מפרשי רש"י על בראשית ט כב
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק ט' • פסוק כ"ב | >>
• ב • ג • ד • ה • ז • ט • י • יא • יב • יד • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃
רש"י
"וירא חם אבי כנען" - (ב"ר) יש מרבותינו אומרים כנען ראה והגיד לאחיו לכך הוזכר על הדבר ונתקלל
"וירא את ערות אביו" - יש אומרים סרסו (סנהדרין ע) ויש אומרים רבעו (ב"ר)
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים: כְּנַעַן רָאָה וְהִגִּיד לְאָבִיו. לְכָךְ הוּזְכַּר עַל הַדָּבָר וְנִתְקַלֵּל (בראשית רבה לו,ז).
וַיַּרְא אֵת עֶרְוַת אָבִיו – יֵשׁ אוֹמְרִים סֵרְסוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים רְבָעוֹ (סנהדרין ע' ע"א).
מפרשי רש"י
[טו] י"א סרסו וי"א רבעו. דאין לומר כמשמעו - שראה ערותו, דהא כתיב בקרא (פסוק כד) "אשר עשה לו בנו הקטן", ומה שראה ערותו אין זה עשיה נקרא. ובסנהדרין בפרק בן סורר ומורה (ע.) מסיק דמאן דאמר 'רבעו' סבירא ליה גם כן 'סרסו', דאם לא כן למה קלל כנען (פסוק כב) שהוא רביעי לבנו חם, בשלמא למ"ד 'סרסו' אמר 'את גרמת לי שלא להוליד בן רביעי יקולל לך בן רביעי', אלא למ"ד 'רבעו' למה קלל הרביעי, ולפיכך למ"ד 'רבעו' צריך לומר גם כן 'סרסו'. ומה שהוצרך לומר 'רבעו' משום גזירה שוה, כתיב הכא "וירא חם אבי כנען", וכתיב התם (להלן לד, ב) "וירא אותם שכם בן חמור", מה התם רבעה אף כאן רבעו. ומה שלא קלל את חם בעצמו, אמרי בב"ר (לו, ז) משום שהקדוש ב"ה בירך את נח ואת בניו, כדכתיב (פסוק א) "ויברך אלקים את נח ואת בניו", ואין קללה במקום ברכה: