל, שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה שר האוצר והשר שבאחריותו נמצא גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.
(ב)
כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ולעניין ועדה שהקים שר התעשייה המסחר והתעסוקה – עובד שמינה השר כאמור, מבין עובדי משרדו, לאחר התייעצות עם הממונה, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו.
(ג)
שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן:
(1)
לענין ועדה לפי סעיף 14 – עם נגיד בנק ישראל, עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה או עם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, לפי העניין;
(2)
לענין ועדה לפי סעיף 15 – עם שר האוצר.
(ד)
החלטות ועדה יתקבלו ברוב דעות.
עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 7 עד 8ב [תיקון: תשע״ב, תשע״ז־4, תשע״ח־2]
(א)
מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיפים 7, 7א, 8א או 8ב, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א) או 8א(ו), לפי העניין, רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיף 9 [תיקון: תשע״ח־4, ק״ת תשפ״ב]
(א)
מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות סעיף 9, רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר.
(א1)
(פקע).
(ב)
הוטל על אדם עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי.
שיעור העיצום הכספי ועדכונו [תיקון: תשס״ב, תשע״ב]
(א)
שר המשפטים, בהתייעצות כאמור בסעיף 13(ג), רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו־15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 7 עד 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת.
(ב)
קבע שר המשפטים שיעורי עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א), לא יוטל על המפר עיצום כספי גבוה מהשיעור שנקבע לפי אותו סעיף קטן.
(ג)
חישוב שיעור העיצום הכספי לפי פרק זה יהיה לפי שיעורו המעודכן של הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ביום מתן ההחלטה על הטלתו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור או הממונה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – ייקבע שיעורו המעודכן של הקנס האמור לפי שיעורו ביום מתן ההחלטה בערעור.
(ד)
לענין סעיף זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
דרישת העיצום הכספי ותשלומו
בטרם תחליט הועדה להטיל עיצום כספי תיתן הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו; החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תמסור למפר דרישת תשלום בכתב, והעיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.
גביית העיצום הכספי
על גביית עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשפ״ד־2]
לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) עד לתשלומו.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד־2]
(החל מיום 1.1.2025): לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, בשינויים המחויבים.
ערעור על עיצום כספי [תיקון: תשפ״ד־2]
(א)
על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.
(ב)
הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.
(ג)
אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו הועדה או בית המשפט אחרת.
(ד)
התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתוויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ה)
על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.
פרק ו׳: הוראות חילוט
חילוט רכוש בהליך פלילי
(א)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –
(1)
רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;
(2)
רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.
(ב)
לענין סעיף זה, ”רכושו של הנידון“ – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.
(ג)
לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.
(ד)
לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
(ה)
טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).
(ו)
בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.
חילוט רכוש בהליך אזרחי
(א)
בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן – חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה:
(1)
הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים;
(2)
האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה.
(ב)
המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 21(ה), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה.
(ג)
על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי.
(ד)
אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי –
(1)
בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או,
(2)
בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב.
החלת דינים וייעוד קנסות
על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים; לענין סעיף זה, ”קנסות“ – לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה.
פרק ז׳: פטור מאחריות וסמכויות עזר
פטור מאחריות
(א)
אי עשיית פעולה ברכוש, לרבות ברכוש אסור, גילוי, אי גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל אחר לפי הוראות חוק זה, בתום לב, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל.
(ב)
היה אדם פטור מאחריות אזרחית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, ובמידה שנראית לו, לחייבו באחת מאלה:
(1)
להשיב את מה שקיבל מהצד האחר או לשלם את שוויו; או,
(2)
לקיים את החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, אם הצד האחר ביצע את חיובו.
(ג)
על אף הוראות חוק זה, יפעל עורך הדין על פי הוראות סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961.
הגבלות על גילוי דיווח [תיקון: תשס״ב]
(א)
על אף האמור בכל דין, אין לגלות, למעט למפקח שמונה לפי פרק ד׳2, לצורך מילוי תפקידו, את זהותו של אדם שפעל כאמור בסעיף 6, אלא בהתאם לסעיף קטן (ב).
(ב)
דיווח שהתקבל במשטרה לפי סעיף 6(1) או במאגר המידע לפי סעיף 7(ד), לא ייחשב כחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשנ״ב–1992 ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי, למעט –
(1)
בהליך משפטי לפי חוק זה בשל הפרת חובת דיווח לפי סעיף זה או בשל דיווח כוזב או מטעה לפי חוק זה;
(2)
כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט בלבד במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי.
סמכויות עזר
(א)
סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.
(ב)
לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי סעיפים 174, 177, 184 ו־185 לפקודת המכס, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור.
(ג)
לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 28(ה) ו־(ו) לאותה פקודה.
סמכויות פקיד מכס [תיקון: תשע״ו]
(א)
לשם ביצוע הוראות חוק זה רשאי פקיד מכס לדרוש מאדם שהוא בעל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס או מאדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה למסור לו מידע הנוגע לענין.
(ב)
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לחקור (להלן – פקיד מכס חוקר) –
(1)
לחקור אדם הקשור לעבירה; לשם כך יהיו לו הסמכויות של קצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות סעיפים 2 ו־3 שבה יחולו על החקירה;
(2)
לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) להתייצב לפניו לשם חקירה;
(3)
להיכנס למקום כדי לערוך בו חיפוש כאמור בסעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, אם אישר זאת ממונה אזורי (חקירות);
(4)
לבקש משופט שלום לתת צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש;
(5)
לתפוס חפץ הנוגע לעבירה לפי חוק זה או העשוי לשמש ראיה בהליך בשל עבירה כאמור.
(ג)
על חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן (ב)(3) עד (5) יחולו הוראות סעיפים 23א, 24, 26 עד 29 ו־33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש.
(ד)
בסעיף זה, ”עבירה“ –
(1)
(2)
עבירה לפי סעיף 10.
(ה)
בעבירה כאמור בסעיף קטן (ד)(1) יהיו לפקיד מכס חוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 (להלן – חוק המעצרים), לשוטר, ולממונה אזורי (חקירות) ולסגנו יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי החוק האמור לקצין משטרה ולקצין הממונה, ויחולו הוראות חוק המעצרים, בשינויים המחויבים.
(ו)
לענין סעיף זה יראו משרדי חקירות אזוריים כתחנת משטרה.
פרק ח׳: מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו
מאגר המידע [תיקון: תשס״ה, תשע״ו־2]
שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי חוק המאבק בטרור (בחוק זה – מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו.
הרשות המוסמכת [תיקון: תשס״ה, תשע״ו־2]
(א)
שר המשפטים יקים במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה – הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה; שמה של הרשות המוסמכת יהיה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
(ב)
הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה וחוק המאבק בטרור.
(ג)
לא יועסק עובד ברשות המוסמכת אלא אם כן הודיע המפקח הכללי של משטרת ישראל, או מי שהוסמך על ידו לכך, שאין מניעה להעסיקו מטעמים של ביטחון הציבור.
(ד)
הגישה למאגר המידע תהיה לבעלי תפקידים ברשות המוסמכת שקבע ראש הרשות המוסמכת בהסכמתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל.
הגבלות שלאחר הפרישה [תיקון: תשס״ב]
ראש הרשות המוסמכת ועובד שהוסמך כאמור בסעיף 29(ד) להיות בעל גישה למאגר המידע, לא יהיו רשאים לעבוד או לקבל זכות או טובת הנאה מגוף מדווח לפי פרק ג׳, אלא אם כן עברה שנה מיום פרישתם מן הרשות המוסמכת או אם קיבלו היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה בסעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969.
שמירה על פרטיות [תיקון: תשע״ו]
השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור בסעיפים 30 ו־31, ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
העברת מידע מהמאגר [תיקון: תשס״ב, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ב־3, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשפ״ד]
(א)
על אף הוראות פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע אלא לפי הוראות חוק זה ולרשויות כמפורט בו.
(ב)
(1)
לצורך ביצוע חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית וסימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע.
(2)
משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.
(ב1)
(1)
לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע ממאגר המידע.
(2)
העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו.
(3)
הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(4)
הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.
פורסמו תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר), התשע״ז–2017.
(ב2)
(1)
לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, לפי חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית ולפי סימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, רשאית הרשות המוסמכת להעביר למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים (להלן – המחלקה לחקירת שוטרים), מידע ממאגר המידע.
(2)
העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במחלקה לחקירת שוטרים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי השימוש במידע בידי המחלקה לחקירת שוטרים, אבטחתו ושמירת סודיותו.
(3)
הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
(ב3)
(1)
לצורך ביצוע חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לחוקר ניירות ערך מידע ממאגר המידע.
(2)
העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי השימוש במידע בידי החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו.
(3)
הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
פורסמו תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לחוקר ניירות ערך), התשפ״ב–2022.
פורסמו תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למחלקה לחקירת שוטרים), התשפ״ב–2022.
(ג)
לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם מוכרז או עם גורם קשור, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
פורסמו תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת לשירות הביטחון הכללי), התשס״ב–2002.
(ג1)
(1)
לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ״ן, ושל יחידה במלמ״ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע.
(1א)
לצורך ביצוע תפקידיו של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים ובנוגע לפעילות של מימון טרור, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגוף זה מידע ממאגר המידע.
(2)
העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ״ן, ליחידה במלמ״ב שקבע שר הביטחון בצו ולמטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע.
(3)
הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
(4)
פרטי היחידה במלמ״ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
(ג2)
(1)
לצורך פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ולצורך הטלת עיצום כספי לפיו, רשאית הרשות המוסמכת, ביוזמתה או לפי בקשה מנומקת, להעביר מידע ממאגר המידע לממונה כהגדרתו בסעיף 12.
(2)
שר המשפטים יקבע כללים בדבר סוג המידע והיקפו, אופן העברתו לממונה, דרכי השימוש בו בידי הממונה, שמירתו ואבטחתו.
(ד)
(1)
החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה.
(2)
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע.
(3)
לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.
(ה)
(1)
לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, לפי חוק המאבק בטרור, לפי פקודת המסחר עם האויב ולפי סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה.
(2)
לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה.
(3)
לצורך ביצוע חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לחוקר ניירות ערך.
(ו)
לצורך ביצוע חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית וסימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2 או לרכוש טרור; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998, יחולו לענין זה.
(ז)
מידע שהועבר למשטרת ישראל, לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ״ן, ליחידה במלמ״ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, למטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור או למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית וסימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.
(ז1)
מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע.
(ז2)
מידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה; ואולם רשאי חוקר ניירות ערך, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב3), לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע.
(ח)
על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה, חוק המאבק בטרור, פקודת המסחר עם האויב, חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית או סימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן או למטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ז) עד (ז2); אין בהוראות סעיפים קטנים (ז1) ו־(ז2) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר או לחוקר ניירות ערך לפי הוראות אותם סעיפים קטנים לשם ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).
(ט)
שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיפים קטנים (ז) עד (ז2).
(י)
בסעיף זה –
”ארגון טרור“, ”ארגון טרור מוכרז“, ”מעשה טרור“ ו”רכוש טרור“ – כהגדרתם בחוק המאבק בטרור;
”בקשה מנומקת“ – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים;
”אמ״ן“ – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
”מלמ״ב“ – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
”גורם זר מסייע“ ו”פעילות כלכלית“ – כהגדרתם בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן;
”חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן“ – חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע״ב–2012;
”גורם מוכרז“ ו”גורם קשור“ – כהגדרתם בחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית;
”חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית“ – חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע״ח–2018;
”חוקר ניירות ערך“ – עובד רשות ניירות ערך שיושב ראש הרשות מינה אותו לחוקר לפי סעיף 56א2 לחוק ניירות ערך, ומפעיל סמכות הנתונה לו לפי דין לעניין עבירה המנויה בפסקה (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך“ שבאותו חוק;
”המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור“ – המטה שהוקם במשרד הביטחון לפי החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מס׳ ב/273 מיום כ״ד באדר התשע״ח (11 במרץ 2018) או החלטת הוועדה המתקנת או המחליפה אותה, ושפועל בהתאם להחלטה זו;
”פקודת המסחר עם האויב“ – פקודת המסחר עם האויב, 1939.
קבלת מידע [תיקון: תשס״ה, תשע״ו־2]
(א)
הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מרשות מס מידע הדרוש לה לצורך אכיפתו של חוק זה ושל חוק המאבק בטרור; שר האוצר, במסגרת סמכותו לפי הוראות הסודיות שבדיני המס, יבחן את הבקשה בהקדם האפשרי בנסיבות הענין, ומידע שהחליט למסרו יימסר לרשות בלא דיחוי.
(ב)
שר המשפטים ושר האוצר רשאים לקבוע בכללים הליכים לטיפול מזורז בבקשות לפי סעיף קטן (א).
(ג)
ראש הרשות המוסמכת רשאי לדרוש מהגופים שמוטלים עליהם חובות לפי פרק ג׳, מידע הדרוש לרשות כדי להשלים דיווח שהתקבל במאגר המידע, או הקשור לדיווח כאמור והמתייחס לאדם שלגביו התקבל הדיווח.
(ד)
בסעיף זה, ”רשות מס“ – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967.
סודיות [תיקון: תשס״ב, תשע״ו־3, תשע״ח־2, תשפ״ד־3]
(א)
אדם שהגיע אליו מידע לפי פרקים ג׳, ד׳, או ד׳2, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו בית משפט; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב)
הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), תוך הפרת הוראה מהוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה, או תוך הפרת כלל או נוהל שקבע ראש הרשות המוסמכת לפי הוראות כאמור, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי או גוף המפורט בתוספת השלישית שהוא מוסד פיננסי ישראלי מדווח כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה, רשאי להשתמש בפרטי זיהוי של מקבל שירות שהגיעו לידיו לפי פרק ג׳, במהלך עבודתו, לצורך זיהוי מקבל השירות כנדרש לפי הסכם פטקא או לפי הסכם יישום, בלבד, כהגדרתם בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי או גוף המפורט בתוספת השלישית, רשאי להעביר פרטי זיהוי של מקבל שירות שהגיעו לידיו לפי פרק ג׳, במהלך עבודתו, למנהל כמשמעותו בסעיף 214ב לפקודת מס הכנסה, לצורך העברתו לרשות מס במדינה זרה בהתאם להסכם בין־לאומי לפי הסעיף האמור; מידע כאמור יועבר, ובלבד שהוא דרוש לצורך יישום הסכם בין־לאומי כאמור בהתאם לבקשה בכתב שהגישה רשות מס במדינה זרה ביחס למקבל שירות שלגביו נדרש המידע.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ממונה כאמור בסעיף 11יג(6) או (9) רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
דיווח לכנסת [תיקון: תשס״ב, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־4, תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ד]
(א)
ראש הרשות המוסמכת ידווח בכתב, מדי שנה, לועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1)
מספר הדיווחים שהתקבלו ברשות המוסמכת לפי פרק ג׳ ולפי צווים שהוצאו מכוח סעיף 95 לחוק המאבק בטרור, לפי סוג הגוף המדווח שנקבע באותו פרק;
(2)
מספר הדיווחים שהועברו לרשות המוסמכת לפי פרק ד׳;
(3)
מספר בקשות מידע ומספר העברות מידע ממאגר המידע לגורמים הרשאים לקבל מידע כאמור, לפי הסיווג להלן:
(א)
משטרת ישראל;
(ב)
שירות הבטחון הכללי;
(ג)
רשות חוץ, כאמור בסעיף 30(ו);
(ד)
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אמ״ן, יחידה במלמ״ב או המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, כהגדרתם בסעיף 30(י);
(ה)
פקיד מכס חוקר;
(ו)
המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים;
(ז)
חוקר ניירות ערך כהגדרתו בסעיף 30(י);
(4)
(נמחקה);
(5)
פעולות הפיקוח שדווחו לו לפי סעיף 31ג.
(ב)
הועדה תדון בדיווח כאמור בסעיף קטן (א)(3) בדלתיים סגורות.
(ג)
שר המשפטים ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1)
מספר החקירות שנפתחו בשל חשד לעבירות שנעברו לפי סעיפים 3 או 4, שמקורן בעבירות לפי פרטים (17א) עד (17ג) לתוספת הראשונה, מספר כתבי האישום שהוגשו בשל עבירות כאמור ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעת הנאשם שניתנו בהליכים פליליים שהתקיימו בשל עבירות כאמור;
(2)
היקף הרכוש שניתן לגביו סעד לחילוט רכוש לפי סעיף 36ו לפקודת הסמים המסוכנים, בהליכים פליליים לפי פסקה (1), והיקף הרכוש שבית המשפט הורה לחלט לפי סעיפים 21 ו־22 באותם הליכים;
(3)
מספר החקירות שבהן נעשה שימוש במידע שהועבר מהרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר, מספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות חקירות אלה ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעת הנאשם בעקבות חקירות אלה.
קבלת דיווח [תיקון: תשס״ב]
(א)
ממונה כהגדרתו בסעיף 11יג ומנהל אגף מכס ומע״מ יעבירו לראש הרשות המוסמכת דיווחים תקופתיים על פעולותיהם לענין יישום הוראות חוק זה.
(ב)
שר המשפטים, בהסכמת נגיד בנק ישראל, והשר האחראי על הממונה, יקבע את הכללים והמועדים להעברת הדיווחים לרשות המוסמכת.
פרק ט׳: הוראות שונות
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
(א)
(1)
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט סימן ב׳ בפרק ג׳ ופרק ד׳2, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו.
(2)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע סימן ב׳ בפרק ג׳, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל עניין הנוגע לביצועו.
(א1)
(בוטל).
(א2)
(1)
כל שר, שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, ממונה על ביצוע פרק ד׳2 לענין גוף שבאחריותו והוא רשאי, לענין הגוף שהוא אחראי עליו, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לבטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(2)
שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד׳2 לענין תאגיד בנקאי; נגיד בנק ישראל רשאי, לענין תאגיד כאמור, בהתייעצות עם שר האוצר, שר המשפטים והשר לבטחון הפנים, לתת בצו הוראות לביצועו.
(3)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע פרק ד׳2 לעניין סוחר באבנים יקרות, והוא רשאי, לעניין סוחר כאמור, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב)
שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בערעור על עיצום כספי לפי פרק ה׳.
(ג)
תקנות, כללים וצווים לפי חוק זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
שינוי התוספות ועדכונן [תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2]
(א)
שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות הראשונה והשניה.
(א1)
שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את תוספת ראשונה א׳ ותוספת שלישית א׳.
(ב)
שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות השלישית והרביעית, ובלבד שלענין התוספת השלישית יתייעץ גם עם השר האחראי על הגוף שלגביו מבוקש השינוי.
(ג)
שר המשפטים יפרסם ב־1 בינואר של כל שנה את הסכומים הנקובים בתוספת הרביעית כפי שהם מעודכנים לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד שהמדד החדש עלה ב־20% או יותר לעומת המדד היסודי; הסכומים המעודכנים יעוגלו לכפולות של 5,000; בסעיף קטן זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה – המדד שפורסם בחודש יולי של שנת 2000.
תחולה
תחילה
(א)
שר המשפטים יקים את מאגר המידע ואת הרשות המוסמכת כמשמעותם בסעיפים 28 ו־29 לא יאוחר מתום שמונה עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב)
פרקים ג׳ עד ה׳ ייכנסו לתוקף במועד שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם נגיד בנק ישראל או השר הנוגע בדבר, לפי הענין; ובלבד שמועד כניסתם לתוקף של פרקים אלה יהיה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ולאחר הקמתם של הרשות המוסמכת ושל מאגר המידע.
(ג)
שר המשפטים רשאי בצו, כאמור בסעיף זה, לקבוע מועדים שונים לכניסתם לתוקף של הפרקים האמורים או חלק מהם.
(ד)
הוראות מעבר
פרק י׳: תיקוני חקיקה
הנוסח שולב בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973.
הנוסח שולב בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998.
הנוסח שולב בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
התוספת הראשונה
(סעיף 2)
פירוט עבירות
העבירות המפורטות להלן:
עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים – שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם;
עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 144 לחוק העונשין;
[תיקון: ק״ת תש״ע]
עבירה של שוד ים לפי סעיף 169 לחוק העונשין;
[תיקון: תשס״ז]
עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי סעיף 214 לחוק העונשין;
עבירות הימורים, לפי סעיפים 225 ו־228 רישה לחוק העונשין;
עבירות שוחד, לפי סימן ה׳ לפרק ט׳ של חלק ב׳ לחוק העונשין;
[תיקון: תשע״ט־3]
עבירות של פגיעה בחירות לפי סימן ז׳ לפרק י׳ של חלק ב׳ לחוק העונשין;
[תיקון: תשע״ח־2]
עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור בסימן ה׳1 לפרק י״א שבחלק ב׳ לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 413ג, 413ד(א), 413ה, 413ו רישה ו־413ז;
[תיקון: ק״ת תשס״ב־2]
עבירות לפי סעיפים 439 עד 444 לחוק העונשין;
עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי סימנים א׳ ו־ב׳ לפרק י״ב של חלק ב׳ לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 463, 466, 467, 480, 481, ו־482, וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית בולים לפי סעיף 486;
[תיקון: תשע״ט־2, תש״ף]
עבירות לפי סעיף 40(ב) ו־(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;
[תיקון: תשע״ח]
עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו־212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979;
[תיקון: תשס״ח, תשע״ז־8]
עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים וסימני מסחר, לפי חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007, חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972 ופקודת סימני סחורות;
[תיקון: תשע״ו]
עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, שנעברה בנסיבות מחמירות, או עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) או (ב1) לחוק האמור שנעברה בנסיבות מחמירות הנוגעת להוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, או ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס או במסמך הנחזה כחשבונית מס, בלי שנעשתה עסקה או בלי שמוציא החשבונית התחייב לעשות עסקה שלגביה הוצאו החשבונית או המסמך האמור;
[תיקון: תשע״ו]
עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים אחד מאלה:
(א)
המס שלגביו נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 שקלים חדשים בתקופה של 48 חודשים או 170,000 שקלים חדשים בתקופה של 12 חודשים;
(ב)
עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן המס שלגביו בוצעה עבירת המס הוא בסכום העולה על 120,000 שקלים חדשים;
(ג)
עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור; בפסקה זו –
”ארגון טרור“ – כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור;
”ארגון פשיעה“ – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003;
(ד)
[תיקון: תשע״ו]
עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים בה אחד מאלה:
(א)
ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2,500,000 שקלים חדשים בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה;
(ב)
עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 625,000 שקלים חדשים;
(ג)
עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם בפרט (17א);
(ד)
[תיקון: תשע״ו]
עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963 (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים אחד מאלה:
(א)
עבירת המס כללה השמטת שווי עסקה, בסכום העולה על מיליון וחצי שקלים חדשים;
(ב)
עבירת המס כללה אי־דיווח על העסקה או דיווח כוזב של זהות הצדדים, והכול כששווי הנכס עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(ג)
(ד)
עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם בפרט (17א);
(ה)
[תיקון: תשס״ה, תשע״ו־2]
עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לפי סעיפים 8 ו־9 לחוק איסור מימון טרור, לפי סימנים ב׳ עד ו׳ לפרק ז׳ של חלק ב׳ לחוק העונשין, או לפי סעיפים 20, 21, 22, 23, 25, 28, 29, 30, 31 ו־32 לחוק המאבק בטרור, או עבירה שהיא מעשה טרור לפי החוק האמור;
[תיקון: תשס״ג]
[תיקון: תשס״ד־2, ק״ת תשס״ט, ק״ת תש״ע]
עבירה לפי סעיף 80(ב) לענין עובד זר או לפי סעיף 80(ג) לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;
[תיקון: ק״ת תש״ע, תשע״ז־5]
עבירה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 או עבירה לפי סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, והכל בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת ולעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, לשינוע דלק וגז, לאחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מכליות גז ולחלוקת גז; וכן עבירה לפי סעיף 111 לפקודת המכרות, בקשר לכריית חול;
[תיקון: ק״ת תשע״א]
עבירה לפי סעיף 3 לפקודת המסחר עם האויב, 1939;
[תיקון: תשע״ב־3]
[תיקון: תשע״ג, תשע״ד, ק״ת תשע״ז]
[תיקון: תשע״ז־9, תשע״ט]
עבירה לפי סעיף 15ד(א) לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993;
[תיקון: תשע״ח־3]
[תיקון: תשס״ג]
עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות בתוספת זו;
[תיקון: תשס״ג]
קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בתוספת זו.
[תיקון: תשע״ב]
תוספת ראשונה א׳
(סעיף 1)
סוגי אבני חן
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
התוספת השניה
(סעיף 4)
סוגי רכוש
[תיקון: תשע״ח־2]
רכוש או כספים בשווי של 150,000 שקלים חדשים לפחות, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של חודשיים.
התוספת השלישית
(סעיף 7(ב))
גופים נוספים שחלים עליהם חובות לפי פרק ג׳
1.
חבר בורסה.
1א.
[תיקון: תש״ע]
חברה בעלת רישיון זירה.
1ב.
[תיקון: תשפ״ג]
חברת תשלומים.
1ג.
[תיקון: תשפ״ג]
בעל רישיון ייזום בסיסי.
1ד.
[תיקון: תשפ״ג]
בעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי.
2.
מנהל תיקים.
3.
מבטח וסוכן ביטוח כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981.
4.
[תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־2]
חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005, לגבי קופות הגמל שבניהולה.
5.
[תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח]
נותן שירותים פיננסיים.
5א.
[תיקון: תשע״ו־5, תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח]
(פקע).
5ב.
[תיקון: תשע״ט־4]
מוסד לגמילות חסדים.
6.
[תיקון: תשס״ד, תשע״ב]
בנק הדואר.
7.
[תיקון: תשע״ז־7]
(פקע).
[תיקון: תשע״ב]
תוספת שלישית א׳
(סעיף 8א(ב))
גופים שחברות בהם מאפשרת הקלה בזיהוי הלקוח במסגרת ביצוע עסקה באבנים יקרות
1.
בורסת היהלומים הישראלית בע״מ.
2.
הבורסה – הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע״מ.
התוספת הרביעית
(סעיף 9(ב))
סכומי כספים החייבים בדיווח
[תיקון: ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ג, תשע״ח]
50,000 שקלים חדשים לפחות;
אם האדם נכנס למדינת ישראל משטחי עזה או יוצא ממנה משטחי עזה או אם האדם נכנס למדינת ישראל דרך מסוף מעבר יבשתי או יוצא ממנה דרך מסוף כאמור – 12,000 שקלים חדשים לפחות;
בתוספת זו, ”מסוף מעבר יבשתי“ – כל אחד מאלה:
(1)
מסוף מעבר רפיח;
(2)
מסוף מעבר ניצנה;
(3)
מסוף מעבר טבה;
(4)
מסוף מעבר נהר הירדן;
(5)
מסוף מעבר יצחק רבין.
נתקבל בכנסת ביום א׳ באב התש״ס (2 באוגוסט 2000).
- אהוד ברק
ראש הממשלה - יוסף ביילין
שר המשפטים - משה קצב
נשיא המדינה - אברהם בורג
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.