ביאור:יוסף שלמה וספר משלי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ע"פ המאמר: יוסף - בבואה של שלמה ויצירתו החכמתית / ד"ר נסים אליקים -> בית המדרש הוירטואלי .

הקבלות בין יוסף לבין שלמה

א. שניהם היו בנים צעירים לאביהם, ואף נקראו "נערים":

(בראשית לז ב): "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רָעָה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר..."( פירוט )
(מלכים א ג ז): "וְעַתָּה ה' אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא"

ב. שניהם היו אהובים:

(בראשית לז ג): "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ"
שמואל ב יב כד: "וַתֵּלֶד בֵּן ויקרא[וַתִּקְרָא] אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה וה' אֲהֵבוֹ"

שניהם הועדפו, ע"י אביהם, על-פני אחיהם הגדולים: יוסף - על ראובן, שלמה - על אדוניהו.

ג. שניהם נקראו "חכם ונבון", והם שני היחידים במקרא שנקראו בתארים אלה:

(בראשית מא לט): "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף: אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ"
(מלכים א ג יב): "הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ"

ג. שניהם חלמו חלומות שניבאו את עלייתם לגדולה:

(בראשית לז ט): "וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי"( פירוט )
(מלכים א ג ה): "בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ"

ד. שניהם הוכרו כחכמים בעקבות חלום (ראו למעלה):

יוסף - בעקבות פתרונו את חלום פרעה;
ושלמה - בעקבות החלום שלו, שבו ביקש חכמה.

אלה שני החלומות היחידים שבהם מודגשת היקיצה:

(בראשית מא ז): "וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם"
(מלכים א ג טו): "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם"

ובשני המקרים נזכר הביטוי וייטב:

(בראשית מא לז): "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו"( פירוט )
(מלכים א ג י): "וייטב הדבר בעיני ד' כי שאל שלמה את הדבר הזה"

ה. שניהם הוכרו כחכמים בעקבות משפט של שניים:

יוסף - בעקבות משפטם של שני שרי פרעה;
שלמה - בעקבות משפטן של שתי הנשים.

ו. שניהם לימדו עמים אחרים מחכמתם:

(תהלים קה כב): "לאסר שריו בנפשו, וזקניו יחכם"
(מלכים א ה יד): "ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו"

ז. שניהם קיבלו שם נוסף:

(בראשית מא מה): "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח..."
(שמואל ב יב כה): "וישלח ביד נתן הנביא, ויקרא את שמו ידידיה בעבור ה'"

ח. שניהם נשאו נשים מצריות נכבדות:

(בראשית מא מה): "... ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה"
(מלכים א ג א): "ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים, ויקח את בת פרעה"

הקבלות בין יוסף לבין משלי שלמה

משלי א

בפרק א ישנו קטע המתאר חבורת נוכלים, המנסה לשכנע נער צעיר להצטרף אליהם למבצע של שוד ורצח, משלי א י-יט: "י בְּנִי! אִם יְפַתּוּךָ, חַטָּאִים אַל תֹּבֵא. אִם יֹאמְרוּ 'לְכָה אִתָּנוּ, נֶאֶרְבָה לְדָם, נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם. נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים, וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר. כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא, נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל. גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ, כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ'. בְּנִי! אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם, מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם. כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ, וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם. כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף. וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ, יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם. כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח".

מספר ביטויים בקטע זה מזכירים את פרשת מכירת יוסף:

(בראשית לז יח): "ויראו אתו מרחק, ובטרם יקרב אליהם, ויתנכלו אתו להמיתו"( פירוט )
(בראשית לז כ): "ועתה לכו ונהרגהו, ונשלכהו באחד הברות, ואמרנו 'חיה רעה אכלתהו', ונראה מה יהיו חלמתיו"
(בראשית לז כב): "ויאמר אלהם ראובן: 'אל תשפכו דם, השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו'"
(בראשית לז כו): "ויאמר יהודה אל אחיו ' מה בצע כי נהרג את אחינו, וכסינו את דמו?'"

גם המדרש מקשר בין הפרשות: "אם יאמרו 'לכה אתנו נארבה לדם' - אלו אחיו של יוסף, שהיו מצפין ואומרים 'אימתי יגיע הקץ ונהרגנו', וכיוון שבא אצלם, התחילו אומרים זה לזה 'הרי היא השעה, הרי היא העונה', והיתה השכינה משחקת ואומרת 'אוי להם מדמו של צדיק זה', לכך נאמר נצפנה לנקי חינם. ומכולם לא רצה להצילו אלא ראובן... אמר להם 'בואו ואתן לכם עצה', אמרו לו 'מה עצה אתה נותן לנו?' אמר להם 'נשליך אותו לבור כשהוא חי וידנו אל תהי בו', מניין? שנאמר: נבלעם כשאול חיים, ותמימים כיורדי בור - שירד לבור לפי תומו, ולא היה יודע מה היו עושין לו... כל הון יקר נמצא, נמלא בתינו שלל - זו מכירתו של יוסף, שהיה בן יקיר לאביו, שנאמר... נמצא מחיה לפניהם, דכתיב (בראשית מה ה): "כי למחיה שלחני אלהים לפניכם". נמלא בתינו שלל - שמלאו בתיהם כסף וזהב מאוצרותיו של יוסף. אמר רבי יהושע בן לוי: לא נמשכו עשרה הרוגי מלכות אלא בחטא מכירתו של יוסף. אמר רבי אבין: הוי אומר: נפרעו עשרה מכל דור ודור, ועדיין אותו החטא קיים. גורלך תפיל בתוכנו - בשעה שישב יוסף, נוטל הכליד[הגביע] והיה מקיש בו... כיס אחד יהיה לכולנו - שהיו כולם אוכלים על שולחן אחד במסיבה, כיצד היה עושה? נתן לכל אחד ואחד חלק אחד, ולבנימין חמישה חלקים..." ( מדרש משלי (בובר) א ) .

משלי ד

בפרק ד, מתאר החכם את דברי המוסר שלמד מהוריו: הוריו לימדו אותו להשקיע בקניית חכמה ותבונה, כי הם בסופו של דבר יביאו אותו לשלטון, משלי ד א-ט: "א שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב, וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה. ב כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ. ג כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי. ד וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי 'יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ, שְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי וֶחְיֵה. ה קְנֵה חָכְמָה, קְנֵה בִינָה, אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תֵּט מֵאִמְרֵי פִי. ו אַל תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ, אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ. ז רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה, וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה. ח סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ, תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה. ט תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ".

הדוברים בקטע יכולים להיות דוד ובת-שבע, שלימדו את שלמה בנם להשקיע בחכמה ובתבונה כדי לנצח במרוץ לכתר המלוכה ( פירוט );

אולם אותו נאום בדיוק יכול להתאים גם ליעקב ורחל, שלימדו את יוסף, בנם הרך, להשקיע בחכמה ובתבונה, והן בסופו של דבר הביאו אותו למלוכה. הקטע מתאים בתוכנו לדברים שנאמרו על יוסף, לפי התורה או המדרש:

(בראשית לז ג): "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו, ועשה לו כתנת פסים"- לפי התרגום "ארי בר חכים הוא לה", על-פי פירוש חז"ל למושג "זקן = זה קנה חכמה".
"כיון שראה יוסף את עצמו בכך, התחיל אוכל ושותה מסלסל בשערו ואומר 'ברוך המקום שהשכיחני בית אבי'." (תנחומא פרשת וישב סימן ח; מהדורת סנונית) .

משלי ו, ז, ט

יוסף התמודד עם אשה זרה שניסתה לפתות אותו לנאוף; גם ספר משלי מרבה להזהיר את הנערים מפני אשה זרה המפתה לניאוף. ישנם ביטויים מקבילים רבים בין פרשת יוסף ואשת פוטיפר לבין פרקי האשה הזרה במשלי:

א. רעה:

(בראשית לט ט): "איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו, ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים"
(משלי ו כד): "לשמרך מאשת רע, מחלקת לשון נכריה"( פירוט )

ב. נער:

(בראשית מא יב): "ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים"
(משלי ז ז): "וארא בפתאים, אבינה בבנים, נער חסר לב"( פירוט )

ג. היום:

(בראשית לט יא): "ויהי כהיום הזה, ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית"; לפי רש"י, אותו יום היה יום מיוחד, יום חג, שבו כל אנשי הבית הלכו לזבוח לאלהי מצרים.
(משלי ז יד): "זבחי שלמים עלי, היום שלמתי נדרי"( פירוט )

ד. שור:

(בראשית מט כב): "בן פרת יוסף, בן פרת עלי עין, בנות צעדה עלי שור"( פירוט ); יוסף גם נמשל לשור, (דברים לג יז): "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו";
(משלי ז ח): "וְדֶרֶךְ בֵּיתָהּ יִצְעָד... הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם, כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא, וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל"( פירוט ).

ה. מאסר:

(בראשית לט כ): "ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר", תהלים קה יז: "שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו[רַגְלוֹ] , בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ"
(משלי ז כב): "הולך אחריה פתאם, כשור אל טבח יבוא, וכעכס אל מוסר אויל"( פירוט )

ו. יוסף נקרא בתנ"ך חכם, ונקרא בפי חז"ל צדיק; שני כינויים אלה נזכרו בפרק ט, המציג ניגוד בין האשה החכמה לבין האשה הכסילה, המנסה לפתות נערים לבוא אל ביתה:

(משלי ט ט): "תן לחכם ויחכם עוד, הודע לצדיק ויוסף לקח"( פירוט )

ז. גניבה, לחם:

(בראשית מ טו): "כי גנב גנבתי מארץ העברים, וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור"; (בראשית לט ו): "ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה": יוסף נגנב מארץ העברים, אך לא גנב מה"לחם" של אדוניו (משל לאשתו); ולעומת זאת -
(משלי ט יז): "מים גנובים ימתקו, ולחם סתרים ינעם" (פירוט) - האשה הכסילה מנסה לפתות את הנער במים ולחם גנובים.

ביטויים

א. יוסף מצא חן בעיני כל רואיו, למשל:

(בראשית לט ד): "וימצא יוסף חן בעיניו";

פסוקים רבים בספר משלי מלמדים, שהעוסקים בחכמה ותבונה זוכים לחן:

(משלי ג ד): "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם"( פירוט )
(משלי ג לד): "אם ללצים הוא יליץ, ולעניים יתן חן"( פירוט )
(משלי ד ט): "תתן לראשך לוית חן, עטרת תפארת תמגנך"( פירוט )
(משלי יג טו): "שכל טוב יתן חן, ודרך בגדים איתן"( פירוט )
(משלי כב יא): "אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך"( פירוט )

ב. חכמתו של יוסף לא היתה חכמה עיונית בלבד, אלא היא התבטאה גם בהתנהגות מוסרית, יראת ה':

(בראשית לט ט): "ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת, וחטאתי לאלהים?!"
(בראשית מב יח): "זאת עשו וחיו, את האלהים אני ירא"

גם ספר משלי מדגיש, שיראת ה' קודמת לחכמה:

(משלי א ז): "יראת ה' ראשית דעת, חכמה ומוסר אוילים בזו"( פירוט )
(משלי ב ה): "אז תבין יראת ה', ודעת אלהים תמצא"( פירוט )
(משלי ח יג): "יראת ה' שנאת רע, גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי"
(משלי ט י): "תחלת חכמה יראת ה', ודעת קדשים בינה"( פירוט )
(משלי טז ו): "בחסד ואמת יכפר עון, וביראת ה' סור מרע"( פירוט )

ג. יוסף זכה לברכת ה':

(בראשית לט ה): "ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה"
(משלי י כב): "ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה"( פירוט )

ד. יוסף צבר בר והשביר (מכר) אותו לרעבים, וזכה לברכות על ראשו:

(בראשית מא מט): "ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר"
(בראשית מב ו): "ויוסף הוא השליט על הארץ, הוא המשביר לכל עם הארץ; ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה"( פירוט )
(בראשית מט כו): "ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם, תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו"
(דברים לג טז): "וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה, תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו"

כמו שנאמר בספר משלי:

(משלי יא כו): "מנע בר יקבהו לאום, וברכה לראש משביר"( פירוט ); וכך דרשו חז"ל: "מונע בר יקבוהו לאום - זה פרעה, וברכה לראש משביר - זה יוסף" (בראשית רבה צא ה) .

ה. יוסף, החכם, טבח טבח לאחיו, כמו האשה החכמה בספר משלי:

(בראשית מג טז): "וירא יוסף אתם את בנימין, ויאמר לאשר על ביתו 'הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן, כי אתי יאכלו האנשים בצהרים'"
(משלי ט ב): "טבחה טבחה, מסכה יינה, אף ערכה שלחנה"( פירוט )

ו. יהודה הסכים להיות ערב לבנימין לפני יוסף:

(בראשית מד לב): "כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר 'אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים'";

ערבות נזכרת גם בספר משלי, והמדרש ( בראשית רבה צג א ) קישר ביניהם:

(משלי ו א): "בני! אם ערבת לרעך, תקעת לזר כפיך..."( פירוט ).

ז. יוסף ושלמה נזכרים שניהם בדברי חז"ל כדוגמאות ל"איש מהיר במלאכתו":

(משלי כב כט): "חזית איש מהיר במלאכתו - לפני מלכים יתיצב, בל יתיצב לפני חשכים"( פירוט )

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-08-26.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/yosf_jlmo