ביאור:שמואל א ה
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
(מהדורות נוספות של שמואל א ה)
| דגון נופל לפני ארון ה'. תחריט משנת 1838 |
א
וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדּוֹדָה.
ב
וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיָּבִאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן למקדש של האליל דגון באשדוד, וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל ליד הפסל של דָּגוֹן.
ג
וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה, וַיִּקְחוּ אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ.
ד
וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה, וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל ומונחות על הַמִּפְתָּן פתח המקדש, רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו עומד על מקומו.
ה
עַל כֵּן לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְכָל הַבָּאִים בֵּית דָּגוֹן עַל מִפְתַּן דָּגוֹן בְּאַשְׁדּוֹד, עַד הַיּוֹם הַזֶּה יום כתיבת הספר.
{פ}
ו
וַתִּכְבַּד יַד יְהוָה אֶל הָאַשְׁדּוֹדִים וַיְשִׁמֵּם הביא שממה וחורבן, וַיַּךְ אֹתָם (בעפלים) בַּטְּחֹרִים מחלת מעיים, אֶת אַשְׁדּוֹד וְאֶת גְּבוּלֶיהָ הערים שסביבה.
ז
וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי אַשְׁדּוֹד כִּי כֵן, וְאָמְרוּ: "לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ, כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ וְעַל דָּגוֹן אֱלֹהֵינוּ".
ח
וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים חמשת ראשי ערי הפלישתים אֲלֵיהֶם לאשדוד וַיֹּאמְרוּ: "מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל?" וַיֹּאמְרוּ: "גַּת לעיר גת יִסֹּב ישלח אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל", וַיַּסֵּבּוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
{ס}
ט
וַיְהִי אַחֲרֵי הֵסַבּוּ אֹתוֹ וַתְּהִי יַד יְהוָה בָּעִיר בגת, מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וַיַּךְ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם היו להם באופן מוסתר, שקשה לרפא (עפלים) טְחֹרִים.
י
וַיְשַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן, וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן, וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר: "הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת עַמִּי".
יא
וַיִּשְׁלְחוּ אנשי עקרון וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ: "שַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקוֹמוֹ, וְלֹא יָמִית אֹתִי וְאֶת עַמִּי", כִּי הָיְתָה מְהוּמַת מָוֶת בְּכָל הָעִיר, כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם.
יב
וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ הֻכּוּ (בעפלים) בַּטְּחֹרִים, וַתַּעַל שַׁוְעַת הצעקה לעזרה של אנשי הָעִיר הַשָּׁמָיִם בקול רם כל כך שכאילו הגיעה עד השמים.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
