קטגוריה:שמות ו ט
נוסח המקרא
וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.
וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃
וַ/יְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְ/לֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִ/קֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּ/מֵ/עֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּמַלֵּיל מֹשֶׁה כֵּן עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָא קַבִּילוּ מִן מֹשֶׁה מֵעֲיָק רוּחַ וּמִפּוּלְחָנָא דַּהֲוָה קְשֵׁי עֲלֵיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּמַלֵיל משֶׁה כְּדֵין עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְלָא קַבִּילוּ מִן משֶׁה מִקְפִּידוּת רוּחָא וּמִפּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה קַשְׁיָא דִי בִּידֵיהוֹן: |
ירושלמי (קטעים): | מַקְפִּידוֹת: |
רש"י
"מקוצר רוח" - כל מי שהוא מיצר רוחו ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו קרוב לענין זה שמעתי בפרשה זו מרבי ברוך בר' אליעזר והביא לי ראיה ממקרא זה (ירמיהו טז) בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי ה' למדנו כשהקב"ה מאמן את דבריו אפי' לפורענות מודיע ששמו ה' וכ"ש האמנה לטובה ורבותינו דרשוהו (ש"ר סנהדרין קיא) לעניין של מעלה (שמות ה) שאמר משה למה הרעותה אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין יש לי להתאונן על מיתת האבות הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי ולא אמרו לי מה שמך ואתה אמרת מה שמו מה אומר אליהם
"וגם הקימותי וגו'" - וכשבקש אברהם לקבור את שרה לא מצא קרקע עד שקנה בדמים מרובים וכן ביצחק ערערו עליו על הבארות אשר חפר וכן ביעקב (בראשית לג) ויקן את חלקת השדה לנטות אהלו ולא הרהרו אחר מדותי ואתה אמרת למה הרעותה ואין המדרש מתיישב אחר המקרא מפני כמה דברים אחת שלא נאמר ושמי ה' לא שאלו לי וא"ת לא הודיעם שכך שמו הרי תחלה כשנגלה לאברהם בין הבתרים נאמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים ועוד היאך הסמיכה נמשכת בדברים שהוא סומך לכאן וגם אני שמעתי וגו' לכן אמור לבני ישראל לכך אני אומר יתיישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אופניו והדרשה תדרש שנאמר (ירמיהו כג) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע מתחלק לכמה ניצוצות
[כב] לענין של מעלה. כבר פרשנו פירוש זה בתחלת הפרשה (סוף אות ו):
[כג] שהיה לו לומר ושמי ה' לא שאלו לי. כי אם כוונת הכתוב להתרעם על משה במה ששאל "מה שמו" (לעיל ג, יג), הוי למכתב 'ושמי ה' לא שאלו', אבל מה שאמר "ושמי ה' לא נודעתי להם" אין זה תרעומת למשה מה שנודע הקב"ה אליו (כ"ה ברא"ם):
[כד] ואם תאמר לא הודיעם שכך שמו. פירוש ואם תתרץ קושיא זאת שכך פירוש הכתוב שהוא לא הודיעם שכך שמו לפי שלא שאלו לו, ומה שכתוב "לא נודעתי" הוא לגמרי כאילו כתוב 'לא שאלו', לפי שפירושו לא הודעתי שכך שמי, וזה היה על ידי שלא שאלו לי, אם כן קשיא הרי הודיעם שכך שמו כדמסיק, כי בתחלת ברית בין הבתרים נאמר (בראשית ט"ו, ז') "אני ה' וגו'", אלא אם תאמר אף על גב שהודיע להם שכך שמו מכל מקום הם לא שאלו לו, לאפוקי משה ששאל על שמו של הקב"ה, ואם כן לא נוכל לפרש "לא נודעתי להם" מפני שלא שאלו, שהרי הודיעם, וקשיא דהוי ליה למכתב 'ושמי ה' לא שאלו לי', ואם כן קשיא אחת ממה נפשך; אם אתה מפרש "לא נודעתי" לא שאלו, ואז מתורץ הקושיא שהרי הודיעם שכך שמו, אם כן לכתוב 'לא שאלו לי', ואם אתה מתרץ הקושיא שכך פירושו "לא נודעתי להם" שכך שמי מפני שהם לא שאלו לי, אם כן קשיא הרי הודיעם שכך שמו (כ"ה ברא"ם):
[כה] ועוד היאך הסמיכה נמשכת בדברים. שהרי בא הכתוב להתווכח עם משה על מה שאמר "למה הרעות" (לעיל ה, כב), ואם כן היאך נסמך אחר זה "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וכו'" (פסוק ה). ויראה לי שאחד מן הקושיות אינם על דברי רז"ל (שמו"ר ו, ד), שמה שאמר הרי הם ידעו את שם הקב"ה, שאף על גב שידעו את שם הקב"ה לא היו יודעים האבות סוד השם היאך מורה על אמיתתו יתברך שמו, והם לא בקשו לדעת, כי היו הולכים בתמימות ונאמנים עם הקב"ה, אבל משה רבינו ע"ה היה רוצה לדעת אמתת השם יתברך. ובזה יתורץ הקושיא שכתוב (פסוק ג) "לא נודעתי", כלומר אני בעצמי, כי השם יורה על אמתתו של הקב"ה, ולפיכך כתב "לא נודעתי", כי היודע השם יודע מאמיתת עצמו מה שראוי לדעת. ומה שהקשה היאך הסמיכה נמשכת, דלא קשיא מידי, דודאי פשט הכתוב לדברי רז"ל גם כן שבא לומר להם לישראל שיגאל אותם, רק שהוקשה לרז"ל למה הוצרך להאריך בדיבור הזה כל כך, והוי ליה לומר 'וארא אל אברהם אל יצחק וגומר וגם הקמותי את בריתי וגו', לכן אמור', ומה הוא האריכות "וארא אל אברהם אל יצחק [ואל יעקב באל שדי ושמי ה' ולא נודעתי להם] וגו' וגם הקמותי את בריתי וגו' לכן אמור וגו'", שאין ענין זה - שנראה לאבות בשם שדי ולא בשם המיוחד - ענין לכאן כלל, אלא אמר לו השליחות לישראל שהוא "לכן אמור" דרך קובלנא 'חבל על דאבדין וגו:
וכך יהיה פירוש הכתוב על נכון על דעת רז"ל; "וארא אל אברהם באל שדי", כי זה השם בודאי ידעו האבות ידיעה גמורה, אבל השם הגדול "לא נודעתי להם", דהיינו לעמוד על ענין השם, דלא נקרא ידיעת השם אלא בידיעה גמורה לא בקריאת השם בלבד, ואף על גב שאמר אל אברהם "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים" (בראשית ט"ו, ז') לא ידע זה השם בידיעה מה הוא ענין זה השם, רק שכך נקרא. ומשה רבנו עליו השלום אמר "מה שמו" (לעיל ג, יג) שרצה לדעת אמיתת השם, כי שאלת "מה שמו" פירושו איך מורה שמו על עצמותו, ולא בידיעת האותיות בלבד. כי כן פירוש "מה שמו" מה ענין שמו, אבל ידיעת הקריאה אינו "מה שמו". ולפיכך אף אחר שאמר הקב"ה לאברהם "אני ה'" הוי מצי לשאול "מה שמו", שהרי לא אמר הקב"ה אליו רק קריאת השם, ולא נקרא זה "מה שמו". וכאשר אמר למשה השם אין ספק שהיה מודיע לו טעם השם, ולפיכך אמר "ושמי ה' לא נודעתי להם", פירוש כי השם הגדול הוא מודיע הכרתו וידיעתו של השם בעצמו. ולא אמר 'לא הודעתי', שזה היה משמע קריאת השם בלבד כמו גבי אברהם:
ומה שלא אמר 'ובשמי ה כמו שאמר "באל שדי", כי אילו אמר 'ובשמי ה היה משמע השם מורה על דבר חוץ מעצמותו, שכן משמע הב' של 'ובשמי', שהבי"ת היא בית הכלי, כאילו רוצה לומר שלא נודעתי להם על ידי שמי ה', והיה משמע כי הידיעה הזאת אינה ידיעת אמתתו - אחר שאמר שלא נודע להם על ידי שמי ה', וזה אינו, כי דבר זה ידיעת אמיתתו, לכך אין כאן בי"ת הכלי, ולכך אמר "לא נודעתי", כי זה השם ידיעת עצמותו יתברך. ואצל זה השם אמר לשון ידיעה ולא לשון מראה, כי הידיעה היא דכך מבורר וידוע, כי הידיעה בשם הזה מכיר ויודע את השם בשמו המיוחד לו:
[כו] מה הפטיש הזה וכו'. פירוש הפטיש כאשר יכה על הסלע, שהוא דבר קשה, כמה וכמה נצוצים של אש יוצאים מן הפטיש. וזהו לשון 'מתחלק', לפי שהפטיש מחמת שמכה על הסלע - מכח ההכאה ניצוצות יוצאים ממנו, וזהו חלוק שלו, כך נראה לי הפירוש. והא דאיתא בפרק קמא דקדושין (דף ל:) בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, אם ברזל - מתפוצץ, שנאמר (ר' ירמיה כג, כט) "הלא דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע", דמשמע שרז"ל מפרשים "כפטיש יפוצץ סלע" שהברזל עצמו מתפוצץ, שיש לפרש גם כן שהסלע מפוצץ הפטיש, שיוצאים נצוצות מן הפטיש, וסוף סוף על ידי הכאה - הברזל מתפוצץ, שיוצאים מן הפטיש נצוצות. והתוספות (שבת דף פח:) בשם רבינו תם פרשו דקרא איירי באבן המפוצץ ברזל, וכן יש במדרש (איכ"ר ד, י) מעשה באדם אחד שקנה סנפירין ובא לבודקו, ונתנו על הסדן והכה עליו בפטיש ונשבר הסדן, והסנפירין לא זז ממקומו, הדא הוא דכתיב "וכפטיש יפוצץ סלע" כך פירשו בפרק רבי עקיבא (שבת דף פח:). ואין צריך, כמו שאמרנו. ועוד דהא מדמה דבר ה' ל"פטיש יפוצץ סלע", וכמו שהמקרא, שהוא דבר ה', אינו מתחלק בעצמו - רק הטעמים היוצאים ממנו, והכי נמי אין הפטיש בעצמו מתחלק, רק הניצוצות היוצאים ממנו. ומדברי רש"י נראה שם מה הפטיש מחלק הסלע על ידו, והקשו בתוספות שם דהא משמע שהפטיש בעצמו מתחלק:בד"ה אחת שלא נאמר כו' פי' כו' נ"ב ול"נ דה"פ דהם לא שאלו מהות השם ומה יוצא ממנו וחשבו לשם עצם ולא לשם התואר ואף שא"א לשם העצם בלי סיבה אפ"ה לא שאלו כו' וא"ת לא הודיעם אפי' שם העצם שישאלו עליו הסיבה וה"ק קרא אעפ"י שהודעתי' אל שדי שהיא התוא' לא בקשו לשאול אחר שם העצם שאילו שאלו בודאי היתי מודיע להם ואתה שאלת שם העצם וסיבתו שהרי כו' דוק היטב מהרש"ל:בד"ה מה הפטיש כו' לשניהם נמשלה כו' ז"ל יפה מראה פ"ד דנדרים דף רנ"ה וז"ל על דברי הרא"ם ז"ל הללו ולא מחוור שלפירושו לא ה"ל להפסיק נאם ה' בין כאש ובין כפעיש ועוד כי מה טעם להזכיר פטיש גדול לענין זה כי כל ברזל היוצא מן האש מתחלק לכמה ניצוצות ומ"ש למה אמרו מה האש אינו שאלה כי כבר דרשו דמיון האש בפרק מי שמתו מה אש אינו מקבל טומא' כך ד"ת ובכמה דוכתי דרשוהו לכמה מילי והכא לא אתא אלא למידרש דמיון הפטיש גם מה שכתב שלא מצינו ניצוץ אלא בדבר המאיר הרי מצינו מה בולעו כניצוצות בסוף ע"ז וגבי מי רגלים בישיבה אמרו משום ניצוצות ובפרק תולין האיכ' ניצוצות ובכל אלו אין הכוונ' מפני דבר המאיר אלא כד' המתחלק לחלקים דקים כניצוצות אש או שמש איקרי ניצוצות ואפשר שהוא לשון מושאל מניצוץ השמש והאש עכ"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִקֹּצֶר רוּחַ – כָּל מִי שֶׁהוּא מֵצֵר, רוּחוֹ וּנְשִׁימָתוֹ קְצָרָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ בִּנְשִׁימָתוֹ. קָרוֹב לְעִנְיָן זֶה שָׁמַעְתִּי פָרָשָׁה זוֹ מֵרַבִּי בָּרוּךְ בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהֵבִיא לִי רְאָיָה מִמִּקְרָא זֶה (ירמיהו טז,כא): "בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי וְיָדְעוּ כִּי שְׁמִי ה'". לָמַדְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו, אֲפִלּוּ לְפֻרְעָנוּת, מוֹדִיעַ שֶׁשְּׁמוֹ ה', וְכָל שֶׁכֵּן הַאֲמָנָה לְטוֹבָה. וְרַבּוֹתֵינוּ דְרָשׁוּהוּ לְעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה, שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (לעיל ה,כב): "לָמָה הֲרֵעֹתָה". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֲבַל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין – יֵשׁ לִי לְהִתְאוֹנֵן עַל מִיתַת הָאָבוֹת! הַרְבֵּה פְעָמִים נִגְלֵיתִי אֲלֵיהֶם בְּ"אֵל שַׁדַּי", וְלֹא אָמְרוּ לִי מַה שְּׁמֶךָ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ (לעיל ג,יג): "מַה שְּׁמוֹ מָה אוֹמַר אֲלֵיהֶם".
וְגַם הֲקִמֹתִי... – וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ אַבְרָהָם לִקְבּוֹר אֶת שָׂרָה, לֹא מָצָא קֶבֶר עַד שֶׁקָּנָה בְּדָמִים מְרֻבִּים. וְכֵן בְּיִצְחָק עִרְעֲרוּ עָלָיו עַל הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפַר. וְכֵן בְּיַעֲקֹב (בראשית לג,יט): "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה" לִנְטוֹת אָהֳלוֹ. וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחַר מִדּוֹתַי. וְאַתָּה אָמַרְתָּ "לָמָה הֲרֵעֹתָה" (שמות רבה ו,ד; סנהדרין קי"א ע"א). וְאֵין הַמִּדְרָשׁ מִתְיַשֵּׁב אַחַר הַמִּקְרָא, מִפְּנֵי כַּמָּה דְבָרִים. אַחַת: שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "וּשְׁמִי ה' לֹא שָׁאֲלוּ לִי". וְאִם תֹּאמַר לֹא הוֹדִיעָם שֶׁכָּךְ שְׁמוֹ, הֲרֵי תְחִלָּה כְּשֶׁנִּגְלָה לְאַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים נֶאֱמַר (בראשית טו,ז): "אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִים". וְעוֹד: הֵיאַךְ הַסְּמִיכָה נִמְשֶׁכֶת בִּדְבָרִים, שֶׁהוּא סוֹמֵךְ לְכַאן וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי... לָכֵן אֱמוֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל? לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר יִתְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא עַל פְּשׁוּטוֹ, דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו, וְהַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כג,כט): "הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע" – מִתְחַלֵּק לְכַמָּה נִצּוֹצוֹת.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" מקצר רוח" כי לא נאמנה את אל רוחם, ולא נתנו לב להתבונן:
" ומעבודה קשה" כי לולא העבודה הקשה היו נותנים לב לדברי משה, והיו מבינים מטענותיו שראוי לבטוח:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כמ"ש בפי' משלי, ומי שהוא קצר רוח וא"ל עבודה קשה, או מי שיש לו עבודה קשה והוא ארך רוח, יכול להבליג על יגונו ולהטות אזן לנחמה ולבשורה טובה, אבל הם היה להם
עבודה קשה ורוחם הנכאה היה קצר מהכיל ולסבול, לכן לא נכנסו דברי משה באזניהם:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
והנראה אלי בזה, שכל הסיפור מן וארא אל אברהם עד ונתתי אותה לכם מורשה לא נזכר בו פרעה כלל שישלחם מארצו, ויובן מזה כאלו רצה ה' שיצאו מעצמם בלא הורמנא דמלכא, כי כן משמע הלשון והוצאתי ולקחתי, ואע"פ שכבר אמר לפרעה שלח עמי ויעבדוני, אולי אחר סירובו של פרעה רצה ה' שיצאו משם בעל כרחו של פרעה, וטעה משה בדבר זה כי היה לו להוסיף מדעתו ולדבר אל ישראל גם בפעם זה שישלחם פרעה, כי כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, כי לא איש הוא ית' ויתנחם, ומשה לא הוסיף כלום אלא אמר להם דברי הש"י כהווייתן, כמ"ש וידבר משה כן אל בני ישראל, כן מורה על דברים כהווייתן ולא שמעו אל משה לא קבלו דבריו, והיה להם להשיב על דבריו איך נצא בלא רשות המלך כדרך שנאמר (ש"א טז, ב) איך אלך ושמע שאול והרגני, אך מקוצר רוח שהיתה נשימתן קצרה כאיש מבוהל ע"כ לא יכלו להוציא מן הפה תשובתן אליו, ועוד שיראו מעבודה קשה פן תכבד עליהם כאשר כבדה עליהם בשליחות ראשון של משה, וכאשר ראה ה' כונת ישראל וסבת מיאונם וסירובם רצה לתקן טעותם, וידבר ה' אל משה בא דבר אל פרעה וגו'. כי גם מתחילה לא עלה בדעתו ית' שילכו בלא רשות, זולת שמשה וישראל שניהם טעו בדבריו הראשונים
והנה גם בדבריו אלה טעה, כי חשב מדתלה השליחות בפרעה ש"מ שדווקא דעת משלח בעינן אבל לא דעת ישראל כי ביד חזקה יגרשם שלא ברצונם, ע"כ אמר הן בני ישראל לא שמעו אלי, לא בדרך ק"ו אלא אמר לדעתי אינן רוצים לשמוע לצאת ממצרים כלל, שהרי מצינו לרז"ל במכת החושך שהיו רבים רשעי ישראל שלא היו רוצים לצאת, וכן פירש"י פר' בא (י כב), ואע"פ שהפסוק מגיד לנו האמת שמקוצר רוח לא שמעו, מ"מ משה היה סבור שלא שמעו בעבור שאין רצונם לצאת כלל, ע"כּ אמר משה בלא ק"ו מאחר שבני ישראל לא שמעו לי ואין רצונם לצאת א"כ איך ישמעני פרעה לגרשם, כי פרעה יקח לו מיאונם וסרבונם להתנצלות, וכאשר ראה ה' טעותו של משה וטעותם של ישראל רצה לתקן שניהם כאחד, שנאמר ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים. שיהיה כאן דעת המשלח ודעת השלוח, כי אין זה בלא זה, כי ידבר אל בני ישראל שיתרצו לצאת, כי ידבר על לבם דברים טובים ונחומים, ואל פרעה שיתרצה לשלחם, ואותן מישראל שלא רצו לצאת מתו בג' ימי אפלה, ומה שחזר ואמר איך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים. לפי שאמר לו הקב"ה בא דבר אל פרעה חשב שמא חזר ה' ממה שאמר והיה הוא יהיה לך לפה, ורוצה עכשיו שאני אדבר הכל ולא אהרן, ע"כ אמר הרי אני ערל שפתים, על זה נאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום וגו', הורה שלא חזר מזה ואהרן יהיה לו לפה ובזה תיקן הכל.
ולפי פשוטו נוכל ג"כ לומר שאין פירכא לק"ו זה, כי משה לא הבין כוונתם שלא שמעו מקוצר רוח, וחשב שלכך לא שמעו לו כי אינם מאמינם בנבואתו וא"כ כ"ש שפרעה לא יאמין לו, אבל הקב"ה ידע האמת שמקוצר רוח לא שמעו ע"כ לא חש להשיב לו כלום על הק"ו, כי ידע הקב"ה שאין בק"ו זה ממשות, ולא השיבו כי אם על אמרו ואני ערל שפתים ואמר שאהרן יהיה לו למליץ כאמור, ומ"ש שנית בסוף הענין הן אני ערל שפתים, לפי שנאמר דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דובר אליך וחשב משה כי מה שידבר ה' אלי ואל אהרן זהו הדבר שאהרן יהיה לי לפה אבל מה שידבר ה' לי לבדי אצטרך אני לבד לדבר אל פרעה, כי כן משמע הלשון את כל אשר אני דובר אליך, ע"כ השיב לו הקב"ה אתה תדבר וגו' ואהרן אחיך ידבר אל פרעה כל הדיבורים, אפילו מה שאני מדבר אליך לבד.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ומעבודה קשה. טעם אומרו ומעבודה זה יגיד כי מלבד צער העבודה עוד היה להם קוצר רוח, והטעם בראותם כמה כבדה עליהם המלאכה קצרה נפשם מלבד פרט צער העבודה, וגם מדרך האיש אשר תקצר נפשו לא יוכל עבוד כי יחלש למכאובו ורעים הם השנים אשר על כן אמר ומעבודה כי קצרה רוחם וגם כבדה עבודתם. עוד למה שנתבשרו ישראל בשורת הגאולה נתרחב לבבם ותחי נפשם ורוחם וכשחזרו לשעבוד הגם שלא היו משתעבדים אלא שיעור הרגיל ולמטה ממנו אף על פי כן תקצר רוח, והמשכיל בטבעיות הרכבת האנושי ישכיל על דבר. ומודיע עוד הכתוב שגם הכבידו עולם עליהם יותר מהרגיל והוא אומרו ומעבודה וגו'.
(י - יא) לאמר בא דבר וגו'. אומרו לאמר פי' שיאמר אליו כי הוא אמר לו בא דבר, ואומרו וישלח בתוספת וא"ו הגם שלא קדם לו דבר, לצד ששליחות משה לדבר לפרעה הוא ענין גדול לדבר הדיוט לפני מלך ועוד לו שידבר אליו דברים הנוקבים לבו להוציא בולעו מפיו.
עוד ירצה לומר אליו כי לא מלבד שאם יצאו מעצמן לא יעכב על ידם אלא שצריך הוא בעצמו לשלחם ג"כ ויאמר להם קומו צאו. עוד ירצה שמבטיחו שידבר ובודאי שישלח וגו' לבסוף:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
(. ג) ויצום. ד' במסורה ויצום וגו' אל פרעה ואח"כ נגשו בני ישראל ויצום את כל אשר דבר. ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון גבי יהוידע שהוציא בן המלך. ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים גבי מלך אשור בפרשת השמרונים כשהרגו בהם האריות. בזכות משה שנעשה שליח להקב"ה לצוות על בני ישראל ומה צווי דהתם איירי בע"א ההוא דמלך אשור ובענין שפיכת דמים ההוא דיהוידע שצום להרוג את המלכה אף כאן צום משה להתרחק מע"א ומשפיכות דמים:
- פרשנות מודרנית:
איך להעביר בשורת גאולה
לפעמים, כשאדם סובל מצרות ובעיות רבות, אנחנו רוצים לעודד אותו ולהגיד לו שיהיה בסדר, אבל הוא לא מקשיב לנו. כדי ללמוד איך לנהוג במצב זה, נחזור לתקופה שבה היה עם ישראל במצב דומה, תקופת שיעבוד מצרים:
(שמות ו ט): "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה"
פרעה הכביד את העול על בני ישראל, וה' שלח את משה לבשר לבני ישראל שהגאולה קרובה (פסוק ו): "לכן אמר לבני-ישראל: אני ה'! והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים, והצלתי אתכם מעבדתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים..."; אבל בני ישראל לא שמעו אל משה, והפסוק מסביר מדוע:
מקוצר רוח ומעבודה קשה
קוצר רוח הוא מצב שבו הנשימות קצרות ומהירות . איזו רוח היתה קצרה?
1. לפי רוב המפרשים, הכוונה לרוחם של בני ישראל. כשאדם רץ מעניין לעניין, מתנשם ומתנשף, אין לו זמן לשבת ולקחת אויר, ואין לו סבלנות להקשיב לדבריהם של אחרים, גם אם מדובר בבשורות טובות. קוצר הרוח של בני ישראל נגרם מכמה סיבות:
- המצרים איימו עליהם, הריצו אותם מעבודה לעבודה, ולא נתנו להם לשבת ולנוח: " "וקוצר הרוח הוא פחדם שלא יהרגם פרעה בחרב, כאשר אמרו שוטריהם אל משה; ועבודה קשה הוא הדוחק, שהיו הנוגשים אצים בהם ולא יתנום לשמוע דבר ולחשוב בו" " (רמב"ן) , " "היתה נשימתן קצרה כאיש מבוהל" " (כלי יקר) .
- הם עצמם היו טרודים בצרות ודאגות: " "כל מי שהוא מיצר, רוחו ונשימתו קצרה , ואינו יכול להאריך בנשימתו" " ( רש"י ) .
- הם כל-כך סבלו, שבכלל לא רצו לנשום, איבדו את טעם החיים: " "כאדם שתקצר נפשו בעמלו, ולא ירצה לחיות רגע בצערו מרעתו [אפילו] שירוח לו אחר-כך" " ( רמב"ן ) .
- הם היו שקועים בחומריות ולא עסקו בעניינים רוחניים: " "אולי לצד שלא היו בני תורה לא שמעו, ולזה ייקרא קוצר רוח , כי התורה מרחבת ליבו של אדם" " (אור החיים) , " "כי לא נאמנה את אל רוחם ולא נתנו לב להתבונן" " (ספורנו) , " "היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודת כוכבים, וכן יחזקאל מפרש ואומר: " איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו... איש שקוצי עיניו לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו "." " ( שמות רבה ו ה )
קוצר רוח הוא מצב נפשי פנימי, ו עבודה קשה היא מצב חיצוני; השילוב של שני אלה - מצב נפשי פנימי המקשה על הנשימה ומצב חיצוני של עבודה קשה - גורם לכך שבני ישראל אוטמים את אזניהם ואינם מוכנים לשמוע. " "דור מדוכא ומושפל אינו קולט את הנאמר לו: לא את דברי הנחמה לימים קרובים, ולא את דברי ההוד לעתיד הרחוק" " (נחמה לייבוביץ' ז"ל, עיונים בפרשת השבוע) .
2. ייתכן גם שהכוונה לרוחו של משה. כשאדם מאד רוצה להעביר בשורה חשובה, הוא מדבר במהירות, ומצפה שהשומעים יבינו אותו מייד, אין לו סבלנות להסביר שוב ושוב עד שכולם יבינו, וכתוצאה מכך המסר אינו נקלט. בני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח - בגלל שמשה היה קצר רוח בהסבריו.
לפי פירוש זה, קוצר רוח מתאר התנהגות של הדובר, ו עבודה קשה מתארת מצב של השומע; השילוב של שני אלה - דובר חסר-סבלנות ועבודה קשה ומייסרת - גורם לכך שבני ישראל אוטמים את אזניהם ואינם מוכנים לשמוע.
--- ציור מאת אהובה קליין (c) ---
מדוע אמר משה דבר שאינו נשמע?
(ע"פ הרב חנן פורת, "עוד יישמע!", "הגדת אור ודרור" עמ' 82).
מה ראה ריבונו של עולם לשלוח את משה להביא לעם בשורה שאין האוזניים כרויות לשמעה? הן כלל גדול נקוט בידינו: " "כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע" " (בבלי יבמות סה:) !
בשני רבדים עלינו להתמודד עם שאלה זו. האחד נוגע ל"חיי שעה" - לדור היוצא ממצרים; והשני ל"חיי עולם" - לכל הדורות כולם:
1. כבר ברובד הראשון - בדור יוצאי מצרים - ראוי להבחין בין המציאות המרה שעל פני השטח, לבין מה שמתחולל מתחת לפני השטח... ריבון העולמים מלמד את משה כי גם במציאות מרה זו אין להתייאש, ודבריו הנופלים לכאורה על צחיח סלע סופם לחלחל ולהגיע למעמקי תודעתו של העם... כבר עתה סוללת בשורתו של משה נתיב נסתר, ומאמצת את ליבו של העם בשעתו הקשה, גם אם אינו מודע לכך. כמו בפירושו של ר' מנדל מקוצק על (דברים ו ו): "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ"- כאשר הלב סגור ואינך יכול להכניס את הדברים לתוך לבבך, שים את הדברים על לבבך, כך שייכנסו לשם ברגע שהלב ייפתח.
הכלל " "מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע" ", מתייחס לדברי תוכחה וביקורת, שאין להשמיעם באזני מי שאינו מסוגל לקבלם ועלול להתקומם כנגדם; הוא אינו אמור כלפי דברי אמונה וחיזוק, שאותם יש להניח על הלב גם בשעה שאינו פתוח, מתוך תקוה כי תבוא השעה שבה ייפתח והם ייכנסו פנימה.
2. למעלה מזה קיים רובד נוסף, ארוך טווח. מעבר לכתפיו השפופות של דור יוצאי מצרים ניצבים כל הדורות הבאים, וגם אם דור זה לא יהיה מסוגל לקלוט את בשורת הגאולה, הנה יקום דור שיידע לשמוע אותה, ואליו מכוונים הדברים. עוד אלפי שנים לאחר נאומו של משה במצרים ימצאו כל בית ישראל נחמה ותקוה בבשורתו הגדולה, ומיליוני יהודים בכל קצוות תבל ירימו בליל הסדר ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה שנזכרו בנאום זה. בשורת הגאול שבפיו אינה בשורה לשעה אלא בשורה לדורות.
מסקנות מעשיות
מהפסוק שלנו ניתן ללמוד, שכאשר רוצים לבשר בשורה טובה לאדם הנמצא במצוקה, צריך לוודא שלשומע יהיה אורך רוח :
- להביא אותו למקום מוגן, ללא פחד ואיומים;
- לאפשר לו לשבת, לנשום עמוק ולהירגע מהמחשבות על צרות ודאגות;
- להנעים לו את הזמן, למשל על-ידי אוכל ושתיה, כך שיקבל טעם לחיות לפחות לזמן קצר, עד שהמצב ישתפר (וראו גם בפסוק יג ).
- לדבר איתו על עניינים רוחניים, להסיט את מחשבתו מעולם החומר לעולם הרוח.
בנוסף לכך, צריך שיהיה גם לנו - הדוברים - אורך רוח : לנשום עמוק לפני שמדברים, להסביר לאט ובנחת, ולהישאר רגועים גם כאשר השומעים אינם מקבלים את דברינו.
" "יהיו דברים אלה קריאת כיוון לכל המורים והמחנכים עומדים לא אחת מתוסכלים, נוכח חוסר הרצון והיכולת של תלמידיהם לקלוט את דבריהם: גם אם נדמה לכם לעיתים שהינכם מדברים אל הקיר, והדברים נופלים על אזניים אטומות - אל תתייאשו. הוסיפו דבר ויהי מה! דבר אמת - גם אם יתמהמה - עוד יישמע!" " (הרב חנן פורת, שם) .
לעיון נוסף
גם בספר יחזקאל מסופר שבני ישראל לא שמעו אל דברי ה' - אולם שם דברי ה' מתייחסים לפרישה מעבודה זרה; ראו שמות רבה ו ה ; ראו גם בני ישראל במצרים - עובדי אלילים .
מצבו של משה, המדבר אל בני ישראל שאינם שומעים אליו, מזכיר את החכם מ משל המערה של אפלטון .
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- פרשת וארא : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה וגו' היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודת כוכבים, וכן יחזקאל מפרש ואומר (יחזקאל כ, ז): איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי ... ( cache )
- 'שמות פרק ו : {פ} שמות ו,ט וידבר משה כן, אל בני ישראל; ולא שמעו אל משה, מקוצר רוח שמות ו,י וידבר יהוה, אל משה לאמור. שמות ו,יא בוא דבר, אל פרעה מלך מצריים; וישלח את בני ... ( cache )
- קורות משה עד יציאת מצרים - בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון : ... הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אֹתה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אֹתהּ לכם מורשה אני ה': וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבֹדה קשה". ... ( cache )
- הבשורה השניה של הגאולה : וכאן, בתחילת השליחות המחודשת, מתואר: " וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקֹצר רוח ומעבֹדה קשה" (ו:ט). שלושה מוטיבים חדשים מוסיפה ההתגלות השניה, ... ( cache )
- פרשת לך לך : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבֹדה קשה (ו', ט). בני ישראל כה שקועים בחיי העבדות, עד שאין הם שומעים את משה. ... ( cache )
- Parashah: Va'era : {פ} - ט וידבר משה כן, אל בני ישראל; ולא שמעו אל משה, מקוצר רוח ליצחק וליעקוב; ונתתי אותה לכם מורשה, אני יהוה. - ח והבאתי אתכם, אל הארץ, אשר נשאתי את ידי, ... ( cache )
- דף קשר מספר 687 - פרשת וארא : " וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה" (שמות ו',ט') ר' יהודה בן בתירא אומר הרי הוא אומר ולא שמעו אל משה מקצר רוח וכי יש לך אדם שהוא ... ( cache )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - פרשת וארא - האני ו"אני הֲ´" : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה. הביטוי "אני ה' " חוזר בפתיחת הפרשה פעמים רבות, וגם בהמשך הפרשה הוא מופיע לא מעט. ... ( cache )
- פרש - שמות, וארא - פירושים מתוך רש"י ומדרשים : 22 ינואר 2007 ..."וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה" ומעבדה קשה ג€“ זה מובן, עבודת פרך אבל למה לכתוב גם קצר רוח מזה קצר רוח? ... ( cache )
- ציור - משה ובני ישראל במצרים. - פסיפס : 20 ינואר 2009 ..."וידבר משה כן אל - בני ישראל ולא שמעו אל- משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" [שמות ו',ט'].[פרשת וארא]. רעיון טוב ... ( cache )
- "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו" / שלומי חלוצי : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה. אחרי הכישלון הזה, הקב"ה מצווה אותו ללכת לפרעה ולדרוש את יציאתו של העם ממצרים, אולם משה מקשה ... ( cache )
- פרשת "וארא" : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה. היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה, וכן יחזקאל אומר: איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל ... ( cache )
- נקודת חיבור : והבאתי", וכך אכן נוהג הוא: " וידבר משה כן אל בני ישראל. עם זאת: "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות, ו, ט). הדגישה התורה, כי שתי סיבות שבאו כאחת הן ... ( cache )
- מדרש רבה - וארא : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה וגו' היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודת כוכבים וכן יחזקאל מפרש ואומר (יחזקאל כ, ז) איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים ... ( cache )
- מושג ההיסטוריה : וידבר משה כן אל בני ישראל; ולא שמעו אל משה מקוצר-רוח ומעבודה קשה". (שם, ו, 9-6). שוב, הלשון המופנית אל בני ישראל שונה מזו המופנית אל פרעה. ... ( cache )
- ארכיון שיעורים - ערוץ מאיר, באהבה ובאמונה > > פרשת השבוע מצורע תשס... : ככתוב " וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שם ט), כפירוש רש"י: "לא קיבלו תנחומין ג€“ וטעם הדבר מקוצר רוח ג€“ שכל מי שמיצר רוחו ... ( cache )
- אידישע וועלט פארומס ג€¢ זעה די אשכול - ליקוטים וענינים על פרשת וארא : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה (ו-ט) מען קען צולייגן צו די ווערטער פון'ם רבי ר' מאיר פרעמישלאנער זי"ע, (דער ווארט "כן" קען ... ( cache )
- פה של - ומייסדת, 2008 סן פרנציסקו בקבוצת היא חברה ר טרישיה הלמן... : 22 ינואר 2009 ... וידבר משה כן אל בני ישראל.,. ולא שמעו אל משה מקוצר רו. ח ומעבודה קשה. ". (. פרק ו.,. פסוקים ח. -'. ט.)' מידי שנה.,. בסדר פסח ... ( cache )
- ספר הזוהר : וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח, מאי מקוצר רוח, אמר רבי יהודה, דלא הוו נפישי, ולא הוו לקיטי רוחא, אמר רבי שמעון, מקוצר רוח, ...
- more "וידבר משה כן אל " :
- מרכז ישיבות בני עקיבא - פרשת וארא - עם מי עושים שלום? : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה. השלב הבא הוא ציווי ללכת לפרעה כדי שישלח את העם. אולם משה כבר מכיר את המציאות ואינו מצפה ... ( cache )
- פרשת וארא : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה וגו' היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודת כוכבים, וכן יחזקאל מפרש ואומר (יחזקאל כ, ז): איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי ... ( cache )
- קדמת ישראל: מושב ישראל במצרים / זאב יעבץ : ותצר למשה ויחזקהו ה' וילך עוד אל בני ישראל ולא שמעו אליו עוד ולא שמחו עוד לקראת משה כבראשונה והאנשים השכחים את אלהיהם ואת מולדתם ואשר דבקו במצרים ובגלוליה ... ( cache )
- Jewish Education and Lookstein Center and Nechama Leibowitz : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה. (שמות ו:ט). And Moshe spoke so to Bnei Yisrael, but they did not listen to Moshe because of ... ( cache )
- מלכות-המרכז להתפתחות פנימית דרך הקבלה, פרשת השבוע - פרשת וארא : וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". שלום לכולם! לפני שנבאר את הפרשה נזכיר שכול מה שאנו מדברים בסיפורי התורה,מדבר על המצב ... ( cache )
- Listen to the Shiur - Keren Yishai - Parashat Vaera : "וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה". חלק גדול מן הפרשנים שואלים פה שאלה נכונה. אפשר להבין שלא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה, ... ( cache )
- בס"ד, כ"ד בטבת התשס"ג : "וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה". העם לא שומע, באמת ההתמודדות של משה מול עם ישראל שלא שומעים, מחייבת הבנה בפני עצמה, ... ( cache )
- לעולם אל תתייאש - וארא : ומה הייתה תגובתם של בני ישראל? "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו, ט). פירוש אחד מסביר שאין להבין "קוצר רוח" באופן מילולי בלבד. ... ( cache )
- חילי שמיא : המציאות מוכיחה את אמיתות דברי רבינו שלמה מלונטשיץ, כי הרי מצאנו את הפילוסופים היוונים הקדמונים אשר לא באו במגע עם בני ישראל ולא שמעו על דברי הנביאים ושהיו ... ( cache )
- more "בני ישראל ולא שמעו " :
- דף קשר מספר 423 - פרשת וארא : "וידבר משה כן אל בני-ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה". ומפרש הספורנו: "כי לו לא העבודה הקשה היו נותנים לב לדברי משה והיו מבינים מטענותיו שראוי ... ( cache )
- קטיף.נט:: בא אל פרעה. : ... כדי שלא יהיה להם זמן אפילו לחשוב ולהתבונן בין טוב לרע, כפי שמעיד הכתוב:,ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה", ועל ידי כך לעשות פירוד בין מחשבתם, ... ( cache )
- רעיונות לפרשת וארא : 29 אפריל 2008 ... ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה"(שמות ו' ט). שדיבר "כן" כפי שד' אמר לו, והם לא שמעו אליו מקוצר רוח ומעבודה קשה. ... ( cache )
- פרשת אחרי מות - קדושים - הפטרת קדושים כמנהג ספרד - גיליונות נחמה... : ר' יהודה בן בתירה אומר: הרי הוא אומר (שמות ו' ט') "ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה" ג€“ וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח? ... ( cache )
- אדם ההווה ואיש ההיסטוריה - עיון חדש ביציאת מצרים / הרב אברהם וסרמן : לעומת זאת בתחילת וארא "ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה". - בפר' שמות נעשו מופת הנחש, היד המצורעת והמים מהיאור המען למופתים 6. לעיני בני ישראל בלבד! ... ( cache )
- מדרש תנחומא - וארא : וידבר משה ולא שמעו אל משה מקצר רוח וגו'. חזר משה ואמר, הן בני ישראל לא שמעו אלי. וידבר ה' אל משה דבר אל פרעה. המשל אומר, מן שטייא לית הנייא מן קצייה. ... ( cache )
- "בפ ה התיכונית ראש ישיבת ההסדר והישיב שי פירון הרב על העבדות שבחירות : אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה. ".(. שמות ו.).ט,. המדרש מסביר כי. "קוצר הרוח. "של עם ישראל היה למעשה. מצב שכיום מכונה בפסיכולוגיה המודרנית כ ... ( cache )
- לחץ לקריאה - "אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר" : ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה. (שמות ו', ט') קשה". שדבר "כן", כפי שד' אמר לו והם לא. שמעו אליו מקוצר רוח ומעבודה קשה. ולמה הכונה "עבודה קשה"? ... ( cache )
- חג הפסח - משפטי ישראל : בצאת ישראל ממצרים לאחר גלות קשה בגוף ובנפש הרי שלא היו כלל בעלי בחירה, וכנאמר ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה, לכך, לשם אזון בחירתם היה נצרך נסים ... ( cache )
- עתירה - קו לעובד : 29 מאי 2007 ... (תופעה זו אף מוכרת במקורות כאשר משה מגיע על מנת לגאול את בני ישראל מעבדות מצרים, מספרת התורה: "ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה"(שמות ו ... ( cache )
- 10MB PDF - חספ לש הדגה : ^מעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה ר�ל שסברו שיהיו ת�ל גיההריא הקציר אבל ... מאמר שכתכ כעסוק ולא שמעו אל משה מקצר רוח דמנֲ«ן מקצ�ר ...
- תיקוני זהר : ... תכבד העבודה על האנשים, כד גלת במרה אתמר בה וימררו את חייהם, כד גלת בטחול אתמר בה ולא שמעו אל משה מקצר רוח (דהוה בבטנה, ומעבודה קשה דהוה בטחול), ... ( cache )
- more "אל משה מקצר רוח " :
- דף קשר מספר 267 - פרשת וארא : "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבדה קשה " (שמות ו', ט'). מבאר הרמב"ן: "לא בעבור שלא האמינו בה' ובנביאו, רק שלא היטו אוזן לדבריו מקוצר רוח. ... ( cache )
- דף קשר 1165 - בין אדם לא-להים / זיו רפפורט : ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה ". בשיעורו של ר' משה לפרשת וארא עמד ר' משה על ההקבלה שבפרק ו' בין פסוקים י-יב לבין פסוקים כט-ל. ... ( cache )
- יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - וארא : ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבדה קשה (וארא ו-ט). כידוע, ארבע מאות שנות הגלות, שנאמרו לאברהם אבינו בברית בין הבתרים החלו בלידת יצחק. ... ( cache )
- וארא - Bar-Ilan University Parshat Hashavua Page : 6.3, 477, תשס"ג, ד"ר אברהם גוטליב, "מקצר רוח ומעבדה קשה ". 9.3, 427, תשס"ב, פרופ' מיכאל צבי נהוראי, הכבדת לב פרעה. 9.8, 427, תשס"ב, הרב אורן דובדבני ... ( cache )
- פרשת וארא / אלחנן סמט : "ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה ". רוממות הנאום לא הושגה כלל על ידי בני ישראל אשר היו שקועים בשפל השעבוד והעינוי. ואף על פי כן ערכו של הנאום הזה ... ( cache )
- ערוב גליון 28, פרשת צו | עלון מורשת : משה רבנו מספר זאת לבני ישראל אבל הם אינם שומעים את דבריו "מקצר רוח ומעבדה קשה ". טענה זו נשמעת תמוהה לכאורה. והרי הוא מבשר להם שיגאלו ולמה לא תרנין הבשורה את ... ( cache )
- והוראה מאסף לעניני חינוך : זה אין אח במקרא, אך דומה לו הלשון �מקצר רוח ומעבדה קשה �(שמות ו, ט). יין ושכרג€” � יין זה חדש ושכר זה ישן, מזה ומזה לא שתיתי� (מדרש ...
- more "רוח ומעבדה קשה / " :
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-05-28.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ו ט"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.