חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) מתוך ספר החוקים הפתוח

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001


ק״ת תשס״א, 310; תשס״ג, 932; תשס״ד, 959; תשס״ז, 366; תשע״ב, 277; תשע״ד, 592.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7 ו־32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 (להלן – החוק), וסעיף 48(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005 (להלן – חוק איסור מימון טרור), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לבטחון הפנים, ולענין פרק ג׳1 – בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

הגדרות [תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ב, תשע״ד]
בצו זה –
”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים כספיים כהגדרתם בחוק האמור, מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא לאותו חוק;
”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון ורצועת עזה;
”ארגון FATF“‏ (Financial Action Task Force) – ארגון בין־לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור;
”בעל חשבון“ – מי שרשום בתאגיד בנקאי כבעל חשבון;
”בעל שליטה“ – מי שיש לו שליטה – בתאגיד – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב) לחוק;
”גוף מוכר“ – ועד עובדים או נציגות בית משותף;
”הממונה“ – כהגדרתו בסעיף 12 לחוק;
”העברה בנקאית SWIFT“‏ (Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication) – העברה בנקאית מאובטחת באמצעות SWIFT;
”הרשות המוסמכת“ – כהגדרתה בסעיף 29 לחוק;
”הרשימה“ – רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה מכוח תקנות לפי סעיף 47(ב)(1)(ג) לחוק איסור מימון טרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לתאגיד הבנקאי בדרך שנקבעה לפי סעיף 47(ב)(1)(ב) לחוק איסור מימון טרור והתאגיד הבנקאי לא קיבל הודעה על ביטולה;
”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”חשבון“ – לרבות ריכוז חיובים וזיכויים מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב, מכוח הסכם התקשרות להנפקת כרטיס חיוב ומכוח התקשרות בהסכם נאמנות;
”חשבון קורספונדנט“ – כל אחד מאלה:
(1)
חשבון המנוהל לתאגיד בנקאי;
(2)
חשבון המנוהל לתאגיד זר שהוא בנק או חשבון המנוהל לתאגיד זר שפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה, ושניתן לגביו אישור האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק;
”יחיד“ – מי שאינו תאגיד או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ או שאינו גוף מוכר;
”כרטיס חיוב“ – כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986, וכן לוחית או אמצעי אחר, המיועדים לביצוע תשלומים ולרכישת נכסים או שירותים מאת ספק או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי, ושלא ניתן באמצעותם לחייב חשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי, למעט כרטיס, לוחית או אמצעי כאמור, שהיתרה הצבורה האפשרית בהם (להלן – היתרה) מוגבלת לשווה ערך של עד 1,000 שקלים חדשים; המפקח על הבנקים רשאי לעדכן את סכום היתרה ובלבד שלא יפחת מהסכום האמור;
”מוסד ציבורי“ – משרדי ממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות, וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;
”מורשה חתימה“ – מי שבעל החשבון ייפה את כוחו לפעול בחשבון, בין אם בעל החשבון הוא יחיד ובין אם לאו, לרבות באמצעות כרטיס חיוב, ובלבד שהוא רשום אצל התאגיד הבנקאי כמי שרשאי לפעול בחשבון;
”מספר זהות“ –
(1)
ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;
(2)
ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 3(א)(7) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך היה היחיד תושב האזור – מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;
(3)
בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;
(4)
בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – מספר הרישום הפנימי בתאגיד הבנקאי; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 3(א)(7) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;
(5)
במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – מספר הרישום שיקצה לו התאגיד הבנקאי;
”מען“ –
(1)
ביחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 3(א)(1), (2) ו־(7), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם את שם המדינה;
(2)
בתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 3(א)(3), (4) ו־(7), או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד מחוץ לישראל – גם את שם המדינה;
(3)
במוסד ציבורי, בגוף מוכר ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – המען שמסרו הכולל את שם היישוב, כן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד בחוץ לארץ שהוקם בחיקוק – גם את שם המדינה;
”מקבל שירות“ – בעל חשבון, מורשה חתימה או מי שמבצע בתאגיד בנקאי פעולה שאינה נרשמת בחשבון או מי שמבצע בתאגיד בנקאי פעולה שאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל חשבון או כמורשה חתימה;
”נאמן“ – (נמחקה);
”נהנה“ – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א) לחוק, ואם היה הנהנה תאגיד, יראו את התאגיד ואת בעלי השליטה בתאגיד כנהנים;
”עורך דין“ – עורך דין בעל רישיון לעריכת דין בישראל, ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מואגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הרביעית; היתה מדינת ההתאגדות אחת המדינות החברות בארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (להלן – OECD), גם עורך דין בעל רישיון באחת המדינות החברות בארגון ה־OECD;
”פעולה“ – פעולה בודדת, אלא אם כן נקבע אחרת בצו זה;
”צדדים לפעולה“ – כל אחד מן הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות התאגיד הבנקאי, לרבות מבצע פעולה לפי סעיף 2(ו) ו־(ז); ולענין שטרי חוב ושיקים – עושה השטר או מושך השיק, לפי הענין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי הענין;
”קופת גמל“ – (נמחקה);
”שם“ –
(1)
ביחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 3;
(2)
בתאגיד – שמו הרשום, ואם הואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;
(3)
בתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין בחוץ לארץ;
(4)
בגוף מוכר ובמוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק – שמם כפי שמסרו;
”תאגיד“ – כל אחד מאלה:
(1)
חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותמנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;
(2)
גוף שרשום כתאגיד מחוץ לישראל;
(3)
גוף שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;
”תאגיד בנקאי“ – (נמחקה);
”תושב“ – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;
”תושב אזור“ – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;
”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב.

פרק ב׳: חובות זיהוי

רישום פרטי הזיהוי [תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ד]
(א)
לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון בלא שירשום לגבי כל אחד מבעלי החשבון ומורשי החתימה וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון, אם אינו אחד מאלה, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 3:
(1)
שם;
(2)
מספר זהות;
(3)
ביחיד – תאריך לידה ומין; בתאגיד – תאריך התאגדות;
(4)
מען.
(ב)
לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2); רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 4; לא היה בידי התאגיד הבנקאי מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו –
(1)
אם מצא התאגיד הבנקאי, בעת פתיחת החשבון, שהמדובר בחשבון לטובת נהנה, שלפי הצהרת המבקש לפתוח חשבון לא ניתן לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור, יפנה התאגיד הבנקאי את תשומת לבו של המבקש לפתוח חשבון, בכתב, לחובתו למסור לתאגיד הבנקאי את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו;
(2)
לגבי חשבון שמבקש לפתוח מי שמינה בית משפט, בית דין דתי, ראש ההוצאה לפועל, הרשם לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שקבע המפקח על הבנקים, ובלבד שהצהיר על כך; התאגיד הבנקאי יציין את המינוי ברישומי החשבון וישמור העתק מן האסמכתה לכך.
(ג)
לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון לתאגיד בלא שירשום לגבי בעלי השליטה בו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2); רישום הפרטים ייעשה על פי ההצהרה כאמור בסעיף 4; לא היה בידי התאגיד הבנקאי מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) וכן את מדינת האזרחות.
(ד)
לא יוסיף תאגיד בנקאי לחשבון –
(1)
בעל חשבון או מורשה חתימה, בלא שירשום לגביהם את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א) ויאמתם כמפורט בסעיף 3.
(2)
נהנה בלא שירשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (ב).
(3)
בעל שליטה בתאגיד בלא שירשום לגביו את פרטי הזיהוי כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה)
פתיחת חשבון והוספת בעל חשבון, הוספת נהנה והוספת בעל שליטה תלווה בהצהרה כאמור בסעיף 4. הצהרה כאמור שניתנה בפתיחת חשבון תהיה בחתימת מקור.
(ו)
לא יבצע תאגיד בנקאי פעולה החייבת בדיווח לפי הוראות סעיף 8, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה, בלא שירשום את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה כאמור בסעיף קטן (א) על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 3 או על פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי; בפעולה כאמור שאינה נרשמת בחשבון כלשהו של בעל חשבון יאמת התאגיד הבנקאי את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה כמפורט בסעיף 3 בשינויים המחויבים.
(ז)
לא יבצע תאגיד בנקאי פעולה שאינה חייבת בדיווח לפי סעיף 8 ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל, כמורשה חתימה או כערב, בלא שיזהה את מבצע הפעולה וירשום את שמו ואת מספר זהותו על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 3 או על פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה; בסעיף קטן זה, ”פעולה“ – פעולה במזומנים, שסכומה 10,000 שקלים חדשים או יותר או פעולה אחרת שסכומה 50,000 שקלים חדשים או יותר.
(ח)
לענין סעיף קטן (ו), לפי הוראת האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק לגבי חשבון מסוים ולענין סעיף קטן (ז), בפעולה, שההוראה לביצועה נחזית כנושאת את חתימת בעל החשבון או מורשה החתימה, יראו את הנחזה להיות חתום על הוראת הביצוע כמבצע הפעולה; כמו כן יראו לעניין סעיף קטן (ז), הפקדת כספים במיתקן שבאמצעותו יכול בעל חשבון או מורשה חתימה בו לבצע פעולות בחשבונו אצל תאגיד בנקאי באמצעות כרטיס חיוב הרשום על שם בעל החשבון או מורשה החתימה בו, תוך הקשת קוד סודי מזהה, כפעולה של בעל החשבון או מורשה החתימה בו.
(ט)
בעת חתימה על ערבות לבעל חשבון כלפי התאגיד הבנקאי, ירשום התאגיד הבנקאי את פרטי הזיהוי של ערב לבעל חשבון כלפיו, המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4), על פי מסמך זיהוי כאמור בסעיף 3, וישמור העתק מצולם של מסמך הזיהוי.
(י)
בסעיפים קטנים (א) עד (ה), ”חשבון“ – לרבות כספת.
(יא)
לא יבצע תאגיד בנקאי הוראה של מקבל שירות להעברה בנקאית SWIFT מישראל לחוץ לארץ, בלא שירשום, בכל אחד ממסמכי ההעברה, את שם מקבל השירות, מספר חשבונו ומענו, וככל הניתן גם את שם יוזם ההעברה, וכן את שם הנעבר ומספר חשבונו; בוצעה העברה כאמור שלא מחשבונו של מקבל השירות או שלא אל חשבונו של הנעבר, ירשום התאגיד הבנקאי בכל אחד ממסמכי ההעברה את שם מקבל השירות, מענו ומספר הזהות שלו וככל הניתן גם את שם יוזם ההעברה או את שם הנעבר ומספר הזהות שלו לפי העניין; לעניין סעיף קטן זה, מספר הזהות של הנעבר יכול שיהיה מספר מזהה כפי שנמסר בידי מקבל השירות; סעיף קטן זה לא יחול על העברה עקב פעילות הנובעת מכרטיס חיוב, למעט אם כרטיס החיוב משמש להעברת כספים, ובלבד שהתאגיד הבנקאי רשם במסמך ההעברה את פרטי הכרטיס.
(יב)
תאגיד בנקאי המנהל חשבון קורספונדנט שדרכו בוצעה עסקה הכרוכה בהעברה אלקטרונית מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל ואולם בוצעה דרך ישראל, ירשום את כל המידע שקיבל על אודות פרטי ההעברה, המעביר והנעבר, במסגרת מסמך ההעברה.
הכר את הלקוח [תיקון: תשע״ד]
(א)
לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון ולא יבצע פעולה שאינה נרשמת בחשבון, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו ”הליך של הכרת הלקוח“ לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ומימון טרור; לעניין זה, ”הליך של הכרת הלקוח“ – בין השאר בירור מקור הכספים, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון או ביצוע הפעולה, הפעילות המתוכננת בחשבון, ואם סורב מבקש השירות למתן שירותים בתאגיד בנקאי מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל ואם הוא איש ציבור זר; לגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו; תאגיד בנקאי יערוך רישומים של פרטים אלה.
(ב)
תאגיד בנקאי יקיים בקרה שוטפת בהתייחס להליך של הכרת הלקוח שביצע עם תחילת ההתקשרות לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ומימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק ביחס לזהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לתאגיד הבנקאי, יבצע התאגיד הבנקאי הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת.
(ג)
בחשבון ממוספר, ינקוט התאגיד הבנקאי פעולות מוגברות להכרת הלקוח; לעניין זה, ”חשבון ממוספר“ – חשבון שזהות בעליו ידועה לתאגיד הבנקאי, ואולם תחת הפרטים המזהים מופיעים מספרים או שמות קוד בחלק מרישומי התאגיד הבנקאי.
(ד)
ליישום סעיף זה, יפעל התאגיד הבנקאי כאמור בהוראות המפקח על הבנקים לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941.
אימות פרטים ודרישת מסמכים [תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ד]
(א)
תאגיד בנקאי יאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות בפעולות כאמור בסעיף 2(א), (ד)(1) ו־(ו) ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:
(1)
ביחיד שהוא תושב, לענין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 2(א)(1) עד (3) – על פי תעודת זהות או על פי העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי יאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם האוכלוסין, ישווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים וישמור תיעוד של בדיקה זו; לענין פסקה זו יראו כתעודת זהות גם תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה וכן דרכון ישראלי כשהזיהוי נעשה מחוץ לישראל או כאשר שוכנע האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק שהיחיד חדל להתגורר בישראל באופן קבוע, ואולם החובה להשוות את תאריך הנפקת התעודה לא תחול בזיהוי על פי תעודות אלה;
(2)
ביחיד שהוא תושב חוץ, לענין רישום פרטי הזיהוי שבסעיף 2(א)(1) עד (3) – על פי דרכון חוץ או תעודת מסע, או על פי העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור; התאגיד הבנקאי ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה; העתקים מצולמים של מסמכי הזיהוי – ככל הנוגע לפרטי הזיהוי – יישמרו אצל התאגיד הבנקאי; היה היחיד תושב האזור, רשאי התאגיד הבנקאי לרשום את פרטי הזיהוי על פי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, והעתק מצולם שלו, ככל הנוגע לפרטי הזיהוי האמורים – יישמר אצל התאגיד הבנקאי; התאגיד הבנקאי ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף כאמור לעניין תושב חוץ או יאמת את פרטי הזיהוי עם מרשם המינהל האזרחי, ישווה את תאריך הנפקת התעודה המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האמור וישמור תיעוד של בדיקה זו;
(3)
בתאגיד הרשום בישראל, לענין רישום פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (3) – על פי תעודת הרישום או על פי העתק מאושר שלה; חסר בתעודה אחד הפרטים כאמור – על פי אישור של עורך דין; התאגיד הבנקאי יקבל לידיו וישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם:
(א)
העתק מאושר מתעודת הרישום של התאגיד;
(ב)
העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד;
(ג)
אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו ומספר זהותו; לחלופין, רשאי התאגיד הבנקאי לאמת את עובדת רישום התאגיד במרשמים המתאימים;
(ד)
העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד לפתוח חשבון, או אישור של עורך דין שהחלטה כאמור נתקבלה כדין;
(ה)
העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון, או אישור של עורך דין על מורשי החתימה לשם ניהול החשבון;
בפסקה זו, ”עורך דין“ – בעל רישיון לעריכת דין בישראל;
(3א)
על אף האמור בפסקה (3), בהנפקת כרטיס חיוב או בחשבון מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות או לניכיון עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב, לא יחול האמור בפסקאות משנה (ב) ו־(ד) שבה;
(4)
בתאגיד שאינו רשום בישראל, לענין רישום פרטי הזיהוי של תאגיד כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (4) – על פי מסמך המעיד על רישומו או על פי העתק מאושר ממסמך כאמור, ככל שפרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – על פי אישור של עורך דין; התאגיד הבנקאי יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בפסקה (3)(ב) עד (ה); בתאגיד שהואגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו התאגיד הבנקאי אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; התאגיד הבנקאי ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(5)
במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ, לענין רישום השם – על פי הצהרת המבקש לפתוח חשבון, ובתאגיד שהוקם בחיקוק על פי החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; התאגיד הבנקאי יקבל לידיו מסמכים כאמור בפסקה (3)(ד) ו־(ה), בשינויים המחויבים; התאגיד הבנקאי ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;
(6)
בגוף מוכר, לענין רישום השם והמען – על סמך הצהרת המבקש, לאחר שהתאגיד הבנקאי נוכח לדעת, על פי מסמך, שהמבקש לפתוח את החשבון מורשה לפעול בשם הגוף המוכר; התאגיד הבנקאי ישמור מסמך זה או העתק מצולם שלו;
(7)
על אף האמור בפסקאות (2) ו־(4), נעשו פעולות לפתיחת החשבון מחוץ לישראל, רשאי התאגיד הבנקאי לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים לאותו סוג חשבון במערכת הבנקאות באותה מדינה שבה נעשה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; נרשמו פרטי הזיהוי כאמור על סמך מסמך זיהוי אחד, ישווה התאגיד הבנקאי את פרטי הזיהוי או חלקם עם מסמך נוסף; התאגיד הבנקאי ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי;
(8)
בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים – על פי מסמך זיהוי של אחד מאפוטרופסיו; היה הקטין תושב חוץ – על פי דרכונו של הקטין או על פי העתק מאושר שלו; למן תום שלושה חודשים מיום שמלאו לבעל חשבון 18 שנים, לא יבצע תאגיד בנקאי כל פעולה יזומה של בעל החשבון בחשבונו אלא אם כן התקיימו הוראות פסקה (1) או (2), לפי הענין.
(ב)
בסעיף זה, ”העתק מאושר“ – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:
(1)
הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;
(2)
עורך דין, ובלבד שלעניין תאגיד שאינו רשום בישראל יהיה עורך דין שאינו בעל רישיון לעריכת דין בישראל גם נוטריון;
(3)
פקיד של תאגיד בנקאי שבפניו הוצג המסמך המקורי;
(4)
רשות שצוינה כאמור בסעיף 6 לאמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות (להלן – האמנה לביטול דרישת האימות);
(5)
נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ.
(ג)
על אף האמור בסעיף זה, רשאי תאגיד בנקאי, בנסיבות מיוחדות ובהתייחס לסיכון של הלבנת הון ומימון טרור, להחליט על דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים ומסמכים חלופיים, ובלבד שקיבל את אישור המפקח על הבנקים לכך.
הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה [תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ד]
(א)
בעת פתיחת חשבון ידרוש התאגיד הבנקאי מהמבקש לפתוח חשבון הצהרה בחתימת מקור אם קיים נהנה בחשבון; הצהיר המבקש לפתוח חשבון כי קיים נהנה בחשבון – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 2(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים; נפתח החשבון שלא בידי בעל החשבון, ידרוש התאגיד הבנקאי גם מבעל החשבון הצהרה כאמור טרם ביצוע פעולה בחשבון; ואולם –
(1)
היה הנהנה בלתי ידוע, כאמור בסעיף 2(ב)(1) – יצהיר על כך המבקש לפתוח חשבון;
(2)
התבקש התאגיד הבנקאי לפתוח חשבון כאמור בסעיף 2(ב)(2), ישמור העתק מן האסמכתה לכך.
(ב)
בעת פתיחת חשבון בעבור תאגיד, ידרוש התאגיד הבנקאי הצהרה מן התאגיד בחתימת מקור על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 2(ג) לגבי בעל שליטה בתאגיד.
(ב1)
בעת ביצוע פעולה כמפורט בסעיף 8, אם נעשתה שלא באמצעות חשבון כלשהו של בעל חשבון, ידרוש התאגיד הבנקאי ממקבל השירות, הצהרה בחתימת מקור אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור אחר; הצהיר מקבל השירות כי הוא פועל בעבור אחר, תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 2(ב) לגבי כל אחד מן הנהנים.
(ג)
הצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1) ייעשו לפי הטופס שבתוספת הראשונה או לפי טופס אחר שאישר המפקח על הבנקים לאחר התייעצות עם ראש הרשות המוסמכת.
(ד)
תאגיד בנקאי יבדוק את סבירות ההצהרה, כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), על פניה.
(ה)
תאגיד בנקאי ינקוט אמצעים סבירים, בהתייחס לסיכון הלבנת הון ומימון טרור, לאימות זהותם של הנהנים ובעלי השליטה כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), תוך שימוש במידע רלוונטי או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו; לצורך כך רשאי התאגיד הבנקאי לאמת את פרטי הזיהוי כאמור עם מרשם האוכלוסין ולשם כך הוא רשאי לרשום גם את פרטי הזיהוי שבסעיף 2(א)(3).
פטור חלקי [תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ד]
(א)
האמור בסעיפים 2(ב) ו־(ד)(2) ו־4(א) לגבי רישום נהנה בחשבון לא יחול על –
(1)
חשבון של מוסד ציבורי;
(2)
חשבון של תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה, חשבון בעבור קרן וחשבון של מנהל תיקים בעבור לקוחותיו;
(3)
חשבון ניירות ערך שגוף מחוץ לארץ מבקש לפתוח בעבור לקוחותיו, לרבות חשבון כספי הקשור במישרין לחשבון ניירות הערך, ובלבד שהוראות חוק או הוראות רשות מוסמכת המחייבות זיהוי לקוחותיו לענין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור, חלות על אותו גוף, והוא הגיש לתאגיד הבנקאי הצהרה על כך;
(4)
חשבון של גוף מוכר;
(5)
חשבון בעבור הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים;
(5א)
חשבון בעבור הקדש ציבורי רבני שניתן לגביו אישור בית הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות, אלא אם כן קיבל התאגיד הבנקאי הודעה מבית הדין הרבני כי האישור בוטל;
(6)
(א)
חשבון שמנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שניתן לכך אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור, לפי הטופס שבתוספת הראשונה, של המבקש לפתחו, על המטרה המיוחדת של החשבון;
(ב)
חשבון שמנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או בלתי מוגדרת של נהנים, ובלבד שהיתרה בחשבון, בסוף כל יום עסקים, וכן כל פעולה בחשבון, אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור, לפי הטופס שבתוספת הראשונה, של המבקש לפתחו, על המטרה המיוחדת של החשבון;
(7)
חשבון שמבקש לפתוח עורך דין, טוען רבני או רואה חשבון בעבור לקוחותיו, ובלבד שהיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים לא תעלה על סכום של 300,000 שקלים חדשים וכל פעולה בחשבון לא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; פתיחת חשבון כאמור תותנה בהצהרה בחתימת מקור לפי הטופס שבתוספת הראשונה, של המבקש לפתחו, כי זה חשבונו היחיד מסוג זה; בפסקה זו, ”עורך דין“ – בעל רישיון לעריכת דין בישראל;
(8)
חשבון מסוג אחר שקבע המפקח על הבנקים בהוראה.
הפר בעל החשבון את התנאים כאמור בפסקאות (6) ו־(7), תישלח לו התראה על כך; היה והפר כאמור לאחר שנשלחה ההתראה, לא יבצע תאגיד בנקאי כל פעולה יזומה בחשבון למעט משיכת היתרה הקיימת וסגירת החשבון ופירעון חובות, אלא אם כן ימלא בעל החשבון הצהרה על נהנים לפי סעיף 4.
(ב)
האמור בסעיפים 2(ג) ו־(ד)(3) ו־4(ב) לגבי רישום בעל שליטה לא יחול על חשבונות של תאגיד בנקאי, של מבטח, של קופת גמל, של חברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה ושל חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב או בבורסה במדינה שהיא חברה ב־OECD, וכן על חשבון של תאגיד מסוג אחר שקבע המפקח על הבנקים בהוראה; בסעיף זה ובסעיף 5א, ”בורסה“ – בורסה לניירות ערך או שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994.
(ג)
בחברה הנשלטת בידי חברה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו את החברה כאמור בסעיף קטן (ב) כבעל שליטה.
חשבון קורספונדנט [תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ד]
על אף האמור בפרק זה, בפתיחת חשבון קורספונדנט יחולו הוראות אלה:
(1)
התאגיד הבנקאי ירשום את:
(א)
שם התאגיד, ואם המדובר בשלוחה – גם שם החברה־האם;
(ב)
לגבי תאגיד זר – שם מדינת ההתאגדות ושם הרשות המפקחת על התאגיד לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור;
(ג)
מען, מספר טלפון ושמות אנשי קשר;
(ד)
שם ומען של המחזיקים ב־20% או יותר מאמצעי השליטה בתאגיד, אלא אם כן הרשות המפקחת על התאגיד לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור היא בישראל או באחת ממדינות ה־OECD ומניותיו של התאגיד או מניות חברה השולטת בו נסחרות בבורסה לניירות ערך בישראל או בבורסה באחת ממדינות ה־OECD; לענין זה, ”אמצעי שליטה“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
(2)
התאגיד הבנקאי יקבל בעת פתיחת החשבון מסמכים אלה:
(א)
לגבי תאגיד זר – העתק מהדוח הכספי השנתי האחרון או תמצית מדוח כספי שנתי אחרון שפורסם במאגר מידע ציבורי;
(ב)
מכתב בקשה לפתיחת חשבון; התאגיד הבנקאי ישמור את המכתב שבע שנים לפחות לאחר סגירת החשבון;
(3)
בעת פתיחת חשבון קורספונדנט לתאגיד שהתאגד מחוץ לישראל במדינה שאיננה חברה ב־OECD יקבל התאגיד הבנקאי גם את המסמכים האלה וישמור אותם שבע שנים לפחות לאחר סגירת החשבון:
(א)
רשיון מאת הרשות המפקחת;
(ב)
מסמכי התאגדות;
(ג)
אחד מאלה:
(1)
המלצות מבנקים במדינות החברות ב־OECD, שמנהלים חשבון קורספונדנט לתאגיד המבקש לפתוח חשבון בתאגיד הבנקאי;
(2)
מסמך המעיד על כך שהתאגיד המבקש לפתוח חשבון בתאגיד הבנקאי מנהל חשבון קורספונדנט בבנקים כאמור, וכן הצהרת התאגיד שחלות עליו הוראות חוק או הוראות רשות מוסמכת המחייבות זיהוי לקוחותיו לענין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור.
חשבון במערכת סגורה [תיקון: תשע״ב, תשע״ד]
(א)
בסעיף זה, ”חשבון במערכת סגורה“ – חשבון של יחיד המשמש להחזקה וניהול פיקדונות כספיים או של יחידות כמשמעותן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994 (להלן – יחידות השתתפות), בתאגיד בנקאי, אשר מקור הכספים או יחידות ההשתתפות הוא חשבון של אותו יחיד שהוא בעל הפיקדון או בעל יחידות ההשתתפות בתאגיד בנקאי אחר או בבנק הדואר (להלן – חשבון המקור), ובלבד שהכספים או יחידות ההשתתפות המנוהלים בו מועברים חזרה לחשבון המקור.
(ב)
בפתיחת חשבון במערכת סגורה לא יחולו הוראות סעיפים 2א, 3(א)(1) ו־(2), 4(א) ו־6.
(ג)
(נמחק).
זיהוי פנים אל פנים [תיקון: תשס״ג, תשע״ד]
(א)
התאגיד הבנקאי יזהה פנים אל פנים על פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 3 את בעל החשבון ומורשה החתימה, טרם הפעולה הראשונה של כל אחד מהם בחשבון; לענין סעיף קטן זה, ”זיהוי פנים אל פנים“ – לרבות זיהוי על ידי אחד מאלה:
(1)
נציגו או שליחו של התאגיד הבנקאי;
(2)
בעל רישיון לעריכת דין בישראל;
(3)
נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;
(4)
רשות שצוינה בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;
(5)
זיהוי אחר שאישר המפקח על הבנקים.
(ב)
התאגיד הבנקאי יזהה פנים אל פנים על פי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 3 או על פי מסמך שהנפיקה מדינת ישראל הנושא שם, מספר זהות, תאריך לידה ותמונה, אדם המבצע פעולה, החייבת בדיווח לפי הוראות סעיף 8, ושאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל או כמורשה חתימה.
הנפקת כרטיס חיוב [תיקון: תשס״ז]
(א)
בטרם ינפיק כרטיס חיוב, רשאי התאגיד הבנקאי במקום האמור בסעיפים 2, 3, 4 ו־6, לפעול כמפורט להלן:
(1)
מונפק כרטיס חיוב לבעלים או למורשה חתימה בחשבון עובר ושב בתאגיד הבנקאי המנפיק או בתאגיד בנקאי השותף להסדר ההנפקה, ירשום תאגיד בנקאי לגבי בעל כרטיס החיוב את פרטי הזיהוי המפורטים בסעיף 2(א);
(2)
מונפק כרטיס חיוב ליחיד, שההתחשבנות בגין החיובים שנעשו מכוחו נעשית באמצעות חשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי שאינו המנפיק או שותף להסדר ההנפקה, והמסגרת לפעילות בכרטיס אינה עולה על סכום של 50,000 שקלים חדשים, או מונפק כרטיס חיוב אחר שקבע המפקח על הבנקים, ירשום התאגיד הבנקאי המנפיק לגבי בעל כרטיס החיוב את פרטי הזיהוי המפורטים בסעיף 2(א), לפי העתק ממסמך זיהוי כאמור בסעיף 3 שיישמר אצלו.
(ב)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), ירשום התאגיד הבנקאי, לגבי חשבון עובר ושב שכנגדו נעשית ההתחשבנות בגין הפעילות בכרטיס החיוב, את הפרטים האלה: מספר התאגיד הבנקאי, מספר הסניף, מספר החשבון ושם החשבון, וכן יאמת את פרטי הזיהוי של בעל כרטיס החיוב אל מול מרשם האוכלוסין, וישמור תיעוד לגבי בדיקה זו.
(ג)
בסעיף זה, ”הסדר הנפקה“ – הסדר בין תאגידים בנקאיים שנעשה לצורך הנפקת כרטיסי חיוב, שאחד הצדדים לו הוא תאגיד בנקאי שמנוהל בו חשבון העובר ושב, והצד האחר לו הוא תאגיד עזר שהוא חברת כרטיסי אשראי, והחיובים בשל העסקאות בכרטיס החיוב מתבצעים בחשבון העובר ושב.
שמירת מסמכי הזיהוי [תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
התאגיד הבנקאי ישמור על מסמכי הזיהוי לתקופה של שבע שנים לפחות אחרי שייסגר החשבון, או אחרי ביצוע פעולה כאמור בסעיף 2(ו) או לתקופה ארוכה יותר אם נדרש לעשות כן בידי המפקח על הבנקים במקרים מסוימים שבהם מסמכי הזיהוי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק; שמירת מסמכי הזיהוי, למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש״ל–1969 (להלן – תקנות העדות); לענין זה, ”מסמכי זיהוי“ – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את התאגיד הבנקאי להכרת הלקוח לפי סעיף 2א.
הוראות בנסיבות מיוחדות [תיקון: תשע״ד]
על אף האמור בפרק זה רשאי המפקח על הבנקים, בנסיבות מיוחדות, לקבוע בהוראה דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים, אישורים ומסמכים חלופיים.
שיקולים לעניין חשבון פטור [תיקון: תשע״ד]
דיווח התאגיד הבנקאי על פעולה לפי סעיף 9, ומקבל השירות נושא הדיווח מנהל חשבון לפי סעיפים 5 או 5ב או שנקבעו לגביו הליכי זיהוי חלופיים לפי סעיפים 3(ג) או 7א, ישקול התאגיד הבנקאי, בהתאם למידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור, את ביטול הפטור או הליכי הזיהוי החלופיים, לפי העניין.

פרק ג׳: חובות דיווח

דיווח לפי גודל הפעולה [תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ז, תשע״ד]
(א)
תאגיד בנקאי ידווח לרשות המוסמכת על הפעולות כמפורט להלן:
(1)
פעולה של הפקדה בחשבון או משיכה ממנו של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל־50,000 שקלים חדשים לפחות;
(2)
פעולה במזומן שאינה מבוצעת בחשבון כלשהו של לקוח, לרבות הפקדת מזומנים לצורך העברתם לחוץ לארץ או משיכת מזומנים שהתקבלו מחוץ לארץ, שלא באמצעות חשבון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל־50,000 שקלים חדשים לפחות וכן על הפקדת מזומנים או משיכת מזומנים כאמור בסכום שווה ערך ל־5,000 שקלים חדשים לפחות, הנעשית אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית;
(3)
פעולה של החלפת שטרות ומעות במזומן, לרבות המרה, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל־50,000 שקלים חדשים לפחות;
(4)
פעולה של הוצאת המחאה בנקאית, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל־200,000 שקלים חדשים לפחות; למעט המחאה בנקאית בסכום עד 1,000,000 שקלים חדשים, שהוצאה כנגד הלוואה לדיור;
(5)
פעולת קניה או מכירה של המחאות נוסעים או שטר למוכ״ז של מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל־50,000 שקלים חדשים לפחות; נמצא המוסד הפיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, ידווח התאגיד הבנקאי על פעולה כאמור אם היא בסכום שווה ערך ל־5,000 שקלים חדשים לפחות;
(6)
פעולה של הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי מחוץ לישראל ופעולה של תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד פיננסי מחוץ לישראל בסכום שווה ערך ל־1,000,000 שקלים חדשים לפחות; נמצא המוסד הפיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, ידווח התאגיד הבנקאי על פעולה כאמור בסכום שווה ערך ל־5,000 שקלים חדשים לפחות;
(7)
פעולה של העברה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל, באמצעות חשבון בסכום שווה ערך ל־1,000,000 שקלים חדשים לפחות; על פעולת העברה אל מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או העברה ממדינה או מטריטוריה כאמור וכן העברה מחשבון קורספונדנט של מוסד פיננסי שנמצא במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או לחשבון כאמור, ידווח התאגיד הבנקאי אם היא בסכום שווה ערך ל־5,000 שקלים חדשים לפחות.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א)(2), (5), (6) ו־(7) לא יחול על פעולה שביצע תאגיד בנקאי בעבור תאגיד בנקאי אחר, בנק הדואר או חבר בורסה, אף אם הפעולה נעשתה בעבור לקוחותיהם.
דיווחים נוספים [תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ד]
(א)
תאגיד בנקאי ידווח לרשות המוסמכת על פעילות בלתי רגילה של מקבל השירות; בסעיף זה –
”פעילות“ – לרבות ניסיון לביצוע פעולה;
”מקבל השירות“ – לרבות מי שניסה לקבל שירות;
”פעילות בלתי רגילה“ – פעילות שעל פי המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי, התעורר אצלו חשש שהיא קשורה לפעילות האסורה לפי חוק איסור הלבנת הון או חוק איסור מימון טרור.
(ב)
בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), יכול שיראו כפעילות בלתי רגילה פעולה התואמת את הפעולות המפורטות בתוספת השנייה.
(ב1)
תאגיד בנקאי ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק או לפי סעיף 10(א) לחוק איסור מימון טרור.
(ג)
אין בדיווח על פעולה לפי הוראות סעיף 8 כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף זה.
פטור מדיווח [תיקון: תשס״ג, תשס״ז]
תאגיד בנקאי יהיה פטור מדיווח לפי סעיף 8
(1)
אם הפעולה נעשתה בידי אחד מאלה:
(א)
מוסד ציבורי;
(ב)
תאגיד בנקאי;
(ג)
בנק הדואר;
(ד)
מבטח;
(ה)
חבר בורסה;
(ו)
קופת גמל וחברה מנהלת בעבור קופת גמל שבניהולה;
(ז)
קרן;
(2)
בפעולה לפי סעיף 8(א)(7) שנעשתה בגין יבוא טובין לישראל ויצואם ממנה, למעט ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או למדינה או לטריטוריה כאמור, ובלבד שנמסר לתאגיד הבנקאי תיעוד לגבי מהות העסקה, זהות הצד האחר לעסקה וסכומה; לענין זה, יכול שאף הצהרה בחתימת מקור של בעל החשבון בדבר היותו יבואן או יצואן, וכן הצהרה בחתימת מקור לגבי מהות העסקה וסכומה או הצהרה מראש בחתימת מקור, שתחודש מדי שנים עשר חודשים לגבי מהות העסקאות וזהות הצד האחר להן, ייחשבו תיעוד.
פרטי הדיווח [תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ד]
דיווח לפי סעיפים 8 ו־9 יכלול פרטים אלה:
(1)
לגבי החשבון המדווח, אם הפעולה המדווחת בוצעה בחשבון של בעל חשבון –
(א)
מספר החשבון; לגבי כרטיס חיוב ולגבי חשבון מכוח הסכם התקשרות לסליקת עסקאות או לניכיון עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חיוב – גם מספר חשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי שכנגדו נעשית ההתחשבנות בגין הפעילות בכרטיס החיוב, אם קיים;
(ב)
שם החשבון, אם קיים;
(ב1)
תאריך פתיחת החשבון;
(ג)
כתובת למשלוח דואר.
(2)
לגבי הפעולה המדווחת –
(א)
מספר התאגיד הבנקאי ומספר הסניף;
(ב)
תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשם בספרי התאגיד הבנקאי;
(ג)
סכום הפעולה במונחי מטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום רישום הפעולה;
(ד)
סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע, עד שני סוגי מטבעות;
(ה)
מספר סידורי של הדוח;
(ו)
לגבי דיווח לפי סעיפים 8(א)(2), (6) ו־(7) – גם פרטי החשבון של הצד האחר לפעולה, שם הבעלים בחשבון של הצד האחר לפעולה ומענו, שם המוסד הפיננסי בצד האחר ומענו, אם ידועים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית – שם המוסד הפיננסי בצד האחר, שם הבעלים בחשבון של הצד האחר לפעולה כפי שנמסר ומספר זהותו אם נמסר; בפעולה אל מול מוסד פיננסי ברשות הפלסטינית – גם מספר זהותו של הצד האחר לפעולה, כפי שנמסר;
(ז)
סוג הפעולה בדיווח לפי סעיף 8 – כמפורט בתוספת השלישית;
(ח)
סיבת הדיווח לפי סעיף 9, לרבות תיאור הפעולה שבגינה דווח.
(3)
לגבי בעלי החשבון ולגבי מורשי החתימה, אם קיימים, ובדיווח לפי סעיפים 8(א)(1) עד (6) ו־9, גם לגבי מבצע הפעולה, אם אינו בעל החשבון או מורשה החתימה, ולגבי המנסה לקבל שירות, ככל שהפרטים ידועים –
(א)
שם;
(ב)
מספר זהות;
(ג)
מען;
(ד)
מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים – למעט לגבי מבצע פעולה שאינו בעל החשבון או מורשה החתימה;
(ה)
ביחיד – תאריך לידה; בתאגיד – תאריך התאגדות;
(ו)
ביחיד – מין;
(ז)
מעמד הלקוח (תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ).
(4)
לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים בסעיף 2(ב) ו־(ג).
איסור גילוי ועיון [תיקון: תשס״ג]
גילוי עובדת גיבושו, קיומו, אי קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 9, וכן עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה אסור, זולת למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו בתאגיד הבנקאי, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.
[תיקון: תשס״ג, תשס״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ז]

פרק ג׳1: בדיקת פרטי זיהוי אל מול הרשימה

חובת בדיקה אל מול הרשימה [תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
תאגיד בנקאי יבדוק אל מול הרשימה –
(1)
אם מצויים בה שם או מספר זהות של בעל חשבון, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, בכל החשבונות המנוהלים אצלו; למען הסר ספק, בדיקה כאמור תבוצע כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה או הוסף לחשבון בעלים, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה;
(2)
אם שמו של מבצע פעולה כאמור בסעיף 2(ו) ו־(ז) מצוי ברשימה;
(3)
אם שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1), מצויים ברשימה; לענין זה, ”פעולה“ – כל אחת מאלה:
(א)
העברה אלקטרונית באמצעות SWIFT מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל או שמקורה ויעדה אינם בישראל ואולם בוצעה דרך ישראל;
(ב)
העברה מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, לרבות באמצעות תשלום שיקים שהציג מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור; לענין פסקת משנה זו, מי שרשום כבעל חשבון ברשומה האלקטרונית שצירף מוסד פיננסי כאמור להצגת השיקים הוא נפרע;
(ג)
העברה ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית לישראל, לרבות באמצעות תשלום שיקים שמשוכים על מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה כאמור, והכל בסכום שווה ערך ל־5,000 שקלים חדשים לפחות;
(4)
האמור בפסקה (3) לא יחול על העברות כאמור בפסקאות משנה (ב) ו־(ג) בה, אם התאגיד הבנקאי קיבל את ההוראה לביצוע העברה מאת מוסד ציבורי, תאגיד בנקאי אחר או בנק הדואר, בין בעבורם ובין בעבור לקוחותיהם, או שהיעד של פעולת העברה הוא מוסד ציבורי או תאגיד בנקאי, בין בעבורו ובין בעבור לקוחותיו.

פרק ד׳: שונות

ניהול רישומים ושמירתם [תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ד]
(א)
תאגיד בנקאי יקיים מאגר מידע ממוחשב על מספרי החשבונות, פרטי הזיהוי של בעלי החשבון, מורשי החתימה, הנהנים ובעלי השליטה.
(א1)
תאגיד בנקאי יקיים מאגר מידע ממוחשב על פעולות שאינן נרשמות בחשבון כלשהו של בעל חשבון כאמור בסעיף 2(ו) ו־(ז); מאגר המידע יכלול את פרטי הפעולה לרבות מספר הסניף שבוצעה בו הפעולה, תאריך ביצוע הפעולה, סוג הפעולה וסכום ומטבע הפעולה וכן את פרטי הזיהוי של מבצע הפעולה ושל הנהנה ממנה, ככל שחלה על התאגיד הבנקאי החובה לקבלם ממבצע הפעולה; התאגיד הבנקאי ישמור את הפרטים כאמור לתקופה של שבע שנים לפחות מיום רישום הפעולה בספריו.
(ב)
תאגיד בנקאי ישמור את מסמך ההוראה לביצוע פעולה לתקופה של שבע שנים לפחות מיום רישום הפעולה בספרי התאגיד הבנקאי או לתקופה ארוכה יותר אם נדרש לעשות כן על ידי המפקח על הבנקים במקרים מסוימים שבהם מסמך ההוראה לביצוע פעולה נדרש לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק; שמירת מסמך ההוראה לביצוע פעולה, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות ובלבד שמסמך כאמור אינו כולל רישום שנערך בכתב ידו של מבצע הפעולה לרבות חתימתו; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה, ישמור התאגיד הבנקאי את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.
סייג לתחולה [תיקון: תשס״ג, תשס״ז]
(א)
הוראות פרק ב׳ לא יחולו על סניף של תאגיד בנקאי מחוץ לישראל, אשר חלות עליו חובות זיהוי ואימות לענין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור.
(ב)
הוראות פרק ג׳ וסעיף 14 לא יחולו על סניף של תאגיד בנקאי מחוץ לישראל.
תחילה
תחילתו של צו זה במועד שיקבע שר המשפטים לפי סעיף 35 לחוק, או בתום שנה מיום פרסומו, לפי המאוחר.
הוראות מעבר [תיקון: תשס״ג]
(א)
למן תום 18 חודשים מיום תחילתו של צו זה, לא יבצע תאגיד בנקאי כל פעולה בחשבונות שנפתחו לפני תחילתו של צו זה, אלא אם כן התקיימו הוראות סעיפים 2, 3 ו־5א, לפי הענין, למעט משיכת היתרה הקיימת וסגירת החשבון ופירעון חובות; בחשבון של תושב וחברה הרשומה בישראל בדיקת פרטי הזיהוי מול המרשמים המתאימים תיחשב לאימות לפי סעיף 3; לענין זה, ”פעולה“ – פעולה יזומה של לקוח שניתנה לאחר יום י״ט באב התשס״ג (17 באוגוסט 2003).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אי קבלה של הצהרת בעל החשבון, אם הוא פועל בעבור עצמו או בעבור אחר, ואי קבלת מסמך זיהוי נוסף לגבי תושב חוץ, לא תיחשב כאי קיום הוראות סעיפים 2 ו־3, ובלבד שהתאגיד הבנקאי נקט אמצעים לקבלת הצהרה כאמור.
(ג)
סעיף קטן (א) לא יחול על חשבון שבעלו נמצא במדינה שמחמת היחסים השוררים בינה לבין מדינת ישראל לא ניתן ליצור עמו קשר; במקרה זה יעשה התאגיד הבנקאי מאמץ סביר כדי להשלים את פרטי הזיהוי בהקדם האפשרי.
[תיקון: תשס״ג]

תוספת ראשונה

(סעיפים 4(ג) ו־5(א)(6) ו־(7))

טופס הצהרה על נהנה ובעל שליטה

[תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
אני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (שם מלא), בעל מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזאת כי חשבון מספר . . . . . . . . . . . . . . . .
אין נהנה בזכויות הגלומות בחשבון זולת בעלי החשבון.
בפעולה שאינה מבוצעת במסגרת חשבון כלשהו של לקוח, אין נהנה זולת מבצע הפעולה.
החשבון הוא של עורך דין בעל רשיון לעריכת דין בישראל, טוען רבני או רואה חשבון המנוהל בעבור לקוחותיו, והיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים לא תעלה על סכום של 300,000 שקלים חדשים וכל פעולה בחשבון לא תעלה על סכום של 100,000 שקלים חדשים; זהו חשבוני היחיד מסוג זה**.
החשבון הוא חשבון המנוהל בידי מי שמינה בית משפט, בית דין דתי, ראש ההוצאה לפועל, הרשם לענייני ירושה או גוף רשמי אחר של המדינה שקבע המפקח על הבנקים. מצורפת אסמכתה.
החשבון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים, והיתרה בחשבון בסוף כל יום עסקים וכן כל פעולה בחשבון לא תעלה על סכום של 50,000 שקלים חדשים**;
מטרת החשבון היא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
החשבון מנוהל למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה או קבוצה בלתי מוגדרת של נהנים, (כפוף למתן אישור של האחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק);
מטרת החשבון היא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
יש נהנה בזכויות כאמור, ואולם פרטי הזיהוי שלו טרם ידועים;
הסיבה לכך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אני מתחייב למסור את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו.
הנהנים בפעולה/בחשבון הם:
שםמספר זהות*תאריך לידה/התאגדותמין
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . .
אין בעל שליטה בתאגיד.
בעלי השליטה בתאגיד הם:
שםמספר זהות*תאריך לידה/התאגדותמין
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . .
אני מתחייב להודיע לתאגיד הבנקאי בכתב בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל. ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק, מהווה עבירה פלילית.
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חתימה
* לרבות שם המדינה שבה הוצא מסמך הזיהוי.
** בתוקף מיום 1.4.2004.
[תיקון: תשס״ג]

תוספת שניה

(סעיף 9(ב))

[תיקון: תשע״ד]

רשימת פעולות שיכול שייראו כפעילות בלתי רגילה

פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 8;
[תיקון: תשע״ד]
פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובות הזיהוי;
[תיקון: תשע״ד]
נראה שקיים בחשבון נהנה, בלי שבעל החשבון הצהיר על כך;
[תיקון: תשס״ז]
פעילות שבעטיה החליט התאגיד הבנקאי לסגור את החשבון ממניעים של איסור הלבנת הון או איסור מימון טרור;
[תיקון: תשס״ד, תשס״ז]
פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון שהוכרז כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או ארגון שהוכרז כארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948, או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור;
[תיקון: תשס״ז]
פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור;
שימוש תדיר, בלא סיבה נראית לעין, בכספת המצויה בתאגיד הבנקאי, על ידי מספר רב של אנשים;
[תיקון: תשע״ד]
פעילות הנראית כחסרת היגיון עסקי או כלכלי, בהתייחס לסוג החשבון או לדרכי התנהגותו של בעל החשבון;
פעולה בחשבון, בהיקף מהותי, באמצעות מיופה כוח, שאינו רשום בחשבון כמורשה חתימה;
[תיקון: תשע״ד]
מספר פעולות בחשבון שבהן, בלא סיבה נראית לעין, כספים וניירות ערך נמשכים סמוך לאחר שהופקדו, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל;
העברה בסכום מהותי מהארץ לחוץ לארץ ולהיפך, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר חשבון;
הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין;
היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין;
מספר פעולות בחשבון לאותו יעד או מאותו מקור, בלא סיבה נראית לעין;
הפקדות מרובות, בלא סיבה נראית לעין, על ידי אדם שאינו בעל החשבון או מורשה החתימה;
[תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
העדר זיקה בין לווה ובין בטוחה שהעמיד כנגד אשראי בהיקף מהותי;
[תיקון: תשע״ד]
ניהול מספר חשבונות בתאגיד הבנקאי, שאינו מתיישב עם פעילות בעל החשבון;
[תיקון: תשע״ד]
רכישת מזומן, המחאות נוסעים, שטרות למוכ״ז, כרטיסי חיוב או אמצעי תשלום אחר, לרבות אמצעי תשלום אינטרנטי, בתדירות גבוהה או בהיקף מהותי;
[תיקון: תשע״ד]
העברות שוטפות או פעולות באמצעות כרטיסי חיוב בהיקף מהותי מגופים במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית או אל גופים כאמור;
[תיקון: תשס״ז]
הצהרה שניתנה לפי צו זה, שנחזית לבלתי נכונה;
[תיקון: תשס״ז]
פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית וכן במדינה או טריטוריה אשר אין בה חקיקה לענין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור לפי הנחיית המפקח על הבנקים;
[תיקון: תשס״ז]
פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות של הארגון, ככל שידוע לתאגיד הבנקאי;
[תיקון: תשס״ז]
ריבוי זיכויים מהוראות קבע לחשבון בלא סיבה נראית לעין;
[תיקון: תשס״ז]
זיכוי לחשבון כרטיס חיוב או ריבוי זיכויים, והכל – בסכום מהותי, בלא סיבה נראית לעין.
[תיקון: תשס״ג]

תוספת שלישית

(סעיף 11(2)(ז))

סוג הפעולה לדיווח

הפקדת מזומנים במטבע ישראלי לחשבון;
הפקדת מזומנים במטבע חוץ לחשבון;
משיכת מזומנים במטבע ישראלי מחשבון;
משיכת מזומנים במטבע חוץ מחשבון;
[תיקון: תשע״ד]
משיכת מזומנים שלא דרך חשבון (למעט הפעולות המפורטות בפרטים 6 ו־7);
[תיקון: תשע״ד]
הפקדת מזומנים שלא דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרטים 6 ו־7;
[תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
הפקדת מזומן והעברתו לחוץ לארץ שלא דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרט 20;
[תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
משיכת מזומן שמקורו בחוץ לארץ שלא דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרט 21;
החלפת שטרות ומעות במטבע ישראלי;
החלפת שטרות ומעות במטבע חוץ;
המרת שטרות ומעות ממטבע ישראלי למטבע חוץ;
המרת שטרות ומעות ממטבע חוץ למטבע ישראלי;
הוצאת המחאה בנקאית במטבע ישראלי;
הוצאת המחאה בנקאית במטבע חוץ;
[תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
קניית המחאת נוסעים או שטר למוכ״ז של מוסד פיננסי מחוץ לישראל, למעט הפעולות המפורטות בפרט 22;
[תיקון: תשס״ד, תשס״ז, תשע״ד]
הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי מחוץ לישראל, למעט הפעולות המפורטות בפרט 23;
[תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
העברה בין־לאומית מישראל לחוץ לארץ דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרט 24;
[תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
העברה בין־לאומית מחוץ לארץ לישראל דרך חשבון, למעט הפעולות המפורטות בפרט 25;
[תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ד]
תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד פיננסי מחוץ לישראל, למעט הפעולות המפורטות בפרט 26;
[תיקון: תשס״ג]
מכירת המחאת נוסעים;
[תיקון: תשס״ז]
הפקדת מזומנים והעברתם למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית שלא דרך חשבון;
[תיקון: תשס״ז]
משיכת מזומנים שמקורם במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית שלא דרך חשבון;
[תיקון: תשס״ז]
קניית המחאת נוסעים או שטר למוכ״ז של מוסד פיננסי ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית;
[תיקון: תשס״ז]
הפקדת שיקים המשוכים על מוסד פיננסי ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית;
[תיקון: תשס״ז]
העברה בין־לאומית מישראל למדינה או לטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית דרך חשבון;
[תיקון: תשס״ז]
העברה בין־לאומית לישראל ממדינה או מטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית דרך חשבון;
[תיקון: תשס״ז]
תשלום שיקים שהוצגו לגביה בידי מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית.
[תיקון: תשס״ז]

תוספת רביעית

[תיקון: תשע״ד]

(סעיפים 1, 8(א)(2), (5), (6) ו־(7), 10(2), 11(2)(ו), 13א(3) והתוספות השניה והשלישית)

רשימת המדינות והטריטוריות

[תיקון: תשע״ד]
מדינה או טריטוריה כפי שיקבע ראש הרשות המוסמכת מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה־FATF פרסם הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור; ראש הרשות המוסמכת, בהסכמת המפקח על הבנקים, רשאי לקבוע כי סעיפים 8(2), (6) ו־(7) ו־11(2)(ו) לצו זה, כולם או חלקם, לא יחולו לגבי חלק מן המדינות והטריטוריות שברשימה כאמור; קביעות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת;
[תיקון: תשע״ד]
(נמחק);
[תיקון: תשע״ד]
המדינות או הטריטוריות שלהלן: לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, הממלכה של ירדן, עירק, תימן, איראן, אלג׳יריה, אפגניסטאן, הרשות הפלסטינית, לוב, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מרוקו, סודאן, סומליה, פקיסטאן, תוניס.


כ״א בטבת התשס״א (16 בינואר 2001)
  • דוד קליין
    נגיד בנק ישראל
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.