תרגום/פרשת נח

פרקים ו-יא

אילין תולדת נוח נוח גבר זכאי שלים הוה בדרוהי בדחלתא דיי הליך נוח:

י ואוליד נוח תלתא בנין ית שם ית חם וית יפת:

יא ואתחבלת ארעא קודם יי ואתמליאת ארעא חטופין:

יב וחזא יי ית ארעא והא אתחבלת ארי חבילו כל בסרא אנש אורחיה על ארעא:

יג ואמר יי לנוח קיצא דכל בסרא עאל לקדמיי ארי אתמליאת ארעא חטופין מן קדם עובדיהון בישיא והאנא מחבילהון עם ארעא:

יד עביד לך תיבתא דאעין דקדרוס מדורין תעביד ית תיבתא ותחפי יתה מגיו ומברא בכופרא:

טו ודין דתעביד יתה תלת מאה אמין אורכא דתיבתא חמשין אמין פותיה ותלתין אמין רומה:

טז ניהור תעביד לתיבתא ולאמתא תשכללינה מלעילא ותרעה דתיבתא בסטרה תשווי מדורין ארעאין תניינין ותליתאין תעבדינה:

יז ואנא האנא מיתי ית טופנא מיא על ארעא לחבלא כל בסרא דביה רוחא דחיי מתחות שמיא כול דבארעא ימות:

יח ואקים ית קיימי עימך ותיעול לתיבתא את ובנך ואיתתך ונשי בנך עימך:

יט ומכל דחי מכל בסרא תרין מכולא תעיל לתיבתא לקיימא עימך דכר ונוקבא יהון:

כ מעופא לזנוהי ומן בעירא לזנה מכול רחשא דארעא לזנוהי תרין מכולא ייעלון לוותך לקיימא:

כא ואת סב לך מכל מיכל דמתאכיל ותכנוש לוותך ויהי לך ולהון למיכל:

כב ועבד נוח ככול דפקיד יתיה יי כין עבד:

פרק ז

א ואמר יי לנוח עול את וכל אנש ביתך לתיבתא ארי יתך חזיתי זכאי קודמיי בדרא הדין:

ב מכול בעירא דכיא תיסב לך שבעא שבעא דכר ונוקבא ומן בעירא דלייתהא דכיא תרין דכר ונוקבא:

ג אף מעופא דשמיא שבעא שבעא דכר ונוקבא לקיימא זרעא על אפי כל ארעא:

ד ארי לזמן יומין עוד שבעא אנא מחית מטרא על ארעא ארבעין יממין וארבעין לילוון ואמחי ית כל יקומא דעבדית מעל אפי ארעא:

ה ועבד נוח ככול דפקדיה יי:

ו ונוח בר שית מאה שנין וטופנא הוה מיא על ארעא:

ז ועאל נוח ובנוהי ואיתתיה ונשי בנוהי עימיה לתיבתא מן קודם מי טופנא:

ח מן בעירא דכיא ומן בעירא דלייתהא דכיא ומן עופא וכול דרחיש על ארעא:

ט תרין תרין עאלו עם נוח לתיבתא דכר ונוקבא כמא דפקיד יי ית נוח:

י והוה לזמן שבעא יומין ומי טופנא הוו על ארעא:

יא בשנת שית מאה שנין לחיי נוח בירחא תניינא בשבעת עסרא יומא לירחא ביומא הדין אתבזעו כל מבועי תהום רבא וכווי דשמיא אתפתחא:

יב והוה מטרא נחית על ארעא ארבעין יממין וארבעין לילוון:

יג בכרן יומא הדין עאל נוח ושם וחם ויפת בני נוח ואיתת נוח ותלת נשי בנוהי עימהון לתיבתא:

יד אינון וכל חיתא לזנה וכל בעירא לזנה וכל רחשא דרחיש על ארעא לזנוהי וכל עופא לזנוהי כול ציפר כל דפרח:

טו ועאלו עם נוח לתיבתא תרין תרין מכל בסרא דביה רוחא דחיי:

טז ועאליא דכר ונוקבא מכל בסרא עאלו כמא דפקיד יתיה יי ואגין יי במימריה עלוהי:

יז והוה טופנא ארבעין יומין על ארעא וסגיאו מיא ונטלו ית תיבתא ואיתרמת מעל ארעא:

יח ותקיפו מיא וסגיאו לחדא על ארעא ומהלכא תיבתא על אפי מיא:

יט ומיא תקיפו לחדא לחדא על ארעא ואתחפיאו כל טוריא רמיא דתחות כל שמיא:

כ חמיש עסרי אמין מלעילא תקיפו מיא ואתחפיאו טוריא:

כא ומית כל בסרא דרחיש על ארעא בעופא ובבעירא ובחיתא ובכל רחשא דרחיש על ארעא וכול אנשא

כב כול דנשמת רוח חיין באפוהי מכול דביבשתא מיתו:

כג ומחא ית כל יקומא דעל אפי ארעא מאנשא עד בעירא עד רחשא ועד עופא דשמיא ואתמחיאו מן ארעא ואשתאר ברם נוח ודעימיה בתיבתא:

כד ותקיפו מיא על ארעא מאה וחמשין יומין:

פרק ח

א ודכיר יי ית נוח וית כל חיתא וית כל בעירא דעימיה בתיבתא ואעבר יי רוחא על ארעא ונחו מיא:

ב ואסתכרו מבועי תהומא וכווי דשמיא ואתכלי מטרא מן שמיא:

ג ותבו מיא מעל ארעא אזלין ותייבין וחסרו מיא מסוף מאה וחמשין יומין:

ד ונחת תיבתא בירחא שביעאה בשבעת עסרא יומא לירחא על טורי קרדו:

ה ומיא הוו אזלין וחסרין עד ירחא עסיראה בעסיראה בחד לירחא איתחזיאו רישי טוריא:

ו והוה מסוף ארבעין יומין ופתח נוח ית כוות תיבתא דעבד:

ז ושלח ית עורבא ונפק מיפק ותאיב עד דיבישו מיא מעל ארעא:

ח ושלח ית יונה מלוותיה למחזי אם קלו מיא מעל אפי ארעא:

ט ולא אשכחת יונה מנח לפרסת רגלה ותבת לוותיה לתיבתא ארי מיא על אפי כל ארעא ואושיט ידיה ונסבה ואעיל יתה לוותיה לתיבתא:

י ואוריך עוד שבעא יומין אוחרנין ואוסיף שלח ית יונה מן תיבתא:

יא ואתת לוותיה יונה לעידן רמשא והא טרף זיתא תביר מחת בפומה וידע נוח ארי קלו מיא מעל ארעא:

יב ואוריך עוד שבעא יומין אוחרנין ושלח ית יונה ולא אוסיפת למתב לוותיה עוד:

יג והוה בשית מאה וחדא שנין בקדמאה בחד לירחא נגובו מיא מעל ארעא ואעדי נוח ית חופאה דתיבתא וחזא והא נגובו אפי ארעא:

יד בירחא תניינא בעסרין ושבעא יומא לירחא יבישת ארעא:

טו ומליל יי עם נוח למימר:

טז פוק מן תיבתא את ואיתתך ובנך ונשי בנך עימך:

יז כל חיתא דעימך מכל בסרא בעופא ובבעירא ובכל רחשא דרחיש על ארעא אפיק עימך ויתיילדון בארעא וייפשון ויסגון על ארעא:

יח ונפק נוח ובנוהי ואיתתיה ונשי בנוהי עימיה:

יט כל חיתא כל רחשא וכל עופא כול דרחיש על ארעא לזרעייתהון נפקו מן תיבתא:

כ ובנא נוח מדבחא קודם יי ונסיב מכול בעירא דכיא ומכול עופא דכי ואסיק עלוון על מדבחא:

כא וקביל יי ברעווא ית קורבניה ואמר יי במימריה לא אוסיף למלט עוד ית ארעא בדיל חובי אנשא ארי יצרא ליבא דאנשא ביש מזעוריה ולא אוסיף עוד לממחי ית כל דחי כמא דעבדית:

כב עוד כל יומי ארעא זרועא וחצדא וקורא וחומא וקיטא וסתווא ויימם ולילי לא יבטלון:

פרק ט

א ובריך יי ית נח וית בנוהי ואמר להון פושו וסגו ומלו ית ארעא:

ב ודחתכון ואימתכון תהא על כל חות ארעא ועל כל עופא דשמיא בכל די תרחיש ארעא ובכל נוני ימא בידכון יהון מסירין:

ג כל רחשא דהוא חי לכון יהי למיכל כירוק עשבא יהבית לכון ית כלא:

ד ברם בשרא בנפשיה דמיה לא תכלון:

ה וברם ית דמכון לנפשתיכון אתבע מיד כל חיתא אתבעניה ומיד אנשר מיד גבר דישוד ית דמא דאחוהי אתבע ית נפשא דאנשא:

ו דישוד דמא דאנשא בסהדין על מימר דיניא דמה יתשד ארי בצלמא דיי עבד ית אנשא:

ז ואתון פושו וסגו אתילידו בארעא וסגו בה:

ח ואמר יי לנח ולבנוהי עמה למימר:

ט ואנא הא אנא מקים ית קימי עמכון ועם בניכון בתריכון:

י ועם כל נפשא חיתא דעמכון בעופא בבעירא ובכל חית ארעא דעמכון מכל נפקי תבותא לכל חיתא דארעא:

יא ואקם ית קימי עמכון ולא ישתיצי כל בשרא עוד ממי טופנא ולא יהא עוד טופנא לחבלא ארעא:

יב ואמר יי דא את קים די אנא יהב בין מימרי וביניכון ובין כל נפשא חיתא די עמכון לדרי עלמא:

יג ית קשתי יהבית בעננא ותהי לאת קים בין מימרי ובין ארעא:

יד ויהי בעננותי עננא על ארעא ותתחזי קשתא בעננא:

טו ודכירנא ית קימי די בין מימרי וביניכון ובין כל נפשא חיתא בכל בשרא ולא יהון עוד מיא לטופנא לחבלא כל ארעא:

טז ותהי קשתא בעננא ואחזינה לדכרן קים עלם בין מימרא דיי ובין כל נפשא חיתא בכל בישרא די על ארעא:

יז ואמר יי לנח דא את קים די אקמית בין מימרי ובין כל בישרא די על ארעא:

יח והוו בני נח די נפקו מן תיבותא שם וחם ויפת וחם הוא אבוהי דכנען:

יט תלתא אלין בני נח ומאלין אתבדרו כל ארעא:

כ ושרי נח גבר פלח בארעא ונציב כרמא:

כא ושתי מן חמרא ורוי ואתגלי בגו משכניה:

כב וחזא חם אבוהי דכנען ית עריתא דאבוהי וחוי לתרין אחוהי בשוקא:

כג ונסיב שם ויפת ית כסותא ושויאו על כתף תרויהון ואזלו מחזרין וכסיאו ית עריתא דאבוהון ואפיהון מחזרין ועריתא דאבוהון לא חזו:

כד ואתער נח מחמריה וידע ית די עבד ליה בריה דעירא:

כה ואמר ליט כנען עבד פלח יהא לאחוהי:

כו ואמר בריך יי אלהיה דשם ויהי כנען עבדא להון:

כז יפתח יי ליפת וישרי שכינתיה במשכניה דשם ויהי כנען עבדא להון:

כח וחיא נח בתר טופנא תלת מאה וחמשין שנין:

כט והוו כל יומי נח תשע מאה וחמשין שנין ומית:

פרק י

א ואלין תולדת בני נח שם חם ויפת ואתילידו להון בנין בתר טופנא:

ב בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס:

ג ובני גומר אשכנז וריפת ותוגרמה:

ד ובני יבן אלישה ותרשיש כתים ודודנים:

ה מאלין אתפרשו נגות עממיא בארעהון גבר ללישניה לזרעיתהון בעממיהון:

ו ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען:

ז ובני כוש סבא וחוילא וסבתא ורעמא וסבתכא ובני רעמא שבא ודדן:

ח וכוש אוליד ית נמרוד הוא שרי למהוי גבר תקיף בארעא:

ט הוא הוה גבר תקיף קדם יי על כל יתאמר כנמרוד כבור תקיף קדם יי:

י והוה ריש מלכותיה בבל וארך ואכד וכלנה בארעא דבבל:

יא מן ארעא ההיא נפק אתוראה ובנא ית נינוה וית רחובת קרתא וית כלח:

יב וית רסם בין נינוה ובין כלח היא קרתא רבתא:

יג ומצרים אוליד ית לודאי וית ענמאי וית להבאי וית נפתוחאי:

יד וית פתרוסאי וית כסלוחאי די נפקו מתמן פלשתאי וית קפוטקאי:

טו וכנען אוליד ית צידון בוכריה וית חת:

טז וית יבוסאי וית אמוראי וית גרגשאי:

יז וית חואי וית ערקאי וית אנתוסאי:

יח וית ארודאי וית צמראי וית חמתאי ובתר כן אתבדרו זרעית כנענאי:

יט והוה תחום כנענאה מצידון מטי לגרר עד עזה מטי לסדום ועמורה ואדמה וצבוים עד לשע:

כ אלין בני חם לזרעיתהון ללישנהון בארעתהון בעממיהון:

כא ולשם אתיליד אף הוא אבוהון דכל בני עבר אחוהי דיפת רבא:

כב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם:

כג ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש:

כד וארפכשד אוליד ית שלח ושלח אוליד ית עבר:

כה ולעבר אתילידו תרין בנין שום חד פלג ארי ביומוהי אתפליגת ארעא ושום אחובי יקטן:

כו ויקטן אוליד ית אלמודד וית שלף וית חצרמות וית ירח:

כז וית הדורם וית אוזל וית דקלה:

כח וית עובל וית אבימאל וית שבא:

כט וית אופיר וית חוילה וית יובב כל אלין בני יקטן:

ל והוה מותבנהון ממשא מטי לספר טור מדינחא:

לא אלין בני שם לזרעיתהון ללישנהון בארעתהון בעממיהון:

לב אלין זרעית בני נח לתולדעתהון בעממיהון ומאלין אתפרשו עממיא בארעא בתר טופנא:

פרק יא

א והוה כל ארעא לישן חד וממלל חד:

ב והוה במיטלהון בקדמיתא ואשכחו בקעתא בארעא דבבל ויתיבו תמן:

ג ואמרו גבר לחבריה הבו נרמי לבנין ונוקדינון בנורא והות להון לבינתא לאבנא וחימרא הוה להון לשיע:

ד ואמרו הבו נבני לנא קרתא ומגדלא ורישי מטי עד צית שמיא ונעביד לנא שום דלמא נתבדד על אפי כל ארעא:

ה ואתגלי יי לאתפרעא על עובדי קרתא ומגדלא די בנו בני אנשא:

ו ואמר יי הא עמא חד ולישן חד לכולהון ודין דשריאו למעבד וכען לא יתמנע מנהון כל דחשיבו למעבד:

ז הבו נתגלי ונבלבל תמן לישנהון דלא ישמעון אנש לישן חבריה:

ח ובדר יי יתהון מתמן על אפי כל ארעא ואתמניעו מלמבני קרתא:

ט על כן קרא שמה בבל ארי תמן בלבל יי לישן כל ארעא ומתמן בדרינון יי על אפי כל ארעא:

י אלין תולדת שם שם בר מאה שנין ואוליד ית ארפכשד תרתין שנין בתר טופנא:

יא וחיא שם בתר דאוליד ית ארפכשד חמש מאה שנין ואוליד בנין ובנן:

יב וארפכשד חיא תלתין וחמש שנין ואוליד ית שלח:

יג וחיא ארפכשד בתר דאוליד ית שלח ארבע מאה ותלת שנין ואוליד בנין ובנן:

יד ושלח חיא תלתין שנין ואוליד ית עבר:

טו וחיא שלח בתר דאוליד ית עבר ארבע מאה ותלת שנין ואוליד בנין ובנן:

טז וחיא עבר תלתין וארבע שנין ואוליד ית פלג:

יז וחיא עבר בתר דאוליד ית פלג ארבע מאה ותלתין שנין ואוליד בנין ובנן:

יח וחיא פלג תלתין שנין ואוליד ית רעו:

יט וחיא פלג בתר דאוליד ית רעו מאתן ותשע שנין ואוליד בנין ובנן:

כ וחיא רעו תלתין ותרתין שנין ואוליד ית שרוג:

כא וחיא רעו בתר דאוליד ית שרוג מאתן ושבע שנין ואוליד בנין ובנן:

כב וחיא שרוג תלתין שנין ואוליד ית נחור:

כג וחיא שרוג בתר דאוליד ית נחור מאתן שנין ואוליד בנין ובנן:

כד וחיא נחור עסרין ותשע שנין ואוליד ית תרח:

כה וחיא נחור בתר דאוליד ית תרח מאה ותשע עסרי שנין ואוליד בנין ובנן:

כו וחיא תרח שבעין שנין ואוליד ית אברם ית נחור וית הרן:

כז ואלין תולדת תרח תרח אוליד ית אברם ית נחור וית הרן והרן אוליד ית לוט:

כח ומית הרן על אפי תרח אבוהי בארע ילדותיה באורא דכשדאי:

כט ונסיב אברם ונחור להון נשין שום אתת אברם שרי ושום אתת נחור מלכה בת הרן אבוהא דמלכה ואבוהא דיסכה:

ל והות שרי עקרה לית לה ולד:

לא ודבר תרח ית אברם בריה וית לוט בר הרן בר בריה וית שרי כלתיה אתת אברם בריה ונפקו עמהון מאורא דכשדאי למיזל לארעא דכנען ואתו עד חרן ויתיבו תמן:

לב והוו יומי תרח מאתן וחמש שנין ומית תרח בחרן: