מפרשי רש"י על שמות ו ה
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק ו' • פסוק ה' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • יב • יג • יד • טז • כ • כג • כה • כו • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְגַ֣ם ׀ אֲנִ֣י שָׁמַ֗עְתִּי אֶֽת־נַאֲקַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם מַעֲבִדִ֣ים אֹתָ֑ם וָאֶזְכֹּ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃
רש"י
"וגם אני" - כמו שהצבתי והעמדתי הברית יש עלי לקיים לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים
"אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור" - אותו הברית כי בברית בין הבתרים אמרתי לו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי
רש"י מנוקד ומעוצב
וְגַם אֲנִי – כְּמוֹ שֶׁהִצַּבְתִּי וְהֶעֱמַדְתִּי הַבְּרִית, יֵשׁ עָלַי לְקַיֵּם. לְפִיכָךְ שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנּוֹאֲקִים, אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אוֹתוֹ הַבְּרִית. כִּי בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים אָמַרְתִּי לוֹ (בראשית טו,יד): "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי".
מפרשי רש"י
[טו] כמו שהצבתי והעמדתי ברית כו'. רוצה לומר פירוש מלת "וגם", שהוא מחובר לשל מעלה, הכי פירושו - 'כמו שהצבתי והעמדתי וכו, כן יש עלי לקיים. ואין "וגם" תוספות דבר כמו "וגם" הראשון (פסוק ד), אלא הוא מתחייב מן הראשון, שאמר כמו שאני העמדתי - כן יש עלי לקיים:
[טז] הנואקים אשר מצרים מעבידים. רוצה לומר שאין פירוש "נאקת בני ישראל" ואיזה ישראל נואקים "אשר מצרים מעבידים אותם", וזה לא יתכן, דלא היו ישראל אחר בעולם שצריך לפרש "אשר מצרים מעבידים", ולכך צריך לפרש שכך ישראל נואקים - שמצרים מעבידים אותם (כ"ה ברא"ם):
[יז] ואזכור אותו הברית כו'. מה שהוסיף 'כי בברית בין הבתרים וכו, שנתינת הארץ לא היה מתחייב מן הצעקה שהיו צועקים מתחת סבלות מצרים, שבלתי ספק לא היו מבקשים רק שלא יהיה להם שעבוד, ואיך יהיה נזכר נתינת הארץ על ידי צעקה זאת. ומה שאמר הרא"ם אף על גב שלא היה הברית רק על נתינת הארץ מכל מקום כאשר בא ליתן להם הארץ לא יתכן מזולת זה שיוצאים מארץ מצרים, לא דקדק, שלא יתכן לפרש "ואזכור את בריתי" הוא נתינת הארץ בשביל הצעקה, שהם לא צעקו על נתינת הארץ. וכך פירוש הכתוב "וארא אל אברהם וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את הארץ", "וגם שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם" ואזכור אותה הברית של נתינת הארץ על ידי זה, דהא באותו ברית של נתינת הארץ נאמר (בראשית ט"ו, י"ד) "וגם הגוי אשר יעבודו דן אנכי", וכיון דאותו ברית של נתינת הארץ זכרתי בשביל שבאותה ברית נאמר "וגם הגוי אשר יעבודו דן אנכי", והם היו צועקים על דבר השעבוד, נמצא כי דבר זה גרם להיות נזכר ברית בין הבתרים שבו נתינת הארץ גם כן, "לכן גו'" (פסוק ו), הצעקה מן העבודה גרם זכירת הברית, לפי שבברית בין הבתרים שהוא ברית נתינת הארץ - נאמר בו "וגם הגוי אשר יעבודו דן אנכי":
בד"ה וגם אני שמעתי כמו שהצבתי כו' גם דבק' כו' נ"ב ולי נראה שרש"י נשמר מזה שלא תאמר הבטחות האבות עם השמיעה ששמע צעקתם ונכמרו רחמיו להזכיר הברית והא והא גרמה זה אינו שהרי צריך לקיים ההבטחה עכ"פ אלא בע"כ ה"פ גם בעבור זה שהבטחתי שמעתי לאפוקי אם לא היה הברית לא הייתי שומע ודוק מהרש"ל: