מ"ג בראשית ו כא
<< · מ"ג בראשית · ו · כא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֗ מִכׇּל־מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאַתְּ סַב לָךְ מִכָּל מֵיכָל דְּמִתְאֲכִיל וְתִכְנוֹשׁ לְוָתָךְ וִיהֵי לָךְ וּלְהוֹן לְמֵיכַל׃ |
אונקלוס (דפוס): | וְאַתְּ סַב לָךְ מִכָּל מֵיכַל דְּמִתְאֲכִיל וְתִכְנוֹשׁ לְוָתָךְ וִיהֵי לָךְ וּלְהוֹן לְמֵיכָל׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאַתְּ סַב לָךְ מִכָּל מֵיכַל דְמִיתְאָכִיל וִיהֵי לָךְ וּלְהוֹן לְמֵיכָל: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
הנה אומרו לך, וגם אומר אשר יאכל הוא מיותר. אך יאמר "קח לך", כלומר לך למאכל הוא מאכל אדם, ואשר יאכל גם כן ליתר בעלי חיים. והנה בדרך טבע כל מיני מאכל מתעפש בשנים עשר חדש סגור תוך לחות התיבה שבתוך המים החמים, ואין אויר שולט, כי לא פתח נח חלון התיבה עד אחר ימים רבים. לזה אמר "ואספת אליך", ובזכות מה שאשר יאכל לבעלי חיים שואספת אליך, שאתה משתדל עליהם, תזכה גם אתה שיתקיים זה וזה, באופן שיהיה לך ולהם לאכלה, שגם מאכלך יתקיים:
"ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה. ויאמר יי לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו. גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ. כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה. ויעש נח ככל אשר צוהו יי. ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ. ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול. מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה. שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח. ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ. בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו. ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה. בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה. המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף. ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים" (ו כב - ז טז):כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ואתה קח לך מכל מאכל. רבי אבא בר כהנא אמר: הכניס עמו דבילה. תני משום ר' נחמיה: רוב מכניסו דבילה. רבי אבא בר כהנא אמר: הכניס עמו זמורות לפילים, חצובות לצבאים, זכוכיות לנעמיות. רבי לוי אומר: הכניס עמו זמורות לנטיעה, יחורים לתאנה, גרופיות לזיתים. על דעתיה דרבי אבא בר כהנא, והיה לך ולהם, דבר שהוא לך ולהם. על דעתיה דרבי לוי, והיה לך ולהם, אתה עיקר והם טפלים לך.
ואספת אליך. אין אדם כונס דבר אלא אם כן היה צריך לו.
<< · מ"ג בראשית · ו · כא · >>