גור אריה על רש"י שמות ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · גור אריה · על רש"י שמות · ו · >>

פסוק ו[עריכה]

"לכן" על פי אותה השבועה - פירוש, מה שאמר לשון "לכן", לפי שפירשו 'על פי אותה השבועה', דלשון "לכן" שבועה היא, כמו "ולכן נשבעתי לבית עלי" (ש"א ג, יד), כמו שפירש בפרשת חקת.

טורח משא מצרים - פירוש, שאין לפרש "סבלות מצרים" כמו שאר סבלות, דלא יתכן לומר אצלו "תחת" - "והוצאתי אתכם 'מתחת' סבלות מצרים", שעל לשון הטורח לא יתכן לומר לשון "תחת", ולפיכך הוסיף 'טורח משא מצרים'. והשתא אתי שפיר לשון "תחת", כי אצל לשון 'משא' יבא שפיר לשון "תחת", כי המשא היא על האדם, ויאמר והוצאתי אותם מתחת טורח המשא. . . .

פסוק כו[עריכה]

אילו שהוזכרו למעלה וכו' - דלשון "הוא" משמע זה הוא משה ואהרן הנזכרים במקום אחר ולפיכך צריך לפרש אלו שהוזכרו למעלה וכו'.

על צבאותם כל צבאם לשבטיהם - והוא כמו על כרעיו ועל קרבו דפירושו הכל ביחד יצלה, ג"כ כאן פירושו הכל ביחד כל צבאותם לשבטיהם היה מוציא, דאל"כ מאי על צבאותם.

פסוק כז[עריכה]

הם המדברים הם שנצטוו הם שקיימו - מפני כי לשון "הם" משמע שנזכרו בענין אחר גם כן לפיכך פירושו הם שנצטוו למעלה הם שקיימו והשתא יבא שפיר לשון הם.

הם בשליחותם מתחלה ועד סוף - דאל"כ למה הוצרך למכתב עוד "הוא משה ואהרן", אלא רוצה לומר כי הם בשליחותם מתחלה ועד סוף, ובצדקתם. ולכך כתב לשון "הוא" כלומר שבסופו היה "הוא משה ואהרן" כמו שהיה בתחלה.

פסוק כח[עריכה]

מחובר למקרא של אחריו - דאל"כ לא יתכן לפרש "ויהי ביום דבר" וגומר, דמאי היה באותו היום שיאמר "ויהי ביום דבר ה'" וגו', אלא הוא מחובר למקרא של אחריו "ויהי ביום דבר ה' וגו'" ומאי היה "וידבר ה' וגו'".