מפרשי רש"י על בראשית ט כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | מפרשי רש"י על בראשיתפרק ט' • פסוק כ"ד |
ב • ג • ד • ה • ז • ט • י • יא • יב • יד • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ט', כ"ד:

וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן׃


רש"י

"בנו הקטן" - הפסול והבזוי כמו (ירמיהו מט) הנה קטן נתתיך בגוים בזוי


רש"י מנוקד ומעוצב

בְּנוֹ הַקָּטָן – הַפָּסוּל וְהַבָּזוּי, כְּמוֹ: "הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי בָּאָדָם" (ירמיהו מט,טו).

מפרשי רש"י

[יח] בנו הקטן והפסול. דאם לא כן למה קראו "בנו הקטן", דמאי נפקא מיניה אם היה קטן או גדול, אלא 'הקטן והבזוי', לכך ביזה אותו גם כן. והרא"ם פירש דחם היה גדול מיפת. ולא נראה כלל דלקמן (י, כא) אצל "אחי יפת הגדול" שם יתבאר בפירוש. ומה שמונה אותו אחר חם, זה מפני שמתחיל באמצע - זכר אחריו כסדר הקטן ואחר כך חוזר לראשון, וזה הוי יותר כסדר משהיה מזכיר אחריו יפת:

בד"ה בנו הקטן כו' גדול מיפת נ"ב ונ"ל שטעה מחבר זה שאינו גדול מיפת כמו שפירש רש"י בסוף בראשית אלא גדול משם הוא בהכרח ומה שקשה למה מנה אותו קודם יפת הלא בפרק בן סורר ומורה הקשו התו' זה ועומדים בתימה ע"ש מהרש"ל: