מ"ג בראשית ט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית ט · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אׇהֳלֹֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּשְׁתִי מִן חַמְרָא וּרְוִי וְאִתְגַּלִּי בְּגוֹ מַשְׁכְּנֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְשָׁתֵי מִן חַמְרָא וְרָוֵי וְאִתְעַרְטַל בְּגוֹ מַשְׁכְּנֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אהלו" - אהלה כתיב רמז לי' שבטים שנקראו על שם שומרון שנקראת אהלה שגלו על עסקי היין שנאמר (עמוס ו) השותים במזרקי יין

"ויתגל" - ל' ויתפעל

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויתגל — מלשון גילוי, מבנין התפעל. וכן "ואל יתעל" (ירמיהו נא ג).

וה"א אהלה, מקום וי"ו. וכן: "את קול העם ברעה" (שמות לב יז; "כי פרעה אהרן" (שמות לב כה):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כא) "וישת". אבל ע"י ששתה מן היין נתגלגל ששתה יותר מדאי ונשתכר, עד שנתגלה הפך מאב הראשון שאחר אכילת עה"ד (שהיה גפן לדעת קצת) הכיר בגנות הערוה:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישת מן היין, שתה בלא מדה ונתבזה; בו ביום נטע, בו ביום שתה, בו ביום נתבזה.

ויתגל בתוך אהלה. ויגל אין כתיב כאן אלא ויתגל, גרם גלות לו ולדורות. י' השבטים לא גלו אלא בשביל היין, הדא הוא דכתיב: "הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם". שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא בשביל היין, שנאמר: "וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו". בתוך אהלה כתיב, בתוך אהלה של אשתו. נח כשיצא מן התיבה הכישו הארי ושברו, ובא לו לשמש מטתו ונתפזר זרעו. לעולם אל תהי להוט אחר היין, שכל פרשת היין כתיב בה "ווי" ארבעה עשר פעמים: "ויחל", "ויטע", "וישת", "וישכר", "ויתגל", "וירא", "ויגש", "ויקח", "וישימו", "וילכו", "ויכסו", "וייקץ", "וידע", "ויאמר".

<< · מ"ג בראשית · ט · כא · >>