מ"ג בראשית ח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית ח · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ הָלוֹךְ וָשׁוֹב וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשׁ֑וֹב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתָבוּ מַיָּא מֵעַל אַרְעָא אָזְלִין וְתָיְיבִין וַחֲסַרוּ מַיָּא מִסּוֹף מְאָה וְחַמְשִׁין יוֹמִין׃
ירושלמי (יונתן):
וּתְאִיבוּ מַיָא מֵעֲלוֹי אַרְעָא אָזְלִין וְתַיְיבִין וְחָסְרוּ מַיָא מִסוֹף מְאָה וְחַמְשִׁין יוֹמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מקצה חמשים ומאת יום" - התחילו לחסור והוא אחד בסיון כיצד בכ"ז בכסליו פסקו הגשמים הרי ג' מכסליו וכ"ט מטבת הרי ל"ב ושבט ואדר וניסן ואייר קי"ח הרי ק"נ

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישובו המים — למטה מהארץ כמשפטם, בסוף חמשים ומאת יום. גם זה החשבון בדרך נבואה ידעו. והאומרים כי הנה מצאנו מאה וחמשים יום חמשה חדשים, וזה לנו לאות שהם חדשי חמה, והנה לא דברו נכונה על דבריהם, כי שנים ימים יחסרו. גם האומר כי בחשבון העיבור היה עושה, וישים בחודש השני מרחשון ותהיה השנה שלימה; ולמה כל זה? ואפילו היה כתוב כי נח היה חשבונו על החמה או תחילת השנה מתשרי, לא ניתנו המועדים על יד נח. גם יתכן על מנוח התיבה לדבר דברים ארוכים, לכן לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה (ע"פ שמואל א יב כא):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ג) "וישובו המים". ומאז התחילו המים לשוב מעל הארץ ולרדת אל הימים ואל עמקי תהומות, והיה הלוך ושוב ר"ל ששיבת המים מן הארץ היה מתמיד מאין הפוגות (שזה הוראת פעל הלוך במקור לפני פעל אחר שמורה על ההתמדה, כמו הלוך וחסור הלוך וגדול הלוך ורב), ובכ"ז לא נכר חסרון המים, ונח לא ידע אם יחסרון או יתרבון. שע"ז אמר ויגברו המים על הארץ ק"ן יום כנ"ל. רק מקצה חמשים ומאת יום. אז ידע נח כי חסרו המים. וז"ש ויחסרו המים וכו' היינו שנכר חסרון המים וזה היה ע"י כי,


 

<< · מ"ג בראשית · ח · ג · >>