קטגוריה:בראשית לא לח

יעקב לא בא מעמדת כוח. יעקב לא מסביר את החוק שעמד לצידו. יעקב לא מסביר שהיתה לו ירושה מאברהם, נדוניה מרבקה, ונדוניה של נשותיו. יעקב מבקש רחמים מהשופטים שיראו שהצאן מגיע לו.

• "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ"
• "רְחֵלֶיךָ וְעִזֶיּךָ לֹא שִׁכֵּלו"ּ
• "וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי"
• "טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה"
• "גְּנֻבְתִי יוֹם וגְּנֻבְתִי לָיְלָה"
• "בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה"
• "ותִַּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי"
• "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, בְּבֵיתֶךָ, עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ"

ואפילו אם כל זה נכון, הרשימה היא חסרת חשיבות. בעל הצאן לא משלם שכר עבור דברים כאלה - זאת עבודתו של הרועה.

ועוד, יעקב מודה שהוא קיבל את שכרו המוסכם - שתי בנותיו של לבן, ובששת השנים האחרונות הוא עבד פחות בשביל לבן ככתוב: "וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן" (ביאור:בראשית ל מ) למרות שהוא טיפל ב"עֲטֻפִים" של לבן שנמצאו אצלו (ביאור:בראשית ל מב).

ליעקב היתה טענה חזקה מאוד, שלבן עצמו הודה: "נִחַשְׁתִּי, ויְַבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז) אבל הוא לא השתמש בה. אפשרי שיעקב חשב שלבן מדבר על צאן, כדברי יעקב: "כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי, ויִַּפְרֹץ לָרֹב, ויְַבָרֶךְ יְהוָה אֹתְךָ, לְרַגְלִי" (ביאור:בראשית ל ל), אבל יותר סביר שלבן דיבר על בניו שנולדו לאחר שיעקב בא לביתו.

• "ותַַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי, עֲשֶׂרֶת מֹנִים"
• "כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי"
• "אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים ויַּוֹכַח אָמֶשׁ"

יעקב טוען שלבן לא מכבד הסכמים, ולבן הוא רמאי. יעקב אפילו השתמש בדברי לבן, שאלוהים הזהיר אותו, כדי להראות שאפילו אלוהים מסכים איתו נגד לבן.

התקפה מעליבה כזו, בנוכחות אחיו ובניו, היתה צריכה לגרום ללבן לרצות להעניש את יעקב. אין הוכחה שאלוהים הזהיר את לבן "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד) בגלל שיעקב עבד קשה ובחריצות. אלוהים הגן על יעקב כדי להשיבו בשלום לכנען בלי קשר ליחסים עם לבן ולאופיו של לבן. אלוהים אסר על לבן אפילו לא לעשות דבר טוב ליעקב, ולא רק אסר עליו לעשות דבר רע.

לבן התעלם לגמרי מדברי יעקב. כך גם לבן התעלם מדברי יעקב כאשר יעקב האשים אותו ברמאות כשהוא נתן את לאה לפני רחל (ביאור:בראשית כט כו). לבן הראה חוכמה רבה, ככתוב במשלי: "חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת; וקר רוחַּ אִישׁ תְּבונָּה" (משלי יז כז). לבן לא הגיב ולא ענה לנקודות שיעקב העלה. הן הוא היה תחת פקודת אדוני "פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע".

לבן ענה להאשמה שהוא לא מצא דבר מכלי-ביתו במחנה יעקב, וענה: "לא מצאתי דבר מביתי? כל שאתה רואה בא לך מביתי, בוא ונשלים בזכות הברכה שנכדי יקבלו מאלוהיך".