חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק רואי חשבון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק רואי חשבון, תשט״ו–1955


תוכן עניינים

[תיקון: תשע״ח]

פרק א׳: הגדרות

1.
הגדרות [תיקון: תשמ״ח, תשע״ח]
בחוק זה –
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”משרד רואי חשבון“ – חברת רואי חשבון או שותפות רואי חשבון;
”מתמחה“ – מתמחה בראיית חשבון;
”ראיית חשבון“ פירושו – בדיקתם, בקרתם או אישורם של כל מאזן, חשבון ריווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה חשבון, להוציא ניהול חשבונות;
”רואה חשבון“ – מי שבידו רשיון שניתן לפי חוק זה;
”שליטה“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”השר“ – שר המשפטים;
”תובע“ – כמשמעתו בסעיף 12ט(א).
[תיקון: תשע״ח]

פרק ב׳: מועצת רואי חשבון

2.
מועצת רואי חשבון [תיקון: תשל״א, תשל״ח, תשמ״ח, תשנ״ד־2, תשע״ח]
(א)
תוקם מועצת רואי חשבון (להלן – המועצה), ואלה חבריה:
(1)
יושב ראש שמינה השר;
(2)
נציג שר האוצר;
(3)
(נמחקה);
(4)
רשם החברות;
(5)
רשם האגודות השיתופיות;
(6)
המפקח על הבנקים או עובד בנק ישראל שמינה המפקח;
(7)
יושב ראש רשות ניירות ערך או חבר או עובד של רשות זו שמינה יושב ראש הרשות;
(8)
ששה רואי חשבון שמינה השר לאחר התייעצות בלשכת רואי חשבון בישראל; הם יתמנו לשלוש שנים;
(9)
חבר בכיר של הסגל האקדמי בתחום החשבונאות במוסד להשכלה גבוהה, שהשר מינה אותו על פי המלצת המועצה להשכלה גבוהה;
(10)
בעל השכלה משפטית גבוהה, כמשמעותו בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, שמינה השר לאחר התייעצות בלשכת רואי חשבון בישראל.
(ב)
השר רשאי למנות ליושב ראש המועצה ממלא מקום מבין חבריה.
תפקידי המועצה [תיקון: תשע״ח]
ואלה תפקידי המועצה:
(1)
לרשום רואי חשבון במרשם כמשמעתו בסעיף 4א ולתת להם רישיון;
(2)
לפקח עם הכשרת רואי חשבון ולערוך בחינות הסכמה לקבלת רישיון רואי חשבון;
(3)
לרשום מתמחים ולפקח על התמחותם;
(4)
להכיר במקומות התמחות בראיית חשבון;
(5)
לפקח ולשמור על טוהר העיסוק וכבודו;
(6)
למלא תפקידים אחרים שהוטלו עליה לפי חוק זה.
3.
סדרי הדיונים במועצה [תיקון: תשע״ח]
(א)
רוב חברי המועצה כשבתוכם היושב ראש, הם מנין חוקי בישיבות.
(ב)
המועצה תקבע בעצמה סדרי דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה ובתקנות.
(ג)
המועצה רשאית למנות ועדות משנה לעניינים שונים, ולאצול להן מסמכויותיה, ואולם החלטותיהן של ועדות משנה יובאו לאישור המועצה; בוועדת משנה יכול שיכהנו חברים שאינם מקרב חברי המועצה.
תוקף פעולות [תיקון: תשע״ח]
תוקף פעולות קיום המועצה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
[תיקון: תשע״ח]

פרק ג׳: רישוי

4.
רשיון רואה חשבון [תיקון: תשס״ב, תשע״ח]
(א)
המועצה תתן רשיון רואה חשבון לאדם שנתמלאו בו כל התנאים האלה:
(1)
הוא בגיר;
(2)
עמד בבחינות הנערכות מטעם המועצה, או בבחינות שלא נפטר מהן – אם פטרתו המועצה ממקצתן – או שהוכיח למועצה את הכשרתו בראיית חשבון;
(3)
התמחה בראיית חשבון שנתיים לפחות, בין בישראל ובין מחוצה לה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), המועצה רשאית, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת רישיון רואה חשבון למבקש שמתקיימים בו התנאים המנויים באותו סעיף קטן, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש רואה חשבון;
(2)
קיימות עובדות אחרות שבשלהן אין לתת לו רישיון רואה חשבון.
(ג)
האגרות שישולמו בעד הרשיון, וכן תכניות הבחינות, סדריהן ושאר פרטיהן והאגרות שישולמו בעדן, ייקבעו בתקנות.
מרשם בעלי רישיונות [תיקון: תשע״ח]
המועצה תנהל מרשם שבו תרשום את כל בעלי רישיון רואה חשבון לפי חוק זה; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של המועצה; יושב ראש המועצה יורה על אופן הרישום במרשם ופרטי הרישום שייכללו בו.
5.
אגרה שנתית [תיקון: תשל״ד, תשמ״ח, תשנ״ד, תשע״ח]
(א)
בעל רישיון ישלם, לא יאוחר מ־31 בינואר של כל שנה בסעיף זה – המועד הקובע), אגרה שנתית ששיעורה נקבע בתקנות, אלא אם כן הודיע בכתב למועצה עד המועד הקובע כי לא ישמש רואה חשבון באותה שנה; לא שולמה האגרה כאמור, ייווספו לה תוספות אלה:
(1)
שולמה האגרה בתקופה שבין 1 בפברואר ובין 31 במרס – 5%;
(2)
שולמה האגרה אחרי 31 במרס – 25%;
(3)
שולמה האגרה אחרי אותה שנה פלונית תישא, נוסף על תשלום תוספת האגרה כאמור בפסקה (2), גם הפרשי הצמדה על סכום האגרה שנקבע, לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם למועד תשלום האגרה של אותה שנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומה בפועל.
(ב)
(החל מיום 13.5.2019): לא שילם בעל רישיון את האגרה בעד שנה פלונית עד תום שלוש שנים מהמועד הקובע, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), תשלח לו המועצה הודעה על חובתו לשלם את האגרה, בצירוף תוספת האגרה והפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א); בעל רישיון שקיבל הודעה כאמור, ישלם את הסכום הנקוב בהודעה בתוך 45 ימים מיום קבלתה; לא שילם בעל רישיון את הסכום בתוך התקופה האמורה, בלא הצדק סביר, יראו אותו כמי שהפר את הוראות חוק זה לעניין סעיף 12(2).
(ג)
אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לפגוע בסמכות לגבות חוב בשל אגרה שנתית כאמור בסעיף קטן (א) לפי כל דין.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רואה חשבון אינו נדרש לשלם אגרה שנתית בעד השנה שבה ניתן לו הרישיון.
(ה)
השר רשאי לקבוע בתקנות שיעורים שונים של אגרה שנתית לרואי חשבון שמתקיימים בהם מאפיינים שקבע, ובכלל זה מאפיינים הנוגעים למועד קבלת הרישיון, היותם רואי חשבון שכירים והיותם מעל גיל שקבע.
6.
התעסקות בלתי מוסמכת [תיקון: תשע״ח]
(א)
לא יעסוק אדם בראיית חשבון אלא אם יש בידו רשיון לפי חוק זה.
(ב)
לא יתחזה אדם רואה חשבון, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רואה חשבון, ולא יחתום בתורת רואה חשבון, אלא אם יש בידו רשיון לפי חוק זה.
(ג)
לא ישמש אדם רואה חשבון ולא יעשה פעולה של ראיית חשבון אם אותו שירות או אותה פעולה נתייחדו בחיקוק לרואה חשבון, אלא אם יש בידו רשיון לפי חוק זה.
(ד)
אין סעיף זה בא לגרוע מהוראות חיקוק אחר.
(ה)
לעניין חוק זה, לא יראו אדם שרישיון רואה החשבון שלו הותלה כבעל רישיון.
[תיקון: תשע״ח]

פרק ד׳: התאגדות רואי חשבון

סייגים לעיסוק בחברה [תיקון: תשל״ח, תשע״ח]
(א)
רואה חשבון לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת רואי חשבון אלא אם נתקיימו אלה:
(1)
החברה רשומה בישראל לפי חוק החברות, ולפי מסמכי היסוד שלה אין הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;
(2)
מטרות החברה, לפי מסמכי היסוד שלה, הן האגדם של רואי חשבון, פעולות לוואי לראיית חשבון, פעולות ניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה;
(3)
כל חברי החברה ומנהליה הם רואי חשבון.
(ב)
לא יעסוק רואה חשבון במקצועו כחבר ביותר מחברת רואי חשבון אחת.
הגבלת שיתוף בהכנסות [תיקון: תשל״ח, תשע״ח]
(א)
חברת רואי חשבון לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור במסמכי היסוד שלה או בכל מסמך אחר, מי שאינו רואה חשבון, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו רואה חשבון או של רואה חשבון שהחברה רכשה את עסקו.
(ב)
נפטר חבר או בוטל רשיונו ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בתקנות.
איסור השתתפות בתקופת התליה [תיקון: תשל״ח, תשע״ח]
(א)
חבר בחברת רואי חשבון שרישיונו הותלה, לא יהיה זכאי לקבל בתקופת ההתליה כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני ההתליה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה בתקופת ההתליה, והחכרה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.
(ב)
חבר בחברת רואי חשבון שרישיונו הותלה, לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה, כמנהל או כפקיד כחברה, בתקופת ההתליה, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.
אחריות החברה בנזיקין [תיקון: תשל״ח]
לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת רואי חשבון כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדש בענין שפעלו בו חבריה כרואי חשבון.
מסמכי החברה [תיקון: תשל״ח]
כל מסמך היוצא מטעם חברת רואי חשבון בפעולה של ראיית חשבון ייחתם ביד רואה חשבון.
שמירת אחריות ודינים [תיקון: תשל״ח]
(א)
אין בקיומה של חברה רואי חשבון ובהיות רואה חשבון חבר בה כדי לגרוע –
(1)
מאחריותו האישית של רואה החשבון כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;
(2)
מתחולת הוראות חוק זה על רואה חשבון.
(ב)
רואה חשבון או שותפות של רואי חשבון הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת רואי חשבון, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
הגבלות על תאגיד [תיקון: תשל״ח]
(א)
לא ישמש רואה חשבון אלא יחיד, שותפות שכל השותפים בה הם רואי חשבון, או חברת רואי חשבון.
(ב)
אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בהוראות פקודת האגודות השיתופיות בענין ביקורת חשבונות בידי ברית פיקוח.
[תיקון: תשע״ח]

פרק ה׳: עונשין

7.
עבירות [תיקון: תשע״ח]
העובר על הוראה מהוראות סעיף 6, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין או שני הענשים כאחד.
[תיקון: תשע״ח]

פרק ו׳: הוראות מיוחדות לעניין עובדי המדינה והגבלה על תביעת שכר

8.
עובדי מדינה
אין חוק זה בא למנוע עובד המדינה מלעסוק בראיית חשבון בתוקף תפקידו אף אם אין בידו רשיון לפי חוק זה, או למנוע רואה חשבון שיש בידו רשיון לפי חוק זה למלא כל תפקיד המוטל עליו כעובד המדינה.
9.
אין שכר בעד התעסקות בלתי מוסמכת [תיקון: תשע״ח]
מי שאין בידו רשיון לפי חוק זה, אינו רשאי לתבוע שכר בעד ראיית חשבון למעט שכר בעבור שירות שנתן בתקופה שבה היה בידו רישיון כאמור.
[תיקון: תשע״ח]

פרק ז׳: אתיקה מקצועית ומשמעת

עיסוק אחר [תיקון: תשס״ב, תשע״ח]
(א)
רואה חשבון לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כרואה חשבון לבין העיסוק האחר או עלולה להיפגע אי־תלותו כרואה חשבון.
(ב)
בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יקבע השר, בהתייעצות עם המועצה ולשכת רואי חשבון בישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים או עלולה להיפגע אי־תלות רואה החשבון, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
(בוטל).
אתיקה מקצועית [תיקון: תשל״א, תשע״ח]
(א)
השר רשאי, לאחר התייעצות במועצה ובלשכת רואי חשבון בישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות –
(1)
דרך פעולתו של רואה חשבון, ובכלל זה דרך מתן חוות דעת, ותקנים לבקורת חשבונות ונוהלי בקורת;
(2)
כללי אתיקה מקצועית ודברים שיש בהם משום התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע;
(3)
כללים לעניין חובותיהם וזכויותיהם של רואי חשבון, לרבות משרד רואי חשבון, ומתמחים בקשר למילוי תפקידיהם המקצועיים.
(ב)
הקווים המנחים שנקבעו לפי סעיף 13(1) ו־(2) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב], רואים אותם גם כחובה שהוטלה בתקנות לפי סעיף קטן (א)(1) על רואה חשבון העוסק בבקורת גוף מבוקר כמשמעותו בחוק האמור, והוא חייב, לענין אותו עיסוק, למלא אחריהם בנוסף לחובות שהוטלו עליו בתקנות האמורות.
(ג)
(בוטל).
(ד)
אין בתקנות שהותקנו לפי סעיף זה כדי למעט מחובותיו ומאחריותו של רואה חשבון לפי כל דין אחר.
חוות דעת מקדימה [תיקון: תשע״ח]
(א)
המועצה רשאית, מיוזמתה או לפי פנייה של רואה חשבון או מתמחה, לתת חוות דעת מקדימה בעניינים אלה (בסעיף זה – חוות דעת מקדימה):
(1)
ניגוד עניינים או אי־תלות של רואה חשבון, בהתאם להוראות לפי סעיף 10;
(2)
דרך פעולתו של רואה חשבון, בהתאם להוראות לפי סעיף 11(א)(1);
(3)
כללי אתיקה מקצועית, לרבות דברים שיש בהם משום התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, בהתאם להוראות לפי סעיף 11(א)(2);
(4)
כללים לעניין חובותיהם וזכויותיהם של רואי חשבון ומתמחים, בהתאם להוראות לפי סעיף 11(א)(3).
(ב)
רואה חשבון או מתמחה רשאי לפנות למועצה בבקשה לקבלת חוות דעת מקדימה, באמצעות היועץ המשפטי של המועצה; לשם העברת הפנייה למועצה, ישמיט ממנה היועץ המשפטי של המועצה, ככל האפשר, פרטים שיש בהם כדי לזהות את הפונה או צדדים שלישיים הנוגעים בדבר.
(ג)
מי שפעל בהתאם לחוות דעת מקדימה לא יראו אותו, לעניין אותה פעולה, כמי שעבר עבירת משמעת, אלא אם כן פעולתו כאמור לא היתה סבירה בנסיבות העניין.
(ד)
יושב ראש המועצה יורה בדבר דרכי הפרסום של חוות דעת מקדימות שנתנה המועצה לפי הוראות סעיף זה.
חקירה בהתנהגות רואי חשבון [תיקון: תשל״ח, תשע״ח]
(א)
המועצה תחקור, בעצמה או על ידי מי שתמנה לכך מבין חבריה, כל מקרה שהובא לידיעתה ובו נאשם רואה חשבון בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, בין שנקבעה בחוק זה או בתקנות ובין אם לאו, או שנתחייב בדין על עבירה שיש בה קלון; ובלבד שתינתן הזדמנות לרואה החשבון הנאשם להשיב על האשמה ולהתגונן.
(ב)
לאחר חקירה כאמור, רשאית המועצה, אם תראה לעשות כן למען הגנת הציבור או שמו הטוב של המקצוע, להחליט על אחד מאלה:
(1)
התראה ברואה החשבון;
(2)
נזיפה ברואה החשבון;
(3)
הפסקת תוקף הרשיון לתקופה שתקבע;
(4)
ביטול הרשיון.
(ג)
חבר המועצה שנתמנה לפי סעיף קטן (א) יוכל, באישור המועצה, להשלים חקירה שהתחיל בה אף לאחר שתמה תקופת כהונתו כחבר המועצה.
עבירות משמעת [תיקון: תשל״ח, תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
רואה חשבון שעשה אחד מאלה עבר עבירת משמעת:
(1)
התנהג בדרך שאינה הולמת את כבוד המקצוע;
(2)
הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית או הוראה אחרת מההוראות לפי חוק זה, או הפר הוראת דין אחר המטילה עליו איסור או חובה בקשר לביצוע תפקידו;
(3)
השיג את רישיונו במצג שווא;
(4)
גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;
(5)
הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בראיית חשבון;
(6)
לא נקט אמצעים לתיקון פגיעה באי־תלות שעליהם הורתה ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף 12כא.
ועדת המשמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
השר ימנה ועדת משמעת שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (בחוק זה – ועדת משמעת).
(ב)
ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:
(1)
מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, בעל ידע בתחום החשבונאות, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)
רואה חשבון שהוא עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון שבע שנים לפחות, שימונה לאחר התייעצות עם המועצה;
(3)
רואה חשבון שאינו עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון בשירות לכל שבע שנים לפחות, שמתוכן עסק חמש שנים לפחות בפעולות ביקורת דוחות כספיים ובדוחות מס, שימונה לאחר התייעצות עם המועצה; בפסקה זו, ”פעולת ביקורת“ – כהגדרתה בסעיף 154(א) לחוק החברות.
(ג)
חבר המועצה לא יכהן כחבר ועדת המשמעת.
(ד)
השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.
(ה)
הודעות על מינוי חברי ועדת המשמעת ועל מינוי ממלא מקום לחבר ועדת המשמעת יפורסמו ברשומות.
סייגים למינוי של חבר ועדת משמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
לא ימונה לחבר ועדת המשמעת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר ועדת המשמעת או שבית המשפט קבע לגביו שביצע עבירה כאמור;
(2)
הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין;
(3)
הוא עלול להימצא במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; לעניין זה –
”עניין אישי“, של חבר ועדת המשמעת – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו;
”קרוב“, של חבר ועדת המשמעת – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן שותף, מעביד או עובד של חבר כאמור;
”בעל שליטה“ – כל אחד מאלה: מנהל או עובד אחראי בגוף או כל מי שיש לו חלק העולה על 5% בהון או בזכות לקבל רווחים של אותו גוף.
תקופת כהונה [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, וכן, לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות, לשוב ולמנותו ללא יותר משתי תקופות כהונה נוספות.
הפסקת כהונה [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
חבר ועדת המשמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הוא התפטר מחברותו בוועדה במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
הוא מונה לחבר המועצה.
(ב)
התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן, יעביר השר את חבר ועדת המשמעת מכהונתו, לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
(1)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2)
חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו כאמור בסעיף 12א(ב);
(3)
התקיים בו סייג מהסייגים המנויים בסעיף 12ב;
(4)
מתקיימות נסיבות מיוחדות שיפורטו שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.
סמכות לסיים דיון [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
חבר ועדת המשמעת שהחל בדיון ותקופת כהונתו כחבר הוועדה הסתיימה לפי הוראות סעיף 12ג או נפסקה לפי הוראות סעיף 12ד(א)(1) או (ב)(2), יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו בתוך שישה חודשים מיום שהסתיימה או נפסקה כהונתו, אלא אם כן ראה השר כי יש הצדקה לקיצור התקופה.
אי־תלות של חבר ועדת המשמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת המשמעת מרות זולת מרותו של הדין.
גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
חבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה זכאי לגמול בעבור השתתפותו בדיוניה של ועדת המשמעת, בסכומים ולפי תנאים שקבע השר בהסכמת שר האוצר.
חוקר ותפקידיו [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
תלונה על עבירת משמעת של רואה חשבון תוגש למועצה ותתברר בידי עובד המדינה, שהוא רואה חשבון או בעל השכלה אקדמית בחשבונאות, שהשר הסמיכו לכך (בחוק זה – חוקר); לעניין זה, ”בעל השכלה אקדמית בחשבונאות“ – מי שסיים את חוק לימודיו בחוג לחשבונאות במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958.
(ב)
חוקר יפעל לפי הנחיות התובע ויגיש לו את ממצאי בירורו ואת תוצאותיו.
(ג)
לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לחוקר הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך החוקר.
(ד)
לחוקר כאמור בסעיף קטן (א) יוסמך רק מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ג), כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
(ה)
חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף קטן (ג) אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של החוקר, שאותה יציג על פי דרישה.
תובע ותפקידיו [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
התובע לפני ועדת המשמעת יהיה עורך דין, עובד המדינה, שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.
(ב)
ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה בידי חוקר לפי הוראות סעיף 12ח ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה לכך שרואה חשבון עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, אלא אם כן סבר שאין בהגשתה עניין לציבור.
(ג)
הגיש תובע קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על הגשתה למי שהוגשה נגדו (בחוק זה – הנקבל).
(ד)
היה התובע סבור שיש צורך בכך, ינחה את החוקר לבצע בירור נוסף.
זכות עיון [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסנגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר הבירור שבידי התובע הנוגע לקובלנה (בסעיף זה – חומר הבירור), ולהעתיקו.
(ב)
לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה את חומר הבירור, אם לא ניתנה לנקבל או לסנגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו, אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב.
(ג)
נקבל רשאי לבקש מוועדת משמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שלטענתו הוא חומר בירור שלא הועמד לעיונו.
(ד)
בקשה כאמור בסעיף קטן (ג) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.
(ה)
בעת הדיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי יושב ראש ועדת המשמעת לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה צורך בכך.
(ו)
על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ד) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, שידון בערעור בדן יחיד.
(ז)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 (להלן – פקודת הראיות), או כדי לאפשר עיון בחומר הבירור, שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
(ח)
השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי העיון וההעתקה של חומר הבירור, סדרי הדיון בבקשת נקבל להתיר לו עיון בחומר שלא הועמד לעיונו או בערעור על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת בבקשה כאמור.
מידע למתלונן [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו נמצא בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע, כדי לפגוע בבדיקת התלונה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.
(ב)
החליט תובע שלא להגיש קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע על כך למתלונן בהחלטה מנומקת.
(ג)
הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשתה; החליטה ועדת המשמעת בקובלנה, יודיע התובע למתלונן על ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.
הדיון בוועדת המשמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה:
(1)
סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;
(2)
הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.
(ב)
ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב) –
(1)
הדיון בעבירת משמעת כאמור בסעיף 12(5) יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור באותו סעיף, כולו או חלקו, נאסר לפרסום;
(2)
המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו;
(3)
ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאפשר לאדם אחר שאינו המתלונן, התובע או הנקבל להיות נוכח בדיון.
(ד)
על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט), בשינויים המחויבים.
(ה)
על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנקבל והתובע כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי סעיף 12כד.
זכות טיעון לנקבל [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שהתייצב לפני ועדת המשמעת.
סדרי עבודת ועדת משמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה.
(ב)
החלטות ועדת המשמעת יתקבלו ברוב קולות חבריה.
מותב חסר [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
על אף האמור בסעיף 12יד(א), נעדר חבר ועדת המשמעת שאינו יושב ראש הוועדה, מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים, אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה לדחות את הדיון.
(ב)
דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.
מותב קטוע [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
נבצר מחבר ועדת המשמעת שאינו יושב ראש הוועדה לסיים את הדיון, יימשך הדיון עד לסיומו לפני חברי הוועדה האחרים (בסעיף זה – מותב קטוע) אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה על צירוף חבר אחר במקומו מקרב ממלאי המקום כאמור בסעיף 12א(ד) שמתקיימים בו אותם תנאי כשירות.
(ב)
צורף חבר אחר כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם, אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, וזאת לאחר שנתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה הוועדה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
(ג)
החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.
פסלות חבר ועדת המשמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
(ב)
לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.
(ג)
נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
(ד)
על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה; הוגש ערעור כאמור תפסיק ועדת המשמעת לדון בקובלנה עד למתן החלטה בערעור.
(ה)
נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך להשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד), יחולו הוראות סעיף 12טז.
סמכויות עזר של ועדת המשמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין –
(1)
לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;
(2)
(3)
לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות, לשם גביית עדות;
(4)
לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה,כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
(ב)
דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט, בשינויים המחויבים.
(ג)
הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
אמצעי משמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מהאמצעים האלה (בחוק זה – אמצעי משמעת):
(1)
התראה;
(2)
נזיפה;
(3)
קנס בסכום שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;
(4)
התליית רישיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;
(5)
ביטול הרישיון.
(ב)
לא היתה דעת רוב לעניין סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תכריע דעת יושב ראש הוועדה.
(ג)
מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(5), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.
אמצעי משמעת על־תנאי [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון לפי הוראות סעיף 12יט(א)(3) או (4), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על־תנאי.
(ב)
החליטה ועדת המשמעת כאמור בסעיף קטן (א), לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי) אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטתה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
(ג)
תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על־תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.
(ד)
החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא יינקט אמצעי משמעת זה על־תנאי.
(ה)
נקבל שנקבע לגביו אמצעי משמעת על־תנאי, וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על־תנאי, אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי לפי הוראות סעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על־תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.
(ו)
החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל כאמור בסעיף קטן (ה) אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית היא, במקום להפעיל את אמצעי המשמעת על־תנאי, להאריך את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת, לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל התקופה הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכול אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.
דיון או החלטה בעניין אי־תלות [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
מצאה ועדת המשמעת, בדיון בעניינו של נקבל, כי מנסיבות המקרה עולה שנפגעה אי־תלותו של הנקבל, בניגוד להוראות לפי סעיף 10, תציין זאת בהחלטתה ורשאית היא להורות על האמצעים שעל הנקבל, רואה חשבון שהוא המעסיק של הנקבל או נושא משרה במשרד רואי החשבון שבו מועסק הנקבל, לנקוט לשם תיקון הפגיעה; לעניין זה, ”נושא משרה“, במשרד רואי חשבון – שותף או מנהל פעיל במשרד רואי חשבון, בעל שליטה או דירקטור בחברת רואי חשבון או גורם אחראי במשרד רואי חשבון; לעניין הגדרה זו, ”גורם אחראי במשרד רואי חשבון“ – לרבות רואה חשבון האחראי על צוות של רואי חשבון או על תחום פעילות מסוים, במשרד רואי חשבון.
(ב)
בטרם תורה ועדת המשמעת על אמצעים שעל רואה חשבון שאינו הנקבל לנקוט לפי סעיף קטן (א), תשמע הוועדה את רואה החשבון האמור.
החלטות אחרות של ועדת המשמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור בסעיפים 12יט עד 12כא
(1)
לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן שעל בסיס תלונתו הוגשה הקובלנה, בסכום שתורה ושלא יעלה על סכום או שיעור שקבע השר, אם קבע, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;
(2)
לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע השר, אם קבע, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;
(3)
לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שמתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת.
ביצוע חיובים כספיים [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
חיוב של נקבל בתשלום הוצאות לפי סעיף 12כב(1), וחיוב מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 12כב(2) ניתנים להוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בעניין אזרחי, ואולם חיוב כאמור לטובת המדינה ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.
(ב)
חיוב המדינה בתשלום הוצאות לפי סעיף 12כב(3), יבוצע בדרך שמבצעים פסק דין של בית משפט בעניין אזרחי נגד המדינה.
ערעור על החלטת ועדת המשמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
על החלטה של ועדת המשמעת המסיימת את הדיון בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים – בתוך 45 ימים מיום המצאתה.
(ב)
החלטה של ועדת המשמעת המחייבת מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 12כב(2), ניתנת לערעור כמו פסק דין של בית משפט שלום בעניין אזרחי.
(ג)
פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיף זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה לכך רשות מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.
עיכוב ביצוע של החלטת ועדת המשמעת [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
(ב)
על החלטה של ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי הוראות סעיף 12כד.
פרסום החלטות ועדת המשמעת והעמדתן לעיון הציבור [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
החליטה ועדת משמעת על התליה או ביטול של רישיון לפי הוראות סעיף 12יט(א)(4) או (5), תפרסם את דבר ההתליה או הביטול, לפי העניין, בציון שמו של הנקבל, ואם הוגש ערעור על החלטה כאמור – גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ב)
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת –
(1)
תעמיד את החלטתה בציון שם הנקבל לעיון הציבור, ואולם רשאית היא להעמיד את החלטתה לעיון הציבור בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים), לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה בין השאר את הפגיעה בפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי, ואת הצורך באזהרת הציבור;
(2)
רשאית היא, לאחר ששמעה את נציג מעסיקו של הנקבל, ובשים לב לנסיבות המקרה, להעמיד את החלטתה לעיון הציבור גם בציון שם מעסיקו בעת ביצוע העבירה; לעניין זה, ”מעסיק“ – משרד רואי החשבון שבו הנקבל הועסק או היה שותף או חבר וכן כל מעסיק אחר, שאינו משרד רואי חשבון, שהעסיק את הנקבל.
(ג)
החליטה ועדת המשמעת שלא להטיל על הנקבל אמצעי משמעת, תעמיד את החלטתה לעיון הציבור בלא ציון פרטים מזהים של הנקבל, ואולם לבקשת הנקבל תפרסם הוועדה את החלטתה בציון פרטיו המזהים.
(ד)
החלטות ועדת המשמעת כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
(ה)
על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי הוראות סעיף 12כד.
(ו)
החלטות ועדת המשמעת יפורסמו ויועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המועצה; השר רשאי לקבוע דרכי פרסום נוספות ולקבוע הוראות לעניין דרכי העיון בהחלטות ועדת המשמעת, התקופה שבה יועמדו לעיון ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים המזהים בתום התקופה כאמור.
התליה עד לסיום ההליכים [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
הוגשה קובלנה נגד רואה חשבון, והיה לוועדת המשמעת יסוד סביר לחשד שהנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת ולאחר שנתנה לרואה החשבון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות זמנית את רישיונו או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים.
(ב)
הוגש כתב אישום או הוגשה קובלנה בשל עבירה לפי דין משמעתי אחר נגד רואה חשבון, רשאית המועצה, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת, בהתחשב במהותה, בחומרתה או בנסיבותיה של עבירה כאמור, ולאחר שנתנה לרואה החשבון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות זמנית את רישיונו או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים.
(ג)
התליית רישיון או הגבלתו לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) תעמוד בתוקפה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי או החלטה סופית בהליך המשמעתי, והכול אלא אם כן הורתה המועצה על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאית המועצה, ביוזמתה או לבקשת התובע, ולאחר שנתנה לרואה החשבון הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את רישיונו של רואה חשבון או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים אף לפני שהוגשה נגדו קובלנה לפי חוק זה או לפי דין משמעתי אחר, או לפני שהוגש נגדו כתב אישום, אם סברה כי יש חשש ממשי לביצוע עבירת משמעת ויש בהמשך עיסוקו של רואה החשבון במקצועו כדי ליצור סיכון משמעותי לציבור.
(ה)
(1)
התליית רישיון או הגבלה לפי הוראות סעיף קטן (ד) תעמוד בתוקפה לתקופה שתורה המועצה ושלא תעלה על שלושה חודשים ממועד החלטת המועצה על ההתליה או ההגבלה כאמור, ואולם המועצה רשאית, בתום התקופה כאמור, אם מצאה כי חומרת העניין מחייבת זאת או כי הדבר נדרש לשם הגנה על הציבור, להורות על הארכת תקופת ההתליה או ההגבלה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההתליה או ההגבלה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים מהמועד שבו הותלה הרישיון או הוגבל, לראשונה.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), הוחלט שלא להגיש קובלנה או כתב אישום בעבירה שבשלה הותלה הרישיון או הוגבל – יפקע תוקף ההתליה או ההגבלה.
(3)
הוחלט על הגשת קובלנה או כתב אישום בעבירה שבשלה הותלה הרישיון או הוגבל – תעמוד ההתליה או ההגבלה בתוקפה עד לקבלת החלטה בידי ועדת המשמעת או המועצה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין.
(ו)
השר יקבע בתקנות הוראות לעניין פרסום דבר ההתליה או ההגבלה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין תקופת הפרסום, שלא תעלה על תקופת ההתליה או ההגבלה כאמור.
(ז)
הותלה רישיונו של רואה חשבון לפי סעיף זה, והחליטה ועדת המשמעת להתלות את רישיונו לתקופה קצובה לפי הוראות סעיף 12יט(א)(4), תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה שהטילה ועדת המשמעת כאמור.
סדרי דין ודיני ראיות [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
השר רשאי לקבוע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט, לרבות הדרך להגשת הערעור; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר.
(ב)
הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
(ג)
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע השר כי יחולו על ועדת המשמעת חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.
(ד)
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.
דיון משמעתי ודיון פלילי [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר, אינם מונעים נקיטת הליכים על פי חוק זה נגד רואה חשבון בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי על ידי ועדת המשמעת בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.
(ב)
נפתחה חקירה פלילית או הוגש כתב אישום נגד רואה חשבון בשל מעשה או מחדל המהווה גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד שתתקבל החלטה בידי הגורם המוסמך לכך שלא להעמיד את רואה החשבון לדין פלילי או עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי, לפי העניין.
תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות רואה חשבון ועל מי שרישיונו הותלה [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
רואה חשבון שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה, יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של רואה החשבון כרישיון שבוטל.
(ב)
רואה חשבון שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה.
משמעת מתמחים [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
בתקופת התמחותו ועד לקבלת רישיון רואה חשבון כפוף מתמחה לכללי האתיקה המקצועית ולשיפוט המשמעתי לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים כמפורט בסעיף קטן (ב), וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות אחרות לפי חוק זה החלות על רואי חשבון.
(ב)
על אף האמור בסעיף 12יט(א), ועדת המשמעת רשאית, בשל עבירת משמעת, לנקוט נגד מתמחה אחד או יותר מאמצעי המשמעת כאמור בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף, או לפסול אותו מלקבל רישיון לתקופה שלא תעלה על שבע שנים.
(ג)
מצאה ועדת המשמעת כי יש בעבירת המשמעת שעבר המתמחה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, תורה לתובע, נוסף על כל אמצעי משמעת אחר שהחליטה לנקוט לפי הוראות סעיף קטן (ב), לפנות למועצה שתהיה רשאית להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה, לפי העניין.
הפרה של משרד רואי חשבון [תיקון: תשע״ח]
(החל מיום 13.5.2019):
(א)
ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה בידי חוקר כאמור בסעיף קטן (ב), ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה לכך שמתקיימת לגבי משרד רואי חשבון אחת מהנסיבות המפורטות להלן (בסעיף זה – הפרה), יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, אלא אם כן סבר שאין בהגשתה עניין לציבור, ויודיע על הגשת הקובלנה למשרד שנגדו הוגשה:
(1)
המשרד הפר הוראת דין המטילה על משרד רואי חשבון חובה הקשורה לעיסוק בראיית חשבון;
(2)
המשרד הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש לה השלכה על העיסוק בראיית חשבון.
(ב)
תלונות על הפרות של משרד רואי חשבון יתבררו בידי חוקר, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 12ח.
(ג)
על בירור של תלונה או קובלנה נגד משרד רואי חשבון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 12י עד 12יח, 12כב עד 12כו, 12כח ו־12כט, בשינויים המחויבים.
(ד)
מצאה ועדת המשמעת כי משרד רואי חשבון שהוגשה נגדו קובלנה ביצע הפרה, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעי המשמעת האלה:
(1)
התראה;
(2)
נזיפה;
(3)
קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;
(4)
אם ההפרה נוגעת לאימון מתמחים ובשלה משרד רואי החשבון אינו מקום ראוי להתמחות – איסור על אימון מתמחים חדשים בידי רואי חשבון המועסקים במשרד, כולם או חלקם, לתקופה שתקבע ועדת המשמעת; לעניין זה, ”מתמחה חדש“ – מתמחה שבמועד מתן ההחלטה הסופית בקובלנה נגד משרד רואי החשבון טרם התחיל את ההתמחות אצל רואה חשבון באותו משרד.
(ה)
ועדת המשמעת רשאית להורות שאמצעי שהחליטה להטיל לפי הוראות סעיף קטן (ד)(3) או (4) יהיה, כולו או חלקו, על־תנאי ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 12כ, בשינויים המחויבים.
פרסום [תיקון: תשע״ח]
(בטל ביום 13.5.2019):
המועצה רשאית לפרסם, בצורה ובאופן שייראו לה, כל החלטה שהחליטה לפי סעיף 12, ובלבד שאם החליטה המועצה על התראה ברואה החשבון או שלא להטיל עליו כל סנקציה, לא יפורסם שמו של רואה החשבון.
ערעור [תיקון: תשס״ה, תשע״ח]
(בטל ביום 13.5.2019):
(א)
(בוטל).
(ב)
החליטה המועצה שרואה חשבון אשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, בין אם הטילה עליו אחת הסנקציות האמורות בסעיף 12 ובין אם לאו, זכאי רואה החשבון לערער על החלטתה.
(ג)
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לערער על החלטה שהחליטה המועצה לאחר חקירה לפי סעיף 12.
(ד)
ערעור לפי סעיף זה יהיה לפני בית המשפט המחוזי ויוגש תוך שלושים יום מיום מתן ההחלטה.
(ה)
לא תבוצע ולא תפורסם החלטת המועצה תוך הזמן שבו מותר להגיש ערעור; הוגש ערעור, לא תבוצע ההחלטה ולא תפורסם כל עוד הערעור תלוי ועומד.
[תיקון: תשע״ח]

פרק ח׳: הוראות שונות

ביטול
הנוסח שולב בפקודת החברות.
הוראות מעבר
תעודה שניתנה לפי סעיף 105(4) לפקודת החברות ושהיתה בתקפה ערב יום תחילתו של חוק זה, תעמוד בתקפה כאילו ניתנה לפי חוק זה.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ח]
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.


נתקבל בכנסת ביום ח׳ בשבט תשט״ו (31 בינואר 1955).
  • משה שרת
    ראש הממשלה
  • פנחס רוזן
    שר המשפטים
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.