רש"י על בראשית י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותירס" - זו פרס (בראשית רבה)

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להיות גבור" - להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גבור ציד" - צד דעתן של בריות בפיו והטען למרוד במקום

"לפני ה'" - מתכוין להקניטו על פניו

"על כן יאמר" - על כל אדם מרשיע בעזות פנים יודע רבונו ומתכוין למרוד בו יאמר זה כנמרוד גבור ציד (ב"ר)

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מן הארץ" - כיון שראה אשור את בניו שומעין לנמרוד ומורדין במקום לבנות המגדל יצא מתוכם (ב"ר)

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"העיר הגדולה" - היא נינוה שנאמר (יונה ג) ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להבים" - שפניהם דומים ללהב

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו משם פלשתים" - משניהם יצאו שהיו פתרוסים וכסלוחים מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואחר נפצו" - מאלה נפוצו משפחות הרבה

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גבול" - סוף ארצו כל גבול ל' סוף וקצה "באכה" - שם דבר ול"נ כאדם האומר לחברו גבול זה מגיע עד אשר תבא לגבול פלוני

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ללשונותם בארצותם" - אעפ"י שנחלקו ללשונות וארצות כולם בני חם הם

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבי כל בני עבר" - הנהר היה שם

"אחי יפת הגדול" - איני יודע אם יפת הגדול אם שם כשהוא אומר שם בן מאת שנה וגו' שנתים אחר המבול הוי אומר יפת הגדול שהרי בן ת"ק שנה היה נח כשהתחיל להוליד והמבול היה בשנת שש מאות שנה נמצא שהגדול בבניו היה בן מאה שנה ושם לא הגיע למאה עד שנתים אחר המבול

"אחי יפת" - ולא אחי חם שאלו שניהם כבדו את אביהם וזה בזהו

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נפלגה" - נתבלבלו הלשונות ונפוצו מן הבקעה ונתפלגו בכל העולם למדנו שהיה עבר נביא שקרא שם בנו ע"ש העתיד ושנינו בסדר עולם שבסוף ימיו נתפלגו שא"ת בתחלת ימיו הרי יקטן אחיו צעיר ממנו והוליד כמה משפחות קודם לכן שנאמר ויקטן ילד וגו' ואח"כ ויהי כל הארץ וגו' וא"ת באמצע ימיו לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו "יקטן" - שהיה עניו ומקטין עצמו לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חצרמות" - ע"ש מקומו דברי אגדה (ב"ר)