צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור)

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור) מתוך

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ד–2014

---

ק״ת תשע״ד, 1770; תשע״ה, 4.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8א ו־32(א)(2) ו־(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 (להלן – החוק), וסעיף 48 לחוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005 (להלן – חוק איסור מימון טרור), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין פרק ד׳ – בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

---

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: חובות זיהוי

פרק ג׳: חובות בקרה ודיווח

פרק ד׳: בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

פרק ה׳: שונות

תוספת ראשונה: רשימת המדינות והטריטוריות

תוספת שנייה

תוספת שלישית: רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות

תוספת רביעית: נוהל להכרת הלקוח כאמצעי למניעת הלבנת הון ומימון טרור

פרק א׳: פרשנות

1.

הגדרות

בצו זה –

”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;

”איש ציבור זר“ – תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ, לרבות בן משפחה של תושב כאמור או תאגיד המצוי בשליטתו או שותף עסקי של אחד מאלה; לעניין זה, ”תפקיד ציבורי בכיר“ – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר ממשלה וקצין צבא או משטרה בכיר, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;

”בן משפחה“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”בעל שליטה“ – מי שיש לו שליטה – בתאגיד – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;

”הממונה“ – כהגדרתו בסעיף 12 לחוק;

”הרשות המוסמכת“ – כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;

”הרשימה“ – רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לסוחר באבנים יקרות בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור, וסוחר באבנים יקרות לא קיבל הודעה על ביטולה;

”יחיד“ – מי שאינו תאגיד או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ;

”כספים“ – מזומנים;

”לקוח“ – מי שסוחר באבנים יקרות עומד להקנות לו בעלות על אבנים יקרות, במסגרת עסקה באבנים יקרות, וכן מי שבעבורו או לטובתו נעשית הקניית בעלות כאמור, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהקניית הבעלות באבנים יקרות נעשתה לבקשת תאגיד – מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה ”שליטה“ – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;

”מועד העסקה“ – מועד קבלת התשלום בכספים לידי סוחר באבנים יקרות תמורת הקניית הבעלות באבן יקרה ללקוח, במסגרת עסקה באבנים יקרות;

”מספר זהות“ –

(1)

ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;

(2)

ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; היה היחיד תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;

(3)

בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;

(4)

בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר רישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(4) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;

(5)

בתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – מספר הרישום שיקצה לו סוחר באבנים יקרות;

”מעביר התשלום“ – מעביר הכספים בשביל עסקה באבנים יקרות שאינו הלקוח;

”מען“ –

(1)

ביחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(1) ו־(2), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם את שם המדינה;

(2)

בתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3) ו־(4) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל – גם את שם המדינה;

(3)

בתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – המען שמסרו הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב ומספר הבית, אם נתונים אלה קיימים, ואת שם המדינה;

”נהנה“ – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק ואם היה הנהנה תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בתאגיד כנהנים;

”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999;

”סוחר באבנים יקרות“ – כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, והוא המוכר בעסקה, ובלבד שביצע, במהלך שנה המתחילה ב־1 בינואר, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה לכספים בסכום כולל השווה ל־50,000 שקלים חדשים לפחות;

”עסקה באבנים יקרות“ או ”עסקה“ – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, הנעשית בעסקה אחת בתמורה לכספים בסכום שווה ערך לאחד מאלה:

(1)

50,000 שקלים חדשים לפחות בין שנעשתה בפעולה אחת ובין בכמה פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד;

(2)

5,000 שקלים חדשים לפחות אם העסקה נעשית עם לקוח ממדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה, בין שנעשתה בפעולה אחת ובין בכמה פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד;

(3)

75,000 שקלים חדשים לפחות אם העסקה נעשתה על ידי קמעונאי, בין שנעשתה בפעולה אחת ובין בכמה פעולות הנחזות בעיני הסוחר באבנים יקרות כקשורות זו לזו במהלך יום פעילות אחד; לעניין זה, ”קמעונאי“ – מי שעסקו במכירת אבנים יקרות לציבור;

”שם“ –

(1)

ביחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4;

(2)

בתאגיד – שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;

(3)

בתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;

”תאגיד“ –

(1)

חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;

(2)

גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;

(3)

גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;

”תג מזהה“ – תג מזהה קבוע שהנפיק הגוף המנוי בתוספת השלישית א׳ לחוק שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו, לצורך כניסה למקום שבו מנהל הגוף את פעילותו, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף 8א(ג) לחוק;

”תושב“ – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;

”תושב אזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;

”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב.

פרק ב׳: חובות זיהוי

2.

הכרת הלקוח בביצוע עסקה

(א)

לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שזיהה את הלקוח במועד העסקה ובלי שביצע לגביו במועד העסקה הליך של הכרת הלקוח בהתאם למידת הסיכון שיקבע הסוחר באבנים יקרות לפי סוג הלקוח, סוג הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוג העסקה באבנים יקרות; לעניין זה, ”הליך של הכרת הלקוח“ – בין השאר, בירור מקור הכספים שניתנים כתמורה בעד העסקה באבנים יקרות, עיסוקו של הלקוח ומטרת העסקה באבנים יקרות; לגבי עסקה מול לקוח תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; סוחר באבנים יקרות יערוך רישומים של פרטים אלה;

(ב)

האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לגבי לקוח ותיק אשר הפרטים כאמור באותו סעיף קטן ידועים לסוחר באבנים יקרות; לעניין זה, ”לקוח ותיק“ – לקוח שתקופת ההיכרות עמו עולה על שלוש שנים או שנעשו מולו לפחות ארבע עסקאות באבנים יקרות בשנה, ולצורך מניית העסקאות, ייכללו גם עסקאות שאינן בכספים;

(ג)

על אף האמור בסעיף זה, סוחר באבנים יקרות רשאי לקבל תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שזיהה את הלקוח במועד העסקה ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת הלקוח, זאת, בהתקיים התנאים האלה:

(1)

העסקה היא עסקה בסיכון נמוך בהתחשב בסוג הלקוח, סוג הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוג העסקה באבנים יקרות;

(2)

הלקוח מוכר לסוחר או מוכר בענף היהלומים או שמדובר בלקוח שלא עברו יותר משלושה חודשים מאז שבוצע לגביו זיהוי והכרת הלקוח כאמור בצו זה;

(3)

הזיהוי בוצע בתוך שלושה ימי עסקים לכל היותר ממועד העסקה.

(ד)

לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות מול איש ציבור זר, אלא אם כן התקבל במועד העסקה אישור לכך מנושא משרה בתאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של הלקוח להלבנת הון ולמימון טרור כפי שיקבע סוחר באבנים יקרות בשים לב להוראות צו זה; התברר במועד העסקה כי לקוח הוא איש ציבור זר, לא יקבל סוחר באבנים יקרות את התמורה בכספים בעסקה מולו עד לקבלת אישור כאמור.

(ה)

סוחר באבנים יקרות יבצע בקרה שוטפת לעניין הליך של הכרת הלקוח שביצע את ההתקשרות עמו בעסקה, בהתאם לצורך ולמידת הסיכון של הלקוח, כפי שהוא יקבע בשים לב להוראות צו זה, ויעדכן את רישומיו בהתאם; התעורר ספק ביחס לזהות הלקוח או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לסוחר באבנים יקרות, יבצע סוחר באבנים יקרות הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת, במועד ביצוע העסקה.

(ו)

אין באמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד) כדי למנוע מסוחר באבנים יקרות לבצע את האמור בהם אף לפני מועד העסקה.

3.

אימות פרטים ודרישת מסמכים

(א)

לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שירשום, במועד העסקה, לגבי הלקוח ומעביר התשלום, אם ישנו, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 4:

(1)

שם;

(2)

מספר זהות;

(3)

ביחיד – תאריך לידה ומין; בתאגיד – תאריך התאגדות;

(4)

מען;

(5)

מס׳ תג מזהה – אם קיים.

(ב)

לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות בלא שירשום, במועד העסקה, לגבי נהנה מהעסקה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2); רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 6; לא היה בידי סוחר באבנים יקרות מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם יהיו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין.

(ג)

לא יקבל סוחר באבנים יקרות תמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות מול לקוח שהוא תאגיד בלא שירשום במועד העסקה לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2); רישום הפרטים ייעשה על פי הצהרה כאמור בסעיף 6; לא היה בידי סוחר באבנים יקרות מספר זהותו של בעל שליטה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם יהיו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין.

4.

רישום פרטי הזיהוי

(א)

סוחר באבנים יקרות יאמת את פרטי הזיהוי של הלקוח בפעולות כאמור בסעיף 3(א) ויקבל לידיו מסמכים, במועד העסקה, כמפורט להלן:

(1)

ביחיד שהוא תושב, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) – על פי תעודת זהות או העתק מאושר שלה שהעתק מצולם שלה – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל סוחר באבנים יקרות; לעניין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה, רישיון נהיגה רשמי שהונפק בישראל וכן דרכון ישראלי או העתק מאושר שלהם;

(2)

ביחיד שהוא תושב חוץ, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (3) – על פי דרכון חוץ או תעודת מסע או העתק מאושר שלהם שהעתק מצולם שלהם – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי – יישמר אצל הסוחר באבנים יקרות; היה היחיד תושב האזור, רשאי הסוחר באבנים יקרות לרשום את פרטי הזיהוי גם על פי כרטיס מגנטי שהונפק על ידי המינהל האזרחי, שהעתק מצולם שלו – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל הסוחר באבנים יקרות;

(3)

בתאגיד הרשום בישראל, לעניין רישום פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) – על פי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, נסח עדכני של פרטי החברה מרשם החברות או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; סוחר באבנים יקרות יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

(4)

בתאגיד שאינו רשום בישראל, לעניין רישום פרטי הזיהוי של תאגיד כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) – על פי מסמך המעיד על רישומו או על פי העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – על פי אישור של עורך דין; בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו סוחר באבנים יקרות אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; סוחר באבנים יקרות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

(5)

בתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ, לעניין רישום השם – על פי החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; סוחר באבנים יקרות ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם.

(ב)

בסעיף זה, ”העתק מאושר“ – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:

(1)

הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;

(2)

עורך דין בעל רישיון לעריכת דין מישראל, נוטריון שהוא עורך דין מאחת ממדינות ה־OECD, או נוטריון שהוא עורך דין מהמדינה שהנפיקה את המסמך שלגביו נדרש אישור, ובלבד שמדינה זו אינה מנויה בתוספת הראשונה;

(3)

עובד של הסוחר באבנים יקרות, שהוצג לפניו המסמך המקורי;

(4)

רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות;

(5)

נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.

(ג)

סוחר באבנים יקרות שאינו שבע רצון מהמידע הנוגע לזהות הנהנה או בעל השליטה, ינקוט במועד העסקה אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, בשים לב לסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, כפי שייקבע על ידו, לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה כאמור בסעיף 3(ב) ו־(ג), תוך שימוש במידע רלוונטי או בנתונים, אם קיימים, שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו.

(ד)

בעסקה מול לקוח באמצעות מעביר תשלום, לעניין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 3(א)(1) עד (4) – על פי העתק כתב ייפוי כוח או כתב נאמנות או על פי ההצהרה כמפורט בתוספת השנייה, לפי העניין, מאת הלקוח המסמיך את מעביר התשלום לבצע את העסקה או להעביר את התשלום בעבורו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של הלקוח ושל מעביר התשלום; העתק כתב ייפוי הכוח או כתב הנאמנות, או הצהרה כמפורט בתוספת השנייה, לפי העניין, יישמר אצל הסוחר באבנים יקרות; היה הלקוח תאגיד יכלול כתב ייפוי הכוח או כתב הנאמנות או ההצהרה כמפורט בתוספת השנייה, לפי העניין, פרטי זיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של כל בעלי השליטה; האמור בסעיף קטן זה לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל או במדינה אחרת, ובלבד שניתן על כך אישור של עורך דין.

(ה)

על אף האמור בסעיף זה, רשאי המפקח על היהלומים, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, להורות לסוחר באבנים יקרות מסוים על דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות, אם ראה כי התקיימו נסיבות מיוחדות.

5.

רישום פרטי זיהוי ואימות מסמכים על פי תג מזהה

על אף האמור בסעיפים 3(א) ו־4(א)(1) ו־(2), בעסקה באבנים יקרות אשר התמורה בכספים שבעדה התקבלה בתחום גוף המפורט בתוספת שלישית א׳ לחוק או בגוף אחר מטעמו ובשליטתו, לגבי יחיד שהוא תושב וכן לגבי יחיד שהוא תושב חוץ, יהיה רשאי הסוחר באבנים יקרות לרשום רק את פרטי הזיהוי שבסעיפים 3(א)(1), (2) ו־(5) על פי תג מזהה ולאמתם על פי התג המזהה.

6.

הצהרות הלקוח ומעביר התשלום

(א)

במועד העסקה ידרוש סוחר באבנים יקרות מהלקוח הצהרה בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השנייה כי הוא פועל בשביל עצמו; הצהיר הלקוח כי קיים נהנה אחר מהעסקה – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים, ובמקרה של תאגיד – גם של בעלי השליטה; ואולם היה הנהנה בלתי־ידוע, כאמור בסעיף 3(ב) – יצהיר על כך הלקוח.

(ב)

אם קיים מעביר תשלום, ניתן לפעול באחת משתי הדרכים האלה:

(1)

הצהרת הלקוח תכלול את השם של מעביר התשלום ומספר זהותו, וכן הסמכה להעברת התשלום בעד העסקה באבנים יקרות, בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השנייה;

(2)

מעביר התשלום רשאי למסור העתק של ייפוי כוח או כתב נאמנות, לפי העניין, כאמור בסעיף 4(ד) בעד העסקה באבנים יקרות.

7.

זיהוי פנים אל פנים

(א)

סוחר באבנים יקרות יזהה פנים אל פנים על פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4 או 5, את הלקוח או את מעביר התשלום לפי העניין, במועד העסקה; לעניין סעיף קטן זה, ”זיהוי פנים אל פנים“ – זיהוי על ידי אחד מאלה:

(1)

סוחר באבנים יקרות או מי מעובדיו;

(2)

בעל רישיון לעריכת דין בישראל;

(3)

נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בעסקה של כמה סוחרים באבנים יקרות מול לקוח, די בזיהוי הלקוח על ידי אחד מהסוחרים באבנים יקרות.

(ג)

מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השנייה.

8.

זיהוי שאינו פנים אל פנים

(א)

ראה סוחר באבנים יקרות טרם קבלת תשלום בכספים בעד עסקה באבנים יקרות שאין אפשרות לבצע בה זיהוי פנים אל פנים של הלקוח כמפורט בסעיף 7, וזאת לאחר שהסוחר נקט אמצעים סבירים לצורך זיהוי הלקוח ועדכן את רישומיו בהתאם, יזהה הסוחר את הלקוח ויקבל ממנו העתק של מסמך זיהוי, במועד העסקה, כמפורט להלן:

(1)

ביחיד – דרכון, תעודת זהות, תג מזהה בזיהוי כאמור בסעיף 5;

(2)

בתאגיד – תעודת ההתאגדות.

(ב)

אם לסוחר באבנים יקרות קיים ספק באשר לזהות הלקוח, ידרוש הסוחר באבנים יקרות מהלקוח, במועד העסקה, מסמך זיהוי נוסף הנושא תמונה, שם ומספר זיהוי.

(ג)

מבצע הזיהוי יאשר את ביצוע הזיהוי כאמור, בנוסח שלפי הטופס שבתוספת השנייה.

9.

שמירת מסמכי הזיהוי

(א)

סוחר באבנים יקרות ישמור את מסמכי הזיהוי לתקופה של חמש שנים לאחר ביצוע העסקה; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש״ל–1969; לעניין זה, ”מסמכי זיהוי“ – כל מסמך שנמסר לצורך אימות וזיהוי, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את הסוחר באבנים יקרות להכרת הלקוח לפי סעיף 2.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), סוחר באבנים יקרות ישמור את מסמכי הזיהוי כמפורט באותו סעיף קטן מעבר לתקופה של חמש שנים, אם המפקח על היהלומים דרש ממנו בכתב לעשות כן, במקרים מסוימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד לסיום החקירה או הפיקוח.

פרק ג׳: חובות בקרה ודיווח

10.

בקרה על עסקאות עם הלקוח

(א)

סוחר באבנים יקרות יערוך בקרה שוטפת אחר עסקאות של הלקוח הנעשות עמו בהתאם למידת הסיכון של הלקוח, שיתבסס על הקשרים העסקיים עם הלקוח וסוגי העסקאות באבנים יקרות, כפי שיקבע סוחר באבנים יקרות לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק.

(ב)

בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), סוחר באבנים יקרות יקיים –

(1)

בקרה כי העסקאות באבנים יקרות תואמות את אופי העסקאות בהתאם להיכרותו עם הלקוח;

(2)

בקרה על עסקאות הנעשות מול רשימת מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;

(3)

בקרה מוגברת על עסקאות שמתבצעות מול איש ציבור זר.

11.

דיווח של סוחר באבנים יקרות

(א)

סוחר באבנים יקרות ידווח לרשות המוסמכת על עסקאות באבנים יקרות המבוצעות בתמורה לכספים עם לקוח, לרבות ניסיון לבצע עסקה עמו, שלאור המידע המצוי ברשות סוחר באבנים יקרות, נחזות בעיניו בלתי־רגילות.

(ב)

בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת השלישית כפעולה בלתי־רגילה.

12.

פרטי הדיווח

דיווח לפי סעיף 11 יכלול פרטים אלה:

(1)

לגבי סוחר באבנים יקרות –

(א)

שם;

(ב)

מספר זהות;

(ג)

מען;

(ד)

מספרי טלפון, עד שני מספרים;

(ה)

מספר פקסימילה, אם קיים;

(ו)

מספר התג המזהה;

(2)

לגבי הלקוח ומעביר התשלום –

(א)

שם;

(ב)

מספר זהות או מספר דרכון;

(ג)

מען;

(ד)

מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים לסוחר באבנים יקרות;

(ה)

ביחיד – תאריך לידה; בתאגיד – תאריך התאגדות;

(ו)

ביחיד – מין;

(ז)

מעמד הלקוח (תושב, תושב חוץ, תאגיד ישראלי או תאגיד חוץ);

(3)

לגבי הנהנים ובעלי השליטה – הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) ו־(ג);

(4)

לגבי העסקה המדווחת –

(א)

תאריך ביצוע העסקה כפי שנרשמה אצל סוחר באבנים יקרות;

(ב)

סכום העסקה במטבע ישראלי או סכום העסקה במטבע חוץ אם כל העסקה בוצעה במטבע חוץ;

(ג)

סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה העסקה והסכום באותו מטבע;

(ד)

בעסקה מול לקוח במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה – שם הלקוח כפי שנמסר ומספר זהותו אם נמסר;

(ה)

סיבת הדיווח לפי סעיף 11 לרבות תיאור העסקה שלגביה דווח ונסיבותיה;

(ו)

השם ומספר הזהות של מבצע אימות הפרטים.

13.

איסור גילוי ועיון

גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי־קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 11, וכן עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל סוחר באבנים יקרות, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.

פרק ד׳: בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

14.

חובת בדיקה אל מול הרשימה

סוחר באבנים יקרות יבדוק ברשימה במועד העסקה אם מצויים בה שם או מספר זהות של הלקוח, מעביר התשלום, נהנה ובעל שליטה טרם קבלת התמורה בכספים בעד עסקה באבנים יקרות; בדיקה כאמור תבוצע כל אימת שנוסף ארגון או אדם לרשימה.

פרק ה׳: שונות

15.

קביעת מדיניות

(א)

סוחר באבנים יקרות יקבע מדיניות ויכין נהלים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק ולפי צו זה, לרבות בנושאים אלה:

(1)

הליך הכרת הלקוח;

(2)

מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.

(ב)

לא הכין הסוחר נוהל כאמור בסעיף קטן (א), ישמש הנוהל שבתוספת הרביעית כנוהל כאמור.

16.

שמירת מסמכים

(א)

סוחר באבנים יקרות ישמור את המסמכים המפורטים להלן לתקופה של חמש שנים אחרי ביצוע העסקה:

(1)

חשבונית העסקה או תרשומת שהכין הסוחר באבנים יקרות הכוללת את פרטי העסקה;

(2)

העתק מהדיווח שהועבר לרשות המוסמכת כמפורט בסעיף 11;

(3)

תיעוד בכתב של בקרה כאמור בסעיף 10 לרבות מועד הביצוע של הבקרה, פירוט הלקוחות שלגביהם בוצעה הבקרה, פעולות שבוצעו במסגרת הבקרה ותוצאות הבקרה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), ישמור סוחר באבנים יקרות את המסמכים המפורטים בו מעבר לתקופה של חמש שנים, אם המפקח על היהלומים דרש ממנו בכתב לעשות כן, במקרים מסוימים שבהם מסמכי העסקה נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, שהחלו בתקופה האמורה, עד לסיום החקירה או הפיקוח.

17.

מסירת מסמכים, ידיעות והסברים

סוחר באבנים יקרות ימסור, לפי דרישה, למפקח על היהלומים או לעובד שהסמיך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

18.

תחילה והוראת מעבר

(א)

תחילתם של סעיפים 2 עד 10 ו־14 עד 16 – 12 חודשים מיום פרסומו של צו זה (להלן – יום התחילה), ותחילתם של סעיפים 11 עד 13 – 24 חודשים מיום הפרסום.

(ב)

לגבי השנה שבה נכנס הצו לתוקף, יימנה הסכום הנקוב בהגדרה ”סוחר באבנים יקרות“ מהמועד שבו נכנסו לתוקף סעיפים 2 עד 8, 14 ו־16.

(ג)

סוחר באבנים יקרות רשאי למנות שנות היכרות ומספר עסקאות עם הלקוח, לעניין סעיף 2(ב), גם אם אלה היו או נעשו, לפי העניין, לפני יום התחילה.

תוספת ראשונה

(סעיפים 1, 4(ב), 10(ב)(2), 12(4)(ד), התוספת השלישית והתוספת הרביעית)

רשימת המדינות והטריטוריות

מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות והטריטוריות שארגון ה־FATF פרסם לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור.

ראש הרשות המוסמכת רשאי להורות כי סעיף 11(א) סיפה לצו לא יחול לגבי חלק מהמדינות והטריטוריות המפורטות בפרט זה.

הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת.

המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג׳יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עיראק, תימן.

תוספת שנייה

(סעיפים 6, 7(ב) ו־8(ג))

טופס הצהרת הלקוח (הקונה)

שם הסוחר באבנים יקרות (המוכר): . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

אני שם* . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ זהות/מס׳ דרכון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שמעני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תאריך לידה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר כי:

❏

אני מבצע את העסקה באבנים יקרות בכספים בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים בעבור עצמי בלבד.

❏

אני מבצע את העסקה באבנים יקרות בכספים בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים בעבור אחר/תאגיד.

הנהנים מהעסקה הם:

שם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

בעלי השליטה (במקרה של תאגיד) הם:

שם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

❏

אני מסמיך את שם* . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תאריך לידה/תאריך התאגדות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., מין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., מען . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., לבצע בעבורי את העסקה או להעביר בעבורי את התשלום בעסקה באבנים יקרות בכספים בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים.

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תאריך

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חתימה

* שם; מספר זהות ביחיד תאריך לידה ומין ובתאגיד תאריך ההתאגדות; מען ובתושב חוץ השוהה בישראל גם מען בישראל.

אישור על ביצוע הזיהוי

[תיקון: תשע״ה]

בזיהוי פנים אל פנים (לפי סעיף 7 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ד–2014 (להלן – הצו) – אני מאשר כי ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הופיע לפני הלקוח / מעביר התשלום האמור ששמו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אשר זיהה את עצמו באמצעות ת״ז/דרכון/תג מס׳ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ושהעתקו מצ״ב.

בזיהוי שאינו פנים אל פנים (לפי סעיף 8 לצו) –

אני מאשר כי ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . זיהיתי את הלקוח ששמו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ת״ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אשר זיהה את עצמו באמצעות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ושהעתקם מצ״ב.

שם מבצע הזיהוי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חתימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

תוספת שלישית

(סעיף 11(ב))

רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות

1.

קיים חשש שהעסקה מבוצעת בשביל אחר בלא שהצהיר על כך הלקוח;

2.

עסקה הנראית חסרת היגיון עסקי או כלכלי בעיני סוחר באבנים יקרות, בהתייחס להיכרות עם הלקוח או לדרכי התנהגותו של הלקוח;

3.

ביצוע עסקה מול לקוח שנראית לסוחר באבנים יקרות כי נועדה להתבצע מול ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז כארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948, או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005;

4.

ביצוע עסקה מול לקוח שנראה כי נועדה להתבצע מול אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005;

5.

ביצוע עסקה מול לקוח שנראה לסוחר באבנים יקרות כי אינה עולה בקנה אחד עם הפעילות הרגילה של הלקוח, ככל שידועה לסוחר באבנים יקרות ואין לכך הסבר סביר בנסיבות העניין;

6.

קיים חשש שהלקוח הוא ממדינה או מטריטוריה המפורטת בתוספת הראשונה;

7.

הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית בעיני סוחר באבנים יקרות לבלתי־נכונה או שאינה תואמת את העסקה כפי שבוצעה בפועל;

8.

שיטת תשלום או מועד התשלום שנראה בלתי־סביר בעיני סוחר באבנים יקרות;

9.

חוסר נכונות של לקוח לתת פרטים מלאים או מדויקים, לרבות במסגרת הליך הכרת הלקוח בלא סיבה סבירה הנראית לעין בעיני הסוחר באבנים יקרות;

10.

ניסיון מצד לקוח לשמור על רמה בלתי־סבירה של חשאיות בנוגע לעסקה, כגון בקשה לקיום עסקה בלא מסמכים או לאי־שמירת מסמכי העסקה, בלא סיבה סבירה נראית לעין בעיני הסוחר באבנים יקרות;

11.

ביצוע עסקה מול לקוח שנראה כי נועדה להתבצע מול ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינות או בטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה.

תוספת רביעית

(סעיפים 2(ד) ו־15(ב))

נוהל להכרת הלקוח כאמצעי למניעת הלבנת הון ומימון טרור

1.

כללי

הכרת הלקוח והבנת העסקאות באבנים יקרות המבוצעות בכספים מול סוחר באבנים יקרות, עשויות להקטין את הסיכוי כי סוחר באבנים יקרות יהפוך לכלי או לקורבן להלבנת הון ומימון טרור. אשר על כן, יש חשיבות רבה בקביעת נהלים ודרכי התמודדות אשר יסייעו לסוחר באבנים יקרות בקביעת הזהות האמיתית של הלקוח, בהבנת מקורם או ייעודם של הכספים המשמשים לביצוע עסקה באבנים יקרות עם סוחר באבנים יקרות ובמניעת הסיכון כי יהפוך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור.

2.

הגדרות

(א)

כל המונחים בנוהל זה יפורשו כמשמעותם בצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ד–2014 (להלן – הצו), לפי העניין, זולת אם צוין במפורש אחרת.

(ב)

אין בהוראות נוהל זה לגרוע מחובותיו של סוחר באבנים יקרות לפי הצו ולפי הוראות כל דין.

(ג)

סוחר באבנים יקרות רשאי, אך לא חייב, לקבוע נהלים אחרים במקום נוהל זה לצורך יישום החובות על פי הצו.

3.

איסור הלבנת הון ומימון טרור

(א)

במקרה של אי־היענות הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו ונוהל זה, וכן במקרה שלסוחר באבנים יקרות יש יסוד סביר להניח כי הלקוח, מעביר התשלום או הנהנה בעסקה קשור להלבנת הון או למימון טרור, ישקול הסוחר באבנים יקרות אם לבצע את העסקה או לא, ואם לדווח לרשות המוסמכת.

(ב)

פעולת העברת כספים בביצוע עסקה באבנים יקרות שידוע לסוחר באבנים יקרות כי מקורה או יעדה הסופי הוא במדינה המנויה בתוספת הראשונה לצו, תאושר במקרה של תאגיד על ידי האחראי לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

(ג)

סוחר באבנים יקרות יעקוב באופן סביר אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור הקשורים, בין השאר, בלקוחותיו, בספקיו, בערוצי ההפצה שלו ובמיקומים גאוגרפיים.

(ד)

נוהל זה יובא לידיעתם של עובדי סוחר באבנים יקרות (עובדים חדשים, עובדי סניף, עובדי הנהלה ועוד); כמו כן, סוחר באבנים יקרות ועובדיו ישתתפו בהדרכות מתאימות למניעת הלבנת הון ומימון טרור.

4.

”הכר את הלקוח“

(א)

לקוח שהוא אחד מהמפורטים להלן, יוגדר ויסומן כלקוח בסיכון גבוה:

(1)

לקוח שהוא איש ציבור זר;

(2)

לקוח ממדינה או מטריטוריה המפורטת בתוספת הראשונה;

(3)

לקוח שלפי הידוע לסוחר באבנים יקרות מבצע עסקאות מול מדינות או טריטוריות המפורטות בתוספת הראשונה.

(ב)

לקוח שהוא אחד מהמפורטים להלן, יוגדר ויסומן כלקוח בסיכון נמוך:

(1)

לקוח שהוא תושב מדינה בעלת חקיקה של איסור הלבנת הון על סוחרים באבנים יקרות או על רכוש בעל ערך;

(2)

לקוח החבר בבורסת יהלומים המסונפת לפדרציה העולמית של בורסות יהלומים באחת ממדינות החברות ב־OECD, וכן בהודו;

(3)

לקוח ותיק המוכר לסוחר באבנים יקרות זה שלוש שנים לפחות;

(4)

לקוח שהוא רשת חנויות ידועה ומוכרת בעולם;

(5)

לקוח אשר סוחר באבנים יקרות קבע, לאחר ששקל את זהותו, את טיב העסקה עמו, את מקום מושבו, את הגינותו ואת המוניטין שצבר בענף היהלומים, כי הוא לקוח בסיכון נמוך.

(ג)

ביצוע עסקאות מול לקוחות שהוגדרו כלקוח בסיכון גבוה יאושרו במקרה של תאגיד על ידי האחראי לאיסור הלבנת הון של סוחר באבנים יקרות וידווחו במידת הצורך לרשות המוסמכת.

---

י״ח בתמוז התשע״ד (16 ביולי 2014)

• נפתלי בנט
  שר הכלכלה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.