מ"ג בראשית י ל
<< · מ"ג בראשית · י · ל · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה מוֹתַבְהוֹן מִמֵּישָׁא מָטֵי לִסְפָר טוּר מַדְנְחָא׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַהֲוָה מוֹתְבֵיהוֹן [נ"א: מוֹתַבְהוֹן] מִמֵּשָׁא מָטֵי לִסְפַר טוּר מַדִינְחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בֵּית מוֹתְבָנֵיהוֹן מִן מֵישָׁא מַעֲלַךְ לִסְפַּרְוָואֵי טַוָור מַדִינְחָא: |
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי מושבם ממשא, משא מיתה. מדי חולה. עילם וגונבי גוססות. חבל ימא תכלתא דבבל. צור צייר תכלתא דחבל ימא. בין הנהרות כגולה ליוחסין. הר הקדם, טורי מדינחא. תתקע"ד דורות עד שלא נברא העולם ישב הקב"ה ודרש וחקר ובחן וצירף את כל התורה כולה, ומיום שנברא העולם עד אותה שעה, וכל דבר ודבר שהוא מדברי תורה דורשו וחוקרו ובוחנו וצורפו ברמ"ח פעמים כנגד רמ"ח אברים שבאדם ואחר כך הוציאו מתוך פיו וקבעו בתורתו, שנאמר: "אמרות ה' אמרות טהורות" וגו'. וכל דבר ודבר שקבע בתורה אם זז ממקומו קימעא קלקל את העולם כולו. ובדעתו של הקב"ה שלא ליתן פתחון פה לבהמה, ומתוך שנתן פתחון פה לנחש קלקל את כל העולם. עשרה דורות מאדם ועד נח, בדעתו של הקב"ה לפקוד עון אבות על בנים, ולא פקד, אלא כל אחד ואחד עשאו מלך על אשתו ועל בני ביתו, אין להם לא אימת מלכות ולא מדת פורענות אלא אוכלין ושותין ושבעין ובועטין מתוך הטובה, שנאמר: "ויאמרו לאל סור ממנו". עשרה דורות מנח ועד אברהם, בדעתו של הקב"ה לחלקם לשבעים לשון; והוא לא עשה כן, אלא עשאן כולן לשון אחד, ובקשו להחריב את כל העולם כולו, שנאמר: "ויהי כל הארץ שפה אחת" (בראשית יא, א):
<< · מ"ג בראשית · י · ל · >>