מ"ג בראשית מא לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מא · לו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהֵי עֲבוּרָא גְּנִיז לְעַמָּא דְּאַרְעָא לִשְׁבַע שְׁנֵי כַפְנָא דְּיִהְוְיָן בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם וְלָא יִשְׁתֵּיצֵי עַמָּא דְּאַרְעָא בְּכַפְנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי עִיבּוּרָא גְנִיז בִּמְעַרְתָּא בְּאַרְעָא לְמִזַן מִנֵיהּ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי כַפְנָא דִיתִיהֶוְיַן בְּאַרַע דְמִצְרַיִם וְלָא יִשְׁתֵּצֵי עַמָא דְאַרְעָא בְּכַפְנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה האכל" - הצבור כשאר פקדון הגנוז לקיום הארץ

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה האוכל לפקדון לארץ" - אמר שיהיה האוכל פקדון ביד פקידי פרעה לצורך הארץ לשבע שני הרעב ולא יוציאו ממנו לדבר אחר שלא תכרת הארץ ברעב כאשר לא מתו הפרות בכחשיהן

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)

והיה האכל לפקדון:    כשם שהפקדון הוא לבעליו בכל מקום כך יהיה זה פקדון שמור לאכילת בעליו לצורך הארץ לשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ מצרים כדי שלא תכרת הארץ ברעב כאשר לא מתו הפרות בכחישותן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(לו)" והיה". עתה מפרש למה צריך לקבץ עוד גם אוכל בערים, כי האוכל שיקבצו הפקידים "יהיה לפקדון לארץ" עצמה, שאח"כ תמצא כל עיר אוכל באוצר העיר להתפרנס ממנו בשני הרעב, כי הבר של החומש יהיה למסחר אל ארצות אחרות, וזה יביא עושר גדול לאוצר המלכות: