רש"י על בראשית ט
<< · רש"י על בראשית · ט · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"בשר בנפשו" - אסר להם אבר מן החי כלומר כל זמן שנפשו בו לא תאכלו הבשר
"בנפשו דמו" - בעוד נפשו בו
"בשר בנפשו לא תאכלו" - הרי אבר מן החי ואף בנפשו דמו לא תאכלו הרי דם מן החיפסוק ה (כל הפסוק)
"ואך את דמכם" - אף ע"פ שהתרתי לכם נטילת נשמה בבהמה את דמכם אדרוש מהשופך דם עצמו
"לנפשותיכם" - אף החונק עצמו אע"פ שלא יצא ממנו דם
"מיד כל חיה" - לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל חיות רעות לשלוט בהן שנאמר (תהלים מט) נמשל כבהמות נדמו לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את החיות
"ומיד האדם" - מיד ההורג במזיד ואין עדים אני אדרוש
"מיד איש אחיו" - מיד שהוא אוהב לו כאח והרגו שוגג אני אדרוש אם לא יגלה ויבקש על עונו לימחל שאף השוגג צריך כפרה ואם אין עדים לחייבו גלות והוא אינו נכנע הקדוש ברוך הוא דורש ממנו כמו שדרשו רבותינו והאלהים אנה לידו במסכת מכות הקדוש ברוך הוא מזמנן לפונדק אחד וכו'פסוק ו (כל הפסוק)
"באדם דמו ישפך" - אם יש עדים המיתוהו אתם למה כי בצלם אלהים וגו'
"עשה את האדם" - זה מקרא חסר וצריך להיות עשה העושה את האדם וכן הרבה במקראפסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"חית הארץ אתכם" - הם המתהלכים עם הבריות
"מכל יוצאי התבה" - להביא שקצים ורמשים
"לכל חית הארץ" - להביא המזיקין שאינן בכלל החיה אשר אתכם שאין הילוכן עם הבריותפסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
"ויחל" - (ב"ר) עשה עצמו חולין שהי' לו לעסוק תחלה בנטיעה אחרת
"איש האדמה" - אדוני האדמה כמו (רות א) איש נעמי
"ויטע כרם" - כשנכנס לתיבה הכניס עמו זמורות ויחורי תאנים (ב"ר)פסוק כא (כל הפסוק)
"אהלו" - אהלה כתיב רמז לי' שבטים שנקראו על שם שומרון שנקראת אהלה שגלו על עסקי היין שנאמר (עמוס ו) השותים במזרקי יין
"ויתגל" - ל' ויתפעלפסוק כב (כל הפסוק)
"וירא חם אבי כנען" - (ב"ר) יש מרבותינו אומרים כנען ראה והגיד לאחיו לכך הוזכר על הדבר ונתקלל
"וירא את ערות אביו" - יש אומרים סרסו (סנהדרין ע) ויש אומרים רבעו (ב"ר)פסוק כג (כל הפסוק)
"ויקח שם ויפת" - אין כתיב ויקחו אלא ויקח (סנהדרין ע) לימד על שם שנתאמץ במצוה יותר מיפת לכך זכו בניו לטלית של ציצית ויפת זכה לקבורה לבניו שנאמר (יחזקאל לט) אתן לגוג מקום שם קבר וחם שבזה את אביו נאמר בזרעו (ישעיהו כ) כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת וגו'
"ופניהם אחורנית" - למה נאמר פעם שניה מלמד שכשקרבו אצלו והוצרכו להפוך עצמם לכסותו הפכו פניהם אחורניתפסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
"ברוך ה' אלהי שם" - שעתיד לשמור הבטחתו לזרעו לתת להם את ארץ כנען
"ויהי" - להם כנען למס עובדפסוק כז (כל הפסוק)
"יפת אלהים ליפת" - מתורגם יפת ירחיב
"וישכון באהלי שם" - ישרה שכינתו בישראל ומדרש חכמים אע"פ שיפת אלהים ליפת שבנה כורש שהיה מבני יפת בית שני לא שרתה בו שכינה והיכן שרתה במקדש ראשון שבנה שלמה שהיה מבני שם
"ויהי כנען עבד" - אף משיגלו בני שם ימכרו להם עבדים מבני כנען
<< · רש"י על בראשית · ט · >>
