ראו: הפתרון של יוסף

איך פרעה ידע שדווקא הפתרון של יוסף הוא הפתרון הנכון? כל אחד מהחרטומים בוודאי הציע פתרון (למשל [ע"פ רש"י]: "7 הפרות השמנות מסמלות 7 בנות שיוולדו לך; 7 הפרות הרזות מסמלות שהבנות האלו ימותו". או: "7 הפרות השמנות מסמלות 7 ארצות שתכבוש; 7 הפרות הרזות מסמלות שהארצות האלו ייכבשו מידך") - למה הוא האמין דווקא לאיזה עבד עברי מהכלא ולא לכל החרטומים שלו, שהיו בוודאי מומחים בפתרון חלומות?

1. ישנם שני הבדלים בתיאור חלום פרעה, בין התיאור של התורה לבין התיאור בדברי פרעה ליוסף; פרעה הכניס שינויים אלה בכוונה, כדי לבחון את הפותרים ולראות, מי מהם יצליח "לעלות" על השינויים ולפתור את החלום המקורי. מכל הפותרים, רק יוסף - שפתר את החלום ברוח ה' - התייחס לשני השינויים, וכך פרעה השתכנע שפתרונו הוא הנכון [ הרב יוני גרוסמן ].

2. פרעה לא היה חייב להתרשם שההסבר של יוסף לחלומו אכן נכון. העצה שנותן יוסף בהקשר לחלום היא הרי טובה למלכות על כל פנים. גם אם פרעה לא כל כך האמין בפירושו, הרי תירוץ טוב להעלות מיסים יש כאן, ואם הדבר לא יקרה, המס יישאר.

גם שר האופים התנהג בצורה דומה - בראשית מ טז: "וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי" : " כי טוב פתר "- מאוד אופייני למרבית בני אדם, לפנות אחרי מישהו או דעה לא מפני שראו את חכמתם, אלא כי מתאים לשאיפות או תקוות שלהם. (ולהבדיל מלכים א ג כח: "וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹקִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" ). [דוד אקסלרוד].

3. מילת המפתח היא "כל" -  "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו": פרעה התכוון לבחור את הפתרון שקיבל את תמיכת כל החרטומים. הבעיה היתה שאף פתרון לא קיבל את כל ה'קולות' במועצת החרטומים – כל אחד רצה שהפתרון שלו ייבחר והצביע נגד כל שאר הפתרונות. אבל בפתרון של יוסף נאמר " " "יעשה פרעה ויפקד פקידים ..." " ", וכל החרטומים קיוו שאם הפתרון הזה יתקבל – הם יזכו להיות פקידים ולהיות קרובים לאוכל, ולכן כולם, בלי יוצא מן הכלל, הצביעו בעדו. [נתן קלר]

בפסוק הראשון חשוב להדגיש ש כל עבדי פרעה הסכימו – כי זו הסיבה שפרעה בחר דווקא את הפתרון של יוסף. אבל בפסוק השני לא כתוב שכל עבדי פרעה שמחו – כי זו היתה שמחה משפחתית של יוסף, ונראה שרק העבדים שהיה להם קשר אישי עם יוסף השתתפו בשמחתו.