לדלג לתוכן

ביאור:ישעיהו יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1017)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו יז)


משא דמשק, ולקט נבואות לגבי ישראל
פסוק ה על גדר המקיפה את עבודות בניית הרכבת הקלה בירושלים, בסמוך לרחוב עמק רפאים

א מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק על דמשק, הבירה של ארם:

ארם-דמשק תחרב וכן מבצרי אפרים

הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר מוסרת מלהקרא עיר, וְהָיְתָה מְעִי לחורבות מַפָּלָה. ב עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר שתי הערים הנקראות ערוער, ונמצאות בנחלת ראובן וגד (אחרי שתכבוש אשור את דמשק, תלחם גם בישראל ותגלה את שבטי ישראל היושבים שם), לַעֲדָרִים למרעה עדרי צאן תִּהְיֶינָה, וְרָבְצוּ הצאן ירבץ במרעה וְאֵין מַחֲרִיד בני אדם שיגרשו את החיות. ג וְנִשְׁבַּת מִבְצָר מֵאֶפְרַיִם מערי אפרים (שהיו אז בעלי בריתם של דמשק, וגם בהם ילחם אשור) וּמַמְלָכָה מִדַּמֶּשֶׂק. וּשְׁאָר ושארית מועטה תהיה ל- אֲרָם, כִּכְבוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כבודם יהיה בזוי, כפי מצבם של ישראל כעת, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת. {ס}

שארית מעטה תשאר מישראל

ד וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב, וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה. ה וְהָיָה אויבי ישראל יהרגו בבני ישראל כֶּאֱסֹף קָצִיר בשעת קציר קָמָה את השיבולים העומדות, וּזְרֹעוֹ ובזרועו שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר, וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים בשדות הסמוכים לירושלים. ו וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת כפי שנשאר לאחר שמכים בעץ זית, שְׁנַיִם-שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר הצמרת, אַרְבָּעָה-חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ בענפים פֹּרִיָּה של גפן פוריה, נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}

ישראל ישובו לה' לארץ שארצם תחרב בגלל ע"ז
"וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה" (יג) - יתכן שמדובר בקוכיה הודית: כאשר הצמח מתייבש בשלהי הסתו, ניתק בסיסו היבש מן הקרקע והשיח הקל מתגלגל בעזרת הרוח למרחקים גדולים ומפיץ את זרעיו בצורה זו.

ז בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה יפנה, יתפלל הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ לעושהו, ה', וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה. ח וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו, וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה, וְהָאֲשֵׁרִים וכן לגבי עצי האשרה המיועדים לע"ז וְהָחַמָּנִים עוד סוג של ע"ז. ט בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ מקלטו כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ נטושים כמו היער וְהָאָמִיר וריקים מפירות בצמרת העץ (ר' לעיל פסוק ו) אֲשֶׁר עָזְבוּ בעבר, עממי כנען ברחו מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיְתָה שְׁמָמָה. י כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ, וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ - עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים נטיעות של עצים לצורך נעים, לצל וּזְמֹרַת זָר עצים מיובאים (משל לעבודה זרה) תִּזְרָעֶנּוּ. יא בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי הנטיעות ישגשגו, וּבַבֹּקֶר ולמחרת זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי מה שזרעת אתמול יפרח, נֵד קָצִיר אך יעקר היבול בְּיוֹם נַחֲלָה שיטפון (נחל שיעלה על גדותיו) וּכְאֵב אָנוּשׁ וזה יגרום לך לכאב חזק. {ס}

אויבי ישראל יוכו ויברחו

יב הוֹי, הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים - כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן, וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים - כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן ירעישו. יג לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ וברגע שה' יגער בהמון וְנָס מִמֶּרְחָק למרחק רב, וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים כקליפות גרגירי השיבולים המפוזרות בהרים לִפְנֵי רוּחַ, וּכְגַלְגַּל צמח בצורת כדור לִפְנֵי סוּפָה. יד לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה, בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ, זֶה חֵלֶק עונש שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • ביחד עם דמשק מוזכרים בפרק זה "אפרים" ו"יעקב" ואולי יש בסמיכות כדי לרמוז על כך שלאחר שממלכת אשור תכבוש את דמשק היא תלחם בישראל ותגלה את השבטים.
  • "בְּעֵמֶק רְפָאִים" (פסוק ה) - העמק בדרום ירושלים שכיום עובר בו רחוב עמק רפאים.