רש"י מנוקד על התורה/ספר שמות/פרשת וארא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
< רש"י מנוקד על התורה‏ | ספר שמות
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת וארא[עריכה]

פרק ו (2)[עריכה]


(ב) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה – דִּבֶּר אִתּוֹ מִשְׁפָּט, עַל שֶׁהִקְשָׁה לְדַבֵּר וְלוֹמַר "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה" (לעיל ה,כב).
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' – נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַמִּתְהַלְּכִים לְפָנַי. וְלֹא לְחִנָּם שְׁלַחְתִּיךָ, כִּי אִם לְקַיֵּם דְּבָרִי שֶׁדִּבַּרְתִּי לָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה מָצִינוּ שֶׁהוּא נִדְרָשׁ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת: "אֲנִי ה'" – נֶאֱמָן לְהִפָּרַע, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֵצֶל עוֹנֶשׁ, כְּגוֹן (ויקרא יט,יב): "וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". וּכְשֶׁהוּא אָמוּר אֵצֶל קִיּוּם מִצְוֹת, כְּגוֹן "וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם אֲנִי ה'" (ויקרא כב,לא) – נֶאֱמָן לִתֵּן שָׂכָר (ספרא אחרי מות ח,א).


(ג) וָאֵרָא אֶל הָאָבוֹת בְּאֵל שַׁדָּי – הִבְטַחְתִּים הַבְטָחוֹת וּבְכֻלָּן אָמַרְתִּי לָהֶם: "אֲנִי אֵל שַׁדָּי".
וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם – "לֹא הוֹדַעְתִּי" אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא "לֹא נוֹדַעְתִּי": לֹא נִכַּרְתִּי לָהֶם בְּמִדַת אֲמִתּוּת שֶׁלִּי, שֶׁעָלֶיהָ נִקְרָא שְׁמִי ה', נֶאֱמָן לְאַמֵּת דְּבָרַי; שֶׁהֲרֵי הִבְטַחְתִּי וְלֹא קִיַּמְתִּי.


(ד) וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי... – וְגַם כְּשֶׁנִּרְאֵיתִי לָהֶם בְּאֵל שַׁדַּי, הִצַּבְתִּי וְהֶעֱמַדְתִּי בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן. לְאַבְרָהָם בְּפָרָשַׁת מִילָה נֶאֱמַר (בראשית יז,א-ח): "אֲנִי אֵל שַׁדַּי... וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגוּרֶיךָ". לְיִצְחָק (בראשית כו,ג): "כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל וַהֲקִימוֹתִי אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם". וְאוֹתָהּ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם, בְּ"אֵל שַׁדַּי" אָמַרְתִּי. לְיַעֲקֹב (בראשית לה,יא-יב): "אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה... וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר...". הֲרֵי שֶׁנָּדַרְתִּי לָהֶם וְלֹא קִיַּמְתִּי.


(ה) וְגַם אֲנִי – כְּמוֹ שֶׁהִצַּבְתִּי וְהֶעֱמַדְתִּי הַבְּרִית, יֵשׁ עָלַי לְקַיֵּם. לְפִיכָךְ שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנּוֹאֲקִים, אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אוֹתוֹ הַבְּרִית. כִּי בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים אָמַרְתִּי לוֹ (בראשית טו,יד): "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי".


(ו) לָכֵן – עַל פִּי אוֹתָהּ הַשְּׁבוּעָה.
אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' – הַנֶּאֱמָן בְּהַבְטָחָתִי.
וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם – כִּי כֵן הִבְטַחְתִּיו (בראשית טו,יד): "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל".
סִבְלֹת – טוֹרַח מַשָּׂא מִצְרַיִם.


(ח) נָשָׂאתִי אֶת יָדִי – הֲרִימוֹתִיהָ לְהִשָּׁבַע בְּכִסְאִי.


(ט) וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה – לֹא קִבְּלוּ תַּנְחוּמִין.
מִקֹּצֶר רוּחַ – כָּל מִי שֶׁהוּא מֵצֵר, רוּחוֹ וּנְשִׁימָתוֹ קְצָרָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ בִּנְשִׁימָתוֹ. קָרוֹב לְעִנְיָן זֶה שָׁמַעְתִּי פָרָשָׁה זוֹ מֵרַבִּי בָּרוּךְ בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהֵבִיא לִי רְאָיָה מִמִּקְרָא זֶה (ירמיהו טז,כא): "בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי וְיָדְעוּ כִּי שְׁמִי ה'". לָמַדְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו, אֲפִלּוּ לְפֻרְעָנוּת, מוֹדִיעַ שֶׁשְּׁמוֹ ה', וְכָל שֶׁכֵּן הַאֲמָנָה לְטוֹבָה. וְרַבּוֹתֵינוּ דְרָשׁוּהוּ לְעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה, שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (לעיל ה,כב): "לָמָה הֲרֵעֹתָה". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֲבַל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין – יֵשׁ לִי לְהִתְאוֹנֵן עַל מִיתַת הָאָבוֹת! הַרְבֵּה פְעָמִים נִגְלֵיתִי אֲלֵיהֶם בְּ"אֵל שַׁדַּי", וְלֹא אָמְרוּ לִי מַה שְּׁמֶךָ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ (לעיל ג,יג): "מַה שְּׁמוֹ מָה אוֹמַר אֲלֵיהֶם".
וְגַם הֲקִמֹתִי... – וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ אַבְרָהָם לִקְבּוֹר אֶת שָׂרָה, לֹא מָצָא קֶבֶר עַד שֶׁקָּנָה בְּדָמִים מְרֻבִּים. וְכֵן בְּיִצְחָק עִרְעֲרוּ עָלָיו עַל הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפַר. וְכֵן בְּיַעֲקֹב (בראשית לג,יט): "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה" לִנְטוֹת אָהֳלוֹ. וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחַר מִדּוֹתַי. וְאַתָּה אָמַרְתָּ "לָמָה הֲרֵעֹתָה" (שמות רבה ו,ד; סנהדרין קי"א ע"א). וְאֵין הַמִּדְרָשׁ מִתְיַשֵּׁב אַחַר הַמִּקְרָא, מִפְּנֵי כַּמָּה דְבָרִים. אַחַת: שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "וּשְׁמִי ה' לֹא שָׁאֲלוּ לִי". וְאִם תֹּאמַר לֹא הוֹדִיעָם שֶׁכָּךְ שְׁמוֹ, הֲרֵי תְחִלָּה כְּשֶׁנִּגְלָה לְאַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים נֶאֱמַר (בראשית טו,ז): "אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִים". וְעוֹד: הֵיאַךְ הַסְּמִיכָה נִמְשֶׁכֶת בִּדְבָרִים, שֶׁהוּא סוֹמֵךְ לְכַאן וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי... לָכֵן אֱמוֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל? לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר יִתְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא עַל פְּשׁוּטוֹ, דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו, וְהַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כג,כט): "הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע" – מִתְחַלֵּק לְכַמָּה נִצּוֹצוֹת.


(יב) וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה – זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה קַל וָחֹמֶר שֶׁבַּתּוֹרָה (בראשית רבה צב,ז).
עֲרַל שְׂפָתָיִם – אֲטוּם שְׂפָתַיִם. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן עָרְלָה אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא אָטוּם: "עֲרֵלָה אָזְנָם" (ירמיהו ו,י), אֲטוּמָה מִשְּׁמוֹעַ. "עַרְלֵי לֵב" (ירמיהו ט,כה), אֲטוּמִים מֵהָבִין. "שְׁתֵה גַּם אַתָּה וְהֵעָרֵל" (חבקוק ב,טז), וְהֵאָטֵם מִשִּׁכְרוּת כּוֹס הַקְּלָלָה. "עָרְלַת בָּשָׂר", שֶׁהַגִּיד אָטוּם וּמְכֻסֶּה בָהּ. "וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ" (ויקרא יט,כג), עֲשׂוּ לוֹ אוֹטֶם וְכִסּוּי אִסּוּר שֶׁיַּבְדִּיל בִּפְנֵי אֲכִילָתוֹ. "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיוּ לָכֶם עֲרֵלִים" (שם), אָטוּם וּמְכֻסֶּה וּמֻבְדָּל מִלְּאָכְלוֹ.


(יג) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן – לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה "וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם" צֵרַף לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַהֲרֹן, לִהְיוֹת לוֹ לְפֶה וּלְמֵלִיץ.
וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – צִוָּם עֲלֵיהֶם לְהַנְהִיגָם בְּנַחַת וְלִסְבּוֹל אוֹתָם (שמות רבה ז,ג).
וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם – צִוָּם עָלָיו לַחֲלוֹק לוֹ כָבוֹד בְּדִבְרֵיהֶם, זֶהוּ מִדְרָשׁוֹ (שמות רבה ז,ג). וּפְשׁוּטוֹ: צִוָּם עַל דְּבַר יִשְׂרָאֵל וְעַל שְׁלִיחוּתוֹ אֶל פַּרְעֹה. וּדְבַר הַצִּוּוּי מַהוּ, מְפֹרָשׁ בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה לְאַחַר סֵדֶר הַיַּחַס (להלן פסוק כט). אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהִזְכִּיר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, הִפְסִיק הָעִנְיָן בְּאֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם, לְלַמְּדֵנוּ הֵיאַךְ נוֹלְדוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבְמִי נִתְיַחֲסוּ.


(יד) אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם – מִתּוֹךְ שֶׁהֻזְקַק לְיַחֵס שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי עַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, הִתְחִיל לְיַחֲסָם דֶּרֶךְ תּוֹלְדוֹתָם מֵרְאוּבֵן. [וּבִפְסִיקְתָּא רַבָּתִי רָאִיתִי (פיסקא ז): לְפִי שֶׁקִּנְטְרָם יַעֲקֹב אָבִינוּ לִשְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים הַלָּלוּ בִּשְׁעַת מוֹתוֹ, חָזַר הַכָּתוּב וְיִחֲסָם כַּאן לְבַדָּם, לוֹמַר שֶׁחֲשׁוּבִים הֵם.]


(טז) וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי... – לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל לֵוִי? לְהוֹדִיעַ כַּמָּה יְמֵי הַשִּׁעְבּוּד: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים קַיָּם, לֹא הָיָה שִׁעְבּוּד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו" (לעיל א,ו), וְאַחַר כָּךְ "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ" (לעיל א,ח); וְלֵוִי הֶאֱרִיךְ יָמִים עַל כֻּלָּם (סדר עולם רבה ג).


(יח) וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם... – מֵחֶשְׁבּוֹן זֶה אָנוּ לְמֵדִים עַל מוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית טו,יג), שֶׁלֹּא בְאֶרֶץ מִצְרַיִם לְבַדָּהּ הָיוּ, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק. שֶׁהֲרֵי קְהָת מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם הָיָה: חֲשׁוֹב כָּל שְׁנוֹתָיו, וּשְׁנוֹת עַמְרָם, וּשְׁמוֹנִים שֶׁל מֹשֶׁה – לֹא תִמְצָאֵם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְהַרְבֵּה שָׁנִים נִבְלָעִים לַבָּנִים בִּשְׁנֵי הָאָבוֹת.


(כ) יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ – "אֲחָת אֲבוּהִי" (אונקלוס), בַּת לֵוִי אֲחוֹת קְהָת.


(כג) אֲחוֹת נַחְשׁוֹן – מִכַּאן לָמְדוּ: הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ לִבְדוֹק בְּאַחֶיהָ (שמות רבה ז,ה; בבא בתרא ק"י ע"א).


(כה) מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל – מִזֶּרַע יִתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּמִזֶּרַע יוֹסֵף שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ (שמות רבה ז,ה; בבא בתרא ק"ט ע"ב).


(כו) הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה – אֵלּוּ שֶׁהֻזְכְּרוּ לְמַעְלָה, שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד לְעַמְרָם.
הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה – יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְדִּים אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּקְדִּים מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, לוֹמַר לְךָ שֶׁשְּׁקוּלִין כְּאֶחָד (מכילתא על שמות יב,ג).
עַל צִבְאוֹתָם – בְּצִבְאוֹתָם, כָּל צְבָאָם לְשִׁבְטֵיהֶם. יֵשׁ "עַל" שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בִמְקוֹם אוֹת אַחַת: "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כז,מ) כְּמוֹ "בְּחַרְבְּךָ", "עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם" (יחזקאל לג,כו) כְּמוֹ "בְּחַרְבְּכֶם".


(כז) הֵם הַמְדַבְּרִים... – הֵם שֶׁנִּצְטַוּוּ, הֵם שֶׁקִּיְּמוּ.
הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן – הֵם בִּשְׁלִיחוּתָם וּבְצִדְקָתָם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף (מגילה י"א ע"א).


(כח) וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר... – מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּאַחֲרָיו.


(כט) וַיְדַבֵּר ה' – הוּא הַדִּבּוּר עַצְמוֹ הָאָמוּר לְמַעְלָה (לעיל פסוק יא): "בֹּא דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם". אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהִפְסִיק הָעִנְיָן כְּדֵי לְיַחֲסָם, חָזַר עָלָיו לְהַתְחִיל בּוֹ.
אֲנִי ה' – כְּדַאי אֲנִי לְשָׁלְחֲךָ וּלְקַיֵּם דִּבְרֵי שְׁלִיחוּתִי.


(ל) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' – הִיא אֲמִירָה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (לעיל פסוק יב): "הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי". וְשָׁנָה הַכָּתוּב כַּאן כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק הָעִנְיָן. וְכֵן הִיא הַשִּׁיטָה, כְּאָדָם הָאוֹמֵר "נַחֲזוֹר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת".

פרק ז[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר שמות/ז

פרק ח[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר שמות/ח

פרק ט[עריכה]

רש"י מנוקד על התורה/ספר שמות/ט

הערות[עריכה]