חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור) מתוך ספר החוקים הפתוח

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ח–2018


ק״ת תשע״ח, 1084; תשפ״א, 2608.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו־(ג) ו־32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 (להלן – החוק), וסעיף 95(א) לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 (להלן – חוק המאבק בטרור), לאחר התייעצות עם שרת המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין פרק ד׳, בהסכמת שרת המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

הגדרות [תיקון: תשפ״א]
בצו זה –
”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
”איש ציבור זר“ – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ בחמש השנים האחרונות, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מאלה;
”אמנה לביטול דרישת האימות“ – אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות כהגדרת האמנה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז–1977;
”ארגון ה־FATF“‏ (Financial Action Task Force) – כח המשימה הבין־לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור;
”ארגון ה־OECD“ – ארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי;
”בורסה“ – בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות;
”בן משפחה“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”הוראות הממונה“ – הוראות שקבע הממונה לפי סעיף 11יג לחוק;
”המינהל האזרחי“ – המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה״ל באזור יהודה והשומרון;
”הרשימות“ – כל אחד מאלה:
(1)
רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור, וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן שירות בדרך שנקבעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור, ונותן השירות לא קיבל הודעה על ביטולה;
(2)
רשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית לפי סעיפים 3 או 4 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע״ח–2018;
”חברה מנהלת“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות גמל;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק הבנקאות (שירות ללקוח)“ – חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981;
”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”חוק השקעות משותפות בנאמנות“ – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”חוק שירותי תשלום“ – חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;
”יחיד“ – מי שאינו תאגיד, או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;
”כרטיס בנק“ – כהגדרתו בסעיף 59 לחוק שירותי תשלום, לרבות כרטיס שהנפיק תאגיד חוץ שהוא בנק במדינת חוץ;
”כתובת ארנק של מטבע וירטואלי“ – מחרוזת תווים שמציינת מחזיק מטבע וירטואלי, המשמשת את נותן השירות במסגרת ביצוע פעולה;
”מוסד פיננסי“ – גוף החייב בדיווח לפי סעיף 7 לחוק וכן גוף שהתאגד מחוץ לישראל שנותן שירותים מהסוג שנותנים גופים החייבים בדיווח לפי סעיף 7 לחוק או הפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה;
”מוסד ציבורי“ – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
”מטבע וירטואלי“ – יחידת ערך דיגיטלית שניתן לסחור בה או להעבירה באופן דיגיטלי ולהשתמש בה לצורכי תשלום או השקעה;
”מיופה כוח“ – מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול מטעמו, בין אם מקבל השירות הוא יחיד ובין אם לאו;
”מספר זהות“ –
(1)
ליחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2)
ליחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(8) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם היחיד הוא תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;
(3)
לתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;
(4)
לתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום שיקבע לו נותן נותן השירות; ולתאגיד [במקור: ובתאגיד] שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(8) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;
(5)
למוסד ציבורי ולתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – מספר הרישום שייתן לו נותן שירות;
”מסמך רשמי“ – תדפיס, מכתב או שיק, הנושא את שם הבנק או את שם חברת האשראי, לפי העניין;
”מען“ –
(1)
ליחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(1), (2), (6), (7) ו־(8), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ולתושב חוץ [במקור: ובתושב חוץ] – גם את שם המדינה;
(2)
לתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3), (4), (6) ו־(8), או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ולתאגיד [במקור: ובתאגיד] שאינו רשום בישראל – גם את שם המדינה;
(3)
למוסד ציבורי ולתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – המען שמסרו הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ולתאגיד [במקור: ובתאגיד] שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – גם את שם המדינה;
”מקבל שירות“ –
(1)
לעניין נותן שירות בנכס פיננסי – מי שמקבל שירות בנכס פיננסי, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בעבורו;
(2)
לעניין נותן שירותי אשראי – כל אחד מאלה:
(א)
מי שמקבל אשראי מנותן שירותי אשראי, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בעבורו;
(ב)
לעניין סעיפים 3, 11 או 12 לצו – נוסף על פסקה (א), גם מי שהתחייב במסמכי האשראי להחזיר את האשראי, למעט ערב, או מי שמבקש להחזיר את האשראי והוא אינו מקבל האשראי;
”מקבל שירות מזדמן“ – כל אחד מאלה:
(1)
מקבל שירות שבמהלך תקופה של חצי שנה קיבל אשראי או שירות בנכס פיננסי אצל אותו נותן שירות, בסכום מצטבר שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, למעט במקרה של פעולה בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;
(2)
לעניין שירות במטבע וירטואלי – מקבל שירות שבמהלך תקופה של חצי שנה קיבל אשראי או שירות בנכס פיננסי אצל אותו נותן שירות, בסכום מצטבר שאינו עולה על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין הדרישה לחתימת מקור בסעיף 5 לצו וחובת זיהוי פנים מול פנים בסעיף 6 לצו – בסכום מצטבר שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
”נהנה“ – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1) לחוק;
”נושא משרה“ – כל אחד מאלה:
(1)
לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא תאגיד – נושא משרה כהגדרתו בחוק החברות, בנותן השירותים הפיננסיים;
(2)
לגבי נותן שירותים פיננסיים שהוא יחיד – מי שמנהל את פעילותו של נותן השירותים הפיננסיים;
”נותן שירות“ – נותן שירות בנכס פיננסי או נותן שירותי אשראי, לפי העניין;
”נותן שירותי אשראי“ – מי שחייב ברישיון למתן אשראי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”נותן שירות בנכס פיננסי“ – מי שחייב ברישיון למתן שירות בנכס פיננסי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, למעט מי שעוסק במתן שירותי כספומט;
”סכום פעולה“ – במטבע וירטואלי –
(1)
אם נעשתה הפעולה תמורת שקלים חדשים או במטבע זר – המחיר הנקוב שתמורתו נעשתה הפעולה, בשקלים חדשים; נעשתה הפעולה במטבע זר – יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום ביצוע הפעולה;
(2)
אם לא נעשתה הפעולה תמורת שקלים חדשים או מטבע זר – לפי הוראות הממונה;
”עורך דין“ – בעל רישיון לעריכת דין בישראל ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מאוגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הראשונה; אם מדינת ההתאגדות היא אחת המדינות החברות בארגון ה־OECD, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין באחת המדינות החברות בארגון ה־OECD;
”פעולה“ – פעולה בודדת של מתן אשראי, קבלת החזר אשראי או מתן שירות בנכס פיננסי;
”קרן“ – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות;
”שירות בנכס פיננסי“ – כהגדרתו בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”שירותי כספומט“ – שירות למשיכת מזומנים או להפקדתם באמצעות מכשיר ממוכן המיועד לכך, למעט פעילות המשמשת להמרה או למשיכה של מטבע וירטואלי למזומן או להיפך;
”שם“ – כל אחד מאלה:
(1)
ליחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;
(2)
לתאגיד – שמו הרשום, ואם התאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;
(3)
לתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;
(4)
למוסד ציבורי, למעט תאגיד שהוקם בחיקוק – שמו כפי שמסר;
”תאגיד“ – כל אחד מאלה:
(1)
חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומאנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2)
גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3)
גוף שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
”תאגיד קשור“ – תאגיד שנותן השירות הוא בעל שליטה בו, או שבעל השליטה בנותן השירות הוא בעל השליטה בו;
”תושב“ – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
”תושב אזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;
”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב;
”תפקיד ציבורי בכיר“ – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין־לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;

פרק ב׳: חובות הזיהוי

הכרת הלקוח [תיקון: תשפ״א]
(א)
לעניין סעיף זה, ”הכרת הלקוח“ – כוללת, בין השאר, בירור מקור הנכסים הפיננסיים שלגביהם ניתנים השירותים, ובכלל זה מקור החזר האשראי וזיקתו של מקבל האשראי אל מי שהתחייב להחזיר את האשראי או מי שמבקש להחזיר את האשראי, עיסוקו של מקבל השירות, מטרת האשראי שניתן או השירות בנכס פיננסי, לפי העניין, ואם סורב בעבר מקבלת אשראי או מקבלת שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, מכל גורם שהוא מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור, לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל וכן בירור אם הוא איש ציבור זר, לגבי איש ציבור זר שנותן השירות סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה – גם מקור משאביו הפיננסיים, ולגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו.
(ב)
נותן שירות לא ייתן אשראי או שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, בפעם הראשונה, למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ולמימון טרור; נותן שירות יערוך רישומים של פרטי הכרת הלקוח.
(ג)
במתן אשראי או שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, שהוא איש ציבור זר או במקרה שבו הנהנה הוא איש ציבור זר, יפעל נותן השירות לפי הוראות אלה:
(1)
נותן שירות לא ייתן אשראי או שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, בפעם הראשונה, אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה בנותן השירות; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור;
(2)
התברר, לאחר מתן אשראי או שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, כי מקבל השירות או הנהנה הוא איש ציבור זר, לא ייתן לו נותן השירות אשראי נוסף או שירות נוסף בנכס פיננסי, לפי העניין, עד לקבלת אישור מנושא משרה בנותן השירות לפי פסקה (1);
ליישום סעיף קטן זה לעניין איש ציבור זר, רשאי נותן השירות לפעול לפי הנוסח של הטופס שבתוספת השנייה.
רישום פרטי הזיהוי [תיקון: תשפ״א]
(א)
נותן שירות לא ייתן אשראי או שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, למקבל שירות, בפעם הראשונה בלא שירשום לגבי מקבל השירות ולגבי מיופה הכוח את פרטי הזיהוי המפורטים להלן, ובלא שיאמת את פרטי הזיהוי אם נדרש לכך לפי סעיף 4, אלא אם כן היו בידיו פרטי זיהוי מאומתים כאמור:
(1)
שם;
(2)
מספר זהות;
(3)
ליחיד – תאריך לידה ומין; ולתאגיד – תאריך התאגדות;
(4)
מען;
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
רישום פרטי זיהוי לגבי מקבל שירות מזדמן ולגבי מיופה כוח מטעמו יכלול את הפרטים הקבועים בפסקאות (1), (2) ו־(4) בלבד, לפי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4;
(2)
נותן שירותי אשראי רשאי לתת אשראי בלי שאימת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כמפורט בסעיף 4, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה:
(א)
האשראי ניתן אגב רכישת נכס או שירות מבית עסק, והעסקה היא בסיכון נמוך בהתחשב במקבל השירות, בעסקה ובבית העסק;
(ב)
נותן שירותי האשראי קיבל לידיו, טרם ביצוע הפעולה, את פרטי הזיהוי כמפורט בסעיף זה;
(ג)
קבלת מסמכי הזיהוי ואימותם כמפורט בסעיף 4 יבוצעו בתוך שני ימי עסקים לכל היותר ממועד העסקה.
(ב)
נותן שירות לא ייתן אשראי או שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2); רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי נותן שירות מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם היו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו־(4) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין; האמור בסעיף קטן זה לא יחול אם מצא נותן שירות, בעת מתן האשראי או מתן השירות בנכס הפיננסי, לפי העניין, שמדובר במתן שירות לטובת נהנה, שלפי הצהרת מקבל השירות לא ניתן לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור, יפנה נותן השירות את תשומת לבו של מקבל השירות, בכתב, לחובתו למסור לו את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על הוספת נהנה.
(ג)
נותן שירות לא ייתן אשראי או שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן שהוא תאגיד בלא שירשום לגבי בעל השליטה בתאגיד וכן לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2); רישום הפרטים לגבי בעל השליטה בתאגיד ייעשה לפי ההצהרה כאמור בסעיף 5; רישום הפרטים לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, ייעשה לפי הפרטים שמסר מקבל השירות; לא היה בידי נותן שירות מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו אם היו בידיו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו־(4) וכן את מדינת האזרחות; האמור בסעיף קטן זה לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה־OECD, וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שקבע הממונה בהוראות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על הוספת מקבל שירות שהוא תאגיד.
(ד)
(נמחק).
(ה)
בעת חתימה של ערב על ערבות לטובת מקבל שירות כלפי נותן שירותי אשראי, ירשום נותן שירותי האשראי את פרטי הזיהוי של הערב, המפורטים בסעיף קטן (א)(1), (2) ו־(4), על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 4, וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי.
אימות פרטים ודרישת מסמכים [תיקון: תשפ״א]
(א)
נותן שירות יאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות, למעט מקבל שירות מזדמן, המפורטים בסעיף 3(א) ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות יחיד שהוא תושב – לפי תעודה מזהה או העתק מאושר שלה, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, העתק מצולם של אחד מהם, לגבי פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן השירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה, או לחלופין, לעניין פרטי הזיהוי שבתעודת זהות – רשאי נותן שירות לאמתם גם עם הפרטים המופיעים במרשם האוכלוסין, ובלבד שהשווה את תאריך הנפקת תעודת הזהות המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; נותן שירותי האשראי ישמור תיעוד של בדיקות אלה; לעניין פסקה זו, יראו כתעודה מזהה, כל אחד מאלה:
(א)
תעודת זהות;
(ב)
תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה;
(ג)
רישיון נהיגה תקף הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה;
(ד)
דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952;
(2)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות שהוא יחיד תושב חוץ – לפי דרכון חוץ או תעודת מסע, או לפי העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, העתק מצולם של אחד מהם, לגבי פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; אם היחיד תושב אזור, רשאי נותן שירות לרשום את פרטי הזיהוי גם לפי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, לעניין אימות לפי מסמך כאמור, העתק מצולם שלו, לגבי פרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן השירות; נותן השירות יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם וכן מספר זהות, מען או תאריך לידה;
(3)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות שהוא תאגיד הרשום בישראל – לפי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד, נסח עדכני של פרטי התאגיד במרשם המתאים, או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו לעניין אימות לפי מסמך כאמור; נותן שירות יקבל לידיו וישמור את המסמכים האמורים או העתקים מצולמים שלהם;
(4)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של מקבל שירות שהוא תאגיד שאינו רשום בישראל – לפי מסמך המעיד על רישומו או העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – לפי אישור של עורך דין; נותן שירות יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בפסקה (3); בתאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן השירות אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(5)
לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) של מקבל שירות שהוא מוסד ציבורי או תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – לפי הצהרת מקבל השירות, ובתאגיד שהוקם בחיקוק – לפי העתק שיקבל נותן השירות מן החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; נותן השירות יקבל לידיו מסמכים כמפורט בפסקה (3); לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6)
לעניין פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של מקבל שירות שנחזה בעיני נותן השירות להיות מי שחייב ברישיון מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים – ידרוש נותן השירות גם העתק מהרישיון שניתן למקבל השירות לפי סעיף 12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, או יאמת את פרטי מקבל השירות אל מול המרשמים של נותני שירותים פיננסיים כמשמעותם בסעיף 5א לחוק האמור, או ידרוש ממנו הצהרה בכתב כי אינו חייב ברישיון מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים; נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(7)
לעניין פרטי זיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של מקבל שירות שהוא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים או מי שמונה לו אפוטרופוס – לפי מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; אם האפוטרופוס תושב חוץ – לפי דרכונו של הקטין או לפי העתק מאושר שלו או לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; לעניין אימות, נותן השירות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(8)
לעניין מתן אשראי מחוץ לישראל, רשאי נותן שירות, על אף האמור בפסקאות (2) ו־(4), לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות לעניין אימות לפי מסמך זיהוי כאמור; נותן השירות ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה לתת הוראות לעניין אמצעים חלופיים לזיהוי, לאופן רישום פרטי זיהוי ולאימות פרטים.
(ב)
לעניין מיופה כוח, יקבל לידיו נותן שירות גם העתק של כתב ייפוי כוח, כתב נאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד, לפי העניין, מאת מקבל השירות המסמיך את מיופה הכוח לפעול מטעמו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של מקבל השירות; העתק כתב ייפוי הכוח, כתב הנאמנות או ההחלטה, לפי העניין, יישמר אצל נותן השירות.
(ג)
נותן שירות ישמור את מסמכי הזיהוי באורח נגיש לתקופה של חמש שנים לפחות ממועד סיום החזר האשראי או מתן השירות בנכס הפיננסי, לפי העניין, או לתקופה ארוכה יותר אם הממונה דרש ממנו לעשות כן במקרים מסוימים שבהם מסמכי הזיהוי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק; שמירת מסמכי הזיהוי, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות; לעניין זה, ”מסמכי זיהוי“ – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את נותן השירות להכרת הלקוח לפי סעיף 2(א).
(ד)
נותן שירות ינקוט אמצעים סבירים, לפי רמת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה, לפי העניין, בהתקשרות כאמור בסעיף 3(ב) ו־(ג); לעניין זה, ”נקיטת אמצעים סבירים“ – שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו של נותן השירות.
(ה)
בסעיף זה –
”העתק מאושר“ – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1)
הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2)
עורך דין;
(3)
נותן השירות או מי מטעמו, לרבות עובד של תאגיד קשור שלפניו הוצג המסמך המקורי;
(4)
(5)
נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
”מקבל שירות“ – לרבות מיופה כוח.
הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה [תיקון: תשפ״א]
(א)
בעת מתן אשראי או שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, בפעם הראשונה, למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, ידרוש נותן השירות ממקבל השירות הצהרה בחתימת מקור, אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור נהנה; הצהיר מקבל השירות כי הוא פועל בעבור נהנה – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מהנהנים.
(ב)
בעת מתן אשראי או שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, בפעם הראשונה, למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, שהוא תאגיד, ידרוש נותן השירות הצהרה מן התאגיד בחתימת מקור או באישור של עורך דין, על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ג) לגבי בעל שליטה בתאגיד.
(ג)
בעת קבלת הצהרה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), יעדכן נותן השירות את מקבל השירות על חובתו למסור הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים שנכללו בהצהרה שמסר לפי אותם סעיפים קטנים, וידרוש לקבל ממנו הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים כאמור. נותן שירות יתעד את עדכון מקבל השירות כאמור.
(ד)
הצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייעשו לפי הנוסח שבטופס שבתוספת השלישית.
(ה)
נותן שירות יבדוק את סבירות ההצהרה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), על פניה.
(ו)
על אף האמור בסעיף זה, רשאי הממונה לתת הוראות חלופיות לעניין הדרישה להצהרה בחתימת מקור.
פטור חלקי לרישום פרטי זיהוי והצהרה של נהנה ובעל שליטה [תיקון: תשפ״א]
(א)
האמור בסעיפים 3(ב) ו־5 לגבי רישום נהנה, לא יחול על מקבל שירות שהוא –
(1)
מוסד ציבורי;
(2)
תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, חברה מנהלת, קופת גמל, מנהל תיקים, קרן, הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים או חברה בעלת רישיון זירה;
(3)
נותן שירותים פיננסיים שחל לגביו צו מכוח סעיף 7 לחוק;
(4)
תאגיד מסוג אחר שעליו הורה הממונה, בהתייעצות עם הרשות המוסמכת.
(ב)
האמור בסעיפים 3(ג) ו־5 לגבי רישום בעל שליטה, לא יחול על מקבל שירות שהוא תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, חברה מנהלת, קופת גמל, מנהל תיקים, קרן, הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים, חברה בעלת רישיון זירה או חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה בישראל או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה־OECD.
זיהוי פנים אל פנים [תיקון: תשפ״א]
(א)
נותן שירות לא ייתן אשראי או שירות בנכס פיננסי, לפי העניין, למקבל שירות שאינו מקבל שירות מזדמן, בפעם הראשונה, בלא שזיהה את מקבל השירות או את מיופה הכוח, לפי העניין, פנים אל פנים, לפי מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 4; לעניין זה, ”זיהוי פנים אל פנים“ – זיהוי על ידי אחד מאלה:
(1)
נותן השירות או מי מטעמו;
(2)
בעל רישיון לעריכת דין בישראל;
(3)
נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
(4)
(5)
זיהוי אחר שאישר הממונה.
(ב)
נותן שירות ירשום את השם ואת מספר הזהות של האדם שביצע את הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן שירות לבצע זיהוי של מקבל שירות באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי של מקבל השירות, לרבות מקבל שירות מחוץ לישראל, לפי הוראות הממונה.
פטור חלקי והקלות במתן שירות באמצעות מערכת סגורה ומערכת סגורה למחצה [תיקון: תשפ״א]
(א)
בסעיף זה –
”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שהתאגד באחת ממדינות ה־OECD, ושמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי);
(2)
הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו לפי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לעניין זה באותה מדינה;
(3)
הוא נתון לפיקוח בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור;
”העברה“ – לרבות באחד האמצעים האלה –
(1)
העברה בנקאית;
(2)
תשלום בשיק שנמשך על חשבון בתאגיד בנקאי או חשבון בבנק הדואר, ובלבד שהתקיימו התנאים האלה:
(א)
השיק משוך מחשבון מקבל השירות לפקודת חשבון נותן השירות, או מחשבון נותן השירות לפקודת מקבל השירות;
(ב)
השיק הוא למוטב בלבד ואינו ניתן להסבה או להעברה;
(ג)
השיק משורטט, כך שניתן לגבותו רק באמצעות הפקדתו לחשבון בנק של המוטב;
”חשבון אחר“ – חשבון בתאגיד בנקאי, חשבון בבנק מחוץ לישראל או חשבון בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי סעיף 5; על אף האמור, אם חשבון הבנק הוא בבעלות משותפת של מקבל השירות ובן זוגו, יראו את הדרישה לאי־קיום בעלים נוספים בחשבון כמתקיימת;
”חשבון מקור“ – חשבון בתאגיד בנקאי או בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי סעיף 5; על אף האמור, אם חשבון הבנק הוא בבעלות משותפת של מקבל השירות ובן זוגו, יראו את הדרישה לאי־קיום בעלים נוספים בחשבון כמתקיימת ;
”פעולה במערכת סגורה“ – פעולה שבה נכסים פיננסיים מועברים מחשבון מקור ומוחזרים אל אותו חשבון המקור בלבד;
”פעולה במערכת סגורה למחצה“ כל אחד מאלה:
(1)
פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק המשויך לחשבון אחר, מוחזרים לאותו מקבל השירות באמצעות כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שממנו הועברו הנכסים מלכתחילה או לחשבון אחר, או להפך;
(2)
פעולה שבה נכסים פיננסיים שהועברו מחשבון אחר מוחזרים לחשבון אחר, או להפך.
(ב)
על פעולה במערכת סגורה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה:
(1)
מקבל השירות אינו קשור למדינה או לטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;
(2)
מקבל השירות אינו איש ציבור זר;
(3)
נותן השירות קיבל ממקבל השירות לצורך זיהוי, העתק מסמך זיהוי הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – מסמך הנושא שם ומספר זהות;
(4)
נותן השירות קיבל לידיו פרטים מלאים של חשבון המקור וכן מסמך רשמי של הבנק שבו מתנהל חשבון המקור, הכולל את פרטי חשבון הבנק של מקבל השירות ובעליו;
(5)
בוצע אימות של זהות מקבל השירות מול מסמכי הבנק; לעניין זה, ”אימות של זהות“ – בדיקה אם פרטי זיהוי של מקבל השירות לפי סעיף 3(א)(1) ו־(2) הרשומים אצל נותן השירות זהים לפרטי הזיהוי שבמסמך רשמי של הבנק כאמור בפסקה (4).
(ג)
על פעולה במערכת סגורה למחצה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב)(1), (3) ו־5) וגם תנאים אלה:
(1)
נותן השירות קיבל לידיו את פרטי החשבון האחר, ואם מדובר בשימוש בכרטיס אשראי או בכרטיס בנק, גם את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים, וכן אחד מאלה, לפי העניין:
(א)
מסמך רשמי של הבנק שבו מתנהל החשבון האחר הכולל את פרטי החשבון ובעל החשבון;
(ב)
בכרטיס אשראי המשויך לחשבון בנק או כרטיס בנק – מסמך רשמי של חברת האשראי הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק ופרטי בעל הכרטיס, ובלבד שעולה ממנו, בין לבדו ובין בצירוף מסמך רשמי של הבנק, כי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים משויך לחשבון האחר;
(ג)
בכרטיס אשראי שאינו משויך לחשבון בנק – אישור של הסולק או של המנפיק הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי ואת שמו של בעל כרטיס האשראי;
(2)
נותן השירות זיהה את מקבל השירות באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי של מקבל השירות לפי הוראות הממונה, וזאת אם הערכת הסיכון שביצע נותן השירות לגבי מקבל השירות מעידה כי יש צורך לבצע זיהוי כאמור.
(ד)
על פעולה במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יחולו הפטורים וההקלות האלה:
(1)
על אף הוראות סעיף 6, נותן שירות יהיה פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים;
(2)
על אף הוראות סעיפים 4(א) ו־5, נותן שירות יהיה רשאי –
(א)
לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4;
(א1)
לאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כפי שנקבע בסעיף קטן (ב)(5);
(ב)
שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מיופה כוח;
(ג)
לקבל הצהרת מקבל שירות שלא בחתימת מקור.
העברות אלקטרוניות והעברות של מטבע וירטואלי [תיקון: תשפ״א]
(א)
נותן שירות לא יבצע פעולה באמצעות שירות העברה אלקטרונית אל מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את פרטי המעביר שבפסקאות (1) עד (4) להלן, כמפורט בסעיף קטן (ח), ואת הפרטים שבפסקאות (5) ו־(6) להלן, כפי שנמסרו:
(1)
שם המעביר;
(2)
מספר הזהות של המעביר; לא היה בידי נותן השירות מספר זהותו של המעביר – מספר זיהוי אצל נותן השירות, או תאריך הלידה או תאריך ההתאגדות, לפי העניין, אם הפרטים האמורים ידועים לו;
(3)
המען של המעביר;
(4)
מספר החשבון של המעביר במוסד הפיננסי שממנו בוצעה ההעברה; לא היה בידי נותן השירות מספר חשבון – מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה;
(5)
שם הנעבר;
(6)
מספר החשבון של הנעבר, במוסד הפיננסי שאליו בוצעה ההעברה; לא היה בידי נותן השירות מספר חשבון – מספר זיהוי ייחודי אחר, שיאפשר איתור וזיהוי של ההעברה;
(7)
לעניין פעולה במטבע וירטואלי, ירשמו במסמכי ההעברה גם את כתובות הארנקים של מטבעות וירטואליים המעורבים בפעולה.
(ב)
לא יבצע נותן שירות פעולה של העברה של מטבע וירטואלי בלא שפעל כלהלן:
(1)
רשם את פרטי המעביר כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (4) ו־(7) כמפורט בסעיף קטן (ח), ואת פרטי הנעבר כאמור בסעיף קטן (א)(5) עד (7) כפי שנמסרו;
(2)
(החל ממועד שיקבע הממונה בהוראות שפרסם לעניין סעיף קטן זה): העביר את הפרטים המנויים בסעיף קטן (א) באופן מיידי ומאובטח לגורם המקבל את ההעברה.
(ג)
ביצע נותן השירות כמה העברות אלקטרוניות אל מחוץ לישראל או העברות של מטבע וירטואלי, בעבור אותו מעביר במקבץ אחד, על מקבץ זה לכלול את הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי כל אחת מההעברות שבמקבץ; לעניין סעיף קטן זה, ”מקבץ“ – כמה העברות בעבור אותו מעביר לנעברים שונים, בבת אחת.
(ד)
לא יבצע נותן שירות פעולה של העברה אלקטרונית בתוך ישראל, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום בכל אחד ממסמכי ההעברה את הפרטים של המעביר המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), כפי שנמסרו.
(ה)
לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שבדק את שם הנעבר ומספר זהותו, כמפורט בסעיף קטן (ח).
(ו)
לא יקבל נותן שירות העברה של מטבע וירטואלי בלא שפעל כלהלן:
(1)
רשם את פרטי המעביר כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (4) ו־(7), כפי שנמסרו;
(2)
רשם את פרטי הנעבר כאמור בסעיף קטן (א)(5) עד (7), כמפורט בסעיף קטן (ח).
(ז)
לא יקבל נותן שירות העברה אלקטרונית מחוץ לישראל שנועדה למקבל שירות שהוא מוסד פיננסי, בלא שהעביר למוסד הפיננסי את הפרטים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), ולעניין פסקה (3), אם קיים; על אף האמור, לא הייתה לנותן השירות אפשרות טכנית להעביר למוסד פיננסי בישראל את הפרטים כאמור, ישמור נותן השירות את הפרטים לתקופה של חמש שנים.
(ח)
נותן השירות ירשום את פרטי הזיהוי לפי סעיף זה לאחר שבדק את פרטי הזיהוי לפי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4 לצו; לעניין רישום פרט הזיהוי של מספר החשבון שבסעיף קטן (א)(4) ו־(6) – נותן השירות ירשום את מספר החשבון לפי מסמך הכולל את השם ואת מספר החשבון של מקבל השירות.
(ט)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 3 עד 4 לצו.
(י)
לעניין סעיף זה –
”העברה אלקטרונית“ – למעט העברה של מטבע וירטואלי;
”מוסד פיננסי“ – מי שחייב ברישיון למתן שירותים פיננסיים לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, תאגיד בנקאי או בנק הדואר;
”מסמכי העברה“ – המסמכים הפיזיים או האלקטרוניים הנדרשים לביצוע פעולה באמצעות העברה אלקטרונית, בין שההעברה נעשית על ידי נותן השירות ובין שעל ידי מוסד פיננסי אחר.
הוראות הממונה [תיקון: תשפ״א]
על אף האמור בפרק זה, רשאי הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, לפי הסיכון להלבנת הון או מימון טרור, להורות במקרה מסוים על דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.
ביטול פטורים והקלות [תיקון: תשפ״א]
במתן אשראי או שירות בנכס פיננסי שלגביו התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור, לא יחולו פטורים והקלות, אם ניתנו לפי סעיפים 5א ו־7, ונותן השירות ישקול, לפי מידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור את ביטול ההקלות, אם ניתנו, לפי סעיפים 5(ו), 6(ג) או 8.

פרק ג׳: חובות בקרה ודיווח

בקרה [תיקון: תשפ״א]
(א)
נותן שירות יקיים בקרה אחר פעולות מקבל שירות, שאינו מקבל שירות מזדמן, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק ויבדוק כי פעולות מקבל השירות תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו לפי היכרותו עם מקבל השירות, וזאת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים נותן שירות –
(1)
בקרה שוטפת על הליך של הכרת הלקוח שביצע למקבל השירות, לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן השירות, יבצע נותן השירות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי מידת הסיכון של מקבל השירות ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור לגבי פעולות שביצע מקבל השירות, יבקש נותן השירות ממקבל השירות מידע והסברים לגבי אותן הפעולות, ובמקרה הצורך גם אסמכתאות התומכות במידע ובהסברים שמסר, ויעדכן את רישומי הכרת הלקוח בהתאם;
(2)
בקרה מוגברת –
(א)
על פעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;
(ב)
על פעילות של איש ציבור זר;
(ג)
על פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.
(ב)
לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, נותן שירות יקיים בקרה מוגברת על פעילות חוזרת של מקבל שירות מזדמן, לרבות פעילות המנויה בסעיף קטן (א)(2)(א) ו־(ב), המעוררת חשש להלבנת הון או מימון טרור.
דיווח של נותן שירות [תיקון: תשפ״א]
(א)
נותן שירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן:
(1)
העברה של נכס פיננסי מנותן שירותי אשראי למקבל שירות ולהפך, בסכום שווה ערך ל־50,000 שקלים חדשים לפחות, ולעניין אשראי שניתן אגב רכישת נכס או שירות – בסכום שווה ערך ל־150,000 שקלים חדשים לפחות;
(2)
ביצוע פעולה של מתן שירות בנכס פיננסי בעבור מקבל שירות, בסכום שווה ערך ל־50,000 שקלים חדשים לפחות;
(3)
העברה של נכס פיננסי מנותן שירות אשראי למקבל שירות ולהפך, וכן ביצוע פעולה של מתן שירות בנכס פיננסי בעבור מקבל שירות, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, בסכום שווה ערך ל־5,000 שקלים חדשים לפחות;
(4)
לעניין סעיף קטן זה, ”נכס פיננסי“ – למעט נכס פיננסי שנדרש הליך משפטי, לרבות הליכי הוצאה לפועל, למימושו.
(ב)
נותן שירות ידווח לרשות המוסמכת על פעולה הנחזית בעיניו כבלתי רגילה; לעניין זה, ”פעולה“ – לרבות ניסיון לביצוע פעולה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת הרביעית כפעולה בלתי רגילה.
(ג)
אין בדיווח על פעולה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף קטן (ב).
(ד)
נותן שירות ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק, לפי סעיף 33(א) לחוק המאבק בטרור או לפי סעיף 6 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית.
פרטי דיווח [תיקון: תשפ״א]
דיווח לפי סעיף 11 יכלול פרטים אלה:
(1)
לגבי נותן שירות –
(א)
שם;
(ב)
מספר זהות;
(ג)
מען;
(ד)
מספרי טלפון, עד שני מספרים;
(ה)
מספר פקסימילה וכתובת דואר אלקטרוני, אם קיים;
(ו)
שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים;
(ז)
סוג הרישיון ומספר הרישיון שקיבל נותן השירות לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, ואם הרישיון כאמור הוא רישיון בסיסי או רישיון מורחב לפי אותו חוק;
(ח)
מספר הרישוי של הסניף ומען הסניף שבו ניתן השירות;
(2)
לגבי הפעולה המדווחת –
(א)
התאריך והשעה של ביצוע הפעולה כפי שנרשם אצל נותן השירות;
(א1)
סוג הפעולה בנכס פיננסי;
(ב)
סכום הפעולה במטבע ישראלי;
(ג)
סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע ושער המטבע;
(ד)
במתן אשראי, פרטי האשראי – ערבים, אם קיימים, והמספר הסידורי שהקצה נותן השירות לאשראי;
(ה)
סוג הנכס הפיננסי שבו נעשית הפעולה;
(ה1)
אם הפעולה נעשית במטבע וירטואלי – גם סוג המטבע הווירטואלי שבו בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע, כתובת הארנק של המטבע הוירטואלי המעורב בפעולה, מספר העסקה (TXID) כפי שנרשם בבלוקצ׳יין, סוג הארנק, שער המטבע וסכום הפעולה בשקלים, והכול על פי הנחיות ראש הרשות המוסמכת;
(ה2)
אם הפעולה נעשית באופן מקוון – כתובת ה־IP שבאמצעותה התחבר מבקש השירות לנותן השירות לצורך ביצוע הפעולה, אם קיימת;
(ה3)
אם הפעולה נעשית באמצעות יישומון במכשיר נייד – המזהה הבין־לאומי של המכשיר הנייד (IMEI) שבאמצעותו נעשתה הפעולה, אם קיים;
(ו)
אם הפעולה נעשית באמצעות כרטיס אשראי, כרטיס בנק, לוחית או חפץ אחר, גם סוג הכרטיס, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס, אם ידועים, וכן פרטים אלה המתייחסים ללוחית או לחפץ האחר, בשינויים המחויבים לפי הוראות הממונה; בפסקת משנה זו, ”לוחית או חפץ“ – כמשמעותם בפסקה (6) להגדרה ”נכס פיננסי“ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
(ז)
אם הפעולה נעשית באמצעות שיק – גם מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדיווח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק, ייכללו בדיווח כל פרטי השיק שניתן כתמורה, לרבות שם האדם שלפקודתו נמשך השיק, אם קיים;
(ח)
אם הפעולה נעשית באמצעות שטר חליפין או שטר חוב – גם פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדיווח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו;
(ט)
אם ניתן אשראי כנגד המחאת זכותו של מקבל האשראי לקבל נכס פיננסי מאחר – גם את פרטי הזיהוי של הנמחה, הממחה והחייב, כמפורט להלן:
(1)
פרטי הנמחה – שם, מספר זהות, מען, מספרי טלפון, מעמד מקבל השירות (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ), מדינת הנפקת מסמך הזיהוי, ליחיד – תאריך לידה ומין, לתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(2)
פרטי הממחה – שם, מספר זהות, מען, ליחיד – תאריך לידה ומין, לתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(3)
פרטי החייב – שם ומספר זהות;
(י)
אם ניתן אשראי באמצעות שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) – גם את פרטי הסולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), פרטי הספק כהגדרתו באותו סעיף, פרטי כרטיס האשראי ופרטי הפעולה שביצע מקבל השירות אצל הספק באמצעות כרטיס האשראי, כמפורט להלן:
(1)
פרטי הסולק – שם ומספר זהות או מספר רישום של התאגיד, לפי העניין;
(2)
פרטי הספק – שם, מספר זהות, מען; ליחיד – תאריך לידה ומין; לתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(3)
פרטי כרטיס האשראי – סוג הכרטיס, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס, אם ידועים;
(יא)
בוצעה פעולה באמצעות העברה אלקטרונית – ייכללו בדיווח שם מקבל השירות, מספר זהותו, ומענו, וכן שם הנעבר או המעביר, לפי העניין, מספר זהותו ומענו, אם אינו מקבל השירות, מספר המוסד הפיננסי, מספר הסניף, מספר IBAN, אם קיים, ומספר החשבון במוסד הפיננסי שאליו מתבצעת ההעברה, אם קיים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה – ייכללו בדיווח הפרטים האמורים ולגבי שם המעביר או הנעבר, לפי העניין, מספר זהותו ומספר חשבונו במוסד הפיננסי, כפי שנמסרו;
(יב)
בדיווח לפי סעיף 11(ב) – תיכלל גם סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה, ויצורפו לו אסמכתאות לביצוע פעולה; דיווח לפי סעיף 11(ב) על פעולה שמבצעה אינו מקבל שירות יכלול את הפרטים הנדרשים בפסקה (3) גם לגבי מבצע הפעולה, אם היו מצויים בידי נותן שירות;
(3)
לגבי מקבל השירות –
(א)
שם;
(ב)
מספר זהות;
(ג)
מען;
(ד)
מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;
(ה)
ליחיד – תאריך לידה; לתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(ו)
ליחיד – מין;
(ז)
מעמד מקבל השירות (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ);
(ח)
המדינה שבה הונפק מסמך הזיהוי;
(4)
לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים לפי סעיף 3(ב) ו־(ג).
איסור גילוי ועיון [תיקון: תשפ״א]
(א)
נותן שירות לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי־קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 11(ב), וכן לא יגלה את עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, את עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או את תוכנו של אחד מאלה, וכן לא יאפשר מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה; על אף האמור, נותן שירות יגלה מידע או יאפשר מתן עיון כאמור למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל נותן השירות, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.
(ב)
התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או אמיתות מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 10(א), התעורר חשש להלבנת הון ולמימון טרור כאמור בסעיף 10(ב), או נעשתה פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה כאמור בסעיף 11(ב), ונותן השירות סבור כי ביטול פטורים או הקלות לפי סעיף 9 או ביצוע בקרה להליך הכרת הלקוח לפי סעיף 10, לפי העניין, יובילו להפרת חובתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא שלא לעשות כן, וידווח לרשות המוסמכת על החשש כאמור.
[תיקון: תשפ״א]

פרק ד׳: בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות

חובת בדיקה אל מול רשימות [תיקון: תשפ״א]
נותן שירות יבדוק אל מול הרשימות –
(1)
אם מצויים בהן שם או מספר זהות של מקבל שירות, מיופה כוח, נהנה או בעל שליטה שפרטיו מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי סעיף 16(א); בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימות;
(2)
אם מצויים בהן שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1); בפסקה זו –
”פעולה“ – העברה של נכס פיננסי מישראל לחוץ לארץ או לאזור, או העברה של נכס פיננסי מחוץ לארץ או מהאזור לישראל או העברה של מטבע וירטואלי;
”צד לפעולה“ – מי שהוא אחד הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות נותן השירות, ואולם לעניין פעולה הנעשית באמצעות שטר חוב או שיק – עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין.

פרק ה׳: שונות

קביעת מדיניות [תיקון: תשפ״א]
נותן שירות יקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו לעניין צו זה, לרבות בנושאים אלה:
(1)
הליך של הכרת הלקוח, זיהוי, דיווח וניהול רישומים;
(2)
מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.
ניהול רישומים ושמירתם [תיקון: תשפ״א]
(א)
נותן שירות יקיים מאגר מידע ממוחשב של כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים לפי צו זה של מקבלי שירות, מיופי כוח, נהנים ובעלי שליטה.
(ב)
נותן שירות ישמור באורח נגיש פרטי כל פעולה כספית שבוצעה במסגרת מתן האשראי או מתן השירות בנכס הפיננסי, לפי העניין, שיכלול בין השאר את תאריך ביצוע הפעולה, את סוג הפעולה, את סוג הנכס הפיננסי שבו נעשתה הפעולה, את סכום הפעולה ואת המטבע שבו בוצעה הפעולה, לעניין פעולה במטבע וירטואלי – גם את סוג המטבע הווירטואלי, את כתובות הארנקים של מטבעות וירטואליים המעורבים בפעולה, את פרטי המעביר והנעבר במסמכי ההעברה, לעניין העברה אלקטרונית של מטבע וירטואלי – גם את הפרטים האמורים בסעיף 7א(ב) או (ו), לפי העניין, את כתובות IP ומזהי IMEI, אם קיימים, וכן את מסמך ההוראה לביצוע פעולה והתכתבות עסקית הנלווית לה בין נותן השירות לבין מקבל השירות, והכול למשך חמש שנים לפחות ממועד סיום החזר האשראי או מתן השירות בנכס הפיננסי, לפי העניין; שמירת המסמכים תיעשה באופן שיאפשר גם שחזור של עסקה בודדת; לעניין סעיף זה, ”התכתבות עסקית“ – מסמכי הפעולה, הוראות שניתנו בקשר לפעולה במהלך ההתקשרות העסקית, הוראות בקשר לתנאי ההתקשרות ובירור בקשר לפעילות מקבל השירות באותה הפעולה.
(ג)
נותן שירות ישמור על כל מסמך הוראה בקשר לביצוע פעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
שמירת מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה כאמור באותם סעיפים קטנים, ישמור נותן השירות את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.
(ה)
נותן שירות ישמור תיעוד בכתב של הליך הבקרה כאמור בסעיף 10 ושל ממצאיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ו)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), נותן שירות ישמור את המסמכים האמורים שם אף מעבר לתקופה של חמש שנים אם הממונה דרש ממנו לעשות כן, וזאת במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק או חוק המאבק בטרור.
מסירת מסמכים, ידיעות והסברים [תיקון: תשפ״א]
נותן שירות ימסור, לפי דרישה, לממונה או למי שהממונה הסמיך לכך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה; הסמיך הממונה אדם שאינו עובד המדינה – תחול על אותו אדם חובת סודיות לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו.
פעילות מאגד כנותן שירותי אשראי או כנותן שירות בנכס פיננסי – החלת הוראות [תיקון: תשפ״א]
(א)
על פעילות מאגד כנותן שירותי אשראי או כנותן שירות בנכס פיננסי יחולו הוראות צו זה בשינויים אלה:
(1)
דיווח לפי סעיף 11(ב) ו־(ד) יכלול, נוסף על פרטי הדיווח כאמור בסעיף 12, את הפרטים האלה לגבי חשבון ספק:
(א)
מספר חשבון ספק אצל מאגד;
(ב)
שם חשבון ספק, אם קיים;
(ג)
תאריך פתיחת חשבון ספק;
(ד)
מספר חשבון בנק של ספק שכנגדו נעשית ההתחשבנות בגין הפעילות בכרטיס החיוב, אם קיים;
(2)
בסעיף 12(2)(י), במקום ”פרטי הספק כהגדרתו באותו סעיף“ יקראו ”פרטי הספק“;
(ב)
בסעיף זה –
”חשבון ספק“ – חשבון המרכז חיובים וזיכויים של ספק באמצעות כרטיסי חיוב, מכוח הסכם התקשרות עם מאגד;
”כרטיס חיוב“ – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);
”ספק“ – כמשמעותו בחוק שירותי תשלום.
תחילה והוראות מעבר [תיקון: תשפ״א]
(א)
תחילתו של צו זה ביום כ״ח באדר התשע״ח (15 במרס 2018).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
יראו בהכרת הלקוח, רישום פרטי זיהוי, אימות פרטים ודרישת מסמכים, הצהרה על נהנה ובעל שליטה וכן זיהוי פנים אל פנים שבוצעו לפני יום פרסומו של צו זה לגבי מקבל שירות ניכיון, בהתאם להוראות סעיפים 2 עד 6 לצו נותני שירותי מטבע, כאילו בוצעו לפי סעיפים 2 עד 6 לצו זה;
(2)
ניתן שירות ניכיון לפני יום פרסומו של צו זה, ולא בוצע לגבי מקבל השירות הליך של הכרת הלקוח בהתאם להוראות סעיף 2 לצו נותני שירותי מטבע, יבוצע הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 לצו זה במועד מתן אשראי חדש ובכל מקרה לא יאוחר משישה חודשים מיום פרסומו של צו זה;
(3 יראו במאגר מידע ממוחשב של פעולות ושל פרטי זיהוי שהוקם בהתאם להוראות סעיף 13 לצו נותני שירותי מטבע כאילו הוקם לפי סעיף 16 לצו זה.
(ג)
בסעיף זה –
”פעולה חדשה“ – קבלת שירות בנכס פיננסי, ביום התחילה המאוחר או לאחריו, למעט משיכת יתרה קיימת או פירעון אשראי או חוב;
הוראת שעה
(א)
על אף האמור בסעיף 1, מיום תחילתו של צו זה עד יום התחילה המאוחר כמשמעותו בסעיף 114(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, יראו כאילו במקום ההגדרה ”הממונה“ בא:
””הממונה“ – כהגדרתו בסעיף 11יג(א)(6א) לחוק;“.
(ב)
על אף האמור בסעיף 19(א), מיום תחילתו של צו זה עד יום ח׳ באדר ב׳ התשע״ט (15 במרס 2019), יראו נותן שירותי אשראי שלא פעל כנותן שירותי מטבע לפני יום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017), כמי שמקיים הוראות צו זה, אם יישם את העקרונות שלהלן, בהתאם למדיניות שיקבע נותן שירותי האשראי: הכרת הלקוח בסעיף 2, שמירת מסמכים בסעיפים 4(ג) ו־16(ב) ו־(ג), דיווח על פעולה בלתי רגילה בסעיף 11(ב), חובת בדיקה אל מול רשימה בסעיף 14 וקביעת מדיניות, כלים וניהול סיכונים בסעיף 15.
(ג)
על אף האמור בסעיף 19(א), מיום תחילתו של צו זה עד יום ו׳ בתשרי התשע״ט (15 בספטמבר 2018), יראו נותן שירותי אשראי שפעל כנותן שירותי מטבע לפני יום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017), אשר לא הודיע לממונה כי הוא מעוניין להחיל על עצמו צו זה ביום התחילה, כמי שמקיים הוראות צו זה אם ביצע את החובות שבתוספת החמישית.
[תיקון: תשפ״א]

תוספת ראשונה

(ההגדרה ”מקבל שירות מזדמן“ בסעיף 1, סעיפים 3(ד)(3), 7(ב)(1), 10(א)(2)(א), 11(א)(2), 12(2)(יא) והתוספת הרביעית)

רשימת המדינות והטריטוריות

מדינה או טריטוריה מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה־FATF, ארגון Moneyval או ארגונים בין־לאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור; סעיף 11(א)(2) לצו זה יחול רק לגבי המדינות והטריטוריות שברשימה שלגביהן קבע הארגון שיש לנקוט צעדי מנע; רשימות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.
המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג׳יריה, אפגניסטן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, טורקיה, מרוקו, סודן, סומליה, סעודיה, עירק, פקיסטן, צפון קוריאה, רצועת עזה, תוניס ותימן, ובלבד שלא מדובר בפעולה אסורה לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939.

תוספת שנייה

[תיקון: תשפ״א]

(סעיף 2(ד) [צ״ל: 2(ג)])

טופס איש ציבור זר

מהי זיקתך לישראל?
האם אתה תושב חוץ?
כן
לא
האם אתה בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ כמפורט להלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה)?
איני בעל תפקיד בכיר
ראש מדינה
נשיא מדינה
ראש עיר
שופט
חבר פרלמנט
חבר מפלגה בכיר
חבר ממשלה
קצין צבא בכיר
קצין משטרה בכיר
נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית
בעל תפקיד בכיר בארגון בין־לאומי
תפקיד ציבורי בכיר אחר (נא לפרט)
האם יש לך בן משפחה (בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה) שהוא בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ?
כן
לא
אם התשובה לשאלה 4 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה):
ראש מדינה
נשיא מדינה
ראש עיר
שופט
חבר פרלמנט
חבר מפלגה בכיר
חבר ממשלה
קצין צבא בכיר
קצין משטרה בכיר
נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית
בעל תפקיד בכיר בארגון בין־לאומי
תפקיד ציבורי בכיר אחר (נא לפרט)
האם אתה פועל בשם תאגיד?
כן
לא
אם התשובה לשאלה 6 היא חיובית, האם אחד מבעלי השליטה בתאגיד הוא בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ? אם כן, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה):
ראש מדינה
נשיא מדינה
ראש עיר
שופט
חבר פרלמנט
חבר מפלגה בכיר
חבר ממשלה
קצין צבא בכיר
קצין משטרה בכיר
נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית
בעל תפקיד בכיר בארגון בין־לאומי
תפקיד ציבורי בכיר אחר (נא לפרט)
האם אתה שותף עסקי, יועץ או מינוי אישי של בעל תפקיד ציבורי בחוץ לארץ?
כן
לא
אם התשובה לשאלה 8 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה):
ראש מדינה
נשיא מדינה
ראש עיר
שופט
חבר פרלמנט
חבר מפלגה בכיר
חבר ממשלה
קצין צבא בכיר
קצין משטרה בכיר
נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית
בעל תפקיד בכיר בארגון בין־לאומי
תפקיד ציבורי בכיר אחר (נא לפרט)

תוספת שלישית

(סעיף 5(ד))

נוסח הצהרת מקבל שירות

[תיקון: תשפ״א]
אני [שם מלא] . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בעל מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי:
(א)
אני מבקש לקבל את השירות בעבור עצמי בלבד.
(ב)
אני מבקש לקבל את השירות בעבור נהנה.
(ג)
קיים נהנה, ואולם פרטי הזיהוי שלו טרם ידועים; הסיבה לכך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אני מתחייב למסור את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו.
(ד)
הנהנים מהשירות שניתן בעבורי הם:
שםמס׳ זהותתאריך לידה/התאגדות*מין*מען*
     
     
* נדרש אם אין לנותן שירות מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.
לגבי מקבל שירות שהוא תאגיד:
(ה)
אין בעל שליטה בתאגיד.
(ו)
בעלי השליטה בתאגיד הם:
שםמס׳ זהותתאריך לידה/התאגדות*מין*מען*
     
     
* נדרש אם אין לנותן שירות מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.
אני מתחייב להודיע לנותן השירות בכתב בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל; ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי־מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק, מהווה עבירה פלילית.
תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
[תיקון: תשפ״א]

תוספת רביעית

(סעיף 11(ב))

רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו

פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 11(א) לצו;
פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי;
סירוב מקבל שירות לספק מסמכי זיהוי לאחר שהתבקש לעשות כן, בלא הסבר סביר;
פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים, בלא הסבר סביר;
הבקשה לביצוע הפעולה היא של מי שאינו מקבל השירות, בלא הסבר סביר;
החזר אשראי בידי מי שאינו מקבל שירות, בלא הסבר סביר;
נראה כי מקבל השירות פועל בעבור נהנה, בלי שהצהיר על כך;
נראה כי הפעולה המבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי לפי היכרותו עם מקבל השירות;
נותן השירות לא הצליח לבצע הליך הכרת הלקוח לפי סעיפים 2 עד 4 לצו, בשל התנהגות בלא הסבר סביר של מקבל השירות;
פעולות בלתי אופייניות למקבל השירות או פעולות אחדות לאותו יעד או מאותו מקור, והכול בלא סיבה נראית לעין;
מקבל השירות מגלה אדישות בנוגע לתנאי השירות, ובכלל זה סיכונים, עמלות, עלויות, ריביות וכדומה;
אם ניתן שירות למי שנחזה בעיני נותן השירות כמי שחייב ברישיון לפי חוק [צ״ל: הפיקוח על] שירותים פיננסיים מוסדרים ולא הצהיר על כך;
נראה כי קיימת זיקה בין פעולות שונות, בלא הסבר סביר;
פעולה שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948, או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור, וכן פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור;
פעולה שנראה כי נועדה לבוא במקום פעולה של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור;
העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו, או אל גופים כאמור;
הצהרה שניתנה לפי הצו שנחזית להיות בלתי נכונה;
פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח, שלפי ידיעת נותן השירות נמצא בקשר עם יחיד או עם גוף במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;
פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, אם הפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לנותן השירות;
רצף פעולות של אותו מקבל שירות שנראה כי מטרתן לעקוף את חובת הדיווח;
החזר אשראי בסכום מהותי בסמוך למועד קבלתו, בלא סיבה נראית לעין;
קבלה או החזר אשראי בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין;
פעולה של מקבל שירות שהצהיר כי הנהנה אינו ידוע ולא עדכן את ההצהרה בתוך 60 ימים ממתן האשראי;
שימוש בסוגי מטבעות וירטואליים שלא ניתן להתחקות עליהם באמצעים מקובלים;
מסחר במטבעות וירטואליים באמצעות פעולות או טכנולוגיות שלא ניתן לעקוב דרכן אחר ההעברה או השולח, או קיומן של אינדיקציות לשימוש באמצעים להסתרת מקור הפעולות;
אי־התאמה בין הצהרת הלקוח באשר למקור הכספים לבין המידע הידוע על כתובת הארנק של המטבע הווירטואלי, בלא הסבר סביר;
העברת מטבעות וירטואליים לפלטפורמות שלפי המידע המצוי ברשות נותן השירות התעורר אצלו חשש שהן משמשות לפעילות פלילית, ובכלל זה: הימורים, פדופיליה, זנות, סחר בסמים וכדומה;
קיים חשש כי מקור הכספים הוא ברכוש אסור;
קבלה או העברה של מטבעות וירטואליים שלפי המידע המצוי בידי נותן השירות התעורר אצלו חשש שהם חשודים, לפי ההיסטוריה שלהם, כמטבעות שמקורם בפעילות פלילית, לרבות פלטפורמות ”Dark Market“;
כתובת ה־IP אינה תואמת את המידע בדבר מאפייני הלקוח, מעבר תכוף בין כתובות IP או שימוש באמצעים להסוואת אזור ההתחברות או כתובת ה־IP, והכול בלא הסבר סביר.

תוספת חמישית

(סעיף 20(ג))

[תיקון: תשפ״א]

חובות נותן שירות

שפעל כנותן שירותי מטבע לפני יום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017) לעניין סעיף 20(ג)

פרק א׳: פרשנות

הגדרות
”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
”איש ציבור זר“ – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של תושב חוץ כאמור; לעניין זה, ”תפקיד ציבורי בכיר“ – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור, אף אם תוארו שונה;
”בן משפחה“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”הממונה“ – הרשם אשר מונה לפי סעיף 11ב(א) לחוק;
”הרשות המוסמכת“ – כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;
”הרשימה“ – רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לנותן שירותי מטבע בדרך שנקבעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור, ונותן שירותי המטבע לא קיבל הודעה על ביטולה;
”יחיד“ – מי שאינו תאגיד, או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;
”מוסד ציבורי“ – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
”מורשה חתימה“ – מי שבעל חשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבונו;
”מספר זהות“ –
(1)
ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2)
ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; היה היחיד תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;
(3)
בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;
(4)
בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום הפנימי אצל נותן שירותי המטבע;
(5)
במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – מספר הרישום שיקצה לו נותן שירותי המטבע;
”מען“ – כל אחד מאלה:
(1)
ביחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א) או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם שם המדינה;
(2)
בתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, ובתאגיד שאינו רשום בישראל – גם שם המדינה;
(3)
במוסד ציבורי ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – המען שמסרו הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – גם שם המדינה;
”מבקש שירות“ – מי שמבקש שירות מנותן שירותי מטבע, בין בעבור עצמו ובין בעבור אחר;
”מקבל שירות“ – מי שמקבל שירות מנותן שירותי מטבע, לרבות נותן שירותי מטבע כאמור בפסקה (6) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“, אף אם אדם אחר ביקש את השירות בעבורו;
”מקבל שירות קבוע“ – כל אחד מאלה:
(1)
מקבל שירות שבוצעו בעבורו, במהלך ששת החודשים שקדמו לביצוע הפעולה, כמה פעולות, בהיקף מצטבר של 50,000 שקלים חדשים ומעלה; או שהפעולה שהוא מבקש משלימה את סכום הפעולות שקדמו לה בפרק הזמן האמור ל־50,000 שקלים חדשים ומעלה;
(2)
מקבל שירות שמבקש מנותן שירותי המטבע שירות בסכום של 50,000 שקלים חדשים ומעלה;
(3)
מקבל שירות שהודיע בכתב לנותן שירותי המטבע שהוא מעוניין להיות מקבל שירות קבוע;
(4)
מקבל שירות שנותן שירותי מטבע הגדיר אותו כמקבל שירות קבוע והודיע לו על כך;
(5)
מקבל שירות שמקבל שירותי מטבע כאמור בפסקה (6) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“;
(6)
בתאגיד שהוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5) – נושא משרה בתאגיד, וכן כל מי שהתאגיד הודיע לנותן שירותי המטבע כי הוא מורשה לפעול מטעמו;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בסעיף 11א לחוק;
”נותן שירותי מטבע“ – מי שעיסוקו במתן אחד מהשירותים המפורטים להלן:
(1)
המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת;
(2)
מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע;
(3)
קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת; לעניין זה, ”נכסים פיננסיים“ – מזומנים, המחאות נוסעים, שיקים, שטרי חליפין, שטרי חוב, ניירות ערך סחירים, אשראי או פיקדונות כספיים;
(4)
החלפת שטרות כסף מטבע;
(5)
ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
(6)
שירותי ניכיון כהגדרתם בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח);
(7)
מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;
(8)
מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר;
”עורך דין“ – בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם נוטריון שהוא עורך דין בעל רישיון במדינה החברה בארגון ה־OECD או נוטריון שהוא עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינות ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בנספח הראשון;
”פעולה“ – פעולה בודדת זולת אם נקבע אחרת בתוספת זו;
”צדדים לפעולה“ – כל אחד מן הצדדים לפעולה הנעשית באמצעות נותן שירותי המטבע; ולעניין שטרי חוב ושיקים – עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין;
”שם“ – כל אחד מאלה:
(1)
ביחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;
(2)
בתאגיד – שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;
(3)
בתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;
(4)
במוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק – שמו כפי שמסר;
”תאגיד“ – כל אחד מאלה:
(1)
חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומאנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2)
גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3)
גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
”תושב“ – כמשמעו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
”תושב אזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;
”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב.

פרק ב׳: חובות הזיהוי

הכרת הלקוח
(א)
נותן שירותי מטבע לא ייתן למקבל שירות קבוע שירותי מטבע ביחס לפעולות החייבות בדיווח, כמפורט בסעיף 8(א), בלא שזיהה את מקבל השירות, ובלא שביצע לגביו, פעם אחת לפחות, הליך של הכרת הלקוח, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, ”הליך של הכרת הלקוח“ – בין השאר, בירור מקור הכספים שלגביהם ניתנים השירותים, עיסוקו ומטרת השירותים; לגבי תושב חוץ – גם זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו; נותן שירותי המטבע יערוך רישומים של פרטים אלה כפי שיורה לו הממונה.
(ב)
נותן שירותי מטבע לא ייתן שירותי מטבע לאיש ציבור זר, בסכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף 8(א), אלא אם כן התקבל אישור לכך מנושא משרה אצל נותן שירותי המטבע, לרבות מי שכפוף ישירות למנהל הכללי; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ומימון טרור; התברר במהלך ההתקשרות כי לקוח הוא איש ציבור זר, לא יבצע נותן שירותי המטבע פעולה עד לקבלת אישור כאמור להמשך ההתקשרות.
(ג)
בירור זיקתו של תושב חוץ לישראל והאם הוא איש ציבור זר, יכול שייעשה לפי טופס א׳ שבנספח השני.
(ד)
נותן שירותי מטבע יבצע בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת הלקוח שביצע למקבל שירות קבוע לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות מקבל שירות קבוע או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לנותן שירותי המטבע, יבצע נותן שירותי המטבע הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת.
(ה)
נותן שירותי מטבע אשר אינו מחויב בהקמת מאגר מידע ממוחשב, לפי סעיף 13(א), יבדוק, אחת לשישה חודשים, מי הם מקבלי השירות הקבועים שנוספו ללקוחותיו בששת החודשים שקדמו למועד הבדיקה, בכל סניפיו, ויבצע ביחס אליהם הליך של הכרת הלקוח.
(ו)
ליישום סעיף זה, רשאי נותן שירותי מטבע לפעול לפי טופס ב׳ שבנספח השני ולפי הנוהל שבנספח השלישי; נותן שירותי המטבע רשאי לקבוע נהלים נוספים לצורך יישום החובות לפי תוספת זו.
רישום פרטי הזיהוי
(א)
נותן שירותי מטבע לא ייתן שירותי מטבע בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים אם הפעולה מתבצעת במזומן, בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים אם הפעולה אינה מתבצעת במזומן, ומול מדינה או טריטוריה מן המנויות בנספח הראשון בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שירשום לגבי מבקש השירות, ובפעולות לפי סעיף 8(א) גם לגבי מקבל השירות, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן על פי מסמך הנושא תמונה ומספר זהות:
(1)
שם;
(2)
מספר זהות;
(3)
ביחיד – תאריך לידה ומין;
(4)
בתאגיד – תאריך התאגדות;
(5)
מען.
(ב)
לא יעשה נותן שירותי מטבע פעולה של העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים בלא שירשום, בכל אחד ממסמכי ההעברה, את פרטי מקבל השירות יוזם ההעברה, לרבות שמו, מענו ומספר זהותו וכן את פרטי הנעבר, לרבות שמו, מענו, ומספר זהותו, אם פרטים אלה ידועים לו; לעניין זה, ”העברה“ – קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת, כאמור בפסקה (3) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“ שבסעיף 1.
(ג)
גם בפעולה של העברה אלקטרונית מחוץ לארץ אל ישראל בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, ירשום נותן שירותי המטבע את פרטי יוזם ההעברה, לרבות שמו, מענו ומספר זהותו, אם פרטים אלה ידועים לו, וכן את פרטי מקבל השירות הנעבר, לרבות שמו, מענו ומספר זהותו; לעניין זה, ”העברה“ – קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחרת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת, כאמור בפסקה (3) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“ שבסעיף 1.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), נותן שירותי מטבע שהקים מאגר מידע ממוחשב לפי סעיף 13 – בין אם הוא מחויב בהקמת המאגר לפי סעיף 13(א) ובין אם אינו מחויב בכך לפי הסעיף האמור – רשאי שלא לרשום את פרטי הזיהוי של מקבל שירות קבוע, בעת מתן שירות מטבע כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם ביצע למקבל השירות הקבוע הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 ורשם את פרטי הזיהוי שלו פעם אחת לפחות.
אימות פרטים ודרישת מסמכים
(א)
בפעולה ששווייה עולה על 50,000 שקלים חדשים, ובפעולה מול מדינה או טריטוריה מן המנויות בנספח הראשון ששווייה עולה על 5,000 שקלים חדשים, יאמת נותן שירותי מטבע את פרטי הזיהוי הנדרשים כאמור בסעיף 3 ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1)
במבקש שירות או מקבל שירות שהוא תושב, לעניין רישום פרטי הזיהוי בסעיף 3(א)(1) עד (3) – תעודת זהות או העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם – בכל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים, יישמר אצל נותן שירותי מטבע; נותן שירותי המטבע ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה, ובהעדרו – עם כרטיס אשראי; לעניין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה, דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952, ורישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה;
(2)
במבקש שירות או מקבל שירות שהוא תושב חוץ לעניין רישום פרטי הזיהוי בסעיף 3(א)(1) עד (3) – דרכון חוץ או תעודת מסע, או העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור, שהעתק מצולם שלהם בכל הנוגע לפרטי הזיהוי, יישמר אצל נותן שירותי המטבע; נותן שירותי המטבע ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם כרטיס אשראי; היה היחיד תושב האזור, רשאי נותן שירותי מטבע לרשום את פרטי הזיהוי גם על פי כרטיס מגנטי שהונפק על ידי המינהל האזרחי, שהעתק מצולם שלו, ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים, יישמר אצל נותן שירותי המטבע; נותן שירותי המטבע ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף כאמור לעניין תושב חוץ או יאמת את פרטי הזיהוי עם תעודה רשמית המונפקת על ידי משרד הפנים, וישמור תיעוד של בדיקה זו;
(3)
במקבל שירות שהוא תאגיד – תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות, או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו, יקבל לידיו נותן שירותי המטבע אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; נותן שירותי מטבע יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם:
(1)
העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד, אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו, או נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות;
(2)
בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו – אישור עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות;
(4)
במבקש שירות שאינו מקבל השירות לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) – העתק של כתב ייפוי כוח, כתב נאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד, לפי העניין, מאת מקבל השירות המסמיך את מבקש השירות לקבל את שירות המטבע בעבורו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של מקבל השירות; העתק כתב ייפוי הכוח, כתב הנאמנות או ההחלטה, לפי העניין, יישמר אצל נותן שירותי המטבע; היה מקבל השירות תאגיד יכללו כתב ייפוי הכוח, כתב הנאמנות או החלטת האורגן המוסמך בתאגיד, לפי העניין, פרטי זיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של כל בעלי השליטה; האמור בפסקה זו לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל או במדינה אחרת, ובלבד שניתן על כך אישור של עורך דין;
(5)
במבקש שירות או מקבל שירות הנחזה בעיני נותן שירותי מטבע כי עיסוקו מתן שירותי מטבע לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) – ידרוש נותן שירותי המטבע גם תעודת רישום במרשם נותני שירותי מטבע במשרד האוצר או יאמת את פרטיו אל מול רשימת נותני שירותי מטבע שפרסם הממונה ולא ייתן שירות מטבע בלי שהוצגה לו תעודה כאמור או בלי שאימת את פרטיו כאמור;
(6)
בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים – מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירותי מטבע שהקים מאגר מידע ממוחשב לפי סעיף 13 – בין אם הוא מחויב בהקמת המאגר לפי סעיף 13(א) ובין אם אינו מחויב בכך לפי הסעיף האמור – רשאי שלא לאמת את פרטי הזיהוי הנדרשים כאמור בסעיף 3 של מקבל שירות קבוע, בעת מתן שירות מטבע כאמור בסעיף קטן (א), אם ביצע למקבל השירות הקבוע הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 ואימת את פרטי הזיהוי לו פעם אחת לפחות.
(ג)
בסעיף זה, ”העתק מאושר“ – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1)
הרשות שהנפיקה את המסמך;
(2)
עורך דין בעל רישיון לעריכת דין מישראל, נוטריון שהוא עורך דין מאחת ממדינות ה־OECD, או נוטריון שהוא עורך דין מהמדינה שהנפיקה את המסמך שלגביו נדרש אישור, ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בנספח הראשון;
(3)
עובד של נותן שירותי המטבע שלפניו הוצג המסמך המקורי;
(4)
רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן – האמנה לביטול דרישת האימות);
(5)
נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, רשאי הממונה בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת להורות על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.
הצהרת מבקש שירות
(א)
לפני מתן שירותי מטבע לגבי פעולות החייבות בדיווח כאמור בסעיף 8(א), וכן בעת הגדרת מקבל שירות מקבל שירות קבוע, ידרוש נותן שירותי המטבע ממבקש השירות הצהרה בחתימת מקור, לפי הנוסח שבסעיף (א) בטופס א׳ או בטופס ב׳ בנספח הרביעי, לפי העניין, כי הוא פועל בעבור עצמו.
(ב)
היה מבקש שירות מי שאינו מקבל השירות, ידרוש נותן שירותי המטבע הצהרה בחתימת מקור, לפי הנוסח שבסעיף (ב) בטופס א׳ או בטופס ב׳ בנספח הרביעי, לפי העניין, כי הוא אינו מקבל השירות; בהצהרה יצוינו פרטי הזיהוי של מקבל השירות; נתן מבקש השירות הצהרה כאמור, ימסור לנותן שירותי המטבע העתק כתב ייפוי כוח או כתב נאמנות או החלטת הארגון המוסמך בתאגיד, לפי העניין, כאמור בסעיף 4(3).
(ג)
נותן שירותי מטבע יאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור בסעיף קטן (ב), תוך שימוש באמצעים סבירים להשגת מידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן להנחת דעתו.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), נותן שירותי מטבע שהקים מאגר מידע ממוחשב לפי סעיף 13 – בין אם הוא מחויב בהקמת המאגר לפי סעיף 13(א) ובין אם אינו מחויב בכך לפי הסעיף האמור – רשאי שלא לדרוש ממקבל שירות קבוע הצהרה חתומה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, לפני מתן שירותי מטבע לגבי פעולות החייבות בדיווח כאמור בסעיף 8(א), אם ביצע למקבל השירות הקבוע הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 ומקבל השירות הקבוע חתם על הצהרה כאמור פעם אחת לפחות.
(ה)
חלו שינויים בפרטים שמסר מקבל השירות הקבוע לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, יחתום מקבל השירות הקבוע מחדש על הצהרה לפי הסעיפים הקטנים האמורים.
זיהוי פנים אל פנים
(א)
נותן שירותי מטבע יזהה פנים אל פנים, על פי מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 4, את מבקש השירות לפני מתן שירותי מטבע המפורטים בסעיף 8(א); לעניין זה, ”זיהוי פנים אל פנים“ – לרבות זיהוי על ידי אחד מאלה:
(1)
נציגו או שליחו של נותן שירותי המטבע;
(2)
נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
(3)
עורך דין בישראל;
(4)
זיהוי אחר שאישר לו הממונה.
(ב)
לאחר ביצוע הליך הזיהוי, כאמור בסעיף קטן (א), ירשום נותן שירותי המטבע את פרטי מבקש השירות.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיפים 4 ו־5, בכל הנוגע למקבל שירות שאינו מקבל שירות קבוע, רשאי נותן שירותי מטבע שלא לבצע זיהוי פנים אל פנים, אימות פרטים, דרישת מסמכים ודרישה לחתימת מקור בהצהרת מבקש השירות, בהתאמה, בשירות מטבע שאינו ניתן במקום השירות, אם אין מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בנספח הראשון, ובלבד, שמתקיימים כל אלה:
(1)
נותן שירותי המטבע קיבל ממקבל השירות –
(א)
העתקים של שני מסמכי זיהוי כאמור להלן: מסמך זיהוי הנושא תמונה, שם, מספר זיהוי, תאריך לידה ומען; ומסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה;
(ב)
העתק של הצהרת מבקש השירות לפי סעיף 5;
(2)
מקבל השירות הוא אחד מאלה:
(א)
בעל חשבון בנק בישראל או מורשה חתימה בחשבון בנק כאמור;
(ב)
בעל כרטיס אשראי שהונפק בישראל;
(ג)
בעל חשבון בישראל אצל חבר בורסה או בנק הדואר;
(3)
מקבל השירות העביר לנותן שירותי המטבע פרטים מלאים של החשבון, או כרטיס האשראי, כאמור בפסקה (2), וכן מסמך עדכני כלשהו מאחד הגורמים המנויים באותה פסקה דוגמת מכתב רשמי או תדפיס שמופיעים בו פרטי בעל החשבון, וכן פרטי החשבון או כרטיס האשראי, לפי העניין;
(4)
כל הפעולות שעשה נותן שירותי המטבע בעבור מקבל השירות נעשו ישירות מחשבון כאמור בפסקה (2) או לחשבון כאמור בפסקה (2), של מקבל השירות, או מכרטיס אשראי כאמור בפסקה (2) או לכרטיס האשראי כאמור בפסקה (2), של מקבל השירות, שפרטיהם סופקו כאמור בפסקה (3), ולא הועברו כספים לשם עשיית פעולות אלה בכל דרך אחרת.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן שירותי מטבע שהקים מאגר מידע ממוחשב לפי סעיף 13 – בין אם הוא מחויב בהקמת המאגר לפי סעיף 13(א) ובין אם אינו מחויב בכך לפי הסעיף האמור – רשאי שלא לזהות מקבל שירות קבוע פנים אל פנים על פי מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 4, בעת מתן שירותי מטבע המפורטים בסעיף 8(א), אם ביצע למקבל השירות הקבוע הליך של הכרת הלקוח לפי סעיף 2 וזיהה אותו פנים אל פנים פעם אחת לפחות.

פרק ג׳: חובות בקרה ודיווח

בקרה על פעילות מקבל שירות קבוע
נותן שירותי מטבע יקיים בקרה שוטפת אחר פעולות מקבל שירות קבוע לצורך מילוי חובותיו לפי תוספת זו, בהתאם להוראות הנוהל שבנספח השלישי.
דיווח של נותן שירותי מטבע
(א)
נותן שירותי מטבע ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן:
(1)
מתן שירותי מטבע כאמור בפסקאות (1) עד (5), (7) ו־(8) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“ שבסעיף 1 – אם שווי השירות שניתן הוא 50,000 שקלים חדשים לפחות;
(2)
מתן שירותי מטבע כאמור בפסקה (6) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“ שבסעיף 1 – אם שווי השירות שניתן או אם שווי השימוש בכרטיס חיוב בודד הוא 50,000 שקלים חדשים לפחות;
(3)
מתן שירותי מטבע כאמור בפסקאות (3) ו־(5) עד (8) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“ שבסעיף 1, שבהם מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בנספח הראשון – אם שווי השירות או שווי השימוש בכרטיס חיוב בודד, לפי העניין, הוא 5,000 שקלים חדשים לפחות.
(ב)
נותן שירותי מטבע ידווח לרשות המוסמכת על פעולות של מבקש השירות הנחזות בעיניו כבלתי רגילות, לרבות ניסיון לביצוע פעולה, אך בלא צורך בהצגת שאלות ובירור עובדות אל מול מבקש השירות ומקבל השירות; בלי לפגוע בכלליות סעיף קטן זה, יכול שיראו פעולה מן המפורטות בנספח החמישי כפעולה בלתי רגילה.
(ג)
אין בדיווח על פעולה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף קטן (ב).
פרטי הדיווח
דיווח לפי סעיף 8 יכלול פרטים אלה:
(1)
לגבי נותן שירותי המטבע –
(א)
שם;
(ב)
מספר זהות;
(ג)
מען;
(ד)
מספרי טלפון, עד שני מספרים;
(ה)
מספר פקסימילה;
(ו)
שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים;
(ז)
מספר רישומו של נותן שירותי המטבע במרשם כהגדרתו בסעיף 11ב(ב) לחוק, כנוסחו ערב יום התחילה המאוחר, כמשמעותו בסעיף 114(ב) לחוק [צ״ל: הפיקוח על] שירותים פיננסיים מוסדרים;
(ח)
מספר הרישום של הסניף שבו ניתן שירות המטבע ומענו;
(2)
לגבי הפעולה המדווחת –
(א)
תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשם אצל נותן שירותי המטבע;
(ב)
סכום הפעולה במטבע ישראלי; בפעולה במטבעות חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום ביצוע הפעולה;
(ג)
סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע;
(ד)
סוג השירות; לעניין זה, ”סוג השירות“ – כפי שפורט בפסקאות (1) עד (8) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“ שבסעיף 1;
(ה)
בדיווח על שירות מטבע לפי פסקה (3) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“ שבסעיף 1 – פרטי הזיהוי של המעורבים בפעולה, לרבות מספר הבנק, מספר הסניף, מספר החשבון במוסדות הפיננסיים המעורבים בפעולה, שם המוסד הפיננסי בצד האחר ומענו, אם ידועים, סוג הנכסים הפיננסיים המעורבים בפעולה, וכן מטרת ההעברה, אם ידועה;
(ו)
(1)
לגבי ניכיון שיקים – מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדוח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק ייכללו בדוח כל פרטי השיק שניתן כתמורה;
(2)
לגבי ניכיון שטרי חליפין ושטרי חוב – פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדוח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו;
(3)
לגבי המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינת אחרת כנגד שיק – ייכללו כל פרטי הדוח כאמור בפסקת משנה (1);
(4)
לגבי מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע – סוג הנכסים הפיננסיים שנעשית בהם הפעולה; אם הפעולה נעשית באמצעות שיקים – גם את פרטי הדוח כאמור בפסקה (1); אם הפעולה נעשית באמצעות שטרי חליפין ושטרות חוב – גם את פרטי הדוח כאמור בפסקת משנה (2);
(5)
לגבי מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר – סוג הנכסים הפיננסיים שנעשית בהם הפעולה; אם הפעולה נעשית באמצעות שיקים – גם את פרטי הדוח כאמור בפסקה (1); אם הפעולה נעשית באמצעות שטרי חליפין ושטרות חוב – גם את פרטי הדיווח כאמור בפסקת משנה (2); כמו כן יש לכלול את פרטי הזיהוי של הנמחה והממחה, כמפורט להלן:
(1)
פרטי הנמחה – שם, מספר זהות, מען, מספרי טלפון, מעמד הלקוח, מדינת הנפקת מסמך הזיהוי, ביחיד – תאריך לידה ומין, בתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(2)
פרטי הממחה – שם, מספר זהות, מען, ביחיד – תאריך לידה ומין, בתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(ז)
בדיווח על שירותי מטבע כאמור בסעיף 8(א)(2)
(1)
פרטי הסולק – שם ומספר זהות או מספר רישום של התאגיד, לפי העניין; לעניין זה, ”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);
(2)
פרטי הספק – שם, מספר זהות, מען; ביחיד – תאריך לידה ומין; בתאגיד – תאריך ההתאגדות; לעניין זה, ”ספק“ – ספק המבצע עסקה עם לקוח באמצעות כרטיס חיוב, כמשמעו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986;
(3)
פרטי כרטיס החיוב – סוג כרטיס החיוב, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס בתאגיד בנקאי, אם ידועים; לעניין זה, ”כרטיס חיוב“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);
(4)
פרטי הפעולה שבוצעה אצל הספק בכרטיס החיוב: סכום הפעולה, מועד ביצוע הפעולה, מספר הפעולה, סוג הפעולה (תשלומים/רגילה), המטבע שבו בוצעה הפעולה;
(5)
ניתן השירות באמצעות העברה בנקאית: ייכללו בדיווח פרטי החשבון שההעברה נעשית אליו (מספר חשבון, שם חשבון, תאריך פתיחת חשבון, אם ידוע לו, כתובת למשלוח דואר), פרטי זיהוי של בעל החשבון (שם, מספר זהות, מען, תאריך לידה, ומין או תאריך התאגדות), פרטי המוסד הפיננסי שאליו מבוצעת ההעברה (שם המוסד הפיננסיי, מספר בנק, מספר הסניף, מען);
(6)
ניתן השירות באמצעות שיק: ייכללו כל פרטי השיק שניתן כתמורה, לרבות שם האדם שלפקודתו נמשך השיק;
(ח)
בדיווח לפי סעיף 8(ב) – סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה;
(3)
לגבי מבקש השירות ומקבל השירות –
(א)
שם;
(ב)
מספר זהות;
(ג)
מען;
(ד)
מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;
(ה)
ביחיד – תאריך לידה; בתאגיד – תאריך ההתאגדות;
(ו)
ביחיד – מין;
(ז)
מעמד הלקוח (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ);
(ח)
מדינת הנפקת מסמך הזיהוי.
איסור גילוי ועיון
נותן שירותי מטבע לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי־קיומו או תוכנו של דוח לפי סעיף 8(ב), וכן את עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל נותן שירותי המטבע, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.

פרק ד׳: בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימה

חובת בדיקה אל מול הרשימה
נותן שירותי מטבע יבדוק אל מול הרשימה –
(1)
אם מצוי בה שם או מספר זהות של מבקש שירות או מקבל שירות, שחלה לגביו חובת זיהוי לפי סעיף 3; בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה;
(2)
אם שמותיהם של צדדים לפעולה מצויים בה; לעניין זה, ”פעולה“ – כל אחת מאלה:
(א)
העברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ ומחוץ לארץ לישראל;
(ב)
העברה מישראל למדינה או לטריטוריה מן המנויות בנספח הראשון, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטרירטוריה כאמור;
(ג)
העברה ממדינה או מטריטוריה מן המנויות בנספח הראשון לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים המשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור.

פרק ה׳: שונות

קביעת מדיניות
נותן שירותי מטבע יקבע מדיניות, כלים וניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, לרבות בנושאים אלה:
(1)
הליך הכרת הלקוח;
(2)
מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.
ניהל רישומים ושמירתם
(א)
נותן שירותי מטבע שמחזור הפעילות השנתית שלו עלה על 3 מיליון שקלים חדשים בשנה, יקים מאגר מידע ממוחשב של כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים לפי תוספת זו, בתוך 3 חודשים מתום השנה שבה עלה מחזור הפעילות כאמור; לעניין זה, ”מחזור פעילות שנתית“ – סך כל התקבולים וההוצאות של נותן שירותי המטבע בשנה.
(ב)
נותן שירותי מטבע ישמור את מסמכי הזיהוי; לעניין זה, ”מסמכי זיהוי“ – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי תוספת זו וכן מסמכים עיקריים ששימשו את נותן שירותי המטבע להכרת הלקוח לפי סעיף 2.
(ג)
נותן שירותי מטבע ישמור את כל פרטי הדיווח הנדרשים לפי סעיף 9 וכן את מסמכי הפעולה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים, ולגבי פעולה כאמור בסעיף 3(ב) או (ג) – בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים; שמירת מסמך פעולה יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש״ל–1969, ובלבד שמסמך כאמור אינו כולל רישום שנערך בכתב ידו של מבצע הפעולה לרבות חתימתו.
(ד)
נותן שירותי מטבע שהקים מאגר מידע, בין אם הוא מחויב בהקמת המאגר לפי סעיף קטן (א) ובין אם אינו מחויב בכך, ישמור במאגר את כל פרטי הפעולות שביצע מקבל שירות קבוע על שמו.
(ה)
נותן שירותי מטבע ישמור תיעוד בכתב של בדיקת פעילות כאמור בסעיף 7 וממצאיה לתקופה של שבע שנים.
(ו)
נותן שירותי מטבע ישמור את המסמכים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) במצורף ובאורח נגיש, לתקופה של שבע שנים מתום השנה שבה ניתן שירות המטבע.
מסירת מסמכים, ידיעות והסברים
נותן שירותי מטבע ימסור לרשם או למי שיסמיך, לפי דרישה, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי תוספת זו; הסמיך הממונה אדם שאינו עובד המדינה – תחול על אותו אדם חובת סודיות לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו.

נספח ראשון

(סעיפים 1, 3, 4, 6(ג), 8(א)(3), 11(2)(ב) ו־(ג), והנספחים השלישי והחמישי)

המדינות והטריטוריות

מדינה או טריטוריה שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה־FATF פרסם הסתייגות לגביהן בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בדבר איסור הלבנת הון ומימון טרור. ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי סעיף 8(א)(2) לתוספת זו לא יחול לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות המפורטות בפרט זה; הוראה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.
המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג׳יריה, אפגניסטן, הרשות הפלסטינית, רצועת עזה, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודן, סומליה, פקיסטן, תוניס, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עירק, תימן.

נספח שני

(סעיף 2(ג) ו־(ו))

טופס א׳: איש ציבור זר

מהי זיקתך לישראל?
האם אתה תושב חוץ?
כן
לא
אם התשובה חיובית, האם אתה בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ כמפורט להלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה) (נא לסמן):
איני בעל תפקיד בכיר בחוץ לארץ
ראש מדינה
נשיא מדינה
ראש עיר
שופט
חבר פרלמנט
חבר מפלגה בכיר
חבר ממשלה
קצין צבא בכיר
קצין משטרה בכיר
תפקיד ציבורי בכיר אחר (נא לפרט)
האם יש לך בן משפחה (בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה) שהוא בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ?
כן
לא
אם התשובה חיובית, נא לסמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה):
ראש מדינה
נשיא מדינה
ראש עיר
שופט
חבר פרלמנט
חבר ממשלה
קצין צבא בכיר
קצין משטרה בכיר
תפקיד ציבורי בכיר אחר (נא לפרט)
האם אתה פועל בשם תאגיד?
כן
לא
אם התשובה חיובית, האם אחד מבעלי השליטה בתאגיד הוא בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ כמפורט להלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה) (נא לסמן):
אף אחד מבעלי השליטה בתאגיד אינו בעל תפקיד בכיר בחוץ לארץ
ראש מדינה
נשיא מדינה
ראש עיר
שופט
חבר פרלמנט
חבר ממשלה
קצין צבא בכיר
קצין משטרה בכיר
תפקיד ציבורי בכיר אחר (נא לפרט)
האם אתה שותף עסקי של תושב חוץ?
כן
לא
אם התשובה חיובית, האם השותף העסקי הוא בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ כמפורט להלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה) (נא לסמן):
השותף העסקי שלי אינו בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ
ראש מדינה
נשיא מדינה
ראש עיר
שופט
חבר פרלמנט
חבר ממשלה
קצין צבא בכיר
קצין משטרה בכיר
תפקיד ציבורי בכיר אחר (נא לפרט)

Form A – Politically Exposed Person

(הושמט)

טופס ב׳: הכר את הלקוח

(א)
פרטים אישיים:
שם פרטי ומשפחה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סוג לקוח: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (ימולא על ידי הנש״מ);
תחום עיסוק: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תפקידך בעסק: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
שם אחראי על חובות הרישום והדיווח: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (ימולא על ידי הנש״מ)
(ב)
מדוע בחרת בסניף זה?
גר באזור;
המלצה;
צורך באשראי;
חוסר שביעות רצון מנש״מ אחר;
עובד באזור;
אי־קבלת אשראי בבנק;
שינוי מצב אישי;
הפניה על ידי לקוח אחר;
אחר: (פרט) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
(ג)
פרטי זיהוי נוספים:
האם אתה מבצע את הפעילות בעבור אחר? אם כן בעבור מי מבוצעת הפעילות?
האם אתה או מי שאתה מבצע בעבורו את הפעילות מחזיק בתפקיד ציבורי בישראל? אם כן מהו התפקיד הציבורי?
האם אתה או מי שאתה מבצע בעבורו את הפעילות מחזיק בתפקיד ציבורי בחו״ל? אם כן מהו התפקיד הציבורי?
האם הלקוח הגיע עם מלווה? אם כן מיהו ומה תפקידו?
האם קיים שליח? מיהו? מהם פרטיו?
מהי שיטת העבודה המבוקשת?
האם תאגיד בנקאי סירב לתת לך שירות מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור?
(ד)
פרטי העסק:
שם העסק/תאגיד: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
ענף משק: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .; באיזה מוצר/שירות עוסק? . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
כמה שנים מתנהל העסק? . . . . . . . . . . . . . . . . . .; כמה שנים אתה מעורב בעסק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
ספקים עיקריים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .; לקוחות עיקריים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
מחזור שנתי של העסק בשקלים חדשים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
האם יש/היו בבעלותך או בבעלות העסק עסקים נוספים? פרט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
האם העסק חבר בהתאחדות עסקית? . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
(ה)
פעילות צפויה:
המרת מטבעות;
מכירה או פדיון של המחאות נוסעים;
העברות כספים מישראל לחוץ לארץ;
העברות כספים מחוץ לארץ לישראל;
החלפת מטבעות;
ניכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;
מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר;
(ו)
היקף פעילות:
היקף הפעילות העסקית הצפויה בשקלים חדשים: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
מה מקור הכספים שלגביהם ניתנים השירותים? . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .;
ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי־מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק, מהווה עבירה פלילית.
תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
זיהוי הפרטים על ידי נותן שירותי המטבע
אני מאשר כי ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הופיע לפני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אשר זיהה עצמו באמצעות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שהעתקם מצ״ב.
שם העובד שמילא את הטופס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

נספח שלישי

(סעיף 2(ו))

נוהל יישום חובות לפי התוספת

כללי
הכרת הלקוח והבנת פעולותיו המבוצעות אצל נותני שירותי המטבע ובאמצעותו, עשויות להקטין את הסיכוי כי נותן שירותי המטבע ייהפך לכלי או קורבן להלבנת הון ומימון טרור, אשר על כן יש חשיבות רבה בקביעת נהלים ודרכי התמודדות אשר יסייעו לנותן שירותי המטבע בקביעת הזהות האמיתית של מקבל השירות הקבוע, בהבנת מקורם או ייעודם של הכספים שמבוצעת בהם הפעילות באמצעותו ובמניעת הסיכון כי ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור.
הגדרות
א.
כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בתוספת זו לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת.
ב.
אין בהוראות נוהל זה כדי לגרוע מחובותיו של נותן שירותי מטבע לפי תוספת זו ולפי הוראות כל דין.
מדיניות והוראות בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור
א.
אי־היענות של מקבל השירות הקבוע למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות תוספת זו ונוהל זה יהווה עילה שלא לבצע פעולה.
ב.
העברת כספים שמקורה או יעדה הסופי הוא מדינה המנויה בנספח הראשון, תאושר בידי האחראי על מילוי חובות התאגיד לפי סעיף 8 לחוק.
ג.
לפני ביצוע פעולה בשיקים המשוכים על בנק שמחוץ לישראל, יברר נותן שירותי המטבע עם מקבל השירות את קיומה של זיקה בין הפעולה בשיק כאמור לבין ביצוע הפעולה אצל נותן שירותי מטבע בישראל (למשל, מדוע מנוכה שיק זר בישראל, האם סורב לקבל שירות בבנק מסיבות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור).
ד.
נותן שירותי המטבע יבצע מעקב, בין השאר לפי הוראות שייתן לו הממונה, אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות עשיית עסקאות שלא פנים אל פנים, והכול אם נוגע לאופי פעילותו של נותן שירותי המטבע.
ה.
מדי שנה, לפחות, יבדוק נותן שירותי מטבע את המידע שיש בידו בדבר פעילותם של מקבלי השירות הקבועים, במטרה לברר אם השתנו פרטיו של מקבל השירות הקבוע, ואם פעילותם תואמת את הפעילות השוטפת לפי היכרותו עמם; במסגרת הבדיקה, נותן שירותי מטבע ישים לב באופן מיוחד לפעילותם של מקבלי שירות קבועים שהוגדרו כלקוחות בסיכון גבוה.
ו.
אימות פרטי הזיהוי של מקבל השירות כאמור בסעיף 5(ג) לתוספת זו ייעשה תוך שימוש במידע הנוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן, לרבות תעודת זהות או העתקה, מסמכי זיהוי אחרים או העתקי מסמכים של מקבל השירות שהנפיק מקור מהימן (כגון: דרכון, רישיון נהיגה, כרטיס עובד).
ז.
הוראות אלה יובאו לידיעתם של עובדי נותן שירותי המטבע (עובדים חדשים, עובדי סניף, עובדי הנהלה ועוד) במסגרת הדרכות לעובדים.
ח.
טופס הכרת הלקוח וטופס הצהרה של מבקש שירות של מקבל שירות קבוע, ייחתמו בפני נושא משרה או עובד קבוע של נותן שירותי המטבע או בדרך אחרת שהתיר הממונה.
מדיניות והוראות בנושא ”הכר את הלקוח“
א.
נותן שירותי מטבע יקיים הליך של הכרת הלקוח ויערוך רישום שלו לפי טופס ב׳ שבנספח השני ובהתאם להוראות שייתן לו הממונה.
ב.
כל הרישומים הקשורים לביצוע הליך הכרת הלקוח יישמרו באופן יעיל שיאפשר איתור וזמינות של המידע.
ג.
לקוח, לרבות לקוח שאינו מקבל שירות קבוע, יוגדר ויסומן כלקוח בסיכון גבוה, אם הוא אחד מן המפורטים להלן:
(1)
איש ציבור זר;
(2)
תושב חוץ שעל פניו אין לו זיקה לישראל;
(3)
לקוח ממדינה שמוגדרת כמדינה בסיכון גבוה לפי הנספח הראשון;
(4)
מבצע פעילות מול מדינות או טריטוריות כאמור בנספח הראשון;
(5)
לקוח שנחשד כנותן שירותי מטבע שאינו רשום במשרד האוצר;
(6)
לקוח שנותן שירותי המטבע דיווח או נדרש לדווח על פעילות בלתי רגילה שלו לפי סעיף 8(ב) לתוספת זו;
(7)
אדם שלנותן שירותי המטבע יש חשש שהוא קשור לגורמים פליליים, בלי שנותן שירותי המטבע צריך להציג שאלות או לברר עובדות אל מול מבקש השירות ומקבל השירות.
ד.
עשיית פעולות בעבור לקוח שהוגדר לקוח בסיכון גבוה תאושר בידי האחראי לאיסור הלבנת הון של נותן שירותי המטבע, ואם היה הלקוח מקבל שירות קבוע, רשאי האחראי לשקול אם להתנות את המשך מתן השירות בביטול ההקלות של מקבל שירות קבוע לפי התוספת.

נספח רביעי

(סעיפים 5 ו־6(ג))

טופס א׳: מקבל שירות רגיל

נוסח הצהרת מבקש שירות רגיל

שם נותן שירותי המטבע
אני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . [שם], . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בעל מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שמעני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ותפקידי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מצהיר כי:
(א)
אני מבקש לקבל בעבור עצמי בלבד את שירות המטבע המסומן להלן בסכום של . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים או בסכום שווה ערך לכך (הסכום במילים: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים).
(1)
המרת מטבע;
(2)
מכירה או פדיון של המחאת נוסעים;
(3)
קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדתם במדינה אחרת;
(4)
החלפת שטרות כסף;
(5)
ניכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
(6)
שירות ניכיון (כרטיסי חיוב);
(7)
מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;
(8)
מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר.
(ב)
אני מבקש לקבל בעבור אחר/תאגיד את שירות המטבע המסומן להלן בסכום של שקלים חדשים או בסכום שווה ערך לכך (הסכום במילים: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שקלים חדשים).
(1)
המרת מטבע;
(2)
מכירה או פדיון של המחאת נוסעים;
(3)
קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדתם במדינה אחרת;
(4)
החלפת שטרות כסף;
(5)
ניכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
(6)
שירות ניכיון (כרטיסי חיוב);
(7)
מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;
(8)
מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר.
שירות המטבע האמור מבוקש בעבור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . [שם] . . . . . . . . . . . . . (להלן – מקבל השירות);
מצורף כתב ייפוי כוח או כתב נאמנות או החלטת הארגון המוסמך בתאגיד מאת מקבל השירות ובו פרטי הזיהוי שלו ואם הוא תאגיד – של בעלי השליטה בו: שם; מספר זהות לרבות שם המדינה שבה הוצא מסמך הזיהוי; ביחיד תאריך לידה ומין ובתאגיד תאריך ההתאגדות; מען, ובתושב חוץ השוהה בישראל גם מען בישראל.
ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי־מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, מהווה עבירה פלילית.
תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
זיהוי הפרטים על ידי נותן שירותי המטבע
אני מאשר כי ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הופיע לפני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אשר זיהה עצמו באמצעות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שהעתקם מצ״ב.
שם העובד שמילא את הטופס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

טופס ב׳: מקבל שירות קבוע

נוסח הצהרת מבקש שירות בעבור מקבל שירות קבוע

שם נותן שירותי המטבע
אני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . [שם], . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בעל מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שמעני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ותפקידי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מצהיר כי:
(א)
(1)
המרת מטבע;
(2)
מכירה או פדיון של המחאת נוסעים;
(3)
קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדתם במדינה אחרת;
(4)
החלפת שטרות כסף;
(5)
ניכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
(6)
שירות ניכיון (כרטיסי חיוב);
(7)
מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;
(8)
מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר.
(ב)
אני מבקש לקבל בעבור מקבל שירות קבוע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . [שם] . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – מקבל השירות הקבוע) את שירותי המטבע המסומנים להלן (סוג השירותים המבוקשים כאמור בפסקאות (1) עד (8) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“ שבסעיף 1 לתוספת החמישית לצו):
(1)
המרת מטבע;
(2)
מכירה או פדיון של המחאת נוסעים;
(3)
קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדתם במדינה אחרת;
(4)
החלפת שטרות כסף;
(5)
ניכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
(6)
שירות ניכיון (כרטיסי חיוב);
(7)
מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;
(8)
מסירת נכסים פיננסיים לאדם כנגד המחאת זכותו של אותו אדם לקבל נכסים פיננסיים מאחר.
מצורף כתב ייפוי כוח או כתב נאמנות או החלטת הארגון המוסמך בתאגיד מאת מקבל השירות הקבוע ובו פרטי הזיהוי שלו ואם הוא תאגיד – של בעלי השליטה בו: שם; מספר זהות לרבות שם המדינה שבה הוצא מסמך הזיהוי; ביחיד תאריך לידה ומין ובתאגיד תאריך ההתאגדות; מען, ובתושב חוץ השוהה בישראל גם מען בישראל.
אני מתחייב להודיע לנותן שירותי המטבע בכתב בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל; ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי־מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, מהווה עבירה פלילית.
תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
זיהוי הפרטים על ידי נותן שירותי המטבע
אני מאשר כי ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הופיע לפני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אשר זיהה את עצמו באמצעות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שהעתקם מצ״ב.
שם העובד/נושא המשרה שמילא את הטופס . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
תפקיד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

נספח חמישי

(סעיף 8(ב))

רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי התוספת

חלק א׳: נותני שירות מטבע – כללי

פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 8(א) לתוספת זו;
פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי;
נראה כי מבקש השירות אינו מקבל השירות על אף שמבקש השירות הצהיר כי הוא מבצע את שירותי המטבע בעבור עצמו בלבד;
נראה כי מבקש השירות מבצע פעולות בעבור אחר, שאינו מקבל השירות שעליו הצהיר;
נראה כי שירות המטבע שניתן אינו אופייני למקבל השירות;
מתן שירותי מטבע כאמור בפסקה (3) להגדרה ”נותן שירותי מטבע“ שבסעיף 1 לתוספת זו, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר זהות או במספר חשבון;
שירות המטבע המבוקש נראה כחסר היגיון עסקי או כלכלי למקבל השירות;
היקף פעולות יוצא דופן או שהן פעולות בלתי אופייניות למקבל השירות או שהן פעולות אחדות לאותו יעד או מאותו מקור, והכול בלא סיבה נראית לעין;
מקבל השירות מגלה אדישות בנוגע לסיכונים, לעמלות ולעלויות של מתן שירותי המטבע;
החלפה של שטרות ומטבעות כסף בערך נמוך בשטרות בעלי ערך גבוה, בלא סיבה נראית לעין;
מבקש השירות או מקבל השירות נחזה להיות נותן שירותי מטבע ולא הציג תעודת רישום במרשם נותני שירותי מטבע במשרד האוצר;
בקשת שירות מטבע שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948, או ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור, התשע״ז–2016 (להלן – חוק המאבק בטרור), וכן בקשת שירות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור;
בקשת שירות מטבע שנראה כי נועדה לבוא במקום בקשת שירות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור;
העברות שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בנספח הראשון לתוספת, או אל גופים כאמור;
הצהרה שניתנה לפי התוספת, שנחזית להיות בלתי נכונה;
בקשת שירותי מטבע של ארגון שאינו למטרת רווח עם יחידים או גופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בנספח הראשון;
בקשת שירותי מטבע של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, ככל שהפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לנותן שירותי המטבע;
רצף פעולות של אותו לקוח במהלך יום או יומיים והמסתכמות בסכום של סף הדיווח.

חלק ב׳: מתן שירותי מטבע שאינם פנים אל פנים (באמצעות ארנק אלקטרוני)

”ארנק אלקטרוני“ – תוכנה ממוחשבת המאפשרת אחסון כסף דיגיטלי, המרתו, העברתו בין מדינות וביצוע עסקאות באינטרנט; לעניין זה, ”כסף דיגיטלי“ – כסף בלא ביטוי פיזי.
הטענת ארנק אלקטרוני המתבצעת שלא על ידי בעל הארנק האלקטרוני;
הטענת הארנק האלקטרוני באמצעות מזומן בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים;
מכירת מוצרים שנרכשו על ידי הלקוח בסכומים נמוכים משוויים הריאלי, בלא סיבה הנראית לעין;
קבלה או העברה של כספים מדינות או טריטוריות המנויות בנספח הראשון;
העברת כספים לאתרי הימורים.


י׳ באדר התשע״ח (25 בפברואר 2018)
  • משה כחלון
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.