מ"ג בראשית ט כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג בראשית ט · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַחֲזָא חָם אֲבוּהִי דִּכְנַעַן יָת עֶרְיְתָא דַּאֲבוּהִי וְחַוִּי לִתְרֵין אֲחוֹהִי בְּשׁוּקָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַחֲמָא חָם אֲבוֹי דִכְנָעַן יַת עֶרְיְיתָא דַאֲבוֹי וְחַוֵי לִתְרֵי אֲחוֹהִי בְּשׁוֹקָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא חם אבי כנען" - (ב"ר) יש מרבותינו אומרים כנען ראה והגיד לאחיו לכך הוזכר על הדבר ונתקלל

"וירא את ערות אביו" - יש אומרים סרסו (סנהדרין ע) ויש אומרים רבעו (ב"ר)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים: כְּנַעַן רָאָה וְהִגִּיד לְאָבִיו. לְכָךְ הוּזְכַּר עַל הַדָּבָר וְנִתְקַלֵּל (בראשית רבה לו,ז).
וַיַּרְא אֵת עֶרְוַת אָבִיו – יֵשׁ אוֹמְרִים סֵרְסוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רְבָעוֹ (סנהדרין ע' ע"א).

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא חם אבי כנען את ערות אביו" ראה בזיון שעשה לו כנען בנו והוא הסרוס כדברי קצתם ז"ל. וכתב ברוסי הכלדיי שסרסו על ידי כישוף. והוא ברשעו ראה ולא מיחה. כי אמנם הקלון יקרא ערוה כאמרו וערות מלכא לא אריך לנא למחזי וכן ערות דבר יאמר על דבר מגונה:

" ויגד לשני אחיו בחוץ" ששמח על פעולת בנו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כב)" וירא חם". חז"ל פי' שרבעו או שסרסו, מ"ד שרבעו מפרש כמו וראה את ערותה שהוא כנוי לבעילה, ובמדרש אמר שכנען סרסו, פירש וירא פעל יוצא (כמו וירא אותם את בן המלך), שפי' שחם אבי כנען הראה לכנען, וכנען פעל הפעל המגונה, וחם הגיד לשני אחיו כמתפאר ברעתו:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

וירא חם אבי כנען. אמר להון ואגיד להון, אמר לון: אדם הראשון היו לו ב' בנים, ועמד אחד והרג את חבירו; וזה יש לו ג' והוא מבקש לעשות ד'? מה טעם העבד יוצא בשן ועין? מן הכא, וירא... ויגד.

<< · מ"ג בראשית · ט · כב · >>