מפרשי רש"י על שמות ו כה
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ו' • פסוק כ"ה | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • יב • יג • יד • טז • כ • כג • כה • כו • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן לָקַֽח־ל֨וֹ מִבְּנ֤וֹת פּֽוּטִיאֵל֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־פִּֽינְחָ֑ס אֵ֗לֶּה רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
רש"י
"מבנות פוטיאל" - מזרע יתרו שפטם עגלים לע"א ומזרע יוסף שפטפט ביצרו (ב"ב קט)
רש"י מנוקד ומעוצב
מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל – מִזֶּרַע יִתְרוֹ שֶׁפִּטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּמִזֶּרַע יוֹסֵף שֶׁפִּטְפֵּט בְּיִצְרוֹ (שמות רבה ז,ה; בבא בתרא ק"ט ע"ב).
מפרשי רש"י
[לד] מזרע יתרו וכו'. מפני שקשה דלמה לי למכתב "מבנות פוטיאל" דלא ידעינן בכל התורה שמו של פוטיאל מי הוא, ומה הוא ייחוס שלו שנכתב "מבנות פוטיאל" (כ"ה ברא"ם), ולא דמי למה דכתיב "ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב" (פסוק כג), דידעינן ייחוסו מי הוא, שהרי אביו של נחשון היה (במדבר א', ז'), אבל לכתוב "מבנות פוטיאל" דלא כתב בשום מקום - קשיא למה נכתב. ועוד דלעיל כתב שם האשה "אלישבע" יש לכתוב גם כן שם אביה, אבל כאן דלא נכתב שם האשה כלל כל שכן דלא הוי למכתב שם אביה, כיון דלא ידעינן בשום מקום שם אביה בשאר דוכתיה, לפיכך צריך למדרש (בבא בתרא דף קט:) "מבנות פוטיאל" מזרע יתרו שפיטם, ומן היו"ד של 'פוטי' - דהוי למכתב 'פוטאל' בלא יו"ד אם לא בא רק למדרש שפיטם עגלים לעבודה זרה, אלא שגם יש לדרוש 'מזרע יוסף שפטפט ביצרו' דהיינו אביה היה מזרע יתרו ואמה מזרע יוסף שפטפט ביצרו, או איפכא. ולכך כתב "פוטיאל" לשון פטפט, רוצה לומר שבזה את יצרו ולא שמע אל יצרו ולא הלך אחריו, כי לשון מפטפט מלשון פטפוטי דברים, שהם דברים שאין בהם ממש:
בד"ה כאדם האומר כו' נ"ב ונא אדע ולא אבין אם כן איך הפסיק המקרא וידבר ה' וגו' ויצום אל בני ישראל ואל פרעה שבעבורו הוכרח ליחסם ואח"כ חוזר על הראשונות ומשיב תשובה על מה שאמר ואיך ישמעני פרעה והוא עצמו אינו מחובר למעלה איך בא וידבר ה' אל משה ואל אהרן וגו' ויצום כו' לפסוק ואיך ישמעני פרעה ונראה לי משום דסיפר בגנותו של משה שהיה ערל שפתים אפ"ה היו שוין בשליחותן ולעולם לא שלח אהרן בלי משה בין לישראל בין לפרעה אע"פ שלא שמעו אליו ישראל כדפי' ומאחר שהזכיר' ביחד מיחסם ומ"ה מיחסם בכאן יאולי ג"כ משום האי טעמא דאע"פ שאחד היה ערל שפתים והשני היה ממש להיפך ולא תאמר ח"ו איזה שמץ פסול הוא ביניהם שהאחים לא נדמו להדדי ע"כ מיחסם פה ודוק מהרש"ל: