מ"ג בראשית ז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית ז · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
תְּרֵין תְּרֵין עָאלוּ עִם נֹחַ לְתֵיבְתָא דְּכַר וְנוּקְבָּא כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת נֹחַ׃
ירושלמי (יונתן):
תְּרֵין תְּרֵין עָאלוּ לְנחַ לְתֵבוּתָא דְכַר וְנוּקְבָא הֵיכְמָא דְפַקֵיד יְיָ יַת נחַ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באו אל נח" - מאליהן

"שנים שנים" - כלם הושוו במנין זה מן הפחות היו שנים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על בראשית ז ח

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ח - ט) "מן הבהמה וגו'". הבדל שני שלא הבדיל בין הטהורה לטמאה שמכולם לא לקח רק שנים שהם זוג אחד זו"נ. ג] שאז לקח גם רומש על האדמה וכל המינים, מה שבפעם הא' לא לקח רק ממה שנמצאו בביתו של נח. ד] ששנים שנים באו אל נח מעצמם, ולא באו אל נח לצרכו רק אל התבה לקיום המין, וכ"ז היה כאשר צוה אלהים את נח מצד צווי של שם אלהים שמשגיח על קיום המינים לא מצד צווי שם ההוי"ה שהוא ההשגחה על בית נח וקניניו:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

שנים שנים באו אל נח. אתא שיקרא בעי למיעל. אמר ליה נח: לית את יכיל, אלא אם כן נסבת לך זוג. פגע בפחתא, אמרה ליה: מן אן את אתי? אמר לה: מן גבי נח, דאזילת בעי למיעל לתיבותא ולא שבק לי, אלא אמר לי: אי אית לך בר זוג את מיעל; ואי את בעי, תהוי זוגי. אמרה ליה: ומה את יהיב לי? אמר לה: אנא מתקן עמך דכל מה דאנא מסגל את נסבת. אתקון ביניהון דכל דשיקרא מכנס תהא פחתא נסבא, ועלון תרויהון לתיבותא. כיון דנפיק, הוה שיקרא אזל ומכנס ופחתא נסבא דקדמי קדמי. אתא שיקרא אמר לה: אן אינון כל דסגילית? אמרה ליה: ולאו כן אתקנת עמי, דכל מה דאת מכנס אנא נסבא? ולא הוה ליה פתחון פה; לכך נאמר: "הרה עמל וילד שקר".

<< · מ"ג בראשית · ז · ט · >>