לדלג לתוכן

מ"ג שמות ו י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג שמות · ו · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידבר יהוה אל משה לאמר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר׃
ירושלמי (יונתן):
וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וידבר ה' אל משה לאמר" - אמרו המפרשים (רד"ק ספר השרשים שרש אמר) כי מלת "לאמר" בכל התורה לאמר לישראל והטעם שיאמר השם למשה אמור לישראל דברי אלה ובכאן לאמר אל פרעה והכתוב שאמר אמש אמר אלי לאמר (בראשית לא כט) איננו בא על נכון בפירוש הזה וכן במקומות רבות שיכפול וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם (ויקרא יח א ב) וכן ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם (במדבר טו לז לח) ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר (שם יד ז) ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו (שם יז כז) ואומר אליכם בעת ההיא לאמר (דברים א ט) וכיוצא באלו רבים וכן בסדר הזה (להלן ז ח ט) ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כי ידבר אליכם פרעה לאמר איננו לאמר לאחרים על נכון והנכון בעיני כי מלת "לאמר" להורות על בירור הענין בכל מקום וידבר ה' אל משה באמירה גמורה לא אמירה מסופקת ולא ברמז דבר ולכך יתמיד זה בכל התורה כי נבואת משה פה אל פה ידבר בו ולא בחידות (במדבר יב ח) ולבן אמר כן ליעקב אמש אמר השם אלי לאמר (בראשית לא כט) באמירה ברורה שלא אזיק לכם כי לולי כן הייתי עושה עמכם רע וכן ויאמרו בני ישראל אל משה ואל אהרן לאמר (במדבר יז כז) שהיו אומרים להם כן בפירוש וצועקים להם בגלוי פנים כי המקור לבירור הענין פעם מוקדם פעם מאוחר כמו אומרים אמור למנאצי (ירמיהו כג יז)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (יא - ל) הלא כבר צרף עמו את אהרן ומה חדש עתה במ"ש ויצום וכו', ולמה הפסיק באמצע בספור ראשי בית אבותם, והזכיר ביחוד שני חיי לוי וקהת ועמרם,

ודלג יתר השבטים, ומ"ש הוא אהרן ומשה הוא משה ואהרן. ומ"ש ויהי ביום דבר ה' אל משה אין לו שום משמעות, ומ"ש וידבר ה' וכו' דבר אל פרעה ויאמר משה הן אני ערל שפתים הלא זה נזכר כבר בפסוק י"א י"ב, וכן מ"ש ראה נתתיך אלהים לפרעה וכו' כבר נכלל במ"ש בפסוק י"ג, ולמה כפל והוצאתי את צבאותי, והוצאתי את בני ישראל מתוכם: "וידבר ה' וגו' בא דבר אל פרעה". הנה הגם שע"י שאמר משה שלח נא ביד תשלח קצף ה' עליו וצרף עמו את אהרן שיהיה לו לפה, לא היה זה רק בענין השליחות שילך וידבר אל בני ישראל, [כי ע"ז היה הוכוח של משה עם ה' מן סי' ג' פסוק י"ג עד סי' ד' פסוק י"ח], אבל על השליחות אל פרעה לא צרף אליו את אהרן [כמו שמבואר בסי' ד' פסוק כ"א כ"ב], שמ"ש (בסי' ה) ואחר באו משה ואהרן אל פרעה בא אהרן עם הזקנים והם נשמטו אחד אחד ואהרן נכנס עם משה כמש"ש, ולכן צוהו ה' שילך לבדו אל פרעה לאמר לו בשם ה' שישלח את ישראל מארצו:

<< · מ"ג שמות · ו · י · >>